סמכויותיו של רשם האגודות השיתופיות

בתאריך 18 ביולי 2006 נידונו בבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, (עמנ (י-ם) 321/06 קבוצת רון ארצי הר טוב ייצור ושיווק תערובות בע"מ נ' רשם האגודות השיתופיות), שני ערעורים על החלטות רשם האגודות השיתופיות (להלן – הרשם), אשר החליט הן להימנע מלאשר את החלטת האסיפה הכללית של תדמיר מכון תערובת אגודה חקלאית שיתופית בע"מ (להלן - האגודה) להתקשר עם 'קב' רון ארצי' בחוזה להפעלת מפעל של האגודה, והן להכריז כי הזוכה היא 'מרכזי תעשיות'.

הצעתה הכספית של מרכזי תעשיות לשכור את המפעל ולהפעילו, הייתה גבוהה יותר מזו של קב' רון ארצי. השאלה המשפטית עימה מתמודד כבוד השופט משה סובל במקרה דנן, מתחלקת לשתיים:

(א) האם בסמכותו של הרשם שלא לאשר את החלטת האסיפה הכללית להתקשר עם קב' רון ארצי;

(ב) האם בסמכותו של הרשם להכריז מיוזמתו על מרכזי תעשיות, כזוכה.

לעניין חלקה הראשון של השאלה, אף שעיקרון החוקיות אינו מתקיים שכן פקודת האגודות השיתופיות לא מכילה סמכות התערבות של הרשם בהחלטות האגודה, סמכות זו נובעת מאותה נורמה שהקנתה לאסיפה, באישור הרשם, את הסמכות להחליט בסוגית בחירת מפעיל למפעל. כשם שבשנת 1988, החליט הרשם למנות לאגודה מפרק, בשנת 2003 החליט זה האחרון, לאחר הסדר נושים אליו הגיעה האגודה, להחליף את המפרק בוועד ממונה, אשר אחת מסמכויותיו הייתה לאתר שותף אסטרטגי במטרה לבסס את מעמדה הכלכלי העתידי של תדמיר.

הרשם הוא זה שהחליט ואישר שהוועד הממונה יכנס את האסיפה הכללית, אשר קבעה לבסוף כי הוועד יאתר את המציע בעל ההצעה הטובה ביותר לשכור ולהפעיל את המפעל, הצעה שתובא ל-"אישור האסיפה והרשם".

בית המשפט קבע כי על הוועד הממונה לציית לא רק להוראות האסיפה אלא גם להוראות הרשם וכי ההסכמה להצעה טעונה גם את אישור הרשם. כמו כן, על פי תקנה 28א(ב) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), האסיפה הכללית, בעת כהונתו של הועד הממונה, יכולה להתכנס רק באישורו של הרשם אשר התנה את הליך בחירת המפעיל בהבאתו לפניו לאישור.

באשר לחלקה השני של השאלה, בית המשפט קובע כי בחירת המפעיל צריכה הייתה להתקבל על ידי האסיפה הכללית באישור הרשם. הרשם לא הראה כל כוונה לאכוף על האגודה מפעיל שאינו מקובל על האסיפה הכללית. חיזוק לכך ניתן למצוא בהזמנה למתמודדים על הפעלת המפעל, בה נכתב כי הבחירה

בהצעה הזוכה תתקבל על ידי האסיפה הכללית לפי שיקול דעתה המוחלט, בהיותה כפופה לאישור הרשם.

בית המשפט ממשיך ומדגיש כי המצג המתמשך שהועמד בפני חברי האגודה ובפני המציעים, לא כלל בתוכו אפשרות בה הרשם יורה לוועד הממונה להתקשר עם מתמודד שלא נבחר על ידי האסיפה.

ההבדל המהותי בין שתי חלקי ההחלטה של הרשם הוא שבעוד שסמכות הרשם להימנע מאישור החלטת האסיפה ניתנת לעיגון בקיומה של הסכמה (של האגודה), הסכמה זו לא נולדה שעה שמדובר בבחירת הרשם במתמודד שלא נבחר בידי האסיפה. בית המשפט דוחה את הטענה לפיה הימצאותה של האגודה תחת ניהולו של הועד הממונה וסמכות ההנחיה המוקנית לרשם כלפי הוועד, מקנה לרשם סמכות להורות על ההתקשרות עם 'מרכזי תעשיה', כיוון שלא את הוועד עצמו הנחה הרשם להכריע בסוגית מסירת המפעל, אלא ההנחיה הייתה כי ההכרעה בסוגיה תועבר דווקא לאסיפה הכללית.

נדגיש כי הרשם לא הורה לכנס את האסיפה הכללית לצורך קבלת חוות דעתה אלא לשם קבלת הכרעתה בסוגיה. הרשם לא רשאי היה להפוך את החלטת האסיפה גם מקום בו, זו האחרונה לא קיבלה את עמדתו של הוועד הממונה, כפי שאכן אירע בענייננו.

לסיכום הסוגיה הנ"ל ניתן לומר כי באופן עקרוני בהינתק מנסיבות המקרה דנן, רשאי הרשם, והדבר במצוי בסמכותו, להורות לוועד הממונה להתקשר עם גורם פלוני, ברם, מקום בו הורה הרשם לכנס את האסיפה הכללית כדי שזו תבחר במפעיל, שלל הרשם מעצמו את הסמכות דנן. בית המשפט גם דחה את הטענה כי הרשם רשאי היה להכריז על 'מרכזי תעשיות' כזוכה מכוח סמכותו הטבועה. סמכות טבועה הנה מקור להפעלת אמצעי עזר נלווים הנדרשים למלאכתה של ערכאה שיפוטית בעניין המסור בלאו הכי לסמכותה.

הסמכות הטבועה אינה מסוגלת ליצור יש מאין ולהביא לפתחה של ערכאה שיפוטית עניין מסוים שלא הופקד בידיה בחוק או על פי חוק.

כל שנותר לבית המשפט הוא להכריע האם צדק הרשם, בקביעתו להימנע מלאשר את בחירת האסיפה הכללית בקב' רון ארצי, דבר המצוי כאמור בסמכותו. מאחר והרשם קיבל את החלטתו תוך ההבנה השגויה כי בסמכותו גם להכריע עם מי על האגודה להתקשר, אין לדעת כיצד היה נוהג לו ידע כי סירובו לאשר את הבחירה בקב' רון ארצי, פירושה יצירת ואקום וחסימת אפשרותו של הוועד הממונה להתקשר עם מתמודד כלשהו. אשר על כן, בית המשפט מחליט שלא לקבל החלטה במקומו של הרשם, ומכאן שסוגית הבחירה בקב' רון ארצי, תוחזר לדיון נוסף אצל הרשם בו עליו לקחת בחשבון את כלל השיקולים החדשים שהצטברו בשל הנסיבות החדשות.