זכריה מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע''מ נ' מימי מבואות ירושלים אגודה חקלאית מרכזית שיתופית בע''מ הפירוק

בפני רשם האגודות השיתופיות

תיק מס' 2010/304/05

: זכריה מושב עובדים

להתיישבות חקלאית שיתופית ביע"מ

ע"י  עוה"ד י. קרמר ו/או מ. שניידר.

ו/או ר. לוי ו/או ז. בראשי ו/או ר. ויינברג.

ו/או א. אבו גוש ו/או י. גלבוע ו/או

ד. קרמר- שפירא ו/או ג. ירום ו/או ע. ברק.

מרח' דוד המלך 19, ירושלים 94101

טל:02-6234258 , פקס: 02-6255493

המערער

(להלן: " המבקש" או" המושב")

- נ ג ד -

מימי מבואות ירושלים

אגודה חקלאית מרכזית שיתופית בע"מ( הפירוק)

באמצעות המפרק המפעיל עוה"ד אורן באדר

מרח' נחום חפצי 5, ירושלים 95484

טל: 6595544 -02 פקס: 02-6595545/6

המשיבה

מבוא

המבקש הינו מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (להלן "המושב") אשר לפני שנים ביחד עם מספר מושבים נוספים באזור ירושלים הקימו את האגודה השיתופית מימי מבואות ירושלים אגודה חקלאית מרכזית שיתופית בע"מ (להלן "המשיבה") מטרותיה, בין היתר, הינן אספקת מים לחבריה ולחברי חבריה, גביית תשלומים בעד שימוש במים וטיפול בכל נושא המים באגודות החברות מול מקורות חברת המים הישראלית בע"מ.

רקע עובדתי:

ביום 28.1.04 ניתן על ידי צו לפירוק המשיבה ולשם כך מונה עו"ד אורן באדר למפרק מפעיל לשיקומה של המשיבה.

המערער חבר באגודת המשיבה וקבל ממנה שירותי מים, בהתאם לתקנונה.

ביום 2.5.03 פנת המערער לחברת "מקורות" וביקש להעביר את חשבונות המים שלו לחברה בשם "ארם".

ביום 22.5.05 ביקש המפרק עו"ד אורן באדר, צו זמני במעמד צד אחד, אשר ימנע מהמערער מלקבל שירותי מים מכל גורם, למעט מן המשיבה.

ביום 22.5.05 ניתן הצו כמבוקש.

ביום 29.5.05 הגיש המערער בקשה לביטול צו המניעה.

ביום 8.6.05 ניתן צו תשלום על ידי המפרק, לחובות המשיבה.

ביום 9.6.05 הגיש המפרק בקשה לצו עיקול זמני על נכסי המערער.

ביום 17.8.05 נתתי החלטה המבטלת את צו המניעה הזמני שהטלתי על המבקשת ביום 22.5.05 וציוויתי על הטלת עיקול בנכסים הבאים שבבעלות המערער:

א. מכסת המים של המערער בנציבות המים.

ב. כל מתקני המים של המערער לרבות צנרת המים של המערער, ברזי המים וכל מתקן אחר דומה.

כמו כן, החלטתי כי צו זה יעמוד בתוקפו עד לתשלום החוב על פי צו התשלום שקבע המפרק מיום 8.6.05, או להחלטה אחרת שאקבל היה ויוגש ערעור על צו התשלום, או לחילופין המצאת ערובה מתאימה להנחת דעתי על ידי המערער .

ביום 08.08.05 הגיש המערער ערעור על צו התשלום.

ביום 28.12.06 ביקש המפרק צו עיקול זמני במעמד צד אחד על כספי המשיבה הנמצאים אצל צד ג', "תדמיר" ( להלן: " תדמיר")

ביום 28.12.06 ניתנה החלטה על ידי עו"ד לאה רוזנטל עוזרת רשם האגודות השיתופיות, כדלקמן:

1. לאור הנסיבות האמורות בבקשה הנתמכת בתצהיר המפרק ובנספחים לבקשה. ולאחר שהאגודה המבקשת הפקידה כתב התחייבות עצמית על סך 100,000 ₪ .הנני מאשרת כמבוקש צו עיקול זמני במעמד צד אחד על כספי המשיבה הנמצאים אצל צד ג', תדמיר.

2. צו זה יעמוד בתוקפו עד למתן החלטה אחרת בדיון שיתקיים בפני כבוד הרשם, בדיון שיתקיים בפניו ביום א', 7.1.07 בשעה11:00"

לפיכך, ענייננו בהחלטה זו היא ערעור על צו התשלום ובקשה לביטול צו העיקול הזמני שהוטל על ידי המפרק.

עיקר טענות המערער לעניין צו התשלום:

1. צו התשלום הוצא שלא בתום לב לאחר שהמערער ביקש להפסיק לקבל את שירותי ניהול המים מהמשיבה.

2. למפרק אין סמכות להוציא צו תשלום מאחר והוא מונה בניגוד להוראות פקודת האגודות השיתופיות ( להל: "הפקודה"), המערער מפנה לסעיף 46(1),47, 48(2) ו- 48(3)(ב) לפקודת האגודות השיתופית( פירוק).

3. המשיבה הגישה כנגד המערער תביעות בבית המשפט השלום בגין אותו חוב.

4. צו התשלום שניתן אינו משקף את חובות המערער למשיבה.

5. המשיבה משייכת למערער חוב שאינו שלו אלא של חבריו.

6. יש לבטל את צו התשלום.

7. צו התשלום אינו מפורט ולא ידוע למערער הכיצד הגיעה המשיבה לסכום הנקוב והמופרך 1,196,048 ₪ .

8. המערער לא הוזמן לעדות טרם הוצא צו התשלום, המערער מפנה לסעיף 48(4) לפקודה.

9. בספרי האגודה אין חוב של המערער כלפי המשיבה ובוודאי לא בסדר הגודל אותו קבעה המשיבה.

10. בפגישה שהתקיימה במשרד המשיבה ביום 10.04.05 בה השתתפו עו"ד רונן ויינברג ויו"ר המערער טען המפרק כי חוב המערער למשיבה עמד ע"ס 100.000 ₪ ובמעמד זה ניתנו שתי המחאות לכיסוי החוב . והצדדים הגיעו להסכמה כי המערער לא יידרש בשלב זה להגיש בקשת רשות להתגונן.בתביעות אותן הגישה המשיבה בבית משפט השלום בירושלים.

11. למערער אין חוב כלפי המשיבה בגין שימוש במים של חברי. המשיבה הוקמה לניהול משק המים הכולל קריאת שעונים, הגשת דו"חות לחברים ובעיקר גביית הכסף.

12. המשיבה לא עשתה פעולות גבייה כנגד חבריו של המערער למעט הגשת תביעות ועל כן צו התשלום הוצא לא כדין ובחוסר תום לב.

13. המשיבה הפרה את ההסכם בין הצדדים ואת התחייבותה כלפי המערער שכן לא ביצעה את הגבייה מחבריו של המערער, לא שלחה לאורך תקופה אזהרה למערער בדבר החוב.

14. חוב המערער הינו רק לגבי השימוש במים לגינון ציבורי ולמבני ציבור וחוב זה שילם המערער למשיבה.

15. צו התשלום פוגע בזכות הקניין של המערער זכות שהינה זכות חוקתית המעוגנת בסעיף 3 לחוק יסוד, כבוד האדם וחירותו הקובע כי " אין פוגעים בקניינו של אדם" ואין לפגוע בזכות הקניין.

16. המערער מפנה ל רע"א 8420/96 דן מרגלית נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ , פ"ד נא (3) 789, בו נקבע כי צו זמני שניתן שלא על יסוד ראיות מלאות , עשוי לפגוע שלא כדין בקניינו של הנתבע ועל כן נדרשים בתי המשפט לערוך איזון בין אינטרס התובע לבין אינטרס הנתבע שזכות קניינו לא תפגע יתר על המידה על יסוד תשתית ראייתית בלתי מלאה ואם כך נקבע ביחס לצו עיקול , הרי מקל וחומר כך יש לנהוג בכל הנוגע לצו התשלום , אשר בהתאם להוראות הפקודה ניתן לאוכפו כפי שאוכפים פסק דין.

17. הרשם מתבקש לבטל את צו התשלום ולהשית על המשיבה הוצאות המערער ושכ"ט בצירוף מע"מ כחוק.

עיקרי טענות המערער בבקשה לביטול העיקול הזמני

18. יש לבטל את העיקול הזמני מחוסר סמכות, המערער מפנה לסעיף 53 ו- 48(3) לפקודה בטענה כי אף לא אחד מהתנאים המפורטים בסעיפים לעיל מתקיימים.

19. המערער הפנה גם ל עמ"נ 323/06,321/06 קבוצת רון ארצי נ' רשם האגודות השיתופיות ואח' שפסק בהתאם להלכה הידועה של עיקרון החוקיות לאור החלטת הרשם.

20. בכל הנוגע לצווי עיקול זמניים, אין לרשם את הסמכות הטבועה הקיימת לבתי המשפט וסמכותו מוגבלת להוראת סעיף 53 לפקודה וכאמור במקרה דנן לא בנמצא ולו אחד מהתנאים המנויים בו.

21. המשיבה לא גילתה את העילה להטלת העיקול הנדרש ולא הומצאה כל אסמכתא שתבסס את בקשת צו העיקול.

22. את צו העיקול הזמני הוציאה עוזרת הרשם עו"ד לאה רוזנטל ללא סמכות , שכן בהתאם לצו המיוחד לפי פקודת האגודות השיתופיות מיום 02.02.97 ( פורסם בילקוט הפרסומים מס' 4495 מיום 25.02.97) הוקנו לה אך ורק סמכויות הרשם לעניין סעיפים 52ו- 53 לפקודה.

23. להחלטת עו"ד לאה רוזנטל, לא הומצא התצהיר שצורף לבקשה,כמו כן, כתב ההתחייבות העצמית הנזכר בהחלטה וההחלטה הומצאה במכשיר הפקס ולא במסירה אישית כפי שקובעות הוראות הדין.

24. לא היה צורך בצו עיקול נוסף מאחר וקיים כבר צו עיקול למערער מיום 22.5.05 על מכסת המים בנציבות המים. ועל כל מתקני המים לרבות צנרת המים, ברזי המים וכל מתקן אחר דומה המצוי בידי המערער.

25. הרשם דחה בעבר את בקשת המשיבה להטיל עיקולים על כספים המגיעים למערער מצדדים שלישיים.המערער מפנה להחלטה מיום 17.08.05.

26. צו העיקול ניתן בניגוד לכל דין , המערער מפנה לסעיף ה עמ' 8 בבקשה שהגיש ולפסיקה שמוזכרת בבקשתו.

עיקרי טיעון המשיבה לעניין צו התשלום.

27. סמכות המפרק בהתאם להוראות סעיף 48(3) (ב) לפקודה היא: "לקבוע בצו מזמן לזמן מהם החובות המגיעים מחבריו או ממי שהיו חבריו חברים..."

28. המשיבה פנתה מספר פעמים למערער בבקשה כי יפרע את חובו ומשסרב המערער להיענות לפניות אלו הוצא לו ונמסר לו צו תשלום כדין. המשיבה מפנה לנספחים ה',ז,. ז/2, ז/4 מטעם המשיבה בתגובה לערעור.

29. המערער בניגוד להוראות תקנון המשיבה התקשר עם חברה מתחרה.

30. מעשיו ומחדליו של המערער נועדו על מנת להתחמק מתשלום חובו למשיבה.

31. המערער במעשיו ומחדליו סיכל ומסכל את גביית החוב.

32. בהתאם להוראות תקנון המשיבה אותן קיבל על עצמו המערער משביקש להתקבל כחבר באגודת המשיבה , בסעיף 57 לתקנון נקבע כי האמור בספרי המשיבה מחייב את המערער בכל חובותיו ובסעיף 61 לתקנון דלעיל התחייב המערער לשלם חובותיו בהתאם להוראות המשיבה.

33. במסמך מיום 01.05.06 שהועבר למערער פורט חובו למשיבה וביום 21.05.06 נמסר למערער אישור יתרות החוב של המערער.

34. המערער לא הגיש כל טענה כנגד החוב.

35. במשך כל השנים, המשיבה שילמה בשמו ועבורו של המערער, לחברת מקורות את חשבונות המים השוטפים וכן העניקה למערער שירותי מים בכללם קריאת מדי המים, אחזקה של רשתות המים, שירותי גביה ועוד פעולות בגינם נותר המערער חייב למשיבה את הסכום המפורט בצו התשלום.

36. היום, לאחר שנים ארוכות בהן נהנה המערער משירותי המשיבה אשר פרעה את חובותיו, מנסה המערער להתנער מן החוב ולייחסו לחבריו והכל בניגוד לדין ולהוראות תקנון המשיבה בו חבר המערער.

37. התבקשתי לדחות את הערעור ולחייב את המערער במלוא הוצאות הערעור לרבות שכר טירת עו"ד בתוספת מע"מ כחוק.

עיקרי טיעון המשיבה לעניין הבקשה לביטול צו העיקול הזמני.

38. כאמור ביום 08.05.05 ניתן כנגד המערער צו לתשלום על סך 1,196,048 ₪ בהתאם לסמכות מפרק המשיבה הקבועה בסעיף 48(3) לפקודת האגודות השיתופיות (להלן:"הפקודה").

39. המערער שב ומעלה בבקשה פעם נוספת טענות זהות לאלו אשר הועלו על ידו בתשובתו למתן צו העיקול הזמני הראשון, טענות שנדחו על ידי הרשם בהחלטתו מיום 17.08.05.

40. דין טענות המערער לחוסר סמכות לסילוק על הסף מן הטעם שקיים לגביהם השתק פלוגתא והשתק עילה בין המערער למשיבה.

41. המערער נוהג בחוסר תום לב כאשר הוא מפר את החלטת הרשם מיום 17.08.05.

המשיבה מפנה לעניין זה לר"ע 305/80 שלה ואח' נ' רצקובסקי פד מג (3) 449. וע"א 813/87 רוטברדנ' מ"י, פד, מג(3). 514,517.

42. המערער מבריח נכסיו על מנת להכשיל את גביית החוב.

43. גם הצו לתשלום וגם צו העיקול הזמני ניתנו והומצאו למערער כדין והראיה היא כי בדיון שהתקיים ביום 07.01.07 הציג המערער את הצו ביחד עם הבקשה לצו העיקול.

44. כנגד המערער תלוי ועומד צו תשלום כדין על פי הפקודה, המבוסס על ספרי החשבונות של המשיבה והמחייבים אותו.

לאחר שהצדדים הופיעו בפני ולאחר שקראתי בעיון את החומר שבפני הנני קובע כדלקמן:

45. ההליך שבפני הינו ערעור לביטול צו תשלום שהוצא כנגד המערער ביום 08.06.05 ובקשה לביטול צו עיקול זמני שהוטל לבקשת המשיבה ביום 28.12.06 במעמד צד אחד על כספי המשיבה הנמצאים אצל צד ג', תדמיר, בשל חוב כספי בסך 1,196,048 ₪ שלטענת המשיבה חייב לה המערער.

46. כאמור ביום 8.6.05 הוצא על ידי המפרק עוה"ד אורן באדר צו תשלום בגין חובות המערער על סך 1,196,048₪ ( להלן: "הצו"). וביום 28.12.06 ביקשה המשיבה צו עיקול זמני על כספי המערער הנמצאים אצל צד ג' תדמיר.

השאלות שבמחלוקת

א. האם צו התשלום הוצא ונמסר בסמכות וכדין?

ב. האם צו העיקול הזמני הוצא ונמסר בסמכות. וכדין?

ג. אחריות המערער לחוב?

האם צו התשלום הוצא בסמכות וכדין.

המערער טען כי צו התשלום הוצא שלא בסמכות ולא נמסר כדין וכי למפרק אין סמכות להוציא צו תשלום מאחר והוא מונה בניגוד להוראות הפקודה. המערער היפנה לסעיפים 46(1),47, 48(2) ו- 48(3)(ב) לפקודה. וטען כי לרשם הסמכות רק להורות על פירוק ולא על מינוי מפרק מפעיל כפי שמינה הרשם במקרה דנן.

47. ביום 28.01.04 מונה עו"ד אורן באדר כמפרק של המשיבה להליך של פירוק מפעיל לצורך הבראת האגודה, גביית חובותיה ושיקומה.

48. ביום 8.6.05 ניתן צו תשלום על ידי עוה"ד אורן באדר מפרק המשיבה בגין חובותיו של המערער למשיבה.

49. כאמור, המשיבה הינה אגודה חקלאית מרכזית שיתופית בע"מ שסיפקה מים ונתנה למערער שירותים עת היה חבר בה, והמערער הינו אגודה חקלאית שיתופית חבר במשיבה בהווה או בעבר וקיבל שירותי אספקת מים ממנה. על כך אין חולק.

50. הוסיף המערער וטען כי צו התשלום הוצא שלא בתום לב, מאחר שהוא ביקש להפסיק לקבל את שירותי ניהול המים מהמשיבה וכן כי הצו הוצא ללא שניתנה אפשרות למערער להעיד.

כבר עתה אבהיר כי דעתי אינה נוחה מטענה זו של המערער ואינני מקבל טענה זו.

51. כאמור ביום 28.01.04 מונה עו"ד אורן באדר כמפרק של המשיבה להליך של פירוק מפעיל לצורך הבראת האגודה, גביית חובותיה ושיקומה לאור המלצת החוקר שמונה למשיבה המליץ על מינוי מפרק בשל מצבה הכלכלי.

א. לעניין זה ראה סעיף 46 לפקודה (פירוק אגודות ):

(1) אם סבור הרושם, לאחר שנערכה חקירה עפ"י סעיף 43 או לאחר שנערכה בדיקה עפ"י סעיף 44, או לאחר שקבל בקשה שהוגשה ע"י שלושה רבעים מחברי אגודה שתופית, שיש צורך לפרק את האגודה, יכול הוא לצוות על האגודה להתפרק, ואת הצו שלו יפרסם בעתון הרשמי.

(2) כל חבר של אגודה שתופית רשאי במשך שני חודשים מתאריך פרסום הצו שניתן עפ"י סעיף קטן (1) לערער על הצו כאמור בסעיף 51.

(3) לא הוגש ערעור בתוך שני חודשים מיום פרסום צו לפרוק אגודה שתופית, יקבל הצו תוקף כתום התקופה הנ"ל.( ההדגשה שלי- א.ז)

המערער טען כי לא הייתה סמכות למנות מפרק מפעיל לשיקומה של האגודה.אם סבר מערער כך ונפגע מהחלטתי למינוי המפרק המפעיל היה עליו להגיש ערעור במועד הקבוע סעיף 46 (2) לפקודה ומשלא עשה כן, הינו מנוע מלטעון זאת היום.

אין בפקודת האגודות השיתופיות ובתקנות הפירוק כל הוראה המונעת מינוי מפרק מפעיל. על פי סעיף 48א' לפקודה רשאי הרשם, לפי בקשת נושה, חבר או המפרק לתת צו לעכב את הליכי הפרוק הן בכלל והן לזמן מוגבל.

מכאן, כשם שהרשם רשאי להפסיק הליך פירוק או למנות מפרק לתקופה מוגבלת כך רשאי הרשם למנות מפרק מפעיל.

מינוי מפרק מפעיל הינו דבר שבשגרה בעת פירוק באגודות השיתופיות מזה שנים רבות. כך גם נוהגים בתי המשפט למנות לעתים מפרקים מפעילים לחברות שבפירוק. בלי כל הוראה מתאימה (בפרק י"ב בפקודת החברות [נוסח חדש] התשמ"ג 1983.

לפיכך הנני דוחה את טענות המערער בנושא.

ב. סעיף 12 לתקנות האגודות השיתופיות (פירוק), התשמ"ד- 1984( להלן: תקנות הפירוק מגדירות את סמכות המפרק לקביעת חובות :

"12. קביעת חובות החברים

(א) המפרק יקבע את החובות המגיעים לאגודה מהחברים ואת סכום האחריות של החברים לחובות האגודה בנוסף לסכום השתתפותם בהון האגודה, ובין היתר יקבע את חובות החברים בענינים אלה:

(1) שירותים שהחבר קיבל במישרין מהאגודה:

(2) שירותים כלליים שהאגודה נתנה לחבריה;

(3) הוצאות שהיו למפעלים של האגודה בהם שותפים החברים או שהאגודה שותפה בהם למען חבריה;

(4) הוצאות שהיו לאגודה והנוגעות לעסקי האגודה ומטרותיה, לרבות הוצאות מימון וריבית;

(5) חלקו של חבר בחוב האגודה לנושה, שמועד פרעונו הוקדם בהתאם לאמור בתקנה 18(א).

(ב) תקנה זו תחול גם על עיזבונות חברים ועל חברים לשעבר כאמור בסעיפים 32ו-33 לפקודה". (ההדגשה שלי-א.ז)

ג. וראה סעיף 13 לתקנות הפירוק:

" 13. גביית חובות מחברים

(א) קבע המפרק סכום חוב של החבר לאגודה כאמור בתקנה 12, יצווה על פירעון החוב על ידי הוצאת צו תשלום כמפורט בתוספת הראשונה (להלן - צו תשלום).

(ב) המפרק ישלח את צו התשלום לחבר ויקבע מועד לתשלום החוב שלא יפחת מארבעה עשר ימים מתאריך קבלת הצו." (ההדגשה שלי-א.ז)

ד. וראה הוראת סעיף 48) (3) (ב) של הפקודה בחלקו הרלוונטי לעניין, קובע :

"48. סמכויותיו של מפרק "

(1)....

(2) ....

(3) משקבל צו לפירוק עסקים תקף, תהא למפרק שנתמנה ע"י הרושם עפ"י סעיף קטן (2) הסמכות, -

(א) ....

(ב) לקבוע בצו מזמן לזמן מה הם החובות המגיעים מחברים או מי שהיו חברים, או מעזבונותיהם של חברים שמתו או מן הממונים שלהם או מיורשיהם החוקיים או מכל פקיד, ומה התרומות שעל אלה לתרום או שעוד נשאר עליהם לתרום לאקטיב של האגודה, והתרומות הללו תכלולנה את החובות המגיעים מהחברים או מאנשים אלה..."

(ג) ...

(ד)....

(ה) לקבוע בצו מי הם האנשים שישאו בעול ההוצאות של הפירוק ומה המכסה שכל אחד מהם ישא בה.

(4) ....

(5) כל המוצא את עצמו נפגע מן הצו של המפרק רשאי לערער על אותו צו בפני הרושם בתוך שני חודשים מיום מתן הצו."( ההדגשה שלי א-ז).

ה. המערער טען כי צו התשלום שהוצא ניתן מבלי שהוא הוזמן למתן עדות והוא מפנה לסעיף 48(4) לפקודה.

להלן סעיף 48(4) לפקודת האגודות השיתופיות:

"(4) .בהתחשב עם כל תקנה מן תקנות שעפ"י פקודה זו, תהא למפרק שנתמנה עפ"י סעיף קטן (2) הסמכות-במידה שסמכות כזאת תהא נחוצה להוציא לפועל את מטרות הסעיף הזה-להזמין עדים ולכוף אותם להופיע בפניו, ולהכריחם להראות לו מסמכים באותם האמצעים ובאותו האופן (עד כמה שאפשר) שנקבעו לבית משפט אזרחי עפ"י החוק העותומני של דיון אזרחי".( ההדגשה של- א.ז)

סעיף זה אינו מטיל על המפרק חובה להעדת עדים, אלא מעניק למפרק הסמכות לעשות כן.

עוד עולה מעיון בחומר שבפני, כי המערער קיבל את הצו וב"כ היה בקשר רציף עם המפרק. המערער גם העלה טענתו בעניין צו התשלום במהלך הדיונים שבפני.

לפיכך אני דוחה טענות המערער בנושא צו התשלום וקובע כי צו התשלום ניתן כדין.

האם צו העיקול הזמני הוצא בסמכות וכדין

52. המערער העלה טענות רבות באשר לסמכויות המפרק, סמכויות עוזרת הרשם וסמכויות הרשם להטיל צו עיקול זמני והפנה לסעיפי הפקודה ולפסיקה.

53. עוד טען המערער כי לרשם אין את הסמכות הטבועה הקיימת לבתי המשפט להוציא צו עיקול זמני וסמכותו מוגבלת על פי סעיף 53 לפקודה ובמקרה דנן, לא מתקיים ולו אחד מהתנאים.

סעיף 53 לפקודה מאפשר סמכות זו לרשם:

"53. עיקול זמני על נכסים

אם נתברר לרשם כי כדי להכשיל או לדחות את ההוצאה לפועל של צו העלול להינתן נגד אדם עפ"י סעיף 48(3) או עפ"י סעיף 49, או של כל החלטה העלולה להינתן בסכסוך עפ"י סעיף 52, עומד אותו אדם - (א) להעביר לאחר את נכסיו, כולם או מקצתם, או (ב) לעקור את נכסיו, כולם או מקצתם, מתחומי השיפוט המקומיים של הרשם, יכול הרשם, אם לא ניתן בטחון מספיק, להורות לעקל עיקול זמני את הנכסים הנ"ל או אותו החלק מן הנכסים אשר ימצא לנכון לעקלו, ולעיקול הזה יהא תוקף כאילו היה זה עיקול שנעשה ע"י בית משפט אזרחי בר-סמך" (הדגשות שלי – א.ז.)

עוד טען המערער כי לעוזרת הרשם עו"ד לאה רוזנטל אין את הסמכות להטיל צו עיקול מאחר וסמכותה נתונה רק על פי סעיפים 52 ו53 לפקודה.

לעניין זה אבהיר כי עו"ד לאה רוזנטל הינה עוזרת הרשם על פי מינוי השר המוסמך. לכן הייתה מוסמכת ליתן את צו העיקול הזמני המבוקש וזאת, לאור הוראותיו המפורשות של סעיף 53 שלעיל.

בהקשר לצורך להוצאת צו העיקול הזמני, אבקש לצטט מדברי המפרק בעניין:

"נוכח העובדה שהמשיבה העבירה את ניהול משק המים ובכללו את מכסת המים של המשיבה לידי חברה פרטית...קיים חשש כי לא יהיה בידי המבקש להיפרע מהמשיבה כדי התשלום המגיע לו ממנה, המפורט בצו התשלום דלעיל". ( ההדגשה שלי – א.ז)

המערער לא הכחיש את העברת ניהול מכסת המים לאחר.

בתקנון המשיבה, לו כפוף המערער, מפאת היותו חוזה בין הצדדים, נקבע בסעיפים 22 ו – 71:

71. "חברי האגודה וחברי חבריה יקבלו את השרותים שהאגודה מוסמכת לתת אותם בהתאם לתקנון זה – רק מהאגודה או מטעמה".

22. "חבר הרוצה לצאת מהאגודה חייב להודיע לאגודה על כך בכתב; נמסרה הודעה בכתב לאגודה כאמור – תפקע חברותו בתום ששה חודשים מקבלת ההודעה על ידי האגודה, בתנאי שחברות זו לא תפקע כל זמן שהחבר חייב כסף לאגודה (הדגשות שלי – א.ז.)."

מדובר בחשש סביר והגיוני, שהמערער לא יפרע את חובו מאחר והוא הפר את הוראת סעיף 71 לתקנון המשיבה, וקיים חשש שיסכל את הוראת סעיף 22 לתקנון המשיבה.

מטרת סעיפים אלה ברורה: למנוע עזיבת חברים את המשיבה מבלי שפרעו חובם אליה. משנה תוקף יש למטרה זו, כאשר המשיבה נמצאת בפירוק. טענות המערער בדבר "שירות גרוע" מצד המשיבה אין בהן ממש. בדיני האגודות השיתופיות קבועות וקיימות דרכים ראויות לבירור טענות כאלה. פעולה של "סעד עצמי", בדמות הפרת הוראות התקנון כפי שפעל המערער אינה נכונה.

54. המערער טען כי המשיבה לא התריעה בפניו על קיומו של חוב וכי הוא לא ידע כלל שקיים חוב.

אינני יכול להסכים לטענה מעין זו מהטעמים הבאים:

א. מר יוסי משה, מי שמכהן מאז שנת 98 ועד היום כיו"ר ועד האגודה של המערער, היה גם חבר בהנהלת המשיבה בין השנים 97 ועד 2001 וודאי מודע להתנהלות החשבונות במשיבה, ככל שאלו נוגעים לחובותיו של המערער למשיבה.

ב. המערער עצמו מודה כי המשיבה פעלה כנגד המערער וחבריו בבית המשפט השלום בירושלים. אלא, שהמשיבה הודיעה לו כי בשלב זה אין צורך כי יתגונן בפני התביעות הנ"ל, שכן ההליך העיקרי הוא כנגד החברים ולא נגד המערער. (עמ' 6 פרק ד לבקשת ביטול צו העיקול ).

ג. אין למערער אלא להלין על עצמו. אילו היה ממשיך לטפל בנושא המים אצל המשיבה ומשתף פעולה עם המשיבה לגביית החובות מחבריו היה בידו למצוא דרך להפחית את החובות. אלא שבמקום זאת, בחר המערער להתקשר עם חברה אחרת מבלי שדאג לפרוע קודם את התחייבויותיו בגין צריכת המים.

ד. אילו המשיך המערער לפעול עם המשיבה, היה ניתן לגבות, ביחד עם המשיבה, את חובות חבריו של המערער ולהעבירם לקופת המשיבה. בין היתר, באמצעות ניתוק המים.

וראה ע"א 7262/00 - פוריה כפר עבודה נ' יפת לוי . פ"ד נו(3), 899.

"אין מושב חייב לספק מים לחבר מושב המסרב לשלם עבור הספקת המים"

"הנחת הבסיס של חוק המים היא שמים מסופקים תמורת תשלום. בנסיבות הענין שבפנינו על רקע מערכת היחסים שבין המושב למשיב, בשים לב לטיעונים ולראיות שהובאו בערכאה הראשונה אין מקום לחייב את המושב להמשיך לספק מים למשיב, בלא תמורה, הכל בכפוף למתן התראה הולמת. השאלה הכללית והרחבה בדבר טיבה והיקפה של הסמכות המסורה לרשות מקומית לנתק מים תמתין להכרעה בנסיבות מתאימות. עם זאת, רשמנו לפנינו את הצהרת המערער שאם יבקש זאת המשיב, ייפתחו המים לסירוגין כל 24 שעות למשך שעתיים".

המערער התעלם מחובותיו על פי תקנון המשיבה ומשהוצא צו התשלום מנסה במחדליו לתקוף את צו התשלום ואת צו העיקול שהוצאו כדין , בניסיון להתחמק מתשלום חובותיו למשיבה.

טענת המערער כי החוב הנו חוב החברים באגודת המערער ולא של המערער.

55. המערער טען כי הוא אינו "ערב" לחובות חבריו וכל משמעות חברותו באגודת המשיבה הינה לאפשר למשיבה לגבות את חובות חבריו.

אין כל בסיס לטענה זו של המערער לא בדין ולא בתקנון המשיבה ואף לא בתקנון המערער.

תקנון המשיבה- משמעות משפטית

56. המערער חבר באגודת המשיבה ומחויב להוראות התקנון שהינו הסכם בין המערער למשיבה.

56 .א על מעמדו של תקנון האגודה והמטרות המפורטות בו כבר הביע בית משפט את עמדתו לפני שנים רבות:

"התקנון של אגודה שיתופית הוא בגדר הסכם בין האגודה לבין חבריה המסדיר את היחסים המשפטיים ביניהם וקובע את הזכויות והחובות ההדדיות שלהם. הם יכולים ליהנות מהזכויות המוענקות בו ומתחייבים בחובות המוטלות על פיו באותם התנאים והסייגים האמורים בו... זאת ועוד. מטרות האגודה, כפי שהן מוגדרות בס' 1 של התקנון, הן בעלות אופי הצהרתי אל מה תשאף ותחתור האגודה בפעולותיה מבחינה רעיונית ומעשית. אין פירושו של דבר כי על סמך הוראה זו בתקנון זכאי כל חבר לדרוש מהאגודה שתגשים הלכה למעשה כל מטרה מהמטרות הללו או שתשתמש בפועל בסמכויות השונות שניתנו לה לשם כך. האגודה פועלת באמצעות מוסדותיה ואנשיה לפי הכוחות שניתנו להם בתקנון ולא כל חבר הישר בעיניו ידרוש ולא כל אשר יעשה יוכל לזקוף לחובת האגודה שתישא בתוצאותיו" ( ההדגשה שלי – א.ז) .(ע"א 788/87 - דוד לוי נ' כפר פינס מושב עובדים של הפועל . פ"ד מד(2), 52 ,עמ' 55-56.)

תקנון המשיבה מסמיך אותה לעשות כל דבר הנחוץ לשם השגת מטרות האגודה. (פרק ב' לתקנון) זוהי המסגרת שעל פיה נמדדת כל פעולה של האגודה.

במקרה שבפני, תקנון המשיבה בפרק ב', מטרות וסמכויות מדבר בעד עצמו.

ב. כך גם קבע בית המשפט לעניין מחויבות לתקנון בפרשת ע"א 524/88 "פרי העמק", אגודה חקלאית שיתופית מרכזית בע"מ נ' שדה יעקב, מושב עובדים של הפועל מזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, פ"ד מה(529 (4, בעמ' 547, מפי השופט אהרון ברק:

"מהו מעמדו המשפטי של התקנון? כמסמך בסיס של האגודה השיתופית, הוא קובע את הכוחות והסמכויות של האורגנים השונים ומבחינה זו הוא חלק מהמשפט " החוקתי " שלה.......

התקנון של אגודה שיתופית הוא בגדר הסכם בין האגודה לבין חבריה המסדיר את היחסים המשפטיים ביניהם וקובע את הזכויות והחובות ההדדיות שלהם". (השופט ברנזון בע"א 627/61 גלברג ואח' נ ' מושב עובדים "תל-עדשים" בע"מ, פ"ד יז 1281, בעמ' 1285).

כן נפסק, "כי התקנון הוא הסכם בין החברים לבין עצמם" (ע"א 556/69 "ניר" חברה שיתופית להתיישבות עובדים עברים בע"מ נ' ביטן ואח', פ"ד כד (710 (2]. פסיקה זו תשמש נר לרגליי, וזאת חרף הקושי הקיים בראיית האגודה עצמה - להבדיל מהחברים בינם לבין עצמם - כצד לחוזה המקורי המשתכלל בד בבד עם הכרתה של האגודה כאישיות משפטית" (ראה צ' כהן, בספרה הנ"ל, בעמ' 42).

ראה ברוח זו גם מסקנתה של ס' אוטולנגי, אגודות שיתופיות: דין ונוהל (תל -אביב תשנ"ה) 179-- 167 (להלן - "אוטולנגי"), שקבעה, לאחר דיון מפורט בהיבטים השונים של הבעיה, כי:

"חיובו החוזי של התקנון הפך להיות הנחה משפטית מבוססת, שאין מהרהרים אחריה עוד".

" כוחו של תקנון ככוחו של חוזה בין האגודה לבין חבריה ובין החברים בינם לבין עצמם לקיום הוראות התקנון על שינוייו" (ס' אוטולנגי, אגודות שיתופיות: דין ונוהל (תל -אביב תשנ"ה) עמ' 174.

ג. הוראות התקנון הרלבנטיות

בסעיפים 54 – 65 עמ' 9 לתקנון המשיבה, בפרק חובות החבר.נאמר:

"54. חבר האגודה ימלא אחרי הוראות תקנונה, אחרי החלטות האסיפה הכללית ורשויות האגודה האחרות ואחרי הוראותיהן"

55. .....

56. חבר האגודה יקבל על עצמו אחריות בעד כל ההתחייבויות...."

57. הרשימום בספרי האגודה תחייבנה את כל אחד מחברי האגודה בקשר לכל עניין הנוגע לחובותיו לאגודה ולתביעותיו מהאגודה.

58. דין חברות באגודה כדין חתימה על כל התחייבות הנובעת מתקנון זה ומחברות באגודה.

59. תאגיד, החבר באגודה, יהיה אחראי כלפי האגודה בעד כל התחייבות,חוב,קנס וערבות, מכל סוג שהוא, של חבר התאגיד הזה כלפי האגודה.

60. ....

61. חבר האגודה ישלם את חובותיו לאגודה בהתאם להחלטות רשויותיה.

62. חבר האגודה ימלא אחר התחייבותו כלפיה בהתאם לתקנון זה ולהחלטות רשויותיה.

63. חבר האגודה ישלם לה תשלומים- בהתאם להחלטות רשויותיה- בעד שירותים הניתנים לו....."

64. הגיע זמן תשלום החבר לאגודה או זמן פירעונו של חוב החבר לאגודה לפי סעיפים 36, 37, 63 של תקנון זה ולא פרע החבר את חובו או את שיעוריו אם נקבעו שעורים לפירעון החוב- תוך 30 (שלושים יום מזמן הפירעון, או תוך המועד שנקבע, בהתאם לסעיפים 36,37, 63 הנ"ל......"

65. כל האמור בסעיף 64 דלעיל הנו נוסף לכל סעד אחר העומד לזכות האגודה ומבלי שהדבר יפגע בחובתו של החבר לקיים את כל התחבבויותיו לאגודה" ( ההדגשה שלי- א.ז)

אחריות האגודה לחוב

57. המערער מחויב לתקנון והאמור בו ואחראי לחוב הנדרש בצו התשלום.

(א) סעיף 33 לפקודת האגודות השיתופיות קובע אחריות של מי שהיו חברים:

"33 אחריותו של מי שהיה חבר לחובותיה של אגודה רשומה, כפי שהיו קיימים בעת שחדל להיות חבר, תוסיף להיות קיימת למשך שנתיים למן סוף שנת הכספים של האגודה שלאחר התאריך שבו חדל להיות חבר".

וראה בבג"צ 333/85 אלי אביאלי נ' שר העבודה ואח', פ"ד מה(4) 581. הורחבה הפרשנות לעניין האישיות המשפטית של האגודה מול החברים.

(ב) בע"א 524/88 "פרי העמק", אגודה חקלאית שיתופית מרכזית בע"מ נ' שדה יעקב, מושב עובדים של הפועל מזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, פ"ד מה(4) 529.: נקבע:

"אגודה שיתופית, המוקמת על פי פקודת האגודות היא אישיות משפטית".

סעיף 21 לפקודה קובע:

"משנרשמה אגודה, הריהי נעשית גוף מאוגד בשם שבו נרשמה ותהא לה שלשלת ירושה נצחית וחותמת רשמית והסמכות לאחוז נכסים מטלטלים ונכסי מקרקעים, להתקשר בחוזים ולהופיע במשפט ובכל הליכים משפטיים אחרים, הן כתובע והן כנתבע, ולעשות כל הדרוש לצרכי קיומה." ( ההדגשה שלי- א. ז)

(ג) וראה "לשאלת עקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה", גרוס, עיוני משפט א' 287, 1975 .

"מקביעה נורמטיבית זו, הרואה באגודה שיתופית אישיות משפטית, נובע כי זכויותיה וחובותיה של אגודה שיתופית אינם זכויותיהם וחובותיהם של חברי האגודה השיתופית"

(ד) עוד לעניין זה ראה ע"א 367/58 בתי רני חיפה בע"מ נ' עירית חיפה, פ"ד יג 1396,1399: ע"א 266/73 מפעלי שנפ בע"מ נ' מפעלי הסס בע"מ, פ"ד כ"ח (1)408, 411.:

"חוזה שעושה אגודה שיתופית עם צד שלישי יוצר קשר משפטי בין האגודה השיתופית לבין הצד השלישי".(ההדגשה שלי- א.ז)

" אין החוזה יוצר קשר משפטי בין חברי האגודה השיתופית לבין הצד השלישי. כמובן, אין מניעה לכך, כי חבר באגודה שיתופית יצורף ליחס המשפטי שבין האגודה לצד השלישי. לשם כך דרושה פעולה משפטית מיוחדת שבכוחה ליצור קשר משפטי מיוחד בין החבר לבין הצד השלישי. עצם היותו של אדם חבר באגודה שיתופית אין בכך לצרף אותו ליחס המשפטי שבין האגודה לבין הצד השלישי. זאת ועוד: אישיותה המשפטית העצמאית של האגודה השיתופית וההפרדה שבינה לבין החברים בה אינה שוללת את האפשרות כי אגודה שיתופית תפעל כשלוח של חבר בודד או של כלל החברים. אכן, כשם שקיומה המשפטי העצמאי של האגודה השיתופית מאפשר יצירת יחסים משפטיים בין האגודה לחבריה, כך מאפשר קיומה המשפטי העצמאי של האגודה יצירת יחסי שליחות בין האגודה השיתופית לבין חבר מחבריה או כלל חבריה, באופן שפעולה משפטית אשר האגודה מבצעת בשם החברים כלפי צד שלישי תחייב ותזכה את החברים עם זאת לשם יצירת יחסי שליחות בין חברי האגודה (כשולחים) לבין האגודה השיתופית (כשלוחה) נדרשת פעולה משפטית מיוחדת המעניקה לאגודה השיתופית הרשאה לפעול בשם חבר או חברים".(ע.א 431/72 בית שאן מאפיה קואופרטיבית בע"מ נ' פיירשטיין, פ"ד כ"ז(2)66. ( ההדגשה שלי- א.ז)

(ה). בחלק א' סעיף 3 ו' לתקנון המערער נאמר:

" 3. הסמכויות:

לשם המטרות הנ"ל תהיה האגודה מוסמכת לעשות ולפעול כדלקמן: ...

ו) לעזור ביצירת אגודות שתופיות נפרדות למטרות מיוחדות בקשר עם מפעלים של חברים כלם או של חלק מהם"

במסגרת הסמכה זו כפי שנאמר בתקנון התקשר המערער עם המשיבה.

מכאן שלמרות שמדובר בעיקר בצריכת מים של חברי המערער, למעשה על פי הוראות תקנון המשיבה, הרי שהחוב הוא של המערער והוא אחראי לתשלומו למשיבה.

פירוט הסכומים בצו התשלום

58. המערער טען כי צו התשלום אינו מפורט ולא ידוע לו כיצד חושב הסכום הנקוב של 1,196,048 ₪.

מאידך טענה המשיבה כי צו התשלום ניתן על פי יתרת החוב כפי שהיא מופיעה בספרי החשבונות של המשיבה שאושרה על ידי ברית פיקוח. כן הוסיפה ופירטה במסמך מיום 01.05.06 שהועבר למערער, את פירוט חובו כן העבירה אליו במסמך נוסף מיום 21.05.06 המאשר את יתרות החוב של המערער כפי שאשרה ברית פיקוח , מבקר הי\חשבונות של המשיבה.

פנקסי האגודה וספרי חשבונותיה כראיה לכאורה

59. בהתאם להוראות סעיף 57 לתקנון המשיבה נקבע כי האמור בספרי המשיבה מחייב את המערער בכל חובותיו ובסעיף 61 לתקנון דלעיל התחייב המערער לשלם חובותיו בהתאם להוראות המשיבה.

וראה חיים נועם, אגודות שיתופיות הלכות ופסיקה , פרק ו' פעולות הנוגעות לעסקי האגודה:

" פנקסי וספרי החשבונות שלה יכולים לשמש ראיה לכאורה לאמור בהם מכח שלוש אפשרויות:

א. תקנון – האגודה- הוראה בתקנון הקובעת שספרי האגודה וחשבונותיה מחייבים את החברים יוצרים הנחה לכאורה בדבר נכונותם ומעבירה את נטל הראיה בתביעה שבין האגודה לחבר מהאגודה לחבר.

ב. הצהרת חבר בעת קבלתו כחבר האגודה .... מפסק דינו שח כב' השופט בן שלמה בתיק כפר הס נ' יעקובי ניתן להסיק כי די בקיומה של הצהרה כזו בתקנון האגודה כדי לחייב את חבריה"

וראה סעיף 1א לתקנות האגודות השיתופיות (ניהול וביקורת חשבונות)תשל"ה- 1975:

"פנקסי האגודה וספרי חשבונותיה ישמשו ראיה לכאורה לנכונות הרשום בהם ובלבד שהרישומים בוקרו על ידי ברית הפיקוח או רואה החשבון של האגודה, לפי העניין: הטוען שהרשום אינו נכון, לרבות חבר האגודה- עליו הראיה".

וכך בסעיף 23(1) לפקודת האגודות השיתופיות , חובות שחברים חייבים לאגודה:

".23. (1) כל הכספים המגיעים לאגודה רשומה מאיזה חבר ע"פי פקודה זו או ע"פי תקנותיה של האגודה או בקשר עם עסקיה, יהא דינם כדין חוב המגיע לאגודה מאותו חבר, וכן ייגבו.

(2) לצורך פעולת הוצאה לפועל זמנית לגבי חובות המגיעים לאגודה מחבריה, הרי תעודה החתומה על ידי הפקיד או הפקידים הממונים באותה שעה על הנהלת עסקי האגודה והטבועה בחותמת האגודה תיחשב כמסמך מקויים כמשמעותו בסעיף 130 מהחוק העותומאני של דיון אזרחי"

מכאן עולה כי נטל הראיה חל על המערער. המערער לא הרים נטל הוכחה זה.

לעניין טענת המערער כי צו התשלום אינו מפורט ולא היה ידוע לו כיצד חושב הסכום הנקוב ולא ניתן לו לבדוק את חובות החברים וחישוביהם, הנני קובע כי אין כל מניעה, בכל עת, שהמערער יבדוק את חשבונות החברים הנמצאים אצל המשיבה ושבגינם נדרש החוב. הנני מאפשר למערער לפנות אלי לאחר שיבדוק את החשבונות ולהגיש, אם יהיה בכלל צורך, השגה על החשבונות.

סוף דבר

מכסת המים שייכת למערער וניתנה לו במסגרת התאגדותו כאגודה שיתופית ולכן הוא אחראי למכסת המים ולחלוקתה בין חבריו. זהו גם מקור ההסכם בין המערער למשיבה ותקנון המשיבה. אין מדובר במכסת מים אישית של חברי המערער, אלא מכסת המערער.

מכאן קיים קשר משפטי ישיר בין המשיבה למערער. כאשר המערער התקבל אצל המשיבה כחבר, הוא מחויב להוראות תקנון המשיבה, לכל דבר ועניין ולכן המערער גם מחויב לחוב כלפי המשיבה.

במסגרת ההסמכה שבתקנון, התקשרה המשיבה עם "מקורות" לשם קניית מים עבור חבריה המושבים והיא גובה את התמורה ומשלמת באופן מרוכז למקורות, עבור המים.

כאמור, התקנון הינו הסכם בין המשיבה לבין כל אחד מחבריה, לרבות המערער ולכן בפנינו הסכמה לפיה המשיבה תספק למערער שירותים כולל אספקת מים כנגד תשלום. לעניין זה, אין הבדל בין אספקת מים לבין כל אספקה אחרת הנרכשת על ידי אגודה כלשהי במרוכז עבור חבריה.

היות והמערער מחויב לקיום הוראות התקנון הוא גם אחראי לחוב. לפיכך, גם צו העיקול הזמני שניתן לבקשת המשיבה, ניתן כדין. במיוחד, כאשר אין המערער פורע את חובו, הפסיק להשתמש בשירותי המשיבה ואינו מאפשר לה לגבות את החובות מחברי המערער ע"י ניתוק מים וכו' .

קיים חוב בגין צריכת מים שהמערער נמנע מלשלם למשיבה בעוד שהיא שילמה את מלוא הסכום למקורות. המערער לא פרע את חובו למרות שקיבל התראה וגם הוצא נגדו צו לתשלום.

גם תקנון המערער הוא בגדר הסכם בינו לבין חבריו ומסדיר את היחסים המשפטיים ביניהם וקובע הדדית את הזכויות והחובות שלהם.

מכאן שהמערער, גם הוא, יכול לפעול על פי תקנונו כנגד חבריו החייבים לו בגין חוב שיצרו כתוצאה מניצול המים שניתנו להם באמצעות המשיבה ובכך להקטין את חובו. אך המערער לא תבע איש מחבריו.

למפרק המשיבה חובה חוקית לגבות את החובות המגיעים למשיבה, שאם לא כן, לא יוכל לשלם לנושי המשיבה את המגיע להם.

לפיכך ולאור האמור אני קובע כדלקמן:

א. צו התשלום הוצא כדין.

ב. המערער אחראי לפירעון החוב.

ג. צו העיקול יצומצם עד לגובה הסכום כפי שנקבע בצו התשלום.

ד. המשיבה תאפשר למערער לבדוק את חשבונות החברים ובכל עת וככל שתהייה לו השגה תוכל לפנות אלי.

ה. אני מורה למפרק לתבוע באופן אישי את כל חבריו של המערער בבית המשפט וכל סכום שיגבה מהחברים יזוכה מחובו של המערער.

ו. אני מציע למערער להצטרף למפרק בתביעותיו ולשתף עימו פעולה וכן לתבוע באופן אישי את חברי המערער בהליך לישוב סכסוכים הקבוע בתקנון המערער. כל סכום שיגבה מהחברים יועבר למשיבה ויזוכה מחובו של המערער.

אין צו להוצאות

ניתן היום23.01.07

אורי זליגמן, עו"ד