מושב תקומה מכחיש הסכם חילופי שטחים, על אף שפעל למימושו

בית המשפט המחוזי בבאר שבע, בפני כבוד השופט אריאל ואגו. ה"פ 17329-07-12 תקומה מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות שיתופית בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ.
הרקע
מושב תקומה מבקש לחייב את רכבת ישראל לשלם לו פיצויים בסכום של כ-1.1 מיליון ₪ בגין הפקעת קרקעות שבבעלותו לטובת התווית מסילה חדשה. בעקבות הפקעת שטח של המושב, בין המושב לבין הרכבת נכרת הסכם ובו שתי חלופות: חילופי שטחים בין המושב לקיבוץ סעד או מתן פיצוי כספי במידה וחילופי השטחים לא יבשילו. עקב סלילת המסילה נותק הקשר בין המושב לשטח מסוים וכן בין קיבוץ סעד בצידה השני של המסילה לשטח שלו ולכן החלפת השטחים נראתה כפתרון המאפשר לשני היישובים רציפות עם שטחים הדומים לשטחים שנותקו ע"י המסילה ללא צורך בהוצאת כסף מכספי ציבור לצורך פיצוי.
המושב הגיש תביעה זו בטענה כי ההסכם לא היווה הסדר חוזי מחייב כי אם מסמך העוסק בגודל השטחים, הליך מקדים להתקשרות הצפויה. המושב מטעים טענה זו בין היתר בכך שהמפה אינה חתומה ע"י הרכבת וכן שלא ניתן אישור מספק ע"י רמ"י.  
מנגד, טוענת הרכבת כי מפת חילופי השטחים החתומה מהווה הסכם מחייב ותקף וכן שחילופי השטחים בוצעו בפועל שכן כל יישוב מעבד את האדמות שיועדו לו לאחר החילופין.
דיון והכרעה
ביהמ"ש קבע כי ההסכם מגלם הסכמה ברורה ומפורשת של הצדדים לחילופי השטחים ולכן הוא מחייב. המנגנון החלופי של הפיצוי הכספי מתייחס למצב בו קיבוץ סעד או רמ"י לא יאפשרו את ביצוע ההסכם ולמצב כזה בלבד, אך בפועל הקיבוץ והרכבת לא העמידו כל מכשול לביצוע חילופי השטחים ולכן לא ניתן לפנות לחלופה זו.
נקבע ע"י ביהמ"ש כי המפה החתומה ע"י המושב והקיבוץ מהווה הסכם מחייב ממספר טעמים: ראשית, עפ"י החוק, אין מניעה שהמפה החתומה תהווה חוזה מחייב היות וקיומו של חוזה לא נבחן עפ"י צורתו אלא עפ"י כוונת הצדדים ליצור הסכם מחייב. זאת ועוד, העדר חתימת רכבת ישראל על המפה המגדירה את פרטי חילופי השטחים בצורה מדויקת, לא מהווה מכשול היות והיא חתמה על הסכמים עקרוניים עם המושב והקיבוץ לפיהם יתבצע החילוף במקום מתן פיצוי כספי.  הרכבת היא שיזמה את התוכנית שבמפה והעבירה אותה לחתימת המושב והקיבוץ ולכן קבע ביהמ"ש כי גם ללא חתימתה ניתן ללמוד כי מבחינתה היה מדובר בהסכם מחייב.
ביהמ"ש קבע כי היה בדעתו של המושב לבצע את חילופי השטחים כאשר חתם על המפה וזאת,  בין השאר, משום שלא סייג את חתימתו באומרו שאין למפה תוקף מחייב וכן משום שביצע בעבר חילופי שטחים רק על בסיס מפה חתומה בידי שני הצדדים. יתר על כן, קבע ביהמ"ש כי היות וכל הצדדים, כולל המושב, פעלו ליישום חילופי השטחים בפועל, טענת המושב כי לא ראה במפה הסכם מחייב נדחית.
לאור פעילות רמ"י והקיבוץ למימוש ההסכם מאז חתימתו, קבע ביהמ"ש כי לא ניתן לפנות לחלופת הפיצוי הכספי כפי שמבקש המושב.
ביהמ"ש קבע כי מהתנהלותה של רמ"יניתן ללמוד כי ידעה ואישרה את חילופי הקרקעות. עוד קבע ביהמ"ש כי מבחינת רמ"י, אין צורך באישורים ופרוצדורה מול דרגים מוסמכים, כלל ההליך מתנהל על בסיס הסכמת הצדדים ושכל ישר.  
סיכום
ביהמ"ש קבע כי חילופי השטחים שרירים וקיימים ולכן נדחית תביעת המושב לחיוב הרכבת בפיצוי כספי בגין ההפקעה. המושב חויב בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 50,000 ₪.
ניתן ביום: כ"א בחשוון תשע"ה, 3 בנובמבר 2015, בהעדר הצדדים.

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: