מכללה חויבה בתשלום ארנונה למרות שהלימודים בה התרחשו בשטחי ישיבה תיכונית פטורה

מדובר בערעור מינהלי שהוגש על החלטת ועדת הערר לקביעת ארנונה כללית שליד עיריית חדרה, שהחליטה לדחות את הערר שהגישה א.ש.מ אלקטריק על שומת ארנונה שהוצאה לה.

א.ש.מ אלקטריק הינה מכללה פרטית העוסקת במתן קורסים מקצועיים ובהכשרת עובדים. מנהל א.ש.מ אלקטריק משמש גם כמנכ"ל ישיבת "בית שמואל" הנמצאת מול בית החולים הלל יפה בחדרה.

לטענת א.ש.מ אלקטריק, מתחם הישיבה פטור מתשלום ארנונה בהיותו שטח מוסד חינוך ציבורי. לטענתה, פעילות א.ש.מ אלקטריק מתבצעת, בהיקף מצומצם, גם בחדרי לימוד שבתחומי הישיבה, זאת על בסיס מקום פנוי, תוך התאמת פעילותה לתוכנית הלימוד של הישיבה.

א.ש.מ אלקטריק קיבלה שומת ארנונה לתשלום, בה נדרשה לשלם ארנונה בגין ניהול עסק בשטח של כ- 217 מ"ר משטחי הישיבה, אשר סווג על ידי מנהל הארנונה חדרה כשטח מסחרי.

על דרישת תשלום זו הגישה א.ש.מ אלקטריק ערר לועדת הערר, אשר נדחה.

ועדת הערר קבעה בהחלטתה כי א.ש.מ אלקטריק מחזיקה במושכר וחייבת לשאת בתשלום ארנונה בגינו. הוועדה נימקה החלטתה בכך שא.ש.מ אלקטריק מקיימת פעילות עסקית ענפה בתחומי הישיבה, זאת בהסתמך על הסכם השכירות שבין א.ש.מ אלקטריק לישיבה, אשר לפיו שכרה א.ש.מ אלקטריק מושכר מאת הישיבה – ארבעה חדרי כיתות לימוד, חדר מעבדה, חדרון לצורך משרד וחדר כיתה נוסף ומעבדה נוספת לפי הצורך – לצורך ניהול וקיום בית ספר לקורסים ומעבדות ללימוד מקצועות חשמל ואלקטרוניקה- מכאן הערעור המינהלי של א.ש.מ אלקטריק על החלטת ועדת הערר;

טענות א.ש.מ אלקטריק:

א.ש.מ אלקטריק טענה כי החלטת ועדת הערר הינה מוטעית וכי היא אינה חייבת בארנונה, הן משום שאינה ה"מחזיק" של הנכס והן משום שאין לסווג את הנכס כסיווג עסק, כפי שסווג על ידי המנהל הארנונה חדרה.

לטענת א.ש.מ אלקטריק, היא אינה מקיימת פעילות ענפה בתחומי הישיבה והמנהל הארנונה חדרה לא הוכיחה זאת בפני ועדת הערר. א.ש.מ אלקטריק טענה כי היא קיימה פעילות מצומצמת בתחומי הישיבה, אך ורק על בסיס מקום פנוי.

לטענת א.ש.מ אלקטריק, המחזיקה היחידה בנכס היא ישיבת "בית שמואל" ולא ניתן לתאר את א.ש.מ אלקטריק או פעילותה כהחזקה בשטחי הישיבה או בחלק כלשהו מהם.

א.ש.מ אלקטריק טענה כי גם אם יקבע שהיא מחזיקה בשטח מסוים במתחם הישיבה וכי שטח זה הינו בר חיוב בארנונה, הרי שבעת קביעת היקף השטח המוחזק ובעת קביעת שומת הארנונה בגינו- יש להתחשב בהיקף השימוש שנעשה בפועל על ידי א.ש.מ אלקטריק, בהתאם לתוכנית הלימודים של א.ש.מ אלקטריק.

טענות מנהל הארנונה:

מנהל הארנונה בעיריית חדרה טען כי אין לאפשר התחמקות מתשלום ארנונה על ידי הפעלת עסק רווחי של העברת קורסים מקצועיים בתוך ישיבה הנהנית מפטור מחובת תשלום ארנונה.

לטענת מנהל הארנונה, העובדה שחוזה השכירות קובע כי פעילות א.ש.מ אלקטריק לא תתנגש עם פעילות הישיבה אינה גורעת מן העובדה כי החזקה במושכר היא בידי השוכר. לעניין זה אין חשיבות להיקף שבו עושה א.ש.מ אלקטריק שימוש בזכות השימוש שהוענקה לה, כפי שאין חשיבות גם לעובדה שברוב שטח המבנים מחזיקה הישיבה. מדובר בשני מחזיקים שונים שמחזיקים שני חלקים שונים של נכס וגם אם החלק האחד "בטל בשישים" לעומת החלק האחר- אין בכך כדי להביא להטלת החיוב בגין אותו חלק "מזערי" על מי שאינו מחזיק בו במקום על מי שמחזיק בו.

בית הספר מופעל על ידי א.ש.מ אלקטריק בלעדית כעסק פרטי ויש סיווג ספציפי לעסק כזה בצו הארנונה של העירייה; מנהל הארנונה טען כי מדובר בחברה פרטית הקיימת למטרת רווח וגובה שכר לימוד ולכן אין המדובר בבית ספר ציבורי ואין מקום להחזיר הדיון בעניין זה למנהל הארנונה חדרה או לוועדת הערר.

ביהמ"ש קבע:

בית המשפט דחה את הערעור וקבע כי אין להתערב בהחלטת ועדת הערר ובחיוב הארנונה שהוטל על א.ש.מ אלקטריק.

א.ש.מ אלקטריק הינה המחזיקה בשטחים בהם היא משתמשת בישיבה, זאת על פי חוזה השכירות שנערך בינה ובין הישיבה.

כמו כן, א.ש.מ אלקטריק איננה מוסד חינוך ציבורי ואיננה זכאית לפטור מארנונה. על כן, הושת עליה חיוב הארנונה בדין ואין להתערב בו.

אדם המשתמש בנכס הוא המחזיק בו ולפיכך הוא הנישום בארנונה. הפסיקה פירשה את המונח "מחזיק" כבעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס. המשתמש בנכס עונה על הגדרה זו; החובה לשלם ארנונה תחול על השוכר, למרות שיש לנכס, כמובן, גם בעל, זאת משום שלשוכר המשתמש בנכס הזיקה הקרובה ביותר לנכס.

א.ש.מ אלקטריק לא הוכיחה טענתה כי היא משתמשת בחלק מסוים בנכס, שאינו החלק בגינו חויבה בארנונה. א.ש.מ אלקטריק לא תמכה טענתה כי איננה משתמשת בחלק שיוחס לה בנכס ולאור הסכם השכירות אין מקום להתערב בהחלטת הוועדה גם לעניין זה.

באשר לשאלת סיווג הנכס - אין ספק כי א.ש.מ אלקטריק הינה מוסד פרטי להכשרה מקצועית, כפי שא.ש.מ אלקטריק מציינת בעצמה ואין המדובר במוסד חינוך ציבורי הזכאי לפטור מארנונה.

אין לאפשר מצב בו בעל נכס מקרקעין, שהוא פטור מחובת תשלום ארנונה, ישכיר נכס לגוף החב בארנונה וזה ייהנה מהפטור שניתן למשכיר. מתן היתר לתופעה זו חותר תחת שיטת החיוב בארנונה ויש בו כדי להוות ניצול ליתרון מסחרי של מי שקיבל פטור מהטעם שאינו פועל לצרכי מסחר אלא למטרות ציבוריות. לא לכך התכוון המחוקק ואין עילה לאפשר תופעה זו. ההחלטה לחייב את א.ש.מ אלקטריק בתשלום ארנונה תואמת את הוראות החוק והפרשנות הראויה.

סוף דבר:

הערעור נדחה,37 א.ש.מ אלקטריק תישא בהוצאות מנהל הארנונה ושכר טרחת עורך דין בסכום של 10,000 ₪.

ניתן ביום 23/12/2007.