פסק דין עדכני בנושא גביית ארנונה על ידי ועד מקומי - משמר השבעה

עע''ם 146/04

שופט בית המשפט העליון כבוד השופט יונתן עדיאל מנתח בערעור זה (עע"ם 146/04) את סמכותו של הועד המקומי להטיל ארנונה כללית, בגין נכסים הנמצאים בתחום הנהלתו, ובמגבלות החלות על הטלת ארנונה זו על-פי חוק ההסדרים ותקנות ההסדרים במשק המדינה. המועצה האזורית עמק לוד לה משלמים המערערים ארנונה כללית החליטה לאשר הטלת ארנונה לשנת 2002 בתוספת של 3.5%. המועצה התירה לוועד המקומי משמר השבעה, לגבות ארנונה, בנוסף לארנונה המוטלת על ידה, ומשכך הטיל הוועד המקומי ארנונה לשנת 2002. עפ"י התקנות, ניתן היתר לרשויות המקומיות להעלות את הארנונה בשנת 2002 ב-2.5% בלבד בהשוואה לארנונה שהוטלה בשנת 2001. המערערים טענו, הן ששיעור העלאת הארנונה ע"י הוועד המקומי והמועצה האזורית יחד, עלה על 2.5%, והן שהוועד המקומי לא הוסמך להטיל ארנונה, משום שחוק ההסדרים לא הסמיך ועד מקומי (בניגוד למועצה אזורית) להטיל ארנונה על נכסים שבתחומו. בית המשפט דחה את הערעור: ועד מקומי מוסמך להטיל כל מס או ארנונה כללית בתחום הנהלתו, שהמועצה רשאית להטילם. בית המשפט קבע, כי שיעור העלאת הארנונה מתייחס לשיעור העלאה המתבצע על-ידי המועצה האזורית והועד המקומי בנפרד ואין מדובר בשיעור מצרפי. אמנם שיעור העלאת הארנונה ע"י המועצה האזורית עלה על שיעור ההעלאה המרבי של 2.5%, אך העלאה זו קיבלה את אישור שר הפנים. הארנונה שהוטלה ע"י הוועד המקומי, הוטלה לראשונה בשנת 2002, ומכאן שלא חלה עליה מגבלת שיעור העלאת הארנונה לזו שהוטלה בשנה הקודמת כיוון שאין לראות בארנונה, שמועצה אזורית התירה לוועד להטיל, אך בפועל לא הוטלה, כ"חיוב עקרוני" בארנונה. סמכותו של ועד מקומי להטיל ארנונה כללית כפופה לאישור המועצה האזורית, לחוק ההסדרים ולתקנות ההסדרים כאשר במקרה זה, אישרה המועצה האזורית את הטלת מיסי הוועד המקומי. הקביעה לפיה ועד מקומי רשאי להטיל "כל מס או ארנונה כללית שהמועצה רשאית להטילם ... ", מתייחסת לסוג המס או הארנונה ולא לסכומם ומכאן שהמגבלה היחידה החלה על מועצה אזורית, היא המגבלה שעניינה בשיעור המזערי והמרבי של הארנונה, ובמגבלה זו הוועד המקומי עמד. העלאת הארנונה ע"י כל אחת מהרשויות המקומיות בנפרד, אינה חורגת משיעור ההעלאה המקסימלי. מסקנה זו תשתנה אם העלאת הארנונה תחושב ע"י הוועד המקומי והמועצה האזורית יחד. כדי לקבל את פרשנות המערערים יש לכלול במונח "רשות מקומית" כמובנו בתקנה 7(א)(1), את שתי הרשויות המקומיות אולם פרשנות זו מתעלמת ממעמדו של הוועד המקומי כרשות מקומית עצמאית ונפרדת מהמועצה האזורית. הפרשנות לפיה התקנה מגבילה את השיעור המצרפי של העלאת ארנונות של הוועד המקומי ושל המועצה האזורית יחד, סותרת את לשון התקנה, ויש לדחותה. המסקנה היא שהארנונה שהטיל הוועד המקומי משמר השבעה לשנת 2002 הוטלה כדין. אלא שבינתיים בראשית 2005 תוקן החוק, וארנונה המוטלת ע"י ועד מקומי לראשונה טעונה אישור שר הפנים ושר האוצר.

 

 

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: