מדר, כיהן כיו"ר הועד המקומי ביוקנעם. לאחר ויכוח עם תושב עבר אירוע מוחי. האם יהיה זכאי לגימלה כ"מתנדב" מאת המוסד לביטוח לאומי ?
מדר יליד 1949, ובמועד הרלוונטי שימש כיו"ר הועד המקומי יוקנעם מושבה. מדר עשה את תפקידו בהתנדבות וללא שכר. המושבה יוקנעם הינה אחת מהישובים הנמנים על המועצה האזורית מגידו. ביום 22.09.09, בשעות הצהריים, ניגש אליו תושב, אשר ביקש לברר דבר מה ביחס לאישור תוכנית בנייה, הנמצאת במסגרת אחריות הועד המקומי, ותוך כדי כך החל האחרון לצרוח עליו. מדר, היה המום מהתנהגותו. מדר פנה למוסד לביטוח הלאומי בתביעה להכיר באירוע מוחי שפקד אותו באותו יום כפגיעה במסגרת התנדבותו כיו"ר ועד מקומי המושבה יקנעם. המוסד החליט לדחות את התביעה על בסיס הגישה לפיה מדר לא הופנה ביום 22.09.09 על ידי גוף ציבור המוסמך להפנות מתנדבים, וכי פעילות יו"ר ועד מקומי אינה נכללת במסגרת הפעילות המוכרת על פי החוק כפעילות התנדבותית. כמו כן שמדר אינו מבוטח כעובד ולא הוכח קיום יחסי עובד ומעביד בינו לבין ועד מקומי המושבה יוקנעם. לחילופין אף שניתן לראות את מדר כעונה על הגדרת מתנדב, הרי שהאירוע המוחי התפתח כתוצאה ממחלה טבעית והשפעת ההתנדבות, אפילו אם הייתה כזו, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.
מדר טוען כי יש להכיר בפעילותו כיו"ר ועד מקומי המושבה יוקנעם, כפעילות התנדבותית כהגדרתה בסעיף 287(1) לחוק, ועל כן משנפגע תוך כדי ועקב אותה פעילות, הרי שיש לקבוע כי האירוע מיום 22.09.09 ארע תוך כדי ועקב עבודתו כמתנדב. לטענתו, מושבה יוקנעם הינה ישוב המתנהל על פי החוק על ידי ועד מקומי שהינו רשות מקומית כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי, והתובע נבחר כיו"ר אותו ועד.
המוסד לביטוח הלאומי טוען כי יש לדחות את התביעה, באשר לדעתו מדר אינו עונה על הגדרת "מתנדב" הקבועה בסעיף 287(1) לחוק. כמו כן נטען, כי בכל מקרה הפעילות אשר ביצע מדר כיו"ר הועדה לא יכולה להיחשב כפעילות "למטרות שיש בהן תועלת לאומית או ציבורית" כהגדרתן בתקנה 1(א) לתקנות הביטוח הלאומי (מתנדבים), התשל"ח - 1978. לחילופין נטען, כי ממילא אין קשר סיבתי רפואי בין האירוע מיום 22.09.09 לבין מצבו הרפואי של מדר הנובע ממצב תחלואתי טבעי, וכי השפעת אותו אירוע על הופעת המחלה הנטענת פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.
דיון והכרעה - ביום 22.09.09 אירע למדר אירוע חריג. גדר המחלוקת שבין הצדדים, בשתי שאלות עיקריות. משפטית, ונוגעת לשאלת מעמדו של מדר בעת האירוע במועד הנ"ל - האם ניתן לראות בו כמי שנפגע על פי סעיף 287(1) לחוק, היינו האם נתמלאו לגביו התנאים הקבועים בחוק להכרה בו כ"מתנדב". ומשפטית רפואית, היינו ככל שיקבע כי התובע עונה על הגדרת "מתנדב", האם קיים קשר סיבתי רפואי בין האירוע מיום 22.09.09 לבין האירוע המוחי שאירע לו באותו היום. אם השאלה הראשונה יושב בשלילה, תידחה התביעה, וזאת מבלי שיהיה עוד צורך לעבור לשאלה השנייה.
בסעיף 287 לחוק מפרט המחוקק מי הם המתנדבים הסעיף כולל פסקאות של חלופות שונות להגדרת "מתנדב". "מי שפעל בהתנדבות, שלא בשכר, למען זולתו, על פי הפניה מאת משרד ממשלתי, המוסד, רשות מקומית, ... ,לענין זה, "הפנייה" - הפניה מוקדמת שנעשתה למטרות שיש בהן תועלת לאומית או ציבורית ונקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, ובתנאים ובסייגים שנקבעו כאמור".
תקנות הביטוח הלאומי (מתנדבים), תשל"ח - 1978 מביאות שורה של מטרות שיש בהן תועלת לאומית או ציבורית לעניין התנדבות. בין השאר הנחלת הלשון העברית, ביעור הבערות; חינוך מבוגרים; עליה, ועוד
פעולותו של מדר כיו"ר הועד המקומי יוקנעם לא אינו עונה על אף אחד מהאפיונים המגדירים מתנדב לצורך זכאות לקבלת גמלה עקב האירוע במהלך ההתנדבות שביצע, וגם מטרת פעולותיו אינה נמנית בכלל אותן פעילויות שהשר ראה במילוין מטרה שיש בה תועלת ציבורית או לאומית, ועל כן לא ניתן להחיל עליו את האמור בסעיף 289 לחוק.
יתר על כן, מדר גם לא הציג מטעמו כל ראיה שיש בה כדי להוכיח כי תפקידו כיו"ר הועד המקומי, נעשו למטרות שיש בהן תועלת לאומית או ציבורית, כאשר כל שניסה להוכיח כי הועד המקומי שהינו עומד בראשו בא בגדר ההגדרה של רשות מקומית. והרי לא די בכך, שכן למרות שמצאנו כי פי הפסיקה, "רשות מקומית" כוללת בחובה גם ועד של מושבה, הרי שעל מנת שפעולות המתנדב תחשבנה לענין מתן גמולים על ידי המוסד לביטוח לאומי, בשל האירוע שאירע לו במהלך התנדבותו, על פעולותיו לבוא במסגרת מטרות ההתנדבות שיש בהן תועלת לאומית או ציבורית.
לכן, דין התביעה להדחות.
מאחר ומדובר בתביעה מתחום הביטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות.
הצדדים רשאים לערער על פסק דין זה בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושלים וזאת בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.
ניתן היום, ד' באב תשע"א, 4 באוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.
