בפני עוזר רשם האגודות השיתופיות עו''ד רמזי חוראני. תיק מס' 4726/393/09. שלהב - אגודה שיתופית חקלאית בע''מ ור.א.מ.רכיבים אלקטרוניים בע''מ נ' עו''ד אביתר קנולר- בתפקידו כמפרק האגודה ובנק מזרחי טפחות בע''מ.

בפני עוזר רשם האגודות השיתופיות                               תיק מס' 4726/393/09

עורך דין רמזי חוראני – מפרק נוסף

                   

 

        בעניין  :     שלהב - אגודה שיתופית חקלאית בע''מ  

                       (בפירוק) מס'  57-004726-6   ( להלן: האגודה )     

 

 

        ובעניין  :   ר.א.מ.רכיבים אלקטרוניים בע''מ, ח.פ. 51-078943   

                       ע''י ב''כ עוה''ד דניאל סוסנוביק ו/או אביאל 

                       לינד ו/או  ו/או רועי כהן ו/או נורית פיקובסקי

                       מרח' כנפי נשרים 15,בית התאומים ירושלים.

                       95464.טל. 02-25879627,פקס: 02-5870364

 

 

                                                                              המבקשת/המערערת

-נגד-

  

 

                    1.עו''ד אביתר קנולר- בתפקידו כמפרק האגודה

                    ע''י ב''כ עו''ד יריב    שי ישינובסקי, מרח' קרליבך, 10,

                    תל-אביב .טל' : 03-7611611 , פקס : 03- 7611655

 

 

          המשיב מס' 1     

                    2. בנק מזרחי טפחות בע''מ

                    ע''י ב''ע עו''ד מרדכי אסיף ו/או יפתח עניא ואח'

                    מרח' יצחק שדה 17, (מגדל נצבא קומה 13 ) תל- אביב

                   67775 טל. 03-5613156, פקס : 03- 5622374

 

                                       המשיב מס' 2

 

 

החלטה         

1. בפניי בקשה להארכת מועד להגשת סיכומים עד למתן החלטה בערעור שיטופל על ידי כב' הרשם.
2. תחילתו של העניין הנו החלטתי מיום 21.7.2010 בה החלטתי כי אין צורך בקיום דיון ודי בהגשת סיכומים על סמך החומר שבתיק. בהחלטה האמורה הוריתי להגיש את הסיכומים במקביל תוך 21 יום מקבלת ההחלטה.
3. עוד ביום 28.7.2010 שלח עו''ד סוסנוביק למפרק, עו''ד קנולר בקשה שיעביר לו ( למר סוסנוביק) העתק תגובתו להחלטתי מיום 21.7.2010. העתק  מהפנייה האמורה נשלח גם למשרד הרשם בפקס ביום 29.7.2010.מהפנייה למד אני כי מר סוסנוביק ידע על ההחלטה שלי לפחות כבר ביום 28.7.2010, הוא תאריך הפנייה למר קנולר.
4. ביום 29.7.2010 העביר עו''ד סוסנוביק הודעה למשרד הרשם בה ביקש כי אורה למר קנולר שיעביר למר סוסנוביק העתק תגובתו של המפרק להחלטתי מיום 21.7.2010 , וכן ביקש שתינתן אורכה להגשת סיכומים עד 21 יום ממועד קבלת ההחלטה.
5. נעתרתי לבקשה חלקית והוריתי למפרק להעביר את העתק תגובתו לעו''ד סוסנוביק וכן הארכתי את המועד להגשת הסיכומים בשבוע נוסף.ההחלטה הומצאה לב''כ הצדדים בפקס ואישור על משלוח הפקס מצוי בתיק.
6. המפרק הגיש את סיכומיו , עפ''י ההחלטה , ביום 25.8.2010, ובמקום שיגיש מר סוסנוביק את סיכומיו עפ''י ההחלטה כשתקופת הגשת הסיכומים הוארכה על פי בקשתו הוא, הגיש ערעור על ההחלטה שלי מיום 21.7.2010.
7. אמת זכותו של בעל דין לתקוף כל החלטה של נושא משרה שיפוטית, אך הכול עפ''י מגבלות הדין והפסיקה.
8. בנסיבות הקיימות אינני רואה מקום לקבלת הבקשה במתכונתה המוגשת, ורק לפנים משורת הדין אאריך את המועד להגשת סיכומי שני הצדדים שטרם הגישו את סיכומיהם ב 12 יום מקבלת החלטתי זו . ההחלטה תישלח בפקס עוד היום.
9. הסיבות שהביאוני לדחות את הבקשה הנן כלהלן:

א. על ההחלטה הראשונה להגשת סיכומים ללא קיום דיון נודע למר סוסנוביק לפחות ביום 28.7.2010  ואין מקום לשיהוי של כחודש ימים עד להגשת הערעור.

ב. בבקשה מיום 29.7.2010 ואף שידע על ההחלטה שיוגשו סיכומים לא ביקש מר סוסנוביק לבטל את ההחלטה או הודיע שיגיש עליה ערעור, אלא ביקש אורכה להגשת סיכומים . משמע כי הוא השלים עם הגשת סיכומים ורק ביקש אורכה להגשתם.

ג. אין להשלים עם מצב בו בעל דין מקבל עליו את ההחלטה של נושא משרה שיפוטית ובשיהוי רב ,משנה את דעתו ומחליט להגיש ערעור על ההחלטה .

ד. ב''כ המפרק הגיש כבר את סיכומיו ביום 25.8.2010 ואין זה הוגן או צודק כלל ועיקר כי יינתן יתרון דיוני לצד אחד על פני חברו.

ה. אין לשכוח כי מדובר בתקיפת החלטת ביניים בתחום סדרי הדיו או סדרי ניהול הדיון. הפסיקה מלאה תקדימים כי אף בתקיפת החלטות בתחום הדין הכללי מצריך הדבר בקשת רשות ערעור , זו ניתנת במקרים נדירים ביותר ובעל דין המגיש בקשה צריך לקחת בחשבון את כל ההשלכות של בקשתו על מערך המועדים האחרים. במקרה זה ברור כי המועד להגשת הסיכומים חלף או יחלוף עד לקבלת החלטה בערעור.

ו. יפים הדברים שנאמרו ברע''א 4995/05 מתן יעקב ואח' נ' עיריית הרצליה, (פורסם בניבו) לפיהם:

   ''כאשר מבקש בעל דין להגיש בקשת רשות ערעור על החלטת ביניים העשויה להשפיע על מהלך הדיון, וקבוע מועד דיון קרוב, שומה עליו לכלכל את צעדיו בזריזות.עליו להחליט במהירות האפשרית האם ברצונו להגיש בקשת רשות ערעור.אם החליט בחיוב עליו להוציא את החלטתו אל הפועל תוך זמן קצר ולא למצות את התקופה הנתונה לו בחקיקה''.

בהמשך הדברים ובנסותו לסרטט קווים מנחים מתי כן על בעל דין להזדרז בקבלת החלטה לכאן או לכאן ולהגיש בקשה בהתאם , אמר בית המשפט :

   ''המענה לשאלה זו ייגזר מנסיבותיו של כל מקרה ומקרה, כאשר השאלה שעל בעל הדין להציב לעצמו היא האם עיכוב בהגשת הבקשה לרשות ערעור עשוי להשפיע על מהלך הדיון בערכאה הדיונית''.

על התגובה של הערכאה הדיונית לבקשה המוגשת בשיהוי נאמר על ידי ביהמ''ש:

   ''שיהוי בהגשת הבקשה לרשות ערעור עשוי, בהצטרפו לטעמים נוספים להביא לדחייתה של הבקשה לרשות ערעור. דחיית בקשה לרשות ערעור בשל שיהוי לבד תהא מוצדקת במקרה בו מדובר בשיהוי משמעותי, במיוחד מבחינת ההשלכה על ההתנהלות הדיונית של הערכאה הראשונה''.

ברור שהתנהלות מר סוסנוביק אינה עוברת את המסננים של אף אחת מההנחיות שציין בית המשפט לעיל. ידיעה ביום 27.7.2010 על ההחלטה לנהל התיק לפי מתכונת סיכומים והגשת ערעור ביום 25.8.10 הנה בהחלט נסיבה שיכולה להביא לדחיית בקשת רשות ערעור כשלעצמה, קל וחומר כשיש נסיבות נוספות, כמו הפיכת הסדר ושיבוש המועדים לניהול הדיון.

ז.גם בדבריו שנאמרו ברע''א 1959/09 מועדון הכדורגל הפועל תל-אביב בע''מ נ' פקיד השומה , ת''א יש כדי לחזק את המסקנה אליה אגיע.שם נאמר:

  ''רשות ערעור על החלטת ביניים של הערכאה הדיונית תינתן במקרים בהם דחיית הדיון בהחלטה לסופו של ההליך תגרום לבעל דין נזק של ממש או שתוביל לניהולו של הליך מיותר או שגוי''.

האם דחיית הדיון בערעור על החלטתי והשארת התקיפה של ההחלטה לערעור שיוגש , אם יוגש, על החלטתי הסופית גורמת נזק כאמור? תשובתי הנה שלילית. דווקא עניינה של המבקשת אינו אמור להיפגע מההסדר שקבעתי. אין להבין מדוע עומד בא כוחה על הגשת תצהירים מטעם המשיבים? אין להבין מדוע הוא עומד על כך שייחקרו המצהירים מטעמו? הצדדים האחרים ראו את התמונה בכללותה ולמרות זאת קיבלו את ההצעה להחליט על סמך החומר שבתיק, וברור כי אין כל סיבה שבעולם כי לא ינהג כך גם ב''כ המבקשת.

במקרים הנוגעים להחלטות של וועדות ערר לפי חוק התכנון ובנייה נאמר בפסיקה:

  ''הגם שניתן להגיש בקשת רשות ערעור על החלטת ביניים של וועדת ערר, הרי שככלל יש לשאוף לכך שביקורת ערעורית על החלטות הוועדה תתקיים בסוף ההליך''. כאן מפנה בית המשפט לתקנות שבאו לצמצם את האפשרות להשיג על דרך בקשת רשות ערעור על החלטות ביניים מסוימות של בתי המשפט הרגילים והם: צו בתי המשפט ( סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס''ט- 2009.  אגב גם בצו זה ניתן להיתלות כדי למנוע הגשת ערעור על ההחלטה לנהל את התיק בצורת סיכומים במקום הזמנת עדים או חקירתם. מובן כי עפ''י הדין והצו האמור נשמרת הזכות לבעל דין לערער על מכלול ההחלטות ופסק הדין הסופי שיינתן על ידי הערכאה הדיונית, ובמקרה שלנו- על יד המפרק.

10. אמת כל האמור לעיל נאמר בהקשר של בקשות רשות ערעור על החלטות ביניים של בתי משפט או וועדות ערר עפ''י חוק התכנון ובנייה .ומה המצב בענייננו?
11. אין ספק כי מדובר בהחלטת ביניים של מפרק ובתקנות האגודות השיתופיות ( פירוק), תשמ''ד- 1984 אין כל התייחסות להחלטות ביניים. אומנם תקנה 34 לתקנות הנ''ל מדברת על תקופה של 60 יום, אך ברור כי הסביבה החקיקתית של התקנה, מיקומה במכלול התקנות המלמדות על סיום ההליך של הפירוק( דו''ח לרשם- תקנה 35, דו''ח על סיום הפירוק- תקנה 36, הפקדת כספים באוצר- תקנה 33 והצהרת מפרק על חוסר הכנסות או הוצאות- תקנה 32 ), כל אלה מלמדים כי מדובר בהליך הסופי עליו יכול מי שחש נפגע מהחלטת המפרק להגיש ערעור תוך 60 יום כאמור בתקנה 34 דלעיל.
12. אשר להזמנת עדים, נאמר בסעיף 48(4) לפקודת האגודות השיתופיות כי קנויה למפרק סמכות להזמין עדים ולכוף אותם להופיע בפניו באומרו:

 ''בהתחשב עם כל תקנה מתקנות שעל פי פקודה זו, תהא למפרק שנתמנה...הסמכות- במידה שסמכות כזו נחוצה,( ההדגשה שלי.ר.ח.) להוציא את מטרות הסעיף הזה- להזמין עדים ולכוף אותם להופיע בפניו.''

        כתבתי לעיל כי לא ראיתי שיש צורך, או בלשון הסעיף 48(4) ''נחיצות'' להזמין עדים, במיוחד כשעניינה של  המבקשת אינו נפגע. אי לכך גם סעיף זה אינו יכול להוות מקור חובה למפרק להזמין עדים, או במקרה שלנו- לחקור עדים או לאלץ את המפרק להגיש עדים מטעמו.

13.              לעומת זאת תקנה 25 לתקנות האגודות השיתופיות ( פירוק ) תשמ''ד- 1984 קובעת :

''בעניינים הבאים נתונה למפרק הסמכויות הנתונות לבית משפט,לפי תקנות סדר הדין האזרחי, התשכ''ג- 1963'' ( מובן שהכוונה היום הנה לתקנות מתשמ''ד- 1984 .ר.ח)

1. הזמנת עדים למתן עדות או להמצאת מסמכים''.

        מתקנה זו למד אני כי עצם הזימון לעדות או לחקירת מצהיר הנו עניין

        שבשיקול דעת המפרק. אם אני מוסיף את הנקודה שציינתי כבר, והיא

        שעניינה של המבקשת אינו נפגע מאי חקירת עדים, מסיק אני כי אין עליי

        חובה להישמע לבקשתו של ב''כ המערערת ודי בסיכומים שיוגשו.

14.              אם ננסה ללמוד אנלוגיה מפירוק חברות, הרי ערעור על החלטת מפרק מגישים תוך 45 יום מהחלטת מפרק, למשל בעניין אישור או דחיית תביעת חוב.ראה תקנה 96(א) לתקנות פשיטת הרגל וכן ציפורה כהן, פירוק חברות עמ' 274. ועל מידת ומהות הפיקוח על החלטות המפרק ראה נא את ספרה של צ. כהן ,שם, עמ' 306,שם נאמר:

''בית המשפט אינו ממהר להתערב באשר לאופן הפעלת סמכויותיו של המפרק (הדגש שלי. ר.ח. ) הגם שקיימת פסיקה, אשר הכירה בכך שבית המשפט יתערב, רק כאשר המפרק פעל בחוסר סבירות, בתרמית או בחוסר תום לב, נקבע בפסיקה החדשה יותר, כי סמכותו של בית המשפט אינה מוגבלת רק למקרים אלה, ובית המשפט יעשה שימוש בסמכות ההתערבות שלו ''במקרים יוצאי דופן בנסיבותיהם ומטעמים רציניים לטובת הנושים''.כמו כן לא יפעיל בית המשפט את סמכותו באופן שיש בו כדי לפגוע בזכות צד שלישי '' .ראה צ. כהן, שם, עמ' 307.

15.              משרת הרשם הנה הסמכות המקבילה של בית המשפט בפירוקים של אגודות שיתופיות . ראה ח. נועם אגודות שיתופיות הלכות ופסיקה,עמ' 615; רע''א  12570-03/09 אלה גורן,ואח' נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל,קיבוץ חנתון אגודה שיתופי,שגיא מירום ואח' ( פורסם בניבו ) וכן בש''א 2440/05 מימי מבואות ירושלים, אגודה חקלאית שיתופית בע''מ, עו''ד באדר אורן נ' חסון יהודה ( פורסם ב- LAW DATA). אם כך גם כב' הרשם יפעיל את סמכותו ויתערב בהחלטותיהם של מפרקים רק במקרים נדירים, שיש בהם חוסר סבירות, היעדר תום לב, תרמית או פגיעה בזכויות צד ג. אין המקרה דנן נופל במסגרת המקרים האמורים, והכול שוב באספקלריה של הימצאות עדויות מטעם המערערת לרבות תצהירים והשלמת המשיבים עם מתן החלטה על סמך החומר שבתיק.

16.              ערעור על החלטת המפרק בעקבות סיום ההליך או קביעת זכויות סופיות יש להגיש כאמור תוך 60 יום מקבלת ההחלטה של המפרק. ערעור על החלטת מפרק בדין הכללי לבית המשפט ייעשה תוך 45 יום. בקשת רשות ערעור מהשלום למחוזי ומהמחוזי לעליון מגישים תוך 30 יום מקבלת ההחלטה. ראה תקנות 398 ו- 399 לתקנות סדר הדין האזרחי התשכ''ד- 1963 וכן סעיף 41 (ב) ו- (ג) לחוק בתי המשפט התשל''ב- 1972. גם אם ננסה לשאוב את הדין הכללי לסוגיית הערעור על החלטת המפרק הרי לכל היותר עמדו לטובת המערערת 30 יום להגשת הערעור. אמת הערעור הוגש שלושה ימים לפני תום תקופת הרשות לערעור , אך בדברים שהבאתי מהפסיקה בסעיפים 9 (ו) ו- (ז) לעיל יש כדי להראות כי הערעור הוגש בשיהוי רב ואף רב מאוד. אם כך זוהי גם סיבה שבגללה אין עלי חובה להאריך את המועד להגשת הסיכומים. כב' הרשם יחליט את אשר יחליט לעצם הערעור , אך בהשלכה של השיהוי על עצם הבקשה להארכת המועד להגשת סיכומים לצורך שמיעת הערעור בפני הרשם, ראיתי חובה לעצמי להצטדק בנסיבות שתוארו לעיל כדי לא לקבל את הבקשה של המבקשת להארכת המועד להגשת הסיכומים.

17.              כתבתי כי אף בהנחה של השוואת הדין של הגשת ערעור בפני הרשם לזה שבפני בית משפט, ומאחר ומדובר ,בפן המהותי ,בבקשת רשות ערעור ולא ערעור, הרי הבקשה מוגשת בשיהוי רב.לא נאמר אחרת על התקופה להגשת רשות ערעור על החלטת המפרק, בהיות ההחלטה המותקפת, החלטת ביניים, אך ההיגיון מחייב כי התקופה לכך אמורה להיות קצרה עוד יותר.על כל פנים יהא אשר יהיה דינה של ההתקפה על החלטת הביניים עדיין נתפסת המערערת בפגם השיהוי לפחות. אם אכן צודק אני בניתוח דלעיל, הרי לא היה צריך להגיש ערעור , אלא בקשת רשות ערעור שיש לה נוסח משלה וכללים משלה ובכך לא עמדה המערערת. זוהי עוד סיבה מדוע אין להיעתר לבקשה להארכת המועד להגשת סיכומים כעניין של מה בכך!.

18.              וכעת לטעם הפרקטי: לפי הדין יש מקום לדחות את הבקשה ולהחליט על סמך החומר שבתיק הכולל בינתיים רק את סיכומיו של המפרק מר קנולר. אינני יכול להיות אדיש לנזק שעלול להיגרם אם אעשה כך ולו מהטעם של מראית פני הצדק, ולכן החלטתי ולפנים משורת הדין כי אאריך את המועד להגשת סיכומיהם של המערערת והמשיב מס. 2 ב –12 ימים נוספים . מי שלא יגיש סיכומיו מסתכן בפעולתו זו. המועד להגשת התגובות יוארך אף הוא לשלושת הצדדים למקרה שיוגשו סיכומי שני הצדדים הנוספים או מי מהם.

 

 

19.              לאור התוצאה אליה הגעתי אני מחייב את המערערת בהוצאות לטובת קופת הפירוק  בסכום של 2,000 ₪ בצירוף מע''מ . סכום זה יש לשלם בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלומו בפועל.

 

ניתנה היום ‏1 ספטמבר, 2010 , ‏כ''ב אלול, תש''ע בהיעדר הצדדים.

המזכירות תעביר העתק ההחלטה לב''כ הצדדים בפקס.

 

 

                                                              רמזי חוראני, עו''ד – מפרק נוסף

 

                                                              עוזר רשם האגודות השיתופיות