מכרז להספקת שירותי גבייה ואכיפה של תשלומי ארנונה בעיריית טבריה בוטל מאחר שועדת המכרזים התעלמה בהחלטתה על הזוכה מחלק מרכיבי האיכות שנקבעו בחוברת המכרז

בבית המשפט המחוזי בנצרת בפני כב' הנשיא דוד חשין. עת"מ 11940-01-12 מ.ג.ע.ר – מרכז גבייה ממוחשבת בע"מ נ' עיריית טבריה ואח'
הרקע

במהלך חודש אוגוסט 2011 פרסמה עיריית טבריה מכרז, שענינו בחירת קבלת חיצוני להספקת שירותי גבייה ואכיפה של תשלומי הארנונה, אגרות והיטלים שונים, כאשר חברת מ.ג.ע.ר – מרכז גביה ממוחשבת, המספקת לעירייה את שירותי הגבייה מזה 10 שנים, וחברת מילגם שירותים לעיר, היו שתי החברות היחידות שהשתתפו במכרז.

לאחר שועדת המכרזים המליצה על הצעתה של מילגם כטובה ביותר, וראש העירייה אישר את המלצתה, הוגשה עתירה על ידי מ.ג.ע.ר לביטול ההחלטה בדבר זכייתה של מילגם וביטול המכרז.

בחוברת המכרז נקבע מנגנון דו שלבי לקביעת ההצעה הזוכה, כשבשלב הראשון ייבחן רכיב המחיר של ההצעות, ואם הוא יימצא זהה יעברו לשלב השני, בו ייבחנו רכיבי האיכות, בחלוקה הבא: 40 נק' יינתנו על בסיס חוות דעת שתתקבלנה מרשויות אחרות, ו-60 הנקודות הנוספות יינתנו על בסיס "התרשמותם של הממונה על הגבייה, גזבר העירייה, מנהל הארנונה והיועץ המשפטי ממערכת האכיפה, צוות האכיפה ומעתודת העובדים והמנהלים ומהקשר והשירותים הניתנים מההנהלה הראשית למחלקה המקומית".

מ.ג.ע.ר טוענת, כי על פי החוברת יש לנקד את ההצעות המשתתפות במכרז על פי ארבע אמות מידה כלהלן: א. מערכת האכיפה; ב. צוות האכיפה; ג. עתודת העובדים והמנהלים; ד. הקשר והשירותים הניתנים מההנהלה הראשית למחלקה המקומית; אך היא מוסיפה, כי פרט לרכיב האיכות של מערכת האכיפה, הועדה כלל לא בחנה ולא ניקדה את רכיבי האיכות האחרים.

עוד מוסיפה מ.ג.ע.ר, כי מראש ניתן היה להבין שכל רכיב איכות יקבל משקל שווה, אך בפועל לא ברור כיצד חולקו 60 הנקודות, ומדוע ניתן משקל מכריע למערכת האכיפה, כך שאין מנוס מביטול המכרז.

מנגד, העירייה טוענת, כי לאחר פרסום המכרז הגישה מ.ג.ע.ר מסמכים עם שאלות הבהרה ואף נערך כנס מציעים, אך בשום שלב היא לא העלתה טענה לגבי אמות המידה והמשקל שתייחס להם הוועדה, ועל כן היא מנועה מלהעלות טענות אלה לאחר שהפסידה במכרז.

מעבר לכך, טוענת העירייה, כי מהוראות חוברת המכרז יש להבין, כי קביעת המשקל לכל רכיב איכות במרכז, נותר לשיקול דעתם של גורמי העירייה, מה גם שלאור העובדה ששתי המציעות עובדות במספר רב של רשויות, ברור שכל אחת מהן יכולה להצגי עתודת עובדים וצוות אכיפה, כך שממילא אין משמעות רבה לרכיבים אלו.

דיון והכרעה

בית המשפט שב והבהיר, כי בבסיס עריכתם של מכרזים ציבוריים עומדים עקרונות חשובים כגון: הגנה על עיקרון השיוויון, שמירה על טוהר המידות, מניעת משוא פנים ושחיתות, וכן מתן אפשרות לרשות הציבורית להשיא את מירב יתרונות היעילות והחיסכון.

במקרה שלפנינו שני עניינים עומדים להכרעה: ראשית - האם רשאית הייתה ועדת המכרזים שלא לקבוע משקלות לאמות המידה שברכיב האיכות. ושנית - האם הייתה ועדת המכרזים ראשית, בבואה לנקד את רכיבי האיכות, להתעלם מאמות המידה של צוות האכיפה, עתודת העובדים ומהקשר והשירותים הניתנים מההנהלה הראשית למחלקה המקומית.

על מנת להבטיח שהליכי המכרז יתנהלו ביושר, הגינות ושוויון, על עורך המכרז לקבוע ולפרסם מראש את אמות המידה להכרעה במכרז, כאשר יש הבדל בין אמות מידה הנוגעות להצעה לבין אמות מידה הנוגעות למציע: באמות מידה הנוגעות להצעה קיים אינטרס מצד הרשות לפרסם מראש את משקלן, ובאמות מידה הנוגעות למציע אין לרשות אינטרס לפרסם מראש את משקלן, אך אבחנה זו רלוונטית רק לגבי שאלת פרסום המשקלות מראש במסמכי המכרז, ולא לגבי שאלת קביעתן מבעוד מועד.

ובמקרה דנן, כך לפי בית המשפט, אמנם נקבעו אמות מידה ברכיב האיכות, אלא שלא נקבעו בצידן משקלות, ועל אף שמדובר ברכיבים הקשורים למציע, הייתה חובה על העירייה לקבוע את משקלן של רכיבי האיכות, ואת חובתה זו היא לא מילאה.

אמנם יש טעם רב בטענות העירייה לגבי מניעותה של מ.ג.ע.ר להעלות הטענות רק לאחר שהפסידה במכרז, אך בנסיבות המקרה אין להכריע בשאלה זו, שכן הפגם העיקרי אינו נעוץ באי קביעת הניקוד מראש, אלא בעצם אי מתן ניקוד לשני רכיבי איכות, אף לא בעת שקילת ההצעות וקביעת ההצעה הזוכה, והדבר חורג מהכלל הבסיסי, כי במכרז על פי אמות מידה, ההצעה הזוכה תהא ההצעה שתזכה למירב הניקוד בשקלול כל אמות המידה שנקבעו מראש במכרז.

בית המשפט דחה את טענת העירייה, כי לאור העובדה ששתי המציעות עובדות עם רשויות מקומיות רבות, אין משמעות לעניין צוותי האכיפה ועתודת העובדים, וזאת משני טעמים. ראשית, שאם תתקבל טענה זו, מדוע אין בה כדי להעיד גם על מערכת האכיפה למשל? ושנית, שאילו סברה ועדת המכרזים שאין ביכולתה להעריך בצורה נכונה את אמות המידה שלא נוקדו, היה עליה לפעול על פי כל דין, ואף לפעול לשם פרסום מכרז חדש – וודאי שלא היה בסמכותה להתעלם מאמות מידה אלה.

לאור כל זאת, קבע בית המשפט, כי על אף שפעלה מתוך הלך רוח כן ואמיתי, נפל בהתנהלות ועדת המכרזים, פגם מהותי שיש בו כדי לפגוע בעיקרון השיוויון.

מכאן עבר בית המשפט לבחון האם פגם זה מחייב את ביטול תוצאות המכרז, ומסקנתו הייתה, כי הסעד הראוי היה להחזיר ההחלטה לועדת המכרזים כדי שתבחן גם את אמות המידה שלא נוקדו במכרז המקורי, אלא שלאור קביעת העירייה כי אין בהחזרת הדיון לועדת המכרזים כדי לשנות את התוצאה, אין מנוס מאשר לבטל את המכרז.

סיכום

בית המשפט ביטל את המכרז נשוא העתירה, וחייב את עיריית טבריה לשלם למ.ג.ע.ר. שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 שקלים חדשים.


ניתן ב- ד' אדר תשע"ב, 27 בפברואר 2012, בהעדר הצדדים

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: