מושב דישון חויב לשלם למינהל דמי חכירה בסכום של למעלה מחצי מיליון ₪ על אף שיישובי קו העימות פטורים מדמי חכירה

בבית משפט השלום בנצרת בפני כב' השופטת עירית הוד. ת"א 7/08 מדינת ישראל - מינהל מקרקעי ישראל – נצרת עילית נ' דישון כפר שיתופי להתיישבות חקלאית
הרקע

מינהל מקרקעי ישראל הגיש תביעה על סך של כ-586,000 שקלים חדשים כנגד כפר שיתופי דישון בגין חוב עבור נחלות ועודף משבצת. המינהל טוען, כי בינו לבין אגודה שיתופית דישון נחתם הסכם משבצת תלת צדדי, לפיו הוא השכיר לאגודה מקרקעין למטרת מגורים ועיבוד חקלאי, אך על אף האמור בהסכם, האגודה מחזיקה ועושה שימוש בפועל בעודף משבצת בשטח של 735 דונמים.

עוד מוסיף המינהל, כי תוקף הסכם המשבצת האחרון שנחתם בין הצדדים הסתיים בספטמבר 1999, אך על אף שבפרטי ההסכם נקבע, כי ככל שההסכם לא יוארך מסיבה כלשהי, תחוב האגודה בתשלום דמי שימוש ראויים בגובה דמי השכירות בשלמותם, האגודה לא שילמה את התשלומים כסדרם והצטבר לחובתה חוב בסך של כ-944,000 שקלים חדשים, נכון לדצמבר 2007.

לאור זאת, הגיש הגיש המינהל תביעה כנגד האגודה, כשלאור קיומה של התיישנות דיונית לגבי חלק מהתקופה, הסכום הנתבע עמד, כאמור, על כ-586,000 שקלים חדשים, וכלל חוב בגין נחלות וחוב בגין עודף משבצת,

מנגד, טוענת האגודה, כי לגבי חלק נוסף מהחוב חלה התיישנות, וכן שאין לכלול במסגרת תביעה זו המסתמכת על חוזה המשבצת תשלומים בגין עודף משבצת, אשר אינם מעוגנים בחוזה זה.

עוד מוסיפה האגודה, כי מאחר והיא כפר שיתופי להתיישבות חקלאית, ומאחר והיא מהווה ישוב קו עימות בגזרת לבנון, היא זכאית לפטורים, הקלות והנחות המוענקים בהתאם להחלטת מועצת מינהל מקרקעי ישראל, ובין היתר, פטור מתשלום כלשהו למינהל בגין המקרקעין. בעניין זה, מוסיפה האגודה, שהתנגדות המינהל לפטור זה לוקה באפליה, העדר סבירות וחוסר שיוויון קיצוני. לחילופין, טוענת האגודה, כי היא זכאית לפטור חלקי מתשלום דמי חכירה, ועל המינהל להפחית את החיובים בגין השימושים הפטורים ולהחזיר לה כל תשלום אשר נתקבל אצלה בגין שימושים אלה.

לבסוף טענה האגודה, כי בפועל אין היא מחזיקה בנחלות כי אם המתיישבים, ועל כן המינהל יכול לדרוש דמי שימוש רואיים מהמחזיקים בלבד ולא ממנה.

 
דיון והכרעה

בית המשפט סבר, כי אין בעובדה שהסכם המשבצת בין הצדדים לא חודש, בכדי לפטור את האגודה מהחובה לשלם דמי חכירה, והסעיף בהסכם שקבע עניין זה עולה בקנה אחד עם חוק עשיית עושר ולא במשפט, שכן האגודה החזיקה במקרקעין ועשתה בהם שימוש.

מעבר לכך, הבהיר בית המשפט, כי האגודה אינה יכולה להינות מכל העולמות – מחד גיסא, לטעון שמשלא נחתם הסכם חדש היא פטורה מתשלום, ומאידך גיסא, כשהסתיימה תקופת השכירות על פי ההסכם, לא להשיב את המקרקעין למינהל.

לבסוף, דחה בית המשפט את טענת האגודה, כי לא היא עושה שימוש בשטח אלא חבריה, שכן חוזה המשבצת לפיו הוקנו הזכויות במקרקעין נכרת בין המינהל לאגודה, וחברי האגודה אינם צד להסכם זה.

יחד עם זאת, קיבל בית המשפט את טענת האגודה באשר להתיישנות חלק מסכום התביעה.

 
סיכום

בית המשפט קיבל את מרבית תביעת המינהל כנגד אגודה שיתופית דישון, וחייב אותה לשלם כ-536,000 שקלים חדשים בגין חובה בשל דמי חכירה אשר לא שילמה למינהל בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה. בסוף, חויבה האגודה בשתלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 30,000 שקלים חדשים.

 
ניתן ב- ט' חשון תשע"ב, 06 בנובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: