ערעור על המלצת חוקר

טליה כספי נ' קו אופ הדר אגודה חלקאית שיתופית בע''מ

בפני רשם האגודות השיתופיות

תיק מספר 243/16/06

בעניין -

  1. גברת טליה כספי
  2. מר יהודה ברוורמן

ע"י  עו"ד שלמה טופז

רחוב ז'בוטינסקי 7 מגדל משה אביב קומה 54

טל: 03-6100705 פקס: 03-6127500

המבקשים

נ ג ד

קו אופ - הדר אגודה חלקאית שיתופית בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד אפרים היים

רחוב פומבדיתא 10 תל אביב 64234

טל: 03-5230222

המשיבה או האגודה לפי הענין


בפני ערעור על המלצות דו"ח החקירה מיום 02/07/06 שניתן על ידי עו"ד טל בר און (להלן- "החוקר") בסכסוך שבין הצדדים. ראשיתו הליך החל עוד בשנת 1998, עת עלתה שאלת חברותם של המבקשים במשיבה. להלן תמצית השתלשלות העניינים הצריכה לצורך החלטה זו.

רקע עובדתי-

  1. ביום 24/06/98 מונה עו"ד טל בר און כחוקר לאגודה, לבדיקת סוגיית חברותם באגודה של המבקשים. ביום 26/04/99 הגיש החוקר את ממצאי חקירתו (להלן- "הדו"ח הראשון") לפיהם הוא ממליץ כדלקמן:

א. לקבוע כי יורשי הוריהם של האחים טליה כספי ומשה יניב זכאים לשתי מניות באגודה. מובן כי רק אחד מהם יכול שיהיה חבר האגודה ושיעור השתתפותו יהיה בגובה שתי מניות.

ב. לקבוע כי יורשי הגברת חנה ברוורמן זכאים לארבע מניות באגודה.

ג. התנאי לחברות יהיה השלמת ערך המניה לסכום של 1000 ₪ בערכו הריאלי להיום.

  1. ביום 06/07/99 אימצתי בהחלטתי את דו"ח החקירה שבוצע על ידי החוקר מיום 26/04/99 בהתאם להוראת תקנה 6 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) התשל"ג- 1973 (להלן- "תקנות החברות").
  2. ביום 21/10/03 ניתנה החלטתי בנושא שבנדון כאשר הרקע להחלטה הינו בקשת המבקשים להכיר בחברותם במשיבה וזאת לאור החלטתי מיום 06/07/99. בהחלטתי זו, דחיתי את בקשת המבקשים להבהרת החלטתי מיום 06/07/99 ולפיך אינני רואה מקום להתערב בהחלטתי הקודמת.
  3. בפנייתו מיום 31/05/05 ביקש בא כוח המבקשים למנות חוקר למשיבה, במטרה לבדוק האם המלצות החוקר שאומצו על ידי בהחלטה, מבוצעות על ידי המשיבה ככתבן וכלשונן.
  4. ביום 18/01/06 ניתנה החלטתי ובה קבעתי לאמור:

לאחר שעיינתי בהשתלשלות העניינים מאז ניתנה החלטתי מיום 06/07/99 ובהתכתבויות הצדדים ושקלתי בעניין, הגעתי למסקנה שעל מנת להביא לסיומו את המחלוקת בין הצדדים אין מנוס מלפעול למינוי חוקר ע"פ הוראות סעיף 43 לפקודה, זאת במטרה לבדוק את האמור בהחלטתי מיום 06/07/99 לעניין סוגיית חברותם של המבקשים במשיבה אכן יושמה במלואה וככתבה וכלשונה על ידי המשיבה.

  1. ביום 02/07/06 התקבל דו"ח החקירה שבוצע על ידי החוקר בשנית (להלן- "הדו"ח השני"), בו הוא ממליץ כדלקמן:

"המורם מן המקובץ שהריני ממליץ לקבוע כי ה"ה יהודה ברוורמן וטליה כספי חברים מן המנין בקו אופ הדר אגודה חקלאית שיתופית בע"מ".

  1. בהתאם לדו"ח השני, התקבל ערעורה של המשיבה על ממצאי הדו"ח ומסקנותיו כמו כן התקבלה תשובת המבקשים לכתב הערעור.

עיקר טיעוני המבקשים בתמצית הצריכה לעניין-

  1. תגובת המשיבה לדו"ח החקירה אינה לעניין ומעלה טענות שכבר הועלו ונדחו על ידי הרשם בעבר.
  2. מינוי החוקר בשנית התקיימה בשאלת התנהגותה של האגודה והאם הפרה את החלטת הרשם מיום 06/07/99. לפיכך, גם הערעור יכול להתקיים בשאלה זו.
  3. הרשם קבע בהחלטתו מיום 18/01/06 כי יש למנות חוקר על מנת להביא לסיום המחלקות שבין הצדדים והמשיבה לא ערערה על החלטה זו שהפכה לחלוטה.
  4. החוקר קבע בדו"ח החקירה הראשון, קביעות פוזיטיביות שהמערערת לא ערערה עליהן. ביום 06/07/99 פורסם צו סופי של הרשם המצווה לתקן את פנקס חברי המערערת ובו הוא מאמץ את ממצאי החוקר ככתבם וכלשונם.
  5. אלא שהמלצת החוקר שאומצה על ידי הרשם הופרה על ידי המשיבה. וביום 18/01/06 החליט הרשם לשוב ולמנות חוקר לבדיקת תפקוד האגודה ויישום החלטת הרשם. על החלטה זו בחרה המערערת שלא לערער והיא הפכה לחלוטה.
  6. אין לקבל את טענת המשיבה לפיה מעשיו של החוקר אינם אלא שחזור של החקירה הקודמת ומסווה לכתיבת פסק דין חדש. ראשית, החוקר אינו כותב פסקי דין, הוא מבצע חקירה ומגיש המלצות בלבד. שנית, החלטת הרשם אינה בבחינת פסק דין חדש באשר לא שונה דבר ביחס לקביעת מעמדם של המבקשים.
  7. המשיבה רוצה להתעשר על חשבון המבקשים בניגוד להוראות דיני עשיית עושר ולא במשפט ובכך מפרה את החלטות הרשם.

עיקר טיעוני המשיבה בתמצית הצריכה לעניין-

  1. לאחר החלטת הרשם מיום 21/10/03 הדוחה את בקשתם, לא פנו המבקשים לאגודה על פי סעיף 31 לפקודה.
  2. קיימות מספר החלטות של הרשם בהן נקבע כי הוא אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו ולא על החלטות עוזריו. משטענו המבקשים בבקשת ההבהרה, שהחלטת הרשם מיום 06/07/99 אינה ברורה וטעונה הבהרה, בקשה שנדחתה כאמור, הם מנועים מלדרוש לחקור מה פעלה האגודה על פי החלטה שעל פי גרסתם אינה ברורה.
  3. הבקשה למנות חוקר הינה למה שמכונה בהלכה הפסוקה "מסווה לכתיבת פסק דין חדש" ומובן שדבר זה אסור בתכלית האיסור. משקבע הרשם בהחלטתו מיום 21/10/03, שהמבקשים לא פנו תוך זמן סביר בבקשה לאכיפת החלטתו, הרי פנייה נוספת בעניין במחצית השנייה של שנת 2005 בוודאי שאינה תוך זמן סביר.
  4. המשיבה סבורה כי מהסיבות שהובהרו עד כה והמנויות בכתבי טענותיה, החלטת הרשם מיום 18/01/06 הינה שגויה וחסרת יסוד עובדתי ומשפטי.
  5. במקום דו"ח חקירה על פי המינוי בהחלטת הרשם מיום 18/01/06 התקבל "דו"ח השלמת החקירה", הכולל המלצה לקבוע כי המבקשים חברים באגודה לכל דבר וענין". וזהו ניסיון פסול ואסור הנקרא "מסווה לכתיבת פסק דין חדש".
  6. החוקר לא הוסמך להגיש דו"ח השלמת חקירה ומה עוד שאין דבר כזה. יתר על כן, החוקר לא הוסמך להמליץ דבר לעניין החברות של המבקשים. החוקר התעלם מהחלטות הרשם וכל שעשה הוא ניסיון כתיבה מחדש של הדו"ח שהגיש לרשם מיום 06/07/99.
  7. החוקר כתב בדו"ח כי לא מצא צורך להיפגש עם הצדדים ומאידך, מתגלה שהתקיימה פגישה רק עם אחד הצדדים. תהא זו השחתת מילים לשווא על המשמעות של הסתמכות על דברי צד אחד, ללא מתן אפשרות לצד השני לחקור חקירה נגדית או לפחות להתייחס לדברים אלו.
  8. החלטתו של הרשם מיום 18/01/06 הינה שגויה חסרת יסוד עובדתי ומשפטי וכל שנעשה על פיה כאילו לא נעשה.
  9. אין בדו"ח השלמת החקירה ובנספח לו דבר שלא היה בפני הרשם לפני מתן החלטתו מיום 21/10/03. כל העובדות והראיות הצריכות לעניין, היו בפני החוקר בטרם הגיש לרשם את הדו"ח הקודם ובטרם ניתנה החלטת הרשם מיום 06/07/99.
  10. המבקשים לא טענו כל טענה ואף לא הוכחה כל עילה לביטול כל ההחלטות הקודמות של הרשם שהפכו לחלוטות.

דו"ח החקירה השני מיום 02/07/06-

  1. בדו"ח החקירה מציין החוקר את עיקרי מסקנות והמלצותיו מדו"ח החקירה הראשון שביצע מיום 26/04/99. להלן עיקר ממצאי ומסקנות הדו"ח השני:

א. החוקר קבע כי ההחלטה על ההוצאה מחברות בשעתו אינה יכולה לעמוד. בעניין גברת כספי התרשם החוקר, כי מעולם לא קיבלה את המכתב המאפשר לה להשלים את ערך המניה וכי מעולם לא הודיעו לה על דבר הוצאתה מחברות.

ב. ביום 01/05/06 נפגש החוקר עם מר ברוורמן משום שלא הייתה אפשרות בזמן החקירה הראשונה להיפגש עימו עקב שהותו בחו"ל, זאת על מנת לשלול את האפשרות שהוא או אימו המנוחה קיבלו הודעה על כך, שבכוונת האגודה להוציא כל חבר שלא ישלים ערך המנייה לסך ל- 1000 ₪. החוקר התרשם כי מר ברוורמן לא קיבל כל מסמך או הודעה על כוונת האגודה להוציאו ממנה.

ג. המלצות החוקר מדו"ח החקירה הראשון כפי שאומצו בהחלטתי מיום 06/07/99 הן כדלהלן:

א. לקבוע כי יורשי הוריהם של האחים טליה כספי ומשה יניב זכאים לשתי מניות באגודה, מובן כי רק אחד מהם יכול שיהיה חבר האגודה ושעור השתתפותו יהיה בגובה שתי מניות.

ב. לקבוע כי יורשי הגב' חנה ברוורמן זכאים לארבע מניות באגודה.

ג. התנאי לחברות יהיה השלמת ערך המניה לסכום של 1000 ₪ בערכו הריאלי להיום.

ד. גם אלמלא קבע תקנון האגודה הוראות מפורשות בדבר הליך הוצאת חבר, זכות הטיעון הינה זכות יסודית של כללי הצדק הטבעי ולא ניתן היה לבצע הליך שיש בו כדי לפגוע בזכות יסוד חוקתית של אדם, מבלי ליתן זכות טיעון בפני הגוף המחליט.

ה. פגם נוסף שנפל בהליכים שהתנהלו באגודה הוא, שהמכתבים בדבר תשלום הפרשי ערך המנייה לא נשלחו לחברים בדרך שניתן לוודא קבלתם ולא זו בלבד, אלא שלא נשלחו לחברים הודעות על הוצאתם לאחר שהתקבלה החלטה על הוצאתם ונשללה מהם הזכות להתנגד ולערער.

ו. דו"ח החקירה הראשון עסק בבחינת סוגיית חברותם באגודה של יהודה ברוורמן וטליה כספי הם ולא אחרים. זו גם הייתה עילת החקירה. ממצאי החקירה קבעו כי ההחלטה על הוצאה מחברות אינה יכולה לעמוד.

ז. לפיכך, תשלום הכסף לא יכול עוד לשמש בתור מכשול לקביעה כי הם נותרו עדיין חברים באגודה ויש לקבוע כי מר ברוורמן הינו חבר באגודה לכל דבר ועניין.

ח. החוקר קבע בדו"ח הראשון כי הליך הוצאתה מחברות של גב' כספי אינה יכולה לעמוד ועל כן התוצאה היא כי הגב' כספי נותרה עדיין חברה באגודה.

ט. הליך ההוצאה של גב' כספי לא נעשה בהתאם להוראות הדין, בוצע בניגוד להוראות תקנות האגודה ומבלי ליתן לה זכות טיעון לפני קבלת ההחלטה בעניינה או זכות ערעור לאחר מכן.

י. לבסוף קבע החוקר, כי לאור הממצאים הרי שהוא ממליץ לקבוע כי ה"ה טליה כספי ויהודה ברוורמן חברים מן המניין באגודה.

לאחר שעברתי על כל החומר שבפני הנני קובע כדלקמן-

  1. בראשית דברי אציין כי למען הסדר הטוב ומתוך רצון למנוע בלבול, הובאו לעיל תמצית טיעוני הצדדים להליך וזאת משום שההליך דנא, מתמשך זה למעלה משמונה שנים בהן נאמרו, נכתבו ונקבעו דברים רבים עד כדי ערבוביה וחוסר בהירות המונעים מהמחלוקת שבין הצדדים לבוא על סיומה.
  2. אציין בקצרה את עיקרי ההליכים הרלוונטים לענייננו. עם תחילתו של ההליך בשנת 98' מונה עו"ד טל בראון כחוקר לבדיקת סוגיית חברותם של המבקשים באגודה.
  3. ביום 24/02/99 קבעתי בהחלטתי כי מאחר והמבקשים לא היו מודעים להליך דו"ח הביניים של המפקח דאז מר יוסף ברוכשטיין מיום 17/07/91, החלטתי למנות את עו"ד טל בראון כחוקר לבדיקת סוגיית חברותם של המבקשים באגודה.
  4. לאחר קבלת הדו"ח הראשון קבעתי בהחלטתי מיום 06/07/99, כי מאחר ולא התקבלה אף התנגדות מטעם האגודה, החלטתי לאמץ את המלצותיו של החוקר כפי שהופיעו בדו"ח החקירה ככתבן וכלשונן. אציין, כי עד אז לא התעוררה אף מחלוקת בדבר ממצאי הדו"ח או הוגש ערעור על החלטתי. וזו עיקר ההחלטה:

4. לאור העובדה כי לא נתקבלה תגובת האגודה יצר עוזר הרשם ביום 04/07/99 קשר טלפוני עם היועץ המשפטי של האגודה עו"ד אפרים היים אשר הודיע בשם האגודה כי הוחלט שלא לערער על ממצאי החוקר.

5. לאור האמור לעיל ולאחר ששקלתי בעניין החלטתי אפוא לאמץ את ממצאי החוקר ככתבם וכלשונם כמצויין לעיל.

  1. ההליך העיקרי עליו מתבסס בא כוח המשיבה הוא על החלטתי מיום 21/10/03, החלטה הדוחה את בקשתם של המבקשים להבהרת ההחלטה מיום 06/07/99. החלטה זו דוחה את מבוקשם בה ביקשו להבהיר את ההחלטה הקודמת בעניינם. להלן עיקר ההחלטה מיום 21/10/03:

1. בכדי שאיעתר לבקשת המבקשים להבהיר את החלטתי מיום 06/07/99 היה על המבקשים להוכיח כי להחלטתי משמעות כפולה שלפחות אחת תומכת בשיטתם. לאחר הוכחה זו היו צריכים המבקשים להבהיר מדוע הפניה להבהרה נעשית כארבע שנים לאחר ההחלטה.

המבקשים לא עמדו בנטל ההוכחה ובעיקר המתינו זמן רב עד ששבו ופנו למשרד הרשם בבקשת הבהרה.

2. אף לא אחד מהצדדים ערער על המלצות החוקר או ביקש הבהרת ההמלצות בהתאם לגוף הדו"ח לפיכך, עם אימוץ הדו"ח על ידי הצדדים ואישורי ובהעדר כל התנגדות לממצאי הדו"ח הסתיים ההליך.

3. לאחר החלטתי יכלו המבקשים לערער על החלטתי או לפנות בבקשה לאכיפת החלטתי לפי פרשנותם ואולם הם בחרו שלא לעשות זאת בפרק זמן סביר.

4. ככלל אין לכפות על האגודה לקבל חברים לשורותיה, אולם המבקשים יכלו לפנות אל האגודה על פי סעיף 31 לפקודת האגודות השיתופיות ובחרו משיקוליהם לפנות לערכאות, שלא נתנו להם את מבוקשם.

לאור כל זאת אינני מוצא מקום להתערב בהחלטתי הקודמת והנני דוחה את הבקשה. (ההדגשות שלי- א.ז).

  1. כל שקבעתי בהחלטה זו היא כי לא מצאתי מקום להתערב בהחלטה הקודמת מיום 06/07/99 ולפיכך בקשת המבקשים להבהרה נדחית. אין בה בהחלטה, כל שינוי או התערבות בממצא זה או אחר, בקשר למעמדם של המבקשים כפי שכבר קבעתי בהחלטי מיום 06/07/99.
  2. לפיכך, טענת בא כוח המשיבה כי לאור החלטה זו היו מנועים המבקשים מלדרוש חקירה בדבר פעולתה של האגודה, על פי החלטתי שהיתה טעונה הבהרה כאמור, אינה מן העניין ואין בה כדי לשנות את החלטתי הראשונה.
  3. המשיבה טענה כי אין חולק על כך שהאגודה לא הייתה אמורה לעשות ולא עשתה דבר, משום שהמבקשים לא פנו לאגודה על פי הוראות סעיף 31 לפקודה. אלא שאז מה הועיל כל ההליך שקדם להחלטה מיום 06/07/99. שהרי בהחלטה קבעתי כי המבקשים הינם חברים באגודה ויהיה עליהם להשלים לצורך זה את סך ערך המנייה בערכה הריאלי.
  4. לפיכך, לא ברורה טענת המשיבה כי לא הייתה אמורה לעשות דבר כפועל יוצא מההחלטות ולראיה, המבקשים בעצמם הביעו את רצונם כאשר פנו לאגודה וביקשו לשלם את סכום הכסף להשלמת ערך המנייה אלא שהאגודה מצידה, התנערה מאחריותה וטענה כי אינה מבינה את הבסיס לפנייתם.
  5. עינינו הרואות כי המשיבה בדרכיה השונות, מנסה להתנער מהחלטתי הראשונה מיום 06/07/99 ומנסה לטעון בכל דרך אפשרית כי אינה מוכנה לקבל את הקביעה הראשונית והחד משמעית והיא:

א. לקבוע כי יורשי הוריהם של האחים טליה כספי ומשה יניב זכאים לשתי מניות באגודה, מובן כי רק אחד מהם יכול שיהיה חבר האגודה ושעור השתתפותו יהיה בגובה שתי מניות.

ב. לקבוע כי יורשי הגב' חנה ברוורמן זכאים לארבע מניות באגודה.

ג. התנאי לחברות יהיה השלמת ערך המניה לסכום של 1000 ₪ בערכו הריאלי להיום.

  1. התחמקותה של האגודה מיישום החלטתי מיום 06/07/99 הביא לכך שהיה עלי למנות שוב חוקר, בכדי לבדוק אם האמור לעיל יושם במלואו על ידי המשיבה. לפיכך, אין לאגודה להלין אלא על עצמה כאשר טענה שהחלטתי מיום 12/01/06 הינה שגויה וחסרת יסוד עובדתי ומשפטי.
  2. בוודאי שהחוקר היה מוסמך לקבוע את ממצאי החקירה השנייה בדו"ח שנקרא "דו"ח השלמת חקירה". לא ברור על מה סומך טענתו בא כוח המשיבה, לפיו לא היה מוסמך החוקר לקיים הליך זה ולקרוא לו בשם זה או אחר.
  3. המשיבה עוד טענה, כי אמינות החוקר נפגמה בכך שבמהלך החקירה נפגש רק עם מר ברוורמן ולא מצא לנכון להיפגש עימה. אלא שבצדק פעל החוקר. כל חומר הראיות ושאר החומר הרלוונטי הדרוש לביסוס ההכרעה נמצא זה מכבר בתיק האגודה, אלא שרק מר ברוורמן ששהה בחו"ל אותה העת לא זכה להשמיע את טענותיו ועל כן, היה צורך להיפגש עימו על מנת להכריע בעניינו.
  4. בהליך חקירה כגון זה, בניגוד להליך החקירה האדוורסרי המוכר בשיטת משפטינו מותר לחוקר ואף רצוי אם יעשה כן, אם ייפגש ויחקור כל צד בנפרד מהצד השני לפיכך, פעולתו של החוקר הייתה כדין. ניתן אף להשוות הליך זה להליך החקירה המשטרתי בו מבצעת רשות זו חקירה נפרדת של העדים והחשודים הקשורים לאירוע וזאת בכדי שאף צד לא יחשוש או יירתע, לטעון את טיעוניו ויאמר את נסיבות המקרה כפי שהוא ראה אותן.
  5. ואף אם נתעלם מממצאי החוקר בקשר למר ברוורמן ולקביעות האמורות לגביו במסגרת הדו"ח השני, הרי שאותן הקביעות שנקבעו כעת, נקבעו כבר בדו"ח החקירה הראשון ועליו כאמור בחרה המשיבה שלא לערער או להשיג. לפיכך, הבסיס עליו נשענת המשיבה לחריגתו מסמכות של החוקר במסגרת הדו"ח השני, אינו עומד גם נוכח הנסיבות האמורות.
  6. בא כוח המשיבה טען כי הבקשה למינוי חוקר בשנית, הינה מסווה לכתיבת פסק דין חדש. טענה זו הינה טענה קשה, שמוטב היה לו הייתה מבססת עצמה על ראיות מהימנות וטענות כבדות משקל. בדומה אף לא מובן, על אילו ראיות התבסס בא כוח האגודה, שעה שטען כי החוקר ניסה להכשילני על ידי כתיבת דו"ח חקירה המשנה את החלטתי מיום 06/07/99.
  7. מתוך רצון להביא את נושא הסכסוך שבין הצדדים לסיום סופי ולאור העובדה כי ההליך בעניינם מתמשך זה זמן רב ורצוף טענות ואי הסכמות, הרי שמצאתי לנכון לקבוע כדלקמן:

א. הנני קובע כי טליה כספי חברה באגודה ומשכך זכאית לשתי מניות באגודה.

ב. בדומה, מר יהודה ברוורמן הינו חבר באגודה גם כן.

ג. התנאי לחברותם של המבקשים יהיה השלמת ערך המנייה לסכום של 1000 ₪ בערכו הריאלי להיום.

  1. אין צו להוצאות .

ניתן היום 16/09/07 בהיעדר,

אורי זליגמן, עו"ד,

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: