צו מניעה זמני כנגד קיבוץ גשר - הקיבוץ יפסיק לכרות חומרי חציבה מאתר דושן

קיבוץ גשר כרה חומרי חציבה במחצבה שבאתר דושן, על פי היתר והסכם עם מינהל מקרקעי ישראל והיתר מהרשויות האחראיות על נושא הכריה. החוזה שהסתיים הוארך ואף לאחר שחוקק חוק המכרזים קיבל הקיבוץ היתר מיוחד על פי המלצות ועדה מיוחדת שהוקמה לכך על פי התקנות, להמשיך ולחצוב, וזאת עד לשלהי שנת 2011.

הקיבוץ תבע מהמנהל, כי ימשיך להתיר לו לחצוב ללא מכרז ואף הגיש תביעה לביהמ"ש בעניין זה. המנהל תבע את הקיבוץ בתביעה שכנגד והגיש בקשה זו לצו מניעה כנגד הקיבוץ, על כי הקיבוץ ימנע מלחצוב במכרה וכי יסלק את כליו ויפנה את המקום מכל חפץ ואדם.

המינהל טוען, כיההסכם וההרשאה אשר ניתנו לקיבוץ לכרות מחצבים במחצבת אתר דשן הסתיימו אף לאחר כל ההארכות החריגות שנתנו לקיבוץ. עוד טוען המינהל, כי כריה ללא היתר היא הפרת הוראה חקוקה וכרייה ללא מכרז פוגעת בעיקרון הצדק החלוקתי.

מנגד, טוען הקיבוץ, כי היענות לבקשת המינהל היא הכרעה טרם התדיינות, וכי נתבעת אינה יכולה לבקש צו מניעה כנגד תובע, שכן בקשה זו מנוגדת להליכי סדר הדין. כמו כן, הבקשה הוגשה בשיהוי רב ובלתי מוסבר, ומאזן הנוחות הינו לטובת הקיבוץ, שכן המשך הספקת הגבס הינה בעלת חשיבות כלכלית ובטחונית לאומית.

הרשות לכרות כפופה בראש ובראשוניה להסכם עם המינהל, אך בנוסף יש צורך ברישיון כריה ובתוכנית כריה מאושרת. הקיבוץ לא עמד באף לא אחד מאלה.

טענת הקיבוץ כי הבקשה הוגשה ללא בסיס משפטי משוללת יסוד, שכן גם נתבע רשאי להגיש בקשות לבית המשפט, ובכללן לצו עשה או צו מניעה. יתרה מזאת, התביעה שכנגד אשר הוגשה על ידי המינהל הינה תובענה לכל דבר, ואף אם היה אמת בטענת הקיבוץ, הרי התביעה שכנגד פתחה את הדרך להגשת הבקשה לצו המניעה.

אי הארכת ההסכם על ידי המינהל צודקת על פי חוק חובת המכרזים, מה גם שהקיבוץ כרה בשטחים אשר מעולם הוא לא קיבל רשת לכרות בהם, עניין המעיד על חוסר תום לב.

במאזן הנוחות יש לקבל את עמדת המינהל, שכן אף אם בתביעה העיקרית יזכה הקיבוץ, הרי נזקו יכול להשתלם הן בפיצוי כספי והן בהוצאת חומר הגלם הכרוי.

על פניו, ומבלי להיכנס לעומקם של דברים, נראה כי למינהל סיכוי גבוה לזכות בתביעה עיקרית זו, משכך האיזון המתבקש הוא כי תתקבל בקשתו לצו מניעה.

צו המניעה מתקבל במלואו, והקיבוץ חויב בתשלום 5,000 שקלים חדשים הוצאות בגין הליך זה.