סכסוך בין מושב שיתופי הבונים לבין חברת יפתח בנאי ובניו, שביצעה את עבודות הפיתוח בהרחבה הקהילתית של המושב

בבית משפט העליון בפני כב' השופט א' רובינשטיין. רע"א 5501/11 יפתח בנאי ובניו ניהול ואחזקות (1995) בע"מ נ' הבונים מושב שיתופי להתיישבות של חיילים משוחררים בע"מ
הרקע
בין חברת יפתח בנאי ובניו לבין מושב שיתופי הבונים נכרת הסכם בשנת 2006, לפיו תבצע החברה עבודות פיתוח בשכונה הקהילתית שבמושב, תמורת דמי פיתוח שישולמו על ידי המשתכנים. בין הצדדים נתגלעה מחלוקת באשר להיקף העבודות שזכאית החברה לבצע, ובהתאם לתניית הבוררות שבהסכם, פנתה החברה ללשכת עו"ד בחיפה בכדי שימונה בורר שיכריע בסכסוך.
באותו יום הגישה החברה בקשה למתן צו מניעה אשר עד להכרעת הבורר, יאסור על המושב לבצע עבודות פיתוח בשטח המיועד להרחבה הקהילתית, יאסור על כניסה או שימוש במשרד ניהול הפרויקט המוחזק על ידי החברה, וכן יאסור על הסרת שלט שהוצב על ידי החברה בשטח.
מנגד, טען המושב, כי אין מקום למתן הצווים המבוקשים, בין היתר מכיון שלא נמסרה לו הודעה מוקדמת על מינוי בורר כמתחייב בחוק הבוררות, וכן לאור חוסר ניקיון כפיים מצד החברה, שבא לידי ביטוי באי גילויין של מלוא העובדות על ידי החברה.
בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת המושב, ודחה את בקשת החברה, בקובעו כי החברה לא מילאה אחר הוראות חוק הבוררות בכך שלא שלחה הודעה בהתאם לחוק. מעבר לכך הוא דחה את הבקשה גם לגופה, בנימוק כי מדובר בתביעה כספית אשר בנסיבות העניין אינה מצדיקה צו מניעה. על קביעה זו הוגשה בקשת ערעור לפני בית המשפט העליון.
החברה טענה כי בית המשפט המחוזי שגה בדחותו את בקשתה למתן צו מניעה, שכן העובדות מוכיחות כי התביעה שבכוונת החברה להגיש לבורר אינה משוללת יסוד, ומשכך היא עומדת בתנאים שנקבעו בפסיקה למתן צו מניעה. מעבר לכך, טענה החברה, כי בית המשפט המחוזי התעלם מן הנזק הרב העלול להיגרם לה, והשיגה גם לגבי הקביעה כי פנייתה נעשתה בניגוד לאמור בחוק הבוררות.
 
דיון והכרעה
בית המשפט העליון דחה אף הוא את הבקשה. זאת, מכיוון שעל פי פסיקה קודמת, רשות ערעור על החלטת בית משפט לפי חוק הבוררות, ובמקרה שלפנינו, כך לפי בית המשפט, אין עולה שאלה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים ולא נעשה עיוות דין המצדיק התערבות. לא תינתן אלא אם מתעוררת שאלה משפטית או ציבורית החורגת מעניינם של הצדדים לסכסוך, או במקרים בהם נדרשת התערבות משיקולי צדק או מניעת עיוות דין
בית המשפט העליון מוסיף גם הוא, למעלה מן הנדרש, כי החברה לא עמדה בתנאי המקדמי של משלוח הודעה לפי חוק הבוררות, ומשלא נהגה כך, אין לה להלין אלא על עצמה.
 
סיכום:
בית המשפט העליון דוחה את בקשת רשות הערעור של החברה, ופוסק כי עליה לשלם שכר טרחה בסך 4,000 שקלים חדשים.
 
ניתן ב- ט' אלול תשע"א, 08 בספטמבר 2011
 
לאתר מושב הבונים

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: