נדחתה תביעה כנגד רופא השיניים במרפאת קיבוץ עין גב

באפריל 2011, הגישה חברת בטחון ושר"פ לקהילת הארגונים תביעה כספית כנגד רופא השיניים, ד"ר סלבדור שטרן, על סך כ-119,000 ₪ בעילות חוזיות, עוולות מסחריות ועשיית עושר ולא במשפט. בחלוף שלושה חודשים, הגיש ד"ר שטרן תביעה שכנגד על סך כ-64,000 ₪ בעילות חוזיות ועשיית עושר ולא במשפט.

השתלשלות העניינים החלה בדצמבר 2006, עת נחתם הסכם בין חברת בטחון ושר"פ לקהילת הארגונים לבין קיבוץ עין גב, על פיו החברה תפעיל מרפאת שיניים בעבור הקיבוץ החל מינואר 2007 ולמשך שלוש שנים. בשלהי תקופה זו, נחתם הסכם נוסף בין הצדדים, במסגרתו הוארך תוקפו של ההסכם הראשון למשך שנה אחת. בתום תקופת ההסכם השני, החליט הקיבוץ שלא לחתום על הסכם נוסף, ופעילותה של החברה בהפעלת מרפאת השיניים בקיבוץ הסתיימה בסוף שנת 2010.

ד"ר סלבדור שטרן, אשר עבד במרפאת הקיבוץ עוד קודם לחתימת ההסכם הראשון תחת מפעיל מרפאה אחר, המשיך להיות מועסק כרופא עצמאי תחת חסותה של החברה, בהתאם לחוזה העסקה אישי אשר נחתם בינו ובין החברה בינואר 2007. לאחר סיום ההתקשרות בין החברה לקיבוץ, המשיך ד"ר שטרן לעבוד כרופא שיניים במרפאה.

החברה טוענת, כי ד"ר שטרן יזם את ההתקשרות החדשה שבינו ובין הקיבוץ בטרם שנסתיימה ההתקשרות בין החברה לקיבוץ, ובכך הפר הפרה יסודית את הסכם העסקתו, על פיו הוא מנוע מליתן שירותי רפואת שיניים במישרין לקיבוץ. בנוסף, טוענת החברה, כי התנהלותו של ד"ר שטרן היתה בחוסר תום, והיא שגרמה לכך שלא נחתם הסכם הפעלה של מרפאת השיניים לתקופה נוספת.

מנגד, טוען ד"ר שטרן, כי החלטת הקיבוץ שלא לחדש את הסכם הפעלת המרפאה עקב הליך ההפרטה שהתבצע בו, ולא עקב פעולותיו, ומוסיף, כי החברה היא שהודיעה לו על סיום הסכם העסקתו לאחר שקיבלה מהקיבוץ הודעה על אי חידוש הסכם ההפעלה.

מעבר לכך, טוען ד"ר שטרן, כי נציגי הקיבוץ פנו אליו וביקשו ממנו הצעה להמשך הפעלת המרפאה רק לאחר סיום הסכם העסקתו, ורק לאחר שהתברר כי החברה לא ממשיכה להפעיל את המרפאה, ובכל מקרה המגבלות אשר חלו עליו במתן שירותי שיניים לקיבוץ ולחבריו היו תקפים אך ורק כשהסכם ההעסקה היה תקף.

כאמור, הגיש ד"ר שטרן "תביעה שכנגד" כנגד החברה, ובה טען, כי היא חייבת לו סכומים עבור תקופת הסכם ההעסקה, בגין טעויות חישוב שהיא ביצעה בהתחשבנות עימו, בגין אי תשלום עבור דצמבר 2010, בגין אי תשלום עבור הודעה מוקדמת, בגין עוגמת נפש, טרדה ופגיעה במוניטין.

דיון והכרעה

באשר לתביעה העיקרית:

לגבי מועד היווצרות הקשר בין ד"ר שטרן לקיבוץ - בית המשפט בחן את העדויות השונות, ובכללן עדות בעלי התפקידים בקיבוץ, והגיע למסקנה, כי אכן היתה זו הפרטת הקיבוץ אשר היוותה את הגורם המרכזי להפסקת הקשר בין החברה לבין הקיבוץ ולא פעולותיו של ד"ר שטרן, ובכל מקרה לא היה זה ד"ר שטרן אשר יזם את ההתקשרות עם הקיבוץ אלא הקיבוץ יזם את הקשר, וגם זאת רק לאחר סיום ההתקשרות בין החברה לבין הקיבוץ.

לגבי המגבלות אשר חלו על ד"ר שטרן לגבי מתן שירותי רפואת שיניים במישרין לקיבוץ עקב חוזה ההעסקה – מצא בית המשפט, כי אלו חלו רק במועד תקופת ההעסקה, שכן אילו התכוונו הצדדים להגביל את עיסוקו של ד"ר שטרן לאחר תום תקופת החוזה היה עליהם לרשום זאת בהסכם בצורה ברורה או מפורשת.

לאור מסקנות אלו של בית המשפט, לא נדרש בית המשפט לבחון את טענות החברה בדבר הנזקים אשר נגרמו לה עקב התנהלותו של ד"ר שטרן, והוא קבע כי דין התביעה העיקרית להידחות.

באשר לתביעה שכנגד:

בית המשפט מצא, כי בכל הנוגע לחובות החברה לד"ר שטרן בגין טעויות חישוב, היא כבר שילמה לו סכום של 21,500 ₪, וזאת לאחר מו"מ שהתקיים בין הצדדים, כך שיש לקבוע שד"ר שטרן הסכים לסכום ההחזר אשר ניתן לו וויתר על יתר דרישותיו בעניין זה.

בנוגע לזכאותו של ד"ר שטרן לתשלום עבור דצמבר 2010, דחה בית המשפט את נימוקי החברה לסיבת אי התשלום, וקבע כי עליה לשלם לד"ר שטרן את שכרו עבור חודש זה בשיעור של כ-10,700 ₪ בצירוף מע"מ ובצירוף הפרשי ריבית והצמדה.

באשר להודעה המוקדמת - בית המשפט מצא, כי החברה הודיעה לד"ר שטרן על הפסקת העסקתו כחודש וחצי מראש, ולא שלושה חודשים, כנדרש בהסכם ההעסקה אשר בין הצדדים, ולפיכך הוא זכאי לפיצוי בגין חודש וחצי בסכום של כ-13,700 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, השלמה לתקופת ההודעה המוקדמת.

לבסוף, קבע בית המשפט, כי ד"ר שטרן לא הוכיח את טענתו בדבר פגיעה בשמו הטוב ובמוניטין שלו, ואף לא נראה כי יש מקום לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש או טרדה אשר נגרמה לו, שכן מדובר בסכסוך עסקי בין הצדדים, שאמור לבוא על פתרונו במסגרת פסק הדין.

דין תביעתה העיקרית של החברה להידחות, ודין "התביעה שכנגד" אשר הגיש ד"ר שטרן להתקבל בחלקה, כך שהחברה תשלם לו כ-24,400 ₪ בתוספת ריבית והצמדה. בנוסף, חויבה החברה לשלם לד"ר שטרן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪.

ניתן ב-י"ט סיון תשע"ג, 28 במאי 2013, בהעדר הצדדים.