מחלוקת בין עירית לוד ובין קבלן בעניין תשלום היטל הטמנת אשפה התבררה בבית המשפט המחוזי אשר חייב את הקבלן בתשלום היטל הטמנה על חשבונו

בנובמבר 2002 פרסמה עירית לוד מכרז לאיסוף וסילוק אשפה (להלן: "המכרז"). ביום 28.4.07, נחתם בין חן המקום בע"מ לבין עירית לוד הסכם מכוח זכיית חן המקום בע"מ במכרז (להלן: "ההסכם"). 

חן המקום בע"מ טוענת כי ההסכם נוסח על ידי עירית לוד באופן חד צדדי. גדר המחלוקת נסב סביב סעיף 10 להסכם הקובע כדלהלן:

"כל ההוצאות, החיובים, המסים, האגרות וההיטלים מכל מין וסוג שהוא הכרוכים בביצוע העבודה ובמילוי כל התחייבויות הקבלן על – פי הסכם זה, מיום חתימת הסכם זה ואילך, יחולו וישולמו על ידי הקבלן לרבות, ומבלי לגרוע מכלליות האמור, ההוצאות בגין הפעלת כל רכב וציוד, כלים, חומרים, הובלות, שכר עבודה על כל מרכיביו, לרבות שכר קבלן, שכר קבלני המשנה עת העסקתם אושרה מראש ובכתב על ידי המזמין, שכר יועצים למיניהם, הוצאות הביטוח, וכיוצ"ב."

טענותיה של חן המקום בע"מ:

נוכח כמויות האשפה הנאספות ומפונות על ידה על פי ההסכם, עלות ביצוע העבודות צפויה להתייקר בהדרגה באופן משמעותי. בנוסף, טוענת חן המקום בע"מ, כי בעת פרסום המכרז וההתקשרות בהסכם, לא היה בתוקף כל היטל הטמנה ולא היו ידועים וצפויים אופיו, מהותו ושיעורו.

 סעיף 10 להסכם קובע שהתשלומים אשר יוטלו עליה הם רק אלה הכורכים בביצוע העבודה, כאשר "כרוכים" הוא בלשון הווה ולא בלשון עתיד.

נושא ההטמנה כלל לא קיבל התייחסות בסעיף 10 להסכם אלא בסעיפים אחרים.

התכלית הסובייקטיבית של הצדדים מוכיחה כי עמדת חן המקום בע"מ היא העמדה הנכונה.

טענותיה של עיריית לוד:

היחסים שבין חן המקום בע"מ לעירית לוד, הם יחסים מתמשכים, אשר בסיסם המשפטי בהתקשרויות חוזיות בהתאם למכרזים שפרסמה עירית לוד.

חזקה על חן המקום בע"מ, כגוף מסחרי שתכליתו מקסום רווחים, כי בגין ההתקשרות עם העירייה היא משיאה את רווחיה, שהרי אם לא כך לא הייתה עירית לוד מתקשרת איתה.

ההסכם עצמו קבע תניה מפורשת המסדירה את נושא תשלום ההיטל הכרוך בביצוע העבודות נשוא ההסכם, על כן אין צורך למלאכת הפרשנות של בית המשפט וגם אם יידרש בית המשפט לטענת חן המקום בע"מ, בעניין הצורך לפרש את ההסכם, הרי שהן הפרשנות הסובייקטיבית והן הפרשנות האובייקטיבית – מובילות למסקנה כי אין המקום להתערבות בית המשפט בחופש החוזים.

חן המקום בע"מ לא הוכיחה כי ייגרם לה נזק ולא הציגה ניתוח כלכלי.

אין גם להחיל את כלל הפירוש כנגד המנסח, שכן חן המקום בע"מ לא הצביעה על נוסח דו או רב משמעי של ההסכם.

על כן, טוענת עירית לוד על הקבלן, חן המקום בע"מ, ולא על עירית לוד מוטל החיוב לשלם את ההוצאות בגין ההיטלים הכרוכים בביצוע העבודה מיום חתימת ההסכם כפי שנקבע בסיף 10.

השאלה המשפטית: מי יישא בעלות היטל ההטמנה השנויה במחלוקת בין הצדדים?

דיון והחלטה מפי כבוד השופטת קרת-אמיר:

במקרה דנן יש אכן לקבל את טיעוניה של עירית לוד, על פיהם לשון ההסכם והמכרז איננה מצריכה פרשנות וכי נובע ממנה שיש להטיל את תשלום היטל ההטמנה על חן המקום בע"מ. לאור הוראות במסמכי ההתקשרות שבין הצדדים, אין מקום לטענתה של חן המקום בע"מ, על פיה השירות אשר נותנת חן המקום בע"מ לעירית לוד, הוא של איסוף אשפה והובלתה לאתר סילוק האשפה  וכי חן המקום בע"מ אינה מפעילה אתר לסילוק אשפה.

העובדה כי חן המקום בע"מ עצמה אינה מפעילה אתר לסילוק אשפה או להטמנתה, איננה גורעת מהתחייבותה של חן המקום בע"מ לבצע את הסילוק, באמצעות התקשרות עם אתר טיפול או הטמנת פסולת המאושרים על ידי המשרד לאיכות הסביבה, וההתחייבות לביצוע ההטמנה מהווה חלק בלתי נפרד מההסכם. סעיף 10 להסכם אינו טעון פרשנות, לכן אין כל מקום לבחון את חוות דעתם האובייקטיבית או הסובייקטיבית של הצדדים, שכן הוראות ההסכם ניתנות לפרוש בדרך חד משמעית.

עוד קבע בית המשפט כי חן המקום בע"מ מעלה לראשונה את נושא היטל ההטמנה, לאחר שכבר חודשה תקופת האופציה על ידי עירית לוד, נוהל משא ומתן מבלי שנושא ההטמנה הועלה בדרך כלשהי על ידי חן המקום בע"מ.

בית המשפט קבע כי קשה שלא להגיע למסקנה כי חן המקום בע"מ, אשר הייתה מודעת באופן חד משמעי להוראות ההסכם המטילות עליה את חובת ההיטל, דאגה קודם כל להתקשר עם עירית לוד בהסכם נוסף לשלוש שנים, הסכם  אשר כפי הנראה לא היה כלל הסכם הגורם לחן המקום בע"מ להפסד,  ורק לאחר מכן הגישה את התביעה הנוכחית, במסגרתה טענה כי ההיטל איננו חל עליה.

בית המשפט הכריע כי דרך התנהלותה של חברת חן המקום בע"מ, בידיעה לפחות על כוונת הממשלה בדבר  קביעת היטל ההטמנה, תוך הימנעות מוחלטת מהעלאת השגה באשר לחובתה תשלום של ההיטל, ולאור הוראותיו החד משמעיות של ההסכם, הינה התנהלות לא מקובלת אם לא התנהלות בחוסר תום לב.

מסיבה זו היה מקום לדחות את הבקשה.

התוצאה מכל האמור היא כי דין התביעה להדחות.

חן המקום בע"מ תישא בהוצאותיה של עירית לוד בסך 15,000 ₪ בצירוף מע"מ, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

ניתן ביום 02.12.2008.