ערעור על תשלום חוב לאגודה
בפני עו"ד לאה רוזנטל תיק 2698/57/00
עוזר רשם האגודות השיתופיות
ב ע נ י ן : שלמה וחנה רביבו
יקיר אגודה שיתופית בע"מ
ד.נ. לב השומרון44843-
המערערים
ו ב ע נ י ן : יקיר אגודה שיתופית להתישבות
קהילתית בע''מ
ע"י ב"כ עו"ד רמי אבידע
דרך פתח תקוה 154, תל-אביב
המשיבה
ה ח ל ט ה
1. ביום 13.11.01 נתתי החלטה אשר עיקרה החזרת הדיון לבוררת עו"ד דורית פיינשטין לצורך מתן פסק בורר. בשלב זה הבוררת עברה להיות רשמת בבית הדין לעבודה – על כן לא ניתן היה לנהל את הבוררות בפניה.
עקב הנסיבות המיוחדות בתיק והזמן הרב שעבר מעת פתיחת התיק ולאור העובדה כי שמעתי את הערעור, הנני מחליטה לדון ולקבל החלטה בערעור בהסתמך על כל המסמכים אשר הוגשו לתיק כולל מסמכים שהוגשו טרם הדיון בערעור וכולל חשבונות מסודרים אשר העבירה לי המשיבה על פי החלטתי מיום 25.8.02 ותגובת המערער על כך.
על פי כתב התביעה חוב החבר לאגודה נכון ליום 10.1.00 הוא 16,027.- ש"ח.
2. ביום 8.2.01 פסקה הבוררת כדלקמן:
"(א) על פי סמכותי לפי תקנה 10 לתקנות האגודות השיתופיות (בוררות בסכסוכים) התשל"ב1972- דנתי בסכסוך בנוכחות התובעת בלבד, ביום 11.6.00.
(ב) הנתבעים לא התייצבו לדיון על אף שהוזמנו אליו כדין. יתרה מכך בעניינם של הנתבעים נקבעו ארבעה מועדים לדיון והנתבעים לא הגיעו לאף מועד דיון, באמתלות רפואיות שונות. הנתבעים לא סיפקו אישורים רפואיים לטענותיהם.
(ג) התובעת סיפקה לנתבעים שירותים שונים וחייבה אותו בתשלום בכרטיס החבר שהוצג בפני.
(ד) התובעת ביקשה לעדכן את סכום התביעה כך שנכון ליום 31.5.00 עומדת יתרת חובם של הנתבעים עך סך של 17,771.35 ש"ח.
הבוררת פסקה כי הנתבעים חייבים לתובעת סך של 17,771.- ש"ח.
3. ערעור על החלטת הבוררת הוגש על ידי הנתבע בתאריך 28.3.01.
החלטת הרשם למשיבה למתן תגובה לערעור נשלחה ביום 15.3.01.
הח"מ הפנתה בקשה לבוררת, עו"ד פיינשטיין לקבלת תיק הבוררות ונענתה ביום 7.9.01 כדלקמן:
"מצ"ב תיק הבוררות כפי שקיבלתי אותו אתמול מן הארכיב. התיק מועבר אליך באמצעות שליח במקור, לרבות כל אישורי המסירה והפקסים מן הצדדים. צר לי על העיכוב במשלוח החומר, אך כאמור הוא הלך לאיבוד במחסני הארכיב."
נקבע מועד לדיון בפני הבוררת בתאריך 7.2.02. המערער הגיש בקשת דחיה עקב היותו באבל על מות אחיו.
4. בתאריך 12.8.01 נשמע את הערעור בפני. בתאריך 13.11.01 קיבלתי החלטה בערעור. בסעיף 6 קבעתי כדלקמן:
"6. ה ח ל ט ה:
(א) למעשה לא בוצעה בתיק בוררות ראויה לשמה, מאחר ומסמכי המערער וטענותיו לא היו בפני הבוררת.
(ב) אשר על כן יש לבדוק הטענות בעניין תשלום או אי תשלום, וכן להפריד בין תשלום מוניציפאלי לתשלום אגודה, וכן לבדוק עובדתית את טענות הצדדים. התיק יוחזר לבוררת לבדיקת הטענות החשבונאיות לגופו של עניין, כאשר כל המסמכים שבתיק הבוררות ובתיק הערעור מונחים בפניה.
(ג) הבוררת תחליט על ההוצאות על פי התוצאות ועל פי שקול דעתה.
התיק יטופל בדחיפות הראויה.
תוקף הבוררות יוערך בשישה חודשים מהיום."
5. משהובהר כי הבוררת לא תוכל לשמוע התיק והמערער ביקש דחיית הדיון בבוררות, קיבלתי בתאריך 3.2.02 החלטה כדלקמן:
"הדיון הקבוע ליום 7.2.02 בטל בזה. התיק הוחזר לבוררת עקב מעורבותה בתיק.
הבוררת התפטרה מהטפול בתיקי הרשם לאור קבלת תפקיד שיפוטי.
אשר על כן החלטה בערעור תתקבל ע"י הח"מ בתפקידה כעוזר רשם וזאת על פי המסמכים, הראיות והעדויות בתיק."
(א) לערעור צורפו אשורי מועצה אזורית שומרון בדבר הנחה בסך 70% ממיסים לשנת המס 1999, וכן הנחה של 50% ממיסים – לשנת המס 2000. אם האגודה היתה מורידה ממיסי הארנונה וממיסי האגודה את ההנחות האמורות היה מסכים לשלם. משסרבה האגודה לכך, אינו מוכן לשלם.
(ב) כל האישורים הרפואיים בדבר מחלת שלמה רביבו – נשלחו לבוררת ולמזכירות היישוב.
(ג) המזכירות יודעת על פציעה קשה של המערער בעת מילואים בשנת 1997.
(ד) האגודה לא מתפקדת מספר שנים. המערער אינו מקבל מהאגודה שירותים.
(ה) עשרות משפחות מסוכסכות עם האגודה אשר על כן יש לפרק מיידית את האגודה.
(ו) על המזכירות היה לקזז את 70% ההנחות במיסים האמורות בסעיף (א) לעיל, בנוסף לתשלומים ששולמו ע"י המערער במהלך התקופה ובנוסף לקזוז 7,000.- ש"ח אשר שולמו עבור מערכת ביוב חדשה.
(ז) טוען שמשלם מיסי הארנונה באופן שוטף וכן עבור מים.
(ח) עד היום לא בוצעו הזיכויים בכרטיס.
(ט) כמו כן, דורש זכוי 4,000.- ש"ח עבור אגרת שמירה, 3,500.- ש"ח עבור מיסי יישוב.
(י) מבקש ביטול מלא של פסק הבוררות, כולל בטול החיוב בהוצאות.
7. עיקר טענות המשיבה בערעור:
(א) מבוקש לדחות הערעור, המערערים אינם טוענים לגוף העניין. המערערים גרמו לסחבת בדיונים, לא הופיעו ל4- דיונים נדחים.
המערערים הוזמנו כדין ובחרו שלא להופיע הרי שהם מנועים כעת מלטעון נגד חובם.
(ב) כרטיס האגודה עליו מבוסס החוב מהווה ראויה לכאורה בדבר נכונות הפרטים וסכומי החוב הנקובים בו, ועל הטוען נגד האמור בכרטיס האגודה, חל נטל הראיה.
הנהלת החשבונות של האגודה פועלת כדין ומבוקרת ע"י ברית פקוח.
המערערים קיבלו כרטיס עם חובם מדי חודש, כאשר המערערים טענו נגד הכרטיס – אין לקבל את טענותיהם.
המערערים לא הציגו כל אסמכתא לסתירת האמור בספר החשבונות של האגודה.
המערערים לא הודיעו לאגודה כי הם מבקשים שלא תשלם עבורם את חשבונותיהם לגופים אחרים, על כן הם מנועים כעת מלטעון נגד המשיבה.
האגודה מפנה לאמור בספרו של עו"ד חיים נועם שם נקבע כי האמור בספרי האגודה מהווה ראיה לכאורה לאמיתותו.
(ד) השופט פס פסק כי האגודה משמשת גם צינור לפרעון מיסים וחובות של חבריה…
(ה) המשיבה טוענת למניעות. פס"ד בית חנניה נ. פרידמן:
"כאשר בעלי מניות בחברה יודעים את השתלשלות העניינים ושותקים, הרי הם מנועים מלתקוף את המצב לאחר שלא עשו כן במשך הזמן שבו ארעו הדברים."
ע.א. 325/54: צד יכול להביע הסכמה לא רק במילים מפורשות, אלא גם על ידי התנהגותו.
הואיל והמערערים, במשך כל השנים לא כפרו בחיובים המופיעים בכרטיס, הם מושתקים מלעשות כך היום.
כמו כן קובע סעיף 79 לתקנון:
"חבר שקיבל מהאגודה העתק חשבון יהיה רשאי לערער עליו בכתב תוך שני חודשים מיום שקיבלו. לא ערער החבר על חשבון שהומצא לו, יחשב הדבר כהודאה מצידו בנכונות החשבון, אלאל אם ימציא תיקון לחשבון המאושר ע"י ברית פיקוח".
האגודה טוענת כי גם עפ"י התקנון מושתקים המערערים מלטעון נגד החוב.
(ו) לגוף העניין טוענת המשיבה:
(א) לעניין הנחה במיסי ארנונה האגודה תבעה אך ורק את שנדרש ממנה ע"י המועצה.
החל ממרץ 1999 – אין האגודה גובה כלל מיסי ארנונה.
(ב) לטענת קיזוז בסך 7,000.- ש"ח עבור ביוב – אין אסמכתא לאשור נושא כזה ע"י האגודה.
"מש' רביבו שלמה וחנה נפגשו עם המזכירות המשפחה העלתה את קשייה בתשלום כל החוב הם טוענים שמגיעות להם הנחות מהמועצה רטרואקטיבית שלמה טוען שיכול לבצע שמירות וזה יקזז מהחוב הנושא יבדק מול הרב ש"ץ במידה והנ"ל כשיר לשמור. החל מ1.6.99- המשפחה תשלם את השוטף באופן מסודר כשהחוב שנדבר יכוסה בהמשך".
מכאן ניתן ללמוד רק כי המשפחה הבטיחה לשלם החוב השוטף וכן כי הוצע שאולי רביבו יעבוד בשמירה בתאום עם הרב ש"ץ.
(ז) אין לצרף מסמכים חדשים בערעור.
(ח) מבוקש להשאיר פסק הבוררת על כנו.
8. החלטה בערעור:
לאחר שקיבלתי מהמשיבה את דפי החשבון של כרטיס החבר וקיבלתי את תגובת החבר לכך ולאחר שעברתי על כל המסמכים והעדויות בתיק אני מחליטה כדלקמן:
9. לנושא הביוב: מנספח ה' מסמך מיום 29.4.95 עולה כי התקיימה ישיבת ועד בה נכחו: יעקב רייך מזכיר, שלמה רביבו, רמי טימור וצוות מרכז הדברה.
התברר כי קו הביוב של רביבו נסתם. כמו כן יש מסמכים נוספים של מומחים לביוב אשר ערכו בדיקה באיזור.
נחתם הסכם ע"י הצדדים. סעיף 4 להסכם קובע:
"שלמה רביבו תוך 30 יום יתקן או יחליף את הקו, היישוב יזכה את רביבו ב7,000.- ש"ח ממיסים".
אשר על כן אני מקבלת את עמדת המערערים כי מגיע להם זכוי בסך 7,000.- ש"ח מהמשיבה, לאור העובדה שמהערער אכן ביצע את עבודת הביוב.
10. לנושא עמותת בית הכנסת:
המערער העביר 4 קבלות סך הכל על כ4,000.- ש"ח תרומה לבית הכנסת. בית הכנסת הוקם ע"י החברים והם תרמו וולנטרית מרצונם החופשי כל אחד על פי יכולתו.
האגודה אינה חייבת בהחזר הכסף משום שהתרומה היתה וולונטרית.
11. לנושא תשלום עבור ארנונה: המשיבה מודה כי החל משנת 1999 משלם המערער בעצמו מיסי ארנונה למועצה.
משלב זה לא חוייבו המערערים בתשלום מיסי ארנונה למועצה.
אולם במהלך השנים 1996, 1997, 1998 העבירה המשיבה תשלום עבור החברים למועצה במרוכז ואח"כ גבתה הכספים מהחברים, דהיינו המשיבה שמשה כצינור לגביית מיסים ומימנה במימון ביניים את חבריה, כולל תשלום עבור המערערים.
על פי מסמך שמסר המערער, בשנים 1997 1998 אישרה לו המועצה הנחה של 50% עקב נכות. אין חולק כי המשיבה העבירה מיסי ארנונה מלאים למועצה בתקופה הנדונה. המערערים תובעים שהמשיבה תפחית מחובם את 50% ההנחה לשנים אשר אושרו להם ע"י המועצה. ואולם המשיבה שילמה למועצה את כל מיסי הארנונה ללא הנחה.
מאחר והמשיבה שילמה במקום המערערים את המיסים במלואם לאחר שהמערערים ישלמו למשיבה את הכספים ששילמה עבורם למועצה, המערערים יוכלו אם ירצו בכך לפנות למועצה ולבקש החזר כספים ששולמו ביתר.
אין המערערים יכולים להלין אלא על עצמם בנושא, היות וידעו כי המשיבה שילמה את מיסי הארנונה במקומם והחרישו, היה עליהם לבקש טרם שהמשיבה שילמה הכספים, שלא תשלם עבורם. משלא עשו כן, הרי עומדת למשיבה הזכות לקבל את מלוא הכספים ששילמה למועצה במקום המערערים.
כך גם קובע סעיף 79 לתקנון האגודה המצוטט בסעיף 7. (ה) לעיל.
12. האם חייבת האגודה לזכות את המערער בהנחה בתשלום עבור מיסי אגודה?
התשובה שלילית. אין קשר בין ארנונה למיסי אגודה. המערער חייב 110.- ש"ח עבור כל חודש. מסי אגודה נקבעים על ידי האסיפה הכללית שרשאית לקבוע את גובה התשלומים.
על המערערים היה בעת הדיון באסיפה הכללית, לבקש הנחה, משלא החליטה על כך האסיפה הכללית אין מקום להנחה.
13. לנושא התשלום עבור השמירה:
אני מחייבת את המערער לשלם עבור שמירה מיוני 1999 ועד יוני 2002. בתקופה שבין 1997-1999 לא יכול היה המערער לשמור לאחר התאונה ועל-כן היה עליו לשלם עבור שמירה. אין האגודה חייבת לספוג את דמי השמירה במקום המערער. גם אם סבל מנכות, הרי היה עליו לתבוע את נזקו מהמבטח שלו ואין יכול הוא להשית תשלום זה על המשיבה ולחייב בכך את כלל חברי המשיבה.
שינוי במצבו הבריאותי של המערער חל בחודש יוני 1999, אז היה המערער בישיבת מזכירות ושם סוכם בכתב כי ייבדק האם המערער יכול לשמור שאז יקבל על עצמו את מישרת הרבש"צ או השומר. ממילא עולה מכאן שהמערער ראה עצמו כשיר לשמירה מכאן ולהבא.
לפיכך אני קובעת כי על המערער לשאת בתשלום עבור השמירה.
לא הונחה בפני כל תשתית עובדתית לכך כי אין לחייב את המערערים בתשלומים אלו, כפי שנשאו בהם כלל חברי המשיבה.
15. המערערים מסרבים לשתף פועלה עם האגודה. ביוני 1999 הבטיח המערער להתחיל לשלם את השוטף מדי חודש בחודשו ואולם לא עמד בכך. ממסמכי האגודה עולה כי המערער משלם שוטף מים בלבד.
16. לנושא טענת המניעות, יש צדק בטענת המשיבה היות והמערער לא טרח לשלם בעצמו את מיסי הארנונה למועצה ורק לאחר ששולמו מעלה המערער טענות נגד התשלום.
לנושא מיסי האגודה, אין די בכך שהחבר טען שאין הוא מסכים לחשבונות היה עליו לתבוע את המשיבה ולקבל נגדה פסק דין. אין במחאה בלבד משום הצדקה לאי תשלום.
17. לעניין שכ"ט בוררת המערער מבקש זיכוי על סך 1,236.- ש"ח. הואיל והמשיבה הגישה תביעה לבוררות – יש לשלם שכ"ט בורר. המערער הפסיד בבוררות והגיש ערעור. עליו לשלם שכ"ט בורר.
18. בדפי החשבון המפורטים אשר העבירה המשיבה אלי עם עותק למערערים, יש תאור מדויק של השתלשלות החוב. החל מיתרת פתיחה בסך 2,930.- ש"ח בחובה לינואר 1996, לאחר מכן יתרת פתיחה בסך 3,838.- לינואר 1997, וכן יתרה בסך 6,042.- ש"ח לינואר 1998 וכן הלאה.
כל התשלומים אשר שולמו על ידי המערערים מופיעים בדפי החשבון לזכותם של המערערים. משמע בוצע רישום מדויק של חיוב וזיכוי.
המערערים חבים למשיבה מיסים עבור שש שנים. עד 1999 מיסי ארנונה ומיסי אגודה ומ1999- ואילך מיסי אגודה, שמירה וכל השאר ללא מיסי ארנונה המשולמים ע"י המערערים ישירות למועצה.
כל הקבלות אשר הועברו לעיוני ע"י המערערים מופיעים בתור "זיכוי" בדפי החשבון של המערערים.
19. האמור בדפי החשבון של האגודה מהווה ראיה לכאורה לאמיתות האמור בהם. המערערים לא סתרו חשבונות אלו.
20. חיים נועם בספרו "דיני אגודות שיתופיות" מהדורת שנת 2000 בע"מ 309, קובע כי פנקסי האגודה וספרי חשבונותיה יכולים לשמש כראיה לכאורה לאמור בהם.
בפרק ב' לתקנון סעיף 5 סיפא נאמר:
"אני מסכים כי הרישומים בספרי האגודה יחייבו אותי בכל עניין הקשור לחובתי לאגודה ולתביעותי ממנה. אני מצהיר בזה שהעובדות והפרטים שנמסרו על ידי לאגודה והמשמשים כיסוד לקבלתי כחבר לאגודה הם נכונים ומדויקים".
(ב) על פי תקנה 1א. לתקנות האגודות השיתופיות (ניהול ובקורת חשבונות) תשל"ה1975- קובעת:
"פנקסי האגודה וספרי חשבונותיה ישמשו ראיה לכאורה לנכונות הרישום בהם, ובלבד שהרישומים בוקרו על ידי ברית הפיקוח או רואה החשבון של האגודה, לפי העניין: הטוען שהרישום אינו נכון, לרבות חבר האגודה – עליו הראיה."
המערער לא סתר את האמור בדפי החשבון של המשיבה.
21. המשיבה תובעת מהמערערים סך של 31,905.- ש"ח נכון ליום 30.6.02.
22. כפי שפסקתי לעיל, מחוב זה יש לקזז 7,000.- ש"ח עבור עבודות ביוב שביצע המערער. לפיכך יתרת חוב המערער 25,000.- ש"ח.
23. התרשמתי ממצבו הקשה של המערער ונכותו, ראוי הוא כי המשיבה תנסה להגיע להסדר תשלומים עם המערער והנני ממליצה למשיבה לעשות כן.
24. המערער ישלם למשיבה הוצאות סמליות עבור ערעור זה בסך של 600 ש"ח + מע"מ.
25. החלטה זו תישלח לצדדים בדואר רשום.
30 בספטמבר 2002
מנהלת מחלקת הבוררויות
