מי ידון בחלוקת מכסות המים, בית המשפט או הבורר? הסכסוך הגיע עד לבית המשפט העליון והשופטת א' פרוקצ'יה ניתחה את המצב.
רקע עובדתי והחלטת בית המשפט קמא
יורם קדמן ויקי עפרוני הינם בעלי נחלות חקלאיות וחברים בישע – אגודת עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (להלן: מושב ישע). ועד ישע הינו וועד האגודה (להלן: הוועד) ויהודה מדמון הינו יושב ראש הוועד. החל משנת 2000 נתגלע סכסוך בין יורם קדמן ויקי עפרוני למושב ישע שעניינו מדיניות הקצאת מכסות המים על ידי המושב בין חבריה. מדובר במחלוקת שנסבה סביב התוספת למכסות המים שמקבל המושב מרשות המים עבור כל נחלה חקלאית פעילה, בגין שימוש חורג שנעשה במים. יורם קדמן ויקי עפרוני טענו כי מושב ישע מנצל את שליטתו באופן שבהחלטותיו הוא דואג לכך שרק מספר מצומצם מחברי המושב ייהנו מהתוספת למכסות המים, האמורות להיות מחולקות באופן שוויוני בין כל חברי המושב. עוד לטענתם, מאחר שהמכסות האמורות ניתנות להעברה או למכירה – הם יוצאים מקופחים בהשוואה לחבריהם, וסובלים נזק כספי. יורם קדמן ויקי עפרוני אף קובלים על כך שעל פי המדיניות הקיימת בעניין החלוקה, המתבססת על חישוב ממוצעי הצריכה של כל חבר ב-3 השנים הקודמות לאותה שנה, ניתן "פרס" דווקא לחברים שחרגו מלכתחילה ממכסות המים שהוקצו להם.
במהלך מספר שנים פנו יורם קדמן ויקי עפרוני למספר גורמים, וביניהם לרשם האגודות השיתופיות (להלן: הרשם), בדרישה להתערב בנעשה במושב בטענה של חלוקה לא שוויונית של מכסות מים. ביום 15.7.04 נתקבלה החלטת הרשם (הרלוונטית לשנת המים 2005) בה הוחלט כי יש למנות חוקר בהתאם להוראות סעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות. כמו כן, הורה הרשם לוועד המושב שלא לקבל כל החלטה ביחס לחלוקת מים לשנת 2005, אלא לאחר שידון בדו"ח החוקר. (פס"ד של הרשם)
בטרם ישיבת קדם המשפט הראשונה, הגיש מושב ישע לבית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות (להלן: בקשת העיכוב). מושב ישע טען בתמיכה לבקשתו כי בין הצדדים קיים הסכם בוררות מכוח תניית בוררות הקבועה בתקנוןּהמושב. לעומת זאת, טענו יורם קדמן ויקי עפרוני, בין היתר, כי נושא הסכסוך, הקצאה בלתי שוויונית של מכסות מים אינו יכול לשמש נושא להסכם בוררות בגלל היותו של הסכסוך בעל אופי חוקתי.
בית המשפט המחוזי קבע כי במקרה זה מדובר בסכסוך "פנימי", הנוגע לניהול עסקיו ועניינין הפנימיים של המושב, ולפיכך, גם אם עולות שאלות חוקתיות בדרך אגב, אין בהן כדי להפוך את הסכסוך ל"חוקתי", מעצם טיבו, המצדיק סטייה מהסכם הבוררות.
טענות יורם קדמן ויקי עפרוני
עיקר טענת יורם קדמן ויקי עפרוני היא, כי שגה בית המשפט קמא בסווגו את הסכסוך בין הצדדים כסכסוך "פנימי" של המושב – בעוד שהסכסוך נשוא הליך זה מעורר שאלות בעלות אופי חוקתי, הכורכות טענות בדבר קיפוח וחוסר שוויון, ויש להן השלכה כללית, שיש בה כדי להשפיע על חברים רבים במושב, ואף במושבים אחרים. כמו כן, לטענתם, לא נתקיים התנאי המוקדם לקיום בוררות על פי תניית הבוררות והוא – כי קודם לפנייה לבוררות יתקיים הליך גישור בניסיון לסיים את המחלוקת.
טענות מושב ישע
לגוף הדברים טוען מושב ישע, כי שיטת הקצאת המים על פי ממוצעי הצריכה בשנים הקודמות הינה שיטה הוגנת וראויה. ההקצאה נעשית בהתאם לגידולים השונים ולשיעור הצריכה בפועל, ואין פסול בתגמול החברים אשר "תרמו" לכך שנתקבלה תוספת הקצבת מים בידי המושב מלכתחילה. לשיטתם, דווקא חלוקה שוויונית, באופן לו טוענים יורם קדמן ויקי עפרוני, תביא לסחר-יתר במכסות המים שיחולקו לכלל החברים, ואשר לא יימצא להן שימוש יעיל.
כן הם טוענים להיעדר ניקיון כפיים מצידו של יורם קדמן , אשר סחר במכסות המים שלו לשנת 2007, ולא עדכן בכך את בית המשפט.
השאלה המרכזית העומדת להכרעה היא – האם נושא הסכסוך בין הצדדים הינו בעל אופי "חוקתי", אשר אינו ניתן לדיון ולהכרעה בבוררות על פי חוק הבוררות וההלכה הפסוקה שהתפתחה סביבו.
שאלה שנייה היא – האם הוכחה טענתם של יורם קדמן ויקי עפרוני, לפיה מושב ישע סרב להליכי גישור הנדרש, כהליך מקדים לבוררות, על פי תניית הבוררות בין הצדדים; ואם כן – מה משמעות הדבר לענין עיכוב הליכי התובענה והפניית הצדדים להליכי בוררות.
נושא הסכסוך – האם בעל אופי חוקתי?
סעיף 3 לחוק הבוררות קובע: "סייג להסכם - אין תוקף להסכם בוררות בעניין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים".
בהקשר להוראה זו, התגבשה הלכה פסוקה לפיה עניינים בעלי אופי "חוקתי" אינם ניתנים לדיון והכרעה בבוררות אלא אם כן נאמר אחרת בחוק.
נקודת המוצא הראשונית הינה כי יש לתת תוקף ונפקות להסכם הבוררות על פני ביטולו. הסכם הבוררות יוצר מנגנון נוח, יעיל, וחסכוני להכרעה בסכסוך. יעילותו של מנגנון הבוררות, וחשיבותו כאמצעי מוסכם על הצדדים ליישוב המחלוקת ביניהם אינם גורעים מן הצורך להביא עניינים בעלי אופי עקרוני כללי להכרעה בערכאה שיפוטית. נושאים בעלי חשיבות עקרונית, המשפיעים במישרין על ציבור גדול של בני אדם, יובאו לערכאות המשפט ולא יוכרעו במסגרות פרטיות, המנותקות לא אחת מכללי המשפט המהותי וסדרי הדין, ונעדרות שקיפות ציבורית ומערכות פיקוח ובקרה הטבועות בפונקציה השיפוטית הרגילה. נושאים בעלי אופי חוקתי , מצריכים דיון במסגרת שיפוטית רגילה, הכפופה לדין המהותי ולסדרי הדין המחייבים, כשהיא חשופה לעקרון הפומביות, ונתונה לביקורת שיפוטית וציבורית מלאה.
המגמה הפרשנית בסיווג עניין כ"חוקתי" לצורך הליך בוררות נוטה להחלתו בצמצום, כדי לקיים בכך במידת האפשר את תוקף הסכם הבוררות בין הצדדים. בכך יש כדי לקדם מטרה חברתית של כיבוד הסכמים בין הצדדים ככלל, ולאפשר סטייה מהם רק מקום שאינטרס ציבורי מובהק מצדיק זאת. בין העניינים שסווגו כבעלי אופי חוקתי במהלך השנים נכללו נושאים הנוגעים ישירות לפגיעה בזכויות אדם חוקתיות, עניינים הנוגעים לליבת המשטר הכללי בישראל, עניינים הנוגעים לליבת מעמדם המשפטי, כגון היות תקנון הגוף המשפטי נוגד את חוקי המדינה, או היותו נוגד ערכי זכויות אדם, או עניינים הנוגעים לשורש קיומו ובסיס משטרו של הגוף המשפטי. במסגרת המגמה להצר את סיווגם של עניינים כ"חוקתיים" ביחס לבוררות, מקובל שלא להטיל מגבלה על קיום בוררות כאשר העניין החוקתי הוא אינצידנטלי לסכסוך הפרטני בין בעלי הדין. רק כאשר העניין החוקתי עומד בליבו של נושא ההתדיינות, נחסמת הדרך לבירורו במסגרת בוררות .
הענין שלפנינו אינו נושא אופי חוקתי, כי אם אופי של סכסוך כספי פרטני בין יורם קדמן ויקי עפרוני לבין המושב בעניין דרך חלוקת מכסות המים בין החברים. נושא המחלוקת אינו כורך באופן ישיר שאלות הנוגעות למעמדם של הגופים המנהלים את האגודה, ולחוקתיותו של תקנון האגודה, או הוראות כאלה ואחרות שבו
יש לאמץ, אפוא, את עמדת בית המשפט המחוזי, לפיה ראוי לעכב את הליכי התובענה, ולהעביר את העניין לדיון בבוררות, משלא נתקיים טעם מיוחד המצדיק כי הסכסוך לא ידון בבוררות, במובנו של סעיף 5(ג) לחוק הבוררות.
הליך גישור טרם בוררות
יורם קדמן ויקי עפרוני ידעו על קיומה של תניית הבוררות המתוקנת. חרף ידיעתם זו, יורם קדמן ויקי עפרוני הם שפנו לרשם האגודות בהליך שמשמעותו פתיחת הליך ליישוב מחלוקת במסגרת בוררות. משכך, בהתנהגותם הם מחלו על התנאי המוקדם, המחייב הליך גישור לפני פתיחת בוררות על פי התנייה המתוקנת.
סוף דבר
אין עילה שלא לקיים את הבוררות בין הצדדים בהתאם לתניית הבוררות שבתקנון המושב. יש לאמץ את החלטת בית המשפט המחוזי, אשר הורה על עיכוב הליכים במסגרת סעיף 5 לחוק הבוררות.
הבקשה לרשות ערעור נדחית. יורם קדמן ויקי עפרוני ישלמו למושב ישע שכ"ט עו"ד בסך 7,000 ש"ח.
ניתנה היום, ל' בכסלו תש"ע (17.12.09).
