עיכוב ביצוע פס"ד אשר חייב את מושב שזור להעניק זכויות בקרקע לתושב שאינו חבר באגודה

בתאריך 11.10.2009 פנה יעקב פרג'י, שהינו בנו של בעל משק מייסד במושב שזור, הרשום כ"בר-רשות", לביהמ"ש המחוזי בבקשה למתן פס"ד שיקבע כי הוא זכאי לזכויות רבות אשר ניתנות ליתר בעלי הנחלות במושב, וזאת על אף שמעולם לא היה חבר באגודה. בין הזכויות המבוקשות: קרקע לעיבוד, מכסה לייצור ביצים, זכויות מים, חלק מפיקדון זכויות שזור בתנובה וחלק מהפיצוי הכספי שקיבל המושב בעקבות העברת שטחים של קרקע חקלאית לטובת אזור התעשייה בכרמיאל. ואכן, ביהמ"ש המחוזי קיבל את בקשת יעקב לאחר שמצא כי הלה הוכיח את זכויותיו בנחלה באמצעות אסמכתאות וראיות בכתב, ומכאן ערעור מושב שזור אשר לפנינו.

בגדר הערעור דנן, המושב, אשר קרקעותיו מצויות בבעלות המדינה ומנוהלות ע"י רשות מקרקעי ישראל, הגיש בקשה לעיכוב פסה"ד של ביהמ"ש המחוזי עד להכרעה בערעור שהגיש המושב.

המושב טוען כי ביהמ"ש המחוזי שגה בכך שהעניק ליעקב את הזכויות, מכיוון וכלולות בהן זכויות השמורות לחברי המושב בלבד, בעוד יעקב אינו נכנס תחת הגדרה זו. לאור זאת נטען, כי באם לא יעוכב ביצועו של פסה"ד והמושב יאלץ להעניק ליעקב את שנקבע, ייגרם כאוס ונזק בלתי הפיך למושב, תוך פגיעה בכללים ובתקנון האגודה, כיוון ותושב שאינו חבר האגודה יזכה בזכויות השמורות באופן בלעדי לחברי האגודה, מבלי שהוא כפוף לתקנון האגודה ולהחלטותיה. עוד טוען המושב, כי במסגרת הליך גירושין, הצהיר יעקב בעת חלוקת הרכוש כי ביתו בנוי על קרקע ללא כל אמצעי ייצור, ויש לראות בהצהרותיו של יעקב כמחייבות אותו, בבחינת מעשה בית דין.

באשר לטענות הללו, טוען יעקב כי מאחר והן הועלו גם במסגרת הדיון בביהמ"ש המחוזי ונדחו לנוכח מסמכים בכתב המוכיחים את זכויותיו בנחלה, ומאחר וכבר ניתנה בעבר החלטה ע"י מועצת מקרקעי ישראל המלמדת כי יתכנו מצבים בהם בעל נחלה לא יהיה חבר באגודה, סיכוי הערעור אינם טובים, ואין מקום לעכב את ביצוע פסה"ד.

דיון והכרעה

לאחר עיון בבקשה ובתגובות לה, קבע ביהמ"ש כי דין בקשת המושב להתקבל ויש לעכב ביצוע פסה"ד עד להכרעה בערעור.

ביהמ"ש ציין כי ביצועו של פס"ד יעוכב מקום בו יוכיח המבקש התקיימותם של שני תנאים מצטברים: האחד- כי סיכויי הערעור טובים, והשני- כי מאזן הנוחות נוטה באופן ברור לטובתו, דהיינו: שביצוע פס"ד יגרום לו לנזק בלתי הפיך, או יגרום לקושי ממשי בהשבת המצב לקדמותו ככל שהערעור יתקבל.

ראשית, קבע ביהמ"ש כי למרות שאין הוא נוטה להתערב בקביעות עובדתיות של ביהמ"ש המחוזי. במקרה דנן, סיכויי הערעור אינם מבוטלים, שכן יהיה על ביהמ"ש לבחון את ההצהרות שנמסרו ע"י יעקב במסגרת הליך הגירושין שלו ואת האפשרות כי המושב יקצה זכויות המוקנות לחברי אגודה- לתושב שאיננו חבר באגודה.

שנית, קבע ביהמ"ש כי ביצועו של פסה"ד שניתן ע"י ביהמ"ש המחוזי עלול לדרוש מהמושב לבצע חלוקה מחודשת של כלל הזכויות הניתנות לחברי האגודה, ובתוך כך העברת חלקים מזכויותיהם של חברי האגודה ליעקב, וסיטואציה זו עלולה לגרום לנזקים לצדדים שלישיים.

נוכח כל האמור קיבל ביהמ"ש את בקשת המושב לעיכוב ביצוע פסה"ד של ביהמ"ש המחוזי, זאת פרט לרכיב ההוצאות שנפסקו. כן התנה ביהמ"ש את צו העיכוב בכך שהמושב יפקיד ערבות בנקאית בסך 50,000 ₪, שתשמש כערבות לפיצוי המשיב.

אין צו להוצאות.

ניתן ביום 09.03.2015, י"ח באדר התשע"ה.