מי אחראי לשריפה שפרצה במטעי האבוקדו של קיבוץ דפנה?

בצהרי יום 31.7.2002 פרצה אש במטעי האבוקדו של קיבוץ דפנה, וביטוח חקלאי - אגודה שיתופית מרכזית, שיפתה את הקיבוץ על נזקי השריפה, בגדרה של פוליסת ביטוח שרכש ממנה. ביטוח חקלאי ייחסה את השריפה למדינת ישראל – משרד הביטחון, אלא שזו התכחשה לה, ומכאן תביעתה של ביטוח חקלאי, שהוגשה 4 ימים בלבד לפני תום תקופת ההתיישנות.

ביטוח חקלאי טוענת, כי השריפה החלה במקום בו מצוי שער שהציב צה"ל בסמוך לקיבוץ, ומאחר והשער וסביבתו מצויים בשליטה של המדינה, מונח על כתפיה של המדינה לשכנע, כי לא היתה מצידה התרשלות שגרמה לשריפה. ונטל זה, לטענת ביטוח חקלאי, המדינה לא הרימה.

עוד טוענת ביטוח חקלאי, כי היא הוכיחה כדבעי, שהשריפה נגרמה כתוצאה מעבודתו של מסגר מטעם המדינה, שעשה שימוש ברתכת בעת שביקש להחליף את השער הישן בחדש. ולבסוף טוענת ביטוח חקלאי, כי על המדינה היתה מוטלת אחריות למנות מפקחים מכח חוק למניעת שריפות בשדות, והיא לא עמדה בחובותיה.

כבר בפתח דבריו, קבע בית המשפט, כי אין להעביר את נטל ההוכחה במקרה דנן, וזאת מאחר וכלל לא הוכח שהאש פרצה במקום המצוי בשליטתה של המדינה. עוד הוסיף בית המשפט, כי ביטוח חקלאי לא הרימה את נטל ההוכחה שיהיה בו כדי לחייב את המדינה בנזקיו של הקיבוץ, ומנגד, המדינה הניחה ראיות מספיקות המלמדות שהאש פרצה שלא מאזור השער, כי אם ממקום אחר, המצוי בשליטתו של קיבוץ שניר, ככל הנראה כתוצאה מרשלנות של מטיילים ששהו במקום.

לבסוף, דחה בית המשפט את ניסיונה של ביטוח חקלאי לייחס למדינה את האחריות לשריפה משום שלא קיימה את חובותיה שלפי חוק למניעת שריפות בשדות, וזאת, בין היתר, נוכח הועבדה שהתביעה הוגשה 4 ימים בלבד לפני שחלפה תקופת ההתיישנות, מה שהעמיד את המדינה בפני קושי רב להדוף הטענות כנגדה במישור זה.

בית המשפט מצא, כי טענותיה של ביטוח חקלאי לא הוכחו כדבעי, ודחה את תביעתה. בנוסף, חייב בית המשפט את ביטוח חקלאי בתשלום שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪.

ניתן ב- כ"ז תשרי תשע"ג, 13 באוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.