מושב כפר רות, הפסיד בבוררות. אך צו מניעה וצו עיקול שבא בעקבותיו, הוטל לא רק על האגודה, אלא גם על נחלות החברים, שגילו פתאום שאינם למכור או להוריש את משקם.
העתירה היא למתן צו הצהרתי שלפיו צו מניעה ועיקול שהוטל על נכסי המושב לטובת נושה של האגודה, אינו משתרע גם על זכויות החברים בנחלותיהם. למעשה הבקשה להחריג את שטחי הנחלות של המישיבים מצו המניעה והעיקול שהוטל ביחס לזכויות האגודה בישוב, בטענה שלאגודה אין כל זכויות שהן בנחלות. בקשתם שלא תימנע מהם האפשרות למכור ולהוריש נחלותיהם, כפי שהמצב כיום בעטיו של צו המניעה והעיקול.
כפר רות - מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, היא אגודה שיתופית (להלן: "האגודה") המאגדת בתוכה את חברי האגודה בשם כפר רות (להלן: "כפר רות"). המבקשים כולם הם חברי האגודה, וכל אחד מהם מחזיק בנחלה חקלאית בכפר רות (להלן: המתיישבים").
כפר רות הוקם על קרקע המדינה המנוהלת על ידי מינהל מקרקעי ישראל, (להלן: "המינהל");. לסוכנות היהודית לארץ ישראל, (להלן: "הסוכנות") ניתנה הרשאה להקים את כפר רות. "חוזה משבצת" מסדיר את מערכת היחסים בין המינהל, הסוכנות והישוב. חוזה המשבצת הוא חוזה שכירות הנחתם כדבר שבשגרה לשלוש שנים ומתחדש מעת לעת לתקופות נוספות של שלוש שנים. על פי חוזה זה, משכיר המינהל את שטח הישוב לסוכנות כגורם מיישב, והיא מצידה נותנת לאגודה זכויות במקרקעין כבת-רשות. המתיישבים, שהם חברי האגודה, אינם חתומים על חוזה המשבצת, והם בני-רשות בנחלות שבישוב, שהועמדו לרשותם לצרכי מגורים ולעיבוד חקלאי. הצדדים כולם רואים בחברי האגודה המחזיקים בנחלות כבני-רשות של האגודה שהיא עצמה כאמור בת-רשות במקרקעי הישוב;
בשנת 1990 התקשרה האגודה עם נופי כפר רות בע"מ (להלן: "נופי רות"), במטרה להרחיב את ישוב כפר רות ולקלוט מתיישבים חדשים לישוב, וכן לצורך הרחבת התשתית, מבני הציבור והשירותים הציבוריים. לטענת נופי רות, הפרה האגודה את ההתקשרות שבין הצדדים ומשכך התנהל בין הצדדים הליך של בוררות. נופי רות תבעה פיצויים מאת האגודה בגין הפרת ההתקשרות ונזקים שנגרמו לה.
במהלך הבוררות פנתה נופי רות לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה למתן צו עיקול וצו מניעה על נכסי האגודה, ומבוקשה ניתן לה. (להלן: " הצו"). צו העיקול וצו המניעה ניתנו במסגרת צו אחד. ביום 10/2/04 ניתן פסק, ובו נתקבלה תביעת נופי רות תוך שהבורר חייב את האגודה לשלם לנופי רות סכום בשקלים השווה ל-1,200,000 דולר בתוספת מע"מ וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. פסק הבורר אושר על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים.
מעת שניתן הצו ונרשם בספרי המינהל, נמנע מן המתיישבים המחזיקים בנחלות בכפר רות מלבצע כל מכירה או הורשה של זכויותיהם בנחלותיהם, שכן הצו נרשם באופן גורף על כל מקרקעי הישוב, ובהם הנחלות. המתיישבים, אינם עותרים לביטול הצו, אלא למתן הצהרה שלפיה אין תחולתו של הצו חלה על זכויות המתיישבים בנחלות; ויש להחריג את שטחי הנחלות מן הצו שהוטל על זכויות האגודה בכפר רות לטובת נופי רות.
העובדות הצריכות לדיון שאינן שנויות במחלוקת
ההתקשרות שבעקבותיה התנהלה הבוררות היא בין האגודה מצד אחד לבין נופי רות מצד שני. חברי האגודה, וביניהם המתיישבים, אינם צד להתקשרות לכן הם גם לא היו צד להליך הבוררות ואין חולק כי פסק הבוררות מופנה אך ורק כלפי האגודה. גם אין חולק כי הצו הוטל על זכויות האגודה במקרקעי כפר רות, ולא על זכויות חברי האגודה באופן אישי. המחלוקת היא בעיקרה בשאלה אם לאגודה זכויות בנחלות; ואם כן – האם הצו "תופס" זכויות אלה.
נחלה היא חלקת אדמה המהווה חטיבת קרקע שלמה המיועדת למגורים ולעיבוד חקלאי, המורכבת מחלקה א' (המיועד למגורים) , חלקה ב' (המיועד לעיבוד חקלאי) וחלקה ג' (חטיבת קרקע בלתי מחולקת שנועדה בין לעיבוד משותף של כלל חברי האגודה ובין לשטחים הציבוריים, כשלכל בעל נחלה יש חלק יחסי בה.) זכויותיהם של המתיישבים בנחלות הם של בני-רשות מכוח הרשאה הנובעת מחוזה המשבצת, ואולם בהתאם לשורה של החלטות של מועצת מקרקעי ישראל (להלן" "המועצה") , אין מחלוקת כי למתיישבים המחזיקים בדין בנחלות הזכות לקבל בעתיד חוזה חכירה אישי לדורות ישירות מאת המינהל בכל הנוגע לחלקה א' משטח הנחלה. חלקות ב' של הנחלה יוחכרו לאגודה, אלא אם כן זו תחליט אחרת. חלקה ג' בכל מקרה תוחכר לאגודה.
גדר המחלוקת וטענות הצדדים
אין מחלוקת שהצו חל על זכויות האגודה בלבד במקרקעי כפר רות ואינו חל על זכויות חברי האגודה. מכאן, עותרים המתיישבים למתן סעד הצהרתי שלפיו הצו אינו חל על הנחלות, באשר לטענתם לאגודה אין כל זכויות בהן. הם טוענים שאגד הזכויות שלהם בנחלה הוא כזה שלא ניתן להטיל עליה עיקול לטובת נושה של האגודה. האגודה תומכת בעמדת המתיישבים. נופי רות מצידה טוענת כי אמנם למתיישבים זכויות בנחלות ואינה חולקת על כך שהצו אינו חל על זכויותיהם, ואולם גם לאגודה זכויות בנחלות ועל אלה הצו חל. משכך, ולכן אין להחריג את הנחלות מן הצו.
טענה חלופית שבפי נופי רות, על פי חוזה המשבצת, האגודה הציגה עצמה כבעלת הזכויות בכל שטח המשבצת של כפר רות אל מול המינהל; ומשאושר נוסח ההתקשרות על ידי האסיפה הכללית, מצג זה של האגודה מחייב וכובל את חברי האגודה ובכללם המתיישבים. המתישבים טוענים כי האגודה אמנם הצהירה כי קיימות לה זכויות במקרקעי כפר רות, אך בשום מקום לא הצהירה כי כל הזכויות במקרקעין הן שלה וכי אין לחברי האגודה זכויות משלהם. מה גם שעסקה נושא ההתקשרות לא היתה שטחי הנחלות המאוישות; ואין באישור האסיפה הכללית את ההתקשרות, משום מצג עובדתי כלשהו של חברי האגודה כלפי נופי רות בקשר עם זכרון הדברים שבו התקשרה עם האגודה. בית המשפט העיר כי אין יסוד לטענתה החלופית של נופי רות. היות ועניינה של ההתקשרות במתחם ההקצאה בלבד, ולא בכל שטח המשבצת של ישוב כפר רות.
טענה שהועלתה מצד נופי רות כי הסתמכה על מדיניות המינהל בעת שהוטל צו העיקול, אין בה ממש. היא נטענה מן הפה אל החוץ ובלא כל ביסוס, מה גם שהמינהל לא היה צד לבוררות ולהליך מתן הצו שבו נקטה נופי רות במסגרתו. יצוין גם כי במהלך הדיון לא הוצגה בפני בית המשפט מפה המתחמת את השטח הגיאוגרפי במשבצת של כפר רות שעליו חל צו העיקול, וממילא גם לא של שטח זה אל מול שטחי הנחלות של המבקשים. משכך לא ניתן לדעת באיזו מידה קיימת חפיפה בין השטח שעליו חל העיקול לבין שטח הנחלה של מי מהמבקשים.
היקף תחולתו של הצו
בבסיס עתירתם של המתישבים עומדת הטענה שלפיה רק הם, ולא האגודה, בעלים בזכויות בנחלות; וכי מאחר שהצו אינו יכול להשתרע על זכויות אלה – דינו להתבטל. לנוכח מבנהו של חוזה המשבצת קשה להלום את הטענה כי רק למתיישבים זכויות בנחלות בעוד שהאגודה כשלעצמה אינה בעלת זכויות כלשהן בנחלות אלה. ודוק: המתיישבים מצידם כלל אינם צד לחוזה המשבצת, אלא האגודה; והאגודה היא שמלכתחילה קיבלה מן הסוכנות רשות להקים במשבצת ישוב חקלאי ולעשות שימוש בנחלות לצרכים חקלאיים, לא המתיישבים. יתר על כן, נראה כי האגודה היא המקור לזכויותיהם של המתיישבים בנחלות.
החלטה 823 של המועצה מורה כי חלקה א' של הנחלה תוחכר למתיישבים בחוזה חכירה לדורות; וכן כי האגודה רשאית לקבוע כי למתיישבים יוחכרו חלקות נוספות, הן חלקות ב'. יתר החלקות במשבצת (בין חלקות ב' שלא יוחכרו לבעלי הנחלות ובין חלקות ג') יוחכרו לאגודה בחוזה חכירה לדורות, והדבר יבוצע "תוך שמירת זכויותיהם של בעלי הנחלות במלואן". כלומר הזכאות לקבלת זכות חכירה מן המינהל בחלקים מן הנחלות, מקנה הן לאגודה והן למתיישבים מעמד מעין קנייני בנחלות. בהחלטה 949 קבעה המועצה כי האגודה רשאית לגרוע חלקים מן הנחלות שמסרה למתיישבים, לפעול לשינוי ייעודם מחקלאות לתעסוקה, ולבצע בהם עסקאות.
הפועל היוצא מהחלטות 823 ו- 949 של המועצה הוא לא רק שהן לאגודה והן למתיישבים קיימות זכויות בנחלות - אלא שגם קיימת היררכיה מסוימת בין זכויות אלה בחלקיה השונים של כל נחלה.
הזכות לקבל מן המינהל חכירה לדורות יוצרת זיקה מעין קניינית בין המתיישבים לבין חלקה א' של הנחלות. מעמדן המעין קנייני של זכויות המתיישבים בחלקות א' של הנחלות גובר על זכות הרשות של האגודה בחלקות אלה, שכן כבר הוברר כי מעמדה של זכות הרשות הוא חוזי בלבד. לגבי חלקות ב' ו-ג' של הנחלות המצב הוא הפוך: הזכות לקבל מן המינהל חכירה לדורות יוצרת זיקה מעין קניינית בין האגודה לבין חלקות ב' ו-ג' של הנחלות, ועל כן זכויותיה של האגודה בחלקות אלה בעלות מעמד נורמטיבי עדיף מזכויותיהן החוזיות של המתיישבים.
אמת כי על פי מדיניות המינהל והחלטות המועצה שעל פיהן הוא פועל, לא ניתן למכור ולהעביר זכויות רק בחלק מן הנחלה – למשל רק בחלקה א' ללא חלקות ב' ו- ג'. לכן מתעוררת השאלה מה בהבחנה הנורמטיבית בין זכויות האגודה לבין זכויות המתיישבים בחלקות א' לעומת חלקות ב' ו-ג' – שהרי ממילא לא ניתן למכור את א' ללא ב' ו-ג'. ואולם בבחינה מעמיקה יותר של יחסי הצדדים ושל החלטות המועצה מתברר כי לאבחנה זו מספר נפקויות חשובות. מאחר שאין ולא יכול להיות חולק כי צו העיקול חל רק על זכויות האגודה בנחלות – ברור כי צו זה אינו גורע מאומה מזכויותיהם של המתיישבים בנחלות אלה. אין בעיקול הרובץ על זכויות האגודה בחלקות ב' ו- ג' של הנחלות כדי להגביל את המתיישבים מלעשות כל פעולה משפטית או דיספוזיציה בזכויותיהם בנחלות, או למנוע מהאגודה מליתן להם אישור והסכמה לעשות כן.
סוף דבר
צו המניעה מבוטל. צו העיקול חל על זכויות האגודה בלבד במקרקעי ישוב כפר רות, ואולם בנסיבות שפורטו הוא אינו חל בכל מקרה על חלקות א' בנחלות. שומה על רישום הצו במינהל לבטל מצב זה.
התובענה נתקבלה בעיקרה, כאשר עיקר ההתנגדות לסעדים הנתבעים באה מצידה של נופי רות. במצב דברים זה, אני מחייבת את נופי רות בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 75,000 ₪ כן אני מחייבת את הסוכנות והמינהל בתשלום הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 60,000 ₪ סכומים אלה ישולמו בתוספת מע"מ כדין. אין מקום לעשות צו להוצאות ביחסים עם האגודה, שתמכה בתובענה.
ניתן היום, 16/6/10
לאתר הבית של המושב כפר רות.
לאתר הבית של מינהל מקרקעי ישראל.
לאתר הבית של סוכנות היהודית לארץ ישראל.
לאתר הבית של מועצת מקרקעי ישראל.
