סכסוך על גבולות מגרשים בין חברי מושב רזיאל ידון בפני ביהמ"ש על אף שהתקנון אומר כי סכסוך בנושא קרקעות של חברים ידון בבוררות

בבית משפט המחוזי בתל אביב-יפו בפני כב' השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן. ה"פ 31545-03-13 (ת"א) איירין רוס גרנות נ' דוד קוכמן ואח'
הרקע

בשנת 2008 רכשו איירין רוס ויוסף גרנות נחלה במושב רמת רזיאל וחתמו על טופס בקשה להצטרפות כחברים באגודה השיתופית רמת רזיאל כפר שיתופי של תנועת חרות בית"ר. אולם, בשלב כלשהו לאחר הרכישה, גילו גרנות כי שכניהם החדשים, אילנה ויניב גיל, בנו 2 מבנים בגבולות נחלתם, בהתאם לתב"ע שאושרה לפני למעלה מעשר שנים. בהמשך, פנו גיל לגרנות בבקשה לעשות חילופי שטחים, באופן שגיל יוכלו להמשיך ולהחזיק במבנים הנמצאים בנחלת גרנות, אך נענו בסירוב.

עקב הסירוב לחילופי שטחים, תבעו גיל את גרנות בפני הבורר עו"ד דוד קוכמן. הבורר דחה את טענת גרנות כי מכיוון שאינם חברי אגודה הוא אינו בר סמכות לדון בתביעה, ולכן פנו גרנות לביהמ"ש המחוזי בבקשה דנן, מהחשש שמא עד לבירור התובענה לגופה יושלם הליך הבוררות ויעמיד את גרנות בפני "פסק דין".

לטענת גרנות, אף שבמועד רכישת החלקה, בשנת 2008, הם חתמו על טופס בקשה להצטרפות כחברים באגודה, הם מעולם לא נתקבלו כחברים באגודה, ומשכך, הם אינם חברים באגודה, ועל כן תקנון האגודה אינו חל עליהם ולא ניתן לכפות עליהם הליכי בוררות.

בנוסף, טוענים גרנות, כי אף אם ייאמר כי הם חברי אגודה, אין מדובר בסכסוך הנוגע ל"עסקי האגודה", ולכן לא ניתן להעביר לבוררות דין זה.

מנגד, טוענים גיל, כי במסגרת הבקשה להצטרפות כחברים באגודה, עליה חתמו גרנות בשנת 2008, הם התחייבו לקבל על עצמם את הוראות תקנון האגודה מרגע חתימתם על הבקשה. לא רק זו, סבורים גיל, אלא שלא יעלה על הדעת כי גרנות יגישו תכניות בנייה וישפצו את נחלתם מבלי שהם כפופים לכללים המחייבים את שאר חברי האגודה, ומכך משמע כי הם נחשבים כחברי אגודה.

בנוסף, סבורים גיל, כי מדובר בסכסוך קרקעות קלאסי בין שני בעלי משקים גובלים, ובהתאם לאמור בתקנון האגודה – מוסמך הבורר לדון בסכסוכי קרקעות בין חברי האגודה.

לבסוף, טוענים גיל, כי בהליך זה נעשו דברים בחוסר תום לב מצדם של גרנות ובשיהוי ארוך, שהרי הבקשה דנן הוגשה לביהמ"ש רק בחלוף תשעה חודשים מהגשת כתב ההגנה מטעם גרנות לבורר, כאשר לטענת גיל, גרנות ניצלו את פרק זמן זה בכדי לשנות את המצב הקיים ולהרוס את הגדר בגבול הנחלות ואת המבנה שבשטח המריבה, ולכן יש לדחות את בקשה.

דיון והכרעה

ראשית, מציין ביהמ"ש, כי בבואו להעניק סעד זמני עומדים בפניו 3 שיקולים:

א. סיכויי התביעה - האם עולה מהתובענה שאלה רצינית המצריכה דיון, או שמא מדובר בתביעת סרק על פניה.

ב. מאזן הנוחות בין הצדדים - האם הנזק שייגרם למבקש הסעד הזמני במידה ולא יינתן הסעד גדול מן הנזק שייגרם לצד שכנגד, במקרה שיינתן הסעד המבוקש,

ג. תום הלב של המבקש, והצדק במתן הסעד.

ביהמ"ש פוסק, כי נוסח בקשת ההצטרפות לחברות לאגודה עמום, כך שניתן לפרשו שגרנות מקבלים על עצמם את כל ההתחייבויות והתנאים המפורטים בתקנון האגודה רק בעת קבלתם כחברים באגודה, והיות ואין מחלוקת כי גרנות טרם התקבלו לחברות באגודה – הרי שאין התקנון מחייב אותם, ואין הם חייבים להתדיין בפני הבורר.

בנוסף, מציין ביהמ"ש, כי תקנון האגודה כפוף לפקודת האגודות השיתופיות, ולכן לא ניתן להרחיב באמצעות תקנון האגודה את תחום הבוררות מעבר למונח "עסקי האגודה" שבפקודה, ומשכך, הרי שאין תוקף להוראה בתקנון הקובעת כי הבוררות תידון בסכסוכי קרקעות בין חברים.

בנוסף, קובע ביהמ"ש, כי הואיל וכאשר ביקשו גרנות לצרף את האגודה כצד ג' לתביעה הם נענו כי אין מקום לצרפה מכיוון שאין מדובר בסכסוך קרקעות בין האגודה לאחד הצדדים, הרי שלא מדובר בעסקי האגודה ואין לבורר רשות לדון בו.

כמו כן, פוסק ביהמ"ש, כי היות ומדובר בסכסוך קנייני ביחס לגבולות אשר נקבעו במסגרת תב"ע, ועשוי להשליך גם על זכויותיהם של צדדים שלישיים, והואיל ומדובר בסכסוך החורג מעניינם הפרטי של הצדדים לסכסוך, שכן החלטה בו תשפיע על כלל חברי האגודה ביחס לסכסוכי גבולות ואף על חברי אגודות נוספות ברחבי הארץ, הרי שראוי כי תביעה זו תידון בפני ביהמ"ש ולא בפני בורר.

לבסוף קובע ביהמ"ש, כי אמנם גרנות השתהו בהגשת הבקשה אך אין לדחות את הבקשה מפאת השיהוי שדבק בה, שהרי הוכחו סיכויי תביעה גבוהים ומדובר בסוגיה עקרונית הראויה לדיון.

סיכום

ביהמ"ש מקבל את הבקשה ומעניק צו ארעי שימנע את המשך הליכי הבוררות שפתחו גיל נגד גרנות. עם זאת, עקב השיהוי בהגשת הבקשה, פוסק ביהמ"ש, כי גרנות ישלמו הוצאות משפט בסך 7,500 ₪.

ניתן ב- כ"ז ניסן תשע"ג, 07 אפריל 2013.

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: