מושב עלמה סיפק מים בכמות ובאיכות ירודה למטעיו של חבר המושב, ועליו לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו עקב כך
הרקע
בוגיו חדד, חבר המושב עלמה, הגיש תביעה כנגד המושב, לגבי תקלה במערכת ההשקיה של המושב, שגרמה לו לטענתו, לנזקים במטעים שגידל, בסכום של כ-95,000 שקלים חדשים. מנגד, טען המושב, כי אף אם הייתה בעיה, היא נבעה מתקלה אצל מקורות, ומכאן באה הודעת צד ג' של המושב למקורות.
מקורות מצידה טענה שלוש טענות. ראשית, כי אצלה לא אירעה כל תקלה, והאחריות למה שמתרחש בתוך המושב הינו באחריותו בלבד. שנית, בין המושב למקורות קיימת תניית פטור, הפוטרת אותה מאחריות לנזקים שמקורם בתקלות באספקת המים. שלישית, אף אם אספקת המים הייתה נמוכה, בוגיו יכול היה להשקות את המטעים בכמות מים מספקת, אילו שמר על רמת תחזוקה נאותה של מסנני ההשקיה במטעיו, ומשלא עשה כך, האחריות היא עליו בלבד.
בית משפט קמא דחה את התביעה. אמנם נקבע, כי אספקת המים הייתה נמוכה, אך בית המשפט הוסיף וקיבל את טענת מקורות השלישית, שאילו נעשתה תחזוקה נאותה של מערכת הסינון הנזק לא היה נגרם. על קביעה זו הגיש בוגיו ערעור.
דיון והכרעה
בית המשפט קיבל את ערעורו של בוגיו באופן חלקי.
על פי המערכת ההסכמית בין בוגיו לבין המושב, על המושב לספק מים בכמות ובאיכות ראויים, אך בתקופה בה עסקינן, כמות המים שסופקו הייתה נמוכה ואיכותם הייתה ירודה. לפיכך, הפר המושב את ההסכם, ומכאן אחריותו לנזקיו של בוגיו. בית המשפט הוסיף, כי אי הטיפול של בוגיו במסננים אין בה כי אם משום אשם תורם, אך לא בשיעור של 100%, המאיין את התביעה לחלוטין, אלא בשיעור של 10%. לפיכך, מכל פיצוי שייפסק לטובתו של בוגיו, יש לנכות 10%.
סיכום
ערעורו של בוגיו התקבל חלקית, ונקבע, כי המושב הפר את פרטי ההסכם עימו, בכך שאספקת המים הייתה נמוכה הן בכמותם והן באיכותם. משכך, על המושב לפצות את בוגיו על הנזקים שנגרמו לו, כל זאת, בניכוי של 10% מסכום הפיצויים, לאור אשם תורם מצידו של בוגיו.
התביעה הוחזרה לבית המשפט קמא לצורך הכרעה בהיקף הנזקים, והמושב חויב בתשלום הוצאות המשפט בסך של 10,000 שקלים חדשים.
ניתן ב- ז' אלול תשע"א, 06 בספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.
