ערעור על החלטות הבורר בטענה שנפלו בהן טעויות

אפרים בן יוסף נ' שמשית אגודה שיתופית להתיישבות

 

בפני רשם האגודות השיתופיות                      תיק מספר 57-003261-2005-000225

 

 

בעניין:          

                                          1.אפרים בן יוסף ת.ז 009527284.

                                          2.וילי אדריאנה בן יוסף ת.ז 304757404

                        

                                          ע"י ב"כ עו"ד א. ווגסטוף ואח'

                                          מרח' הגיבורים 59, חדרה

                                          טל: 04-8865000, פקס: 04-6211977

 

המערערים

(התובעים)

-         נ ג ד –

 

                                   שמשית אגודה שיתופית להתיישבות

                                   קהילתית בע"מ.

 

                                  ע"י ב"כ עו"ד גיא אטיאס

                                  מרח' כורי 2, מגדל הנביאים, חיפה 31041.

 

המשיבה

( הנתבעת)

 

 

החלטה

רקע

 

המערערים חברים באגודת המשיבה וחתומים על הסכם מיום 03.12.97 עם המשיבה( להלן: " המערערים " או "החברים")

 

שמשית, (להלן:"המשיבה או "האגודה"),אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית בע"מ המאגדת את תושבי היישוב שמשית שבעמק יזרעאל והיא נוסדה, בין היתר, על מנת לרכז, בשם חבריה, את הקמתו של יישוב קהילתי חדש.

 

ביום 04.07.05 הגישו המערערים בקשה להליך בוררות נשוא הסכסוך, כבורר בהליך זה מונה עו"ד רועי אשכול  שנתן פסק בוררות ביום 16.04.06 בו דחה את תביעת המערער למעט סך של 4,682 ₪ סכום שאותו אישרה המשיבה לתשלום .

ביום 05.06.06 הגישו המערערים ערעור  על פסק הבורר.

 

כנגד ערעור זה הגישו המשיבים גם הם ערעור שכנגד ביום 11.06.06

 

 

עיקר טענות המערער

 

  1. בעקבות מחדלי המשיבה ו/או שולחיה ו/או עושי דברה, התארכה והתאחרה כניסתם של המערערים לבית מגוריהם בשלושה חודשים, הואיל והבית נבנה בניגוד להיתרי הבניה.

 

  1. המשיבה סירבה לבצע את המוטל עליה כדי לאשר את תוכניות הבניה.
  2. כתוצאה ממחדלים אלו נאלצו המערערים להוציא מכיסם הוצאות לשחזור תוכניות הבניה המקוריות.

 

  1. למערערים נגרמו נזקים עיכובים באישור התוכניות מחדש וכן עיכוב בקבלת טופס 4.

 

  1. המערערים טענו לנזקים המסתכמים בסך של 73.262 ₪ כפי שפרטו בסיכומים מטעמם ובסעיפים 3-9 לפסק הבורר.

 

  1. טעה הבורר  עת קבע שהוא אינו כבול בהכרעתו לדיני הראיות למרות שלקח על עצמו להיות מחויב להן , בין היתר הורה והנחה הצדדים במפורש, לפעול על פי תקנות סדר הדין האזרחי.

 

  1. טעה הבורר עת אפשר למשיבה הגשת מסמכים נוספים במהלך חקירת המערער, מסמכים שלא גולו במהלך הליך הבוררות עובר למועד ההוכחות ויש בכך טעם נפגם נוכח העובדה שהמערער לא היה מיוצג ומולו עו"ד המתמחה באגודות שיתופיות.

 

  1. טעה הבורר עת אפשר למשיבה להרחיב חזיתותיה ביחס לנטען בהגנתה, ובהתעלם ממחאות המערער.

 

  1. טעה הברור עת ייחס למסמכים הנוספים שהגישה המשיבה להרחבת החזית שנלוותה להגשתם, משקל מכריע בפסק הבורר.

 

  1. טעה הבורר עת דחה תביעות המערערים על בסיס פרוצדוראלי תוך פרשנות סעיפי ההסכם בסתירה פנימית ומהותית לעצם קיומו וביחס לסעיפים אחרים בהסכם.

 

  1. טעה הבורר עת ראה לנכון להבחין בין המשיבה לשולחיה, קבלני המשנה, האדריכליים,ו/או מתכנני הבתים ו/או המפקחים ו/או המנהלים ו/או הקבלנים מטעמה ו/או בין כל גורם ביצוע ו/או אחר ששכרה והתקשרה עמו המשיבה לשם השלמת התחייבותה, לעניין אחריותה ו/או אחריותה השילוחית של המשיבה לנזקי המערערים. 

 

  1. פסק הבורר מתעלם מאחריותה מחויבותה של המשיבה כלפי המערערים בנושא הכולל של בניית הישוב בכלל ובית המערערים בפרט.

 

  1. המערערים מפנים לסעיפים 3.4 ו- 10.2  וכן כהשלמה לסעיף 3.19 להסכם בין המערערים למשיבה תחת הפרק  "הצהרות והתחייבויות המשתכן".

 

  1. המערערים טענו כי השארת פסק הבורר על כנו שמה לפלסתר הליך הבוררות וקיומו של מוסד הבוררות ככל שזו נוגעת להתדיינות בכלל בין משתכן לבין אגודה שיתופית היות והסעיפים הנ"ל הנם סעיפי סל מקפחים המצויים כנוהג בחוזי ההתקשרות בין אגודה למשתכן והם המהווים בסיס לדחות תביעת המערערים באמתלה של מחסום פרוצדוראלי מפני עצם ניהולה ללא שטענותיהם נדונו לגופן.

 

  1. יש סתירה מהותית למשתמע מפסק הבורר, שלשם קבלת פיצויים על המערערים לפנות עצמאית ובאופן נפרד לכל אחד ואחד משלוחיה של האגודה האחראיים למחדלים, לעצם ההתקשרות עם האגודה ומטרתה, למטרות היסוד של הליך הבוררות, לאופיו של הליך הבוררות הפרטני בפני רשם האגודות השיתופיות כהליך ערכי המביא לפתרון סכסוכים על ידי מי שמעורה בחיי הקואופרציה ומתמצא היטב בעקרונותיה.כך גם היא מנוגדת לכל הגיון משפטי, עת מלבד התקשרות מאולצת ומקבילה למול הקבלן, אין המערערים מצויים בקשר חוזי או אחר עם מי מקבלני המשנה ו/או שלוחי המשיבה. כך היא גם מנוגדת להלכה הפסוקה ולפיה פרשנות חוזה תעדה תמיד כנגד המנסח( המערערים מפנים לספרה של ג. שלו "דיני חוזים" מהדורה שנייה עמ' 312).

 

  1. בהמשך הערעור מפנים המערערים לסעיפי הערעור שהגישו שם מעלים המערערים שורה ארוכה של טענות על כך כי טעה הבורר בהחלטותיו.

 

עיקר טענות המשיבים (המערערים שכנגד)

 

  1. טעה הבורר כאשר פסק לטובת  החברים המערערים פיצוי בסך של 4,682 ₪  רק על סמך נכונותה של האגודה בעבר וזאת על אף קביעת הבורר כי החברים המערערים אינם זכאים לפיצוי זה.

 

  1. טעה הבורר שלא פסק לטובת המערערת שכנגד את הוצאות הבוררות, וזאת למרות שדחה את מרבית תביעות החברים המערערים, למעט הסכום אותו האגודה הביע בעבר נכונות לשלם למשיב.

 

  1. המערערת שכנגד טענה כי בהעדר הנמקה ראויה להחלטת הבורר כי היא אינה זכאית להוצאות הבוררות ולשכ"ט עו"ד עקב בוררות הסרק שניהל המשיב ,דין קביעה זו של הבורר להתבטל ויש לפסוק לטובת המערערת שכנגד הוצאותיה הריאליות בגין ניהול הבוררות.

 

  1. בין האגודה לבין כל אחד מהחברים שהצטרפו לאגודה לשם רכישת בית בישוב נכרת הסכם הצטרפות.

 

  1. הסעיפים הרלוונטיים לענייננו בהסכם הינם: 3.7, 4.3 ,ו- 10.2

 

  1. החברים, פנו לאגודה בטרם הגשת התובענה על ידם בדרישה לפיצוי כספי בגין מספר ראשי נזק, והופנו לועדה לישוב סכסוכים של האגודה שהנה מוסד לגישור שבהשראתה הסכימה האגודה, לפנים משורת הדין ועל מנת לחסוך בעלויות משפטיות , לפצות את החברים בגין אחד מראשי הנזק עליו התלוננו, בכפוף לחתימתם של החברים על כתב העדר תביעות, החברים סירבו לכך והגישו תביעתם לרשם.

 

  1. בניגוד לטענת החברים בערעור שהוגש על ידם, כל המסמכים שהוצגו לחברים במהלך חקירתו הנגדית של מערער 1 נכללו בתצהיר גילוי המסמכים של החברים ו/או בתצהיר גילוי המסמכים של האגודה.

 

  1. התנאים של ההסכם אינם תנאים מקפחים.

 

  1. על פי הסכם בין האגודה לבין החברים הם היו מנועים מלהעלות כל תביעה נגד האגודה בגין האופן בו תוכנן ו/או נבנה ביתם והם היו ועודם זכאים להעלות טענותיהם כנגד מתכנני הבתים וכנגד הקבלנים המעורבים בהקמת הבית.

 

  1. החברים לא הוכיחו בהליך הבוררות תביעתם וכך גם קבע ובצדק הבורר.

 

  1. הנושא הנו כולו עובדתי ואינו נתון להתערבות ערכאת הערעור ללא טעות גלויה לעין שאינה נמצאת במקרה דנן.

 

  1. הבורר קבע כי  החברים לא זכאים להחזר כספי לקיר החזית של המגרש הן מההיבט המשפטי והן מההיבט העובדתי, לנוכח העובדה כי מדובר בקיר ציבורי שנבנה מתקציב הפיתוח של האגודה ולאגודה המנדט לקבוע האם לשקם את הקיר לאחר הריסתו ואם לאו.

 

  1. גם לעניין החזר הכספי של עלות בניית המסלעה קבע הבורר כי החברים אינם זכאים וקבל את טענת האגודה כי מלכתחילה היה מגרשם החברים מפולס עם מגרש השכן ורק בגלל הגבהה מלאכותית שיצרו החברים עצמם מגרשם הפך גבוהה יותר.

 

  1. האגודה טענה כי גם לגבי העיכוב בקבלת טופס 4 ושחזור התוכנית דחה הבורר את תביעת החברים שכן על פי ההסכם בין הצדדים עליו חתומים החברים הם מחויבים  להגיש תביעתם כנגד המתכננים והקבלנים ולמעשה כשלו החברים מלהוכיח את נזקם.

 

  1. לסיכום האגודה טענה, כי  אין מאחורי הערעור דבר וחצי דבר-  ברי כי רק לנוכח העובדה כי החברים המערערים חשים שאין עליהם כל סיכון בהגשת הערעור הם מרגישים חופשי לגרור את האגודה להליך נוסף ומיותר

 

 

לאחר שעיינתי בחומר שבפני והצדדים הופיעו בפני הריני להחליט כדלקמן:

 

בפני שורה ארוכה של טענות מצד החברים המערערים על כך  שהבורר טעה בהחלטותיו בפסק, שבסופם מבקשים המערערים לתקן את פסק הבורר ולפסוק לזכותם את מלוא תביעתם  כמו גם לחייב את המשיבים (להלן: "האגודה") בהוצאות.

 

כנגד ערעור זה הוגש בפני ערעור שכנגד, על ידי האגודה וגם בו טענות על כך כי טעה הבורר משפסק פיצוי חלקי לו הייתה נכונה האגודה לשלם בעבר לחברים ועל כך  שהבורר לא פסק הוצאות לטובת האגודה למרות שרוב טענות החברים נדחו על ידי הבורר.

 

גם כאן המערערת מבקשת לתקן את פסק הבורר, לדחות תביעת המשיבים (להלן: "החברים" ) ולחייבם בהוצאות ושכ"ט עו"ד  בגין הליך זה.

 

קיומו של הסכם, בין הצדדים

 

  1. בין המערערים למשיבים נחתם ביום 03.12.97 הסכם המסדיר את היחסים המשפטיים בניהם  בכל דבר ועניין הקשור לבניית בית המגורים של המערערים:

 

סעיף 3.7 להסכם קובע:

 

"המשתכן מוותר כלפי האגודה על כל טענה בקשר לשטח, למגרש, לתכנון ולבית."  ( ההדגשה שלי- א.ז)

 

סעיף 4.3 להסכם קובע:

 

"למשתכן לא תהיה עילת תביעה כנגד האגודה בגין פיגור באכלוס הישוב ולמשתכן תהיה עילת תביעה בגין איחור במסירת הבית אך ורק כלפי הקבלן הבונה במסגרת ההסכם של המשתכן עם הקבלן ובהתאם לתנאי אות הסכם והכל בכפוף להוראות סעיף 10.2 להלן".( ההדגשה שלי- א.ז)

 

סעיף 10.2 להסכם קובע:

 

" האגודה באמצעות מפקחים מטעמה היא שתפקח על הבניה של הבית ע"י הקבלן ורק על פי אישורה ובאמצעותה, ישולמו כספים לקבלן. למרות האמור לעיל, במקרה של ליקוי בניה תהיה למשתכן תביעה כנגד הקבלן בלבד ולא כנגד האגודה.המשתכן יהיה  רשאי להגיש תביעה נגד הקבלן אך ורק לאחר שקבל את הסכמת האגודה בכתב להגשת תביעה.... האמור בסעיף זה יחול גם על תביעות המשתכן נגד מתכננים, יועצים, ספקים ונותני שירותים אחרים". ההדגשה שלי- א.ז)

 

 

קרי,  ההסכם נהיר וברור ומסדיר בצורה שלא משתמעת לשתי פנים, את היחסים בין הצדדים ככל שהדברים אמורים לעניין נשוא הערעור שבפני.

 

  1. מעיון בחומר שבפני עולה כי כל טענות המערערים נכנסים לסעיפי ההסכם הנ"ל.

 

הסכם יש לקיים משכך על המערערים למלא אחר סעיפי ההסכם עליו הם חתומים.

 

  1. המערערים טענו בפני על כך כי  ההסכם עימם הנו הסכם מקפח.

 

אין זה המקום וגם לא הזמן לדון בהסכם שנחתם לפני 9 שנים  בין אם הוא מקפח ובין אם לאו  ואינני נכנס לסוגיה זו ובאם רצו המערערים לטעון טענה זו היה עליהם לעשות זאת עת חתמו על ההסכם ו/או בזמן סביר שלאחר החתימה.

 

 

 

 

טענות הצדדים כי הבורר טעה בהחלטותיו.

  1. מעיון בפסק הבורר עולה, כי הבורר התייחס לכל הטענות של כל צד והכריע באופן ברור ומפורט, תוך שהוא מנמק באופן עניני את הכרעתו.

 

ראה לעניין זה:

 

סעיף 13 לתקנות האגודות  השיתופיות  (בוררות וסכסוכים),תשל"ב – 1972

 

(א)              "הבורר יפעל בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה של הסכסוך ויפסוק לפי מיטב שפיטתו על פי החומר שבפניו: הבורר לא יהיה קשור בדיני הראיות או בסדרי הדין הנהוגים בבתי המשפט

(ב)              ....

(ג)                .... " (ההדגשה שלי- א.ז)

 

וראה גם:

 

ע"א 1325/92 קולקר נ. דיפלומט אופנועים בע"מ, פד"י מז' (3) עמ' 89).

 

"זאת ועוד, בדונו בבקשה לבטל פסק בוררות או אישורו, אין בית המשפט משמש כערכאת ערעור על פסק הבורר. הטענה כאילו הבורר לא התייחס בפסקו על כל הראיות שהיו בפניו, או פסק בניגוד לראיות שהיו בפניו - טענות אלו יכול שתהיה להן משקל בבית המשפט, אך לא בית המשפט היושב לדון בבקשה לביטול פסק הבורר". (ההדגשה שלי- א.ז)

 

מעיון בחומר שבפני עולה כי הבורר התייחס לכל טענות הצדדים והעובדה שבחר לפסוק לטובת המשיבים, איננה עילה לביטול הפסק או לתיקונו.

 

ויפים דברים אלו כפי שנאמרו גם בע"א 318/85 כוכבי נ. גזית קונסיולים השקעות ופיתוח בע"מ פ"ד מב' (3) עמ' 265.

 

"ובענין הנדון בפני, התייחס הבורר לכל הטענות של הצדדים, והעובדה שבחר לפסוק לטובת המשיב, איננה עילה לביטול הפסק.

 

בית המשפט ימנע מלשמש בוחן ובודק של פסק הבורר אף אם טעה הבורר בדבר הלכה או שיקול דעת, אין בכך כדי לבטל הכרעתו.

 

לא על נקלה ייטה בית המשפט להתערב בהחלטתו של הבורר, לא יחליף את שיקול דעת הבורר ובוודאי יעדיף ככל שניתן להמנע מביטולה". (ההדגשה שלי- א.ז)

 

התערבות בקביעות עובדתיות

 

ככלל, אין ערכאת ערעור מתערבת בממצאיה העובדתיים של הערכאה דלמטה, יפים לעניין זה דבריו של כבוד השופט זוסמן בספרו סדר דין אזרחי( מהדורה חמישית בעמ' 807)

 

" קביעה עובדתית שנקבעה בדרגה ראשונה לא תבטל על נקלה בדרגת הערעור, אפילו הייתה פוסקת אחרת אילו שמעה בעצמה את העדים..."

 

 

ב ע.א. 8155/00 קבע בית המשפט העליון:

 

"ללא קיומה של טעות בולטת בשיקולי בית המשפט או פגם היורד לשורש העניין, לא תתערב ערכאת ערעור"

 

לפיכך גם במקרה זה לא מצאתי כל מקום להתערב בקביעותיו העובדתיות של הבורר

 

טענות הצדדים להוצאות

 

גם המערערים וגם המשיבים טענו בפני על כך  כי הבורר לא פסק להם הוצאות בגין הליך הבוררות הנ"ל וכל אחד מהצדדים מבקש להטיל על רעהו את הוצאות ההליך.

 

סעיף 15 לתקנות האגודות  השיתופיות  (בוררות וסכסוכים),תשל"ב – 1972.

 

"15.  הרשם רשאי, על פי בקשת צד, להפחית שכר או הוצאות שקבע הבורר, אם ראה שהשכר או ההוצאות מוגזמים, ורשאי הוא לפי זה לצוות על החזרת הסכומים ששולמו לחשבון השכר או ההוצאות: החלטתו של הרשם בעניין קביעת השכר וההוצאות תהיה סופית" (ההדגשה שלי – א.ז)

 

לא מצאתי כל מקום להתערב בהחלטת הבורר בנושא.

 

ערעור שכנגד

 

  1. המשיבים (להלן: " האגודה"), הגישו בפני ערעור שכנגד בו טענו בין היתר כי טעה הבורר כאשר פסק לחברים פיצוי בסך של 4.682 ₪  רק על סמך נכונותה של האגודה בעבר לשלם סכום זה לחברים כנגד חתימתם על לאגודה על כתב העדר תביעות. כך גם טענה האגודה.

 

  1. עוד טענה האגודה, כי  טעה הבורר כאשר  לא פסק לאגודה את הוצאות הבוררות עקב בוררות הסרק שניהלו החברים נגדה וכי דין קביעה זו של הבורר יש לבטל ולפסוק את הוצאותיה הריאליות של האגודה בגין ניהול הבוררות.

 

  1. האגודה הוסיפה וטענה,  כי המערערים פנו לאגודה בטרם הגשת התובענה על ידם בדרישה לפיצוי כספי בגין מספר ראשי נזק, והופנו לועדה לישוב סכסוכים של האגודה שהנה מוסד לגישור שבהשראתה הסכימה האגודה, לפנים משורת הדין ועל מנת לחסוך בעלויות משפטיות, לפצות את  המערערים בגין אחד מראשי הנזק עליו התלוננו, בכפוף לחתימתם של המערערים על כתב העדר תביעות, המערערים סירבו לכך והגישו תביעתם לרשם.

 

נכונות האגודה בהליך הגישור

 

  1. המערערים הסכימו להליך הגישור.

 

להלן: תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993 :

 

"2. מהות הגישור

 

גישור הוא הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה על יישוב הסכסוך, בין היתר על ידי בירור הנושאים שבמחלוקת, גילוי מידע הדרוש בקשר לסכסוך והצעת אפשרויות לפתרונו. (ההדגשה שלי- א.ז)

 

וראה תקנה 3(ב) לתקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993 :

 

"3(ב) בית המשפט יסביר לבעלי הדין כי דברים שיימסרו במסגרת הליך הגישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי, וכי אי הסכמתם להעברת הענין לגישור או הפסקת הגישור לא ישפיעו על תוצאות הדיון בבית המשפט. (ההדגשה שלי- א.ז).

 

מכאן שלא  ניתן להיתלות על נכונותה של האגודה בהליך הגישור ולהשתמש במה שהועלה בהליך הגישור בהליך הבוררות.

מה גם שלדברי האגודה בשעה שהוצא הסכום, היה לאגודה ממי להיפרע היות ועדיין היו הקבלנים בשטח ואולם המצב עתה שונה היות והבניה בישוב הסתיימה ואין לאגודה היום אפשרות לחייב אחר בתשלום.

 

לפיכך אני מקבל את הערעור שכנגד ככל שהדברים אמורים לעניין חיוב האגודה לשלם למערערים סך של 4.682 ₪, ומחליט לבטל את החלטת הבורר שקבע כי על האגודה לשלם לחברים סך של 4.682 ₪.

 

טענת האגודה  להוצאות

 

  1. מהחומר שבפני עולה כי יש הסכם ברור ונהיר ליחסים המשפטיים בין האגודה למערערים נשוא ההליך שבפני ואילו היו נוהגים המערערים על פי הסכם זה היו נוכחים לדעת כי לא היה מקום לתביעה כנגד האגודה וכי הערכאה שבחרו ללכת בה  איננה הערכאה הנכונה.

 

  1. מפסק הבורר עולה כי טענות המערערים לגופו של עניין  נדחו למעט הסכום האמור בסעיף 39 לעיל.

 

אני מקבל את הערעור שכנגד לעניין הוצאות הליך הבוררות.

 

לפיכך ולאור האמור הנני מחליט כדלקמן:

 

5129371

54678313

א.      לדחות את ערעור  המערערים.

ב.      לקבל את הערעור שכנגד מטעם המשיבה.

ג.       המערערים ישאו  בשכר  טרחת  הבורר .

ד.      המערערים ישאו בהוצאות המשיבה בגין ערעור זה בסך 500 ₪  בתוספת מע"מ, ריבית והצמדה כחוק מיום החלטתי ועד התשלום המלא בפועל.

 

 

ניתן  היום 20.11.06

אורי זליגמן 54678313-/

 

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: