קיבוץ כפר מסריק נ' עינב רונא

 

בפני כב' רשם האגודות השיתופיות                                                         

 

תיק מספר: 195/482/05

 

 

בעיניין:  

                                         קיבוץ כפר מסריק

 

                                         ע"י ב"כ  עומר ואח' ממשרד שלמה כהן ושות'

   -עורכי דין

                                         דרך בר יהודה 50 חיפה 36680

                                         טל: 0821806 – 04  פקס: 8218070 – 04

 

המערער

 

-נ ג ד-

 

                                         עינב רונא

                                         קיבוץ כפר מסריק

                                         ע"י ב"כ גל פלג עו"ד

                                         ת.ד. 3252

                                         חיפה 31032

                                         טל: 04-8515131 פקס: 04-8515132

המשיבה

 

 

 

החלטה

 

רקע עובדתי

 

ראשיתו של הליך זה הנו בקשת המשיבה להכיר בה כחברת קיבוץ כפר מסריק, והמשכו בהחלטת הקיבוץ שלא לקבל את המשיבה לחברות.

 

המשיבה הגיע לקיבוץ בשנת 1989 בהיותה בת 14 שנים, במסגרת חברת נוער של עליית הנוער, התחנכה וחייה בקיבוץ מאז שנת 1989,בפברואר 1995 התקבלה למועמדות כחברה בקיבוץ , מעמד זה בו היא נמצאת עד היום, בספטמבר 1998 התחתנה עם בן הקיבוץ שהנו במעמד של חבר בקיבוץ. לזוג נולדו ילדים משותפים בקיבוץ, בשנת 1999 ניגשה להתקבל לחברות, אך בקשתה לא הובאה בפני הוועדה החברתית להחלטה, ורק בשנת 2002 עלתה בקשתה של המשיבה לדיון, שם החליטה הועדה שלא להמליץ על המשיבה, המשיבה הגישה ערערו על החלטת הוועדה, בשנת 2002 שוב ניגשה המשיבה לוועדה, שהמליצה למשיבה לפנות לוועדה הכלכלית של הקיבוץ.

 

בשנת 2004  החליטו בני הזוג להיפרד לתקופה כדי לבחון מחדש את יחסיהם.

 

במרץ 2005 התכנסה שוב הוועדה החברתית של הקיבוץ על מנת לדון בבקשת המשיבה, המשיבה  ולא זכתה בישיבה זו להמלצת הוועדה.

 

המשיבה פנתה להתייעצות עם אחראית במחלקת הפרט של הקיבוץ הארצי הגב' אביה בן עמי, ולמפקח רשם האגודות שלמה אברהם.

 

ביום  17.05.05 התקיימה  הצבעה בקלפי שהועמדה בחדר האוכל של הקיבוץ.

 

תוצאות ההצבעה בקלפי היו 127 חברים בעד 96 נגד.

 

בעקבות תוצאת הצבעה זו הודיע מזכירות הקיבוץ למשיבה כי לא התקבלה.

 

ביום 19.06.05  פנתה המשיבה אלי  לבירור ההליכים בעקבות סירוב מזכירות הקיבוץ לקבלה כחברה בקיבוץ.

 

ביום 27.06.05 , שלח מר אילן רונן מנהל תחום פיקוח ועוזר רשם האגודות השיתופיות למזכירות הקיבוץ הודעה להתייחסות פנית המשיבה בתוך 14 יום , וכן דרישה שלא לנקוט בשום צעד הנוגע לסוגיית חברותה של המשיבה עד לקבלת החלטה, בהתחשב לאמור בתגובת הקיבוץ.

 

ביום 04.07.05 נשלחה תגובה על ידי מזכירת הקיבוץ בו היא מודיעה כי לאור הודעתו של מר אילן רונן, מנהל תחום פיקוח ועוזר רשם האגודות השיתופיות, בוטל הקלפי להצבעה חוזרת בעניין קבלתה  של המשיבה לחברות.

 

ביום 06.01.05 התקבל מסמך  במחלקת הפיקוח של רשם האגודות השיתופיות המופנה למשיבה ,בו מודיע מזכירות הקיבוץ , למשיבה כי על פי תקנון הקיבוץ יש לקיים שיחת קיבוץ לפני ההצבעה בקלפי ,ואי לכך לפני הקלפי תתקיים שיחת קיבוץ בעניינה של המשיבה וכן כי בחודש ספטמבר 2005 תתקיים הצבעה חוזרת בקלפי, זמן המאפשר למשיבה להתכונן להציג עמדת המשיבה בפני  החברים.

 

ביום 28.06.05  התקבל מסמך  במחלקת הפיקוח של רשם האגודות השיתופיות מאת המשיבה , בו מבקשת המשיבה כיצד לנהוג בהודעה שקבלה ביום 27.07.05 וזאת לאור ההודעה ששלח מר אילן רונן מנהל תחום פיקוח ועוזר רשם האגודות השיתופיות, למזכירות הקיבוץ ביום 27.06.05 , בטענה שהודעת הקיבוץ אינה תואמת את הוראת הפיקוח.

 

ביום 31.07.05 שלח מר אילן רונן מנהל תחום פיקוח ועוזר רשם האגודות השיתופיות למזכירות הקיבוץ הודעה, בה הוא מודיע לקיבוץ שלא לנקוט כל הליך בעניינה של המשיבה ,ולהמציא לו תוך 7 ימים מהודעה זו את התייחסות הקיבוץ לאמור במסמך שנתקבל במשרדו ביום 28.06.05 , ושעם קבלת התייחסות הקיבוץ יקבע את עמדתו, וכן שעד למוד החלטת המפקח אין לנקוט בכל צעד הקשור לסוגיית חברותה של המשיבה בקיבוץ .

רק ביום 08.08.05 התקבלה במשרדי מחלקת הפיקוח של רשם האגודות התייחסות מהקיבוץ למכתבו של מר אילן רונן מנהל מחלקת הפיקוח של רשם האגודות השיתופיות .בו מודיע ב"כ הקיבוץ "יודגש כי אין בכוונת הקיבוץ להמתין לקבלת החלטה בעניינה של הגב' רונה עד אין קץ וכי הצעת החלטה בעניינה תובא בפני האסיפה לא מאוחר מסוף חודש ספטמבר השנה".

 

ביום 22.08.05 נתקבלה במשרדי מחלקת הפיקוח של רשם האגודות תגובת המשיבה. למכתב ב"כ הקיבוץ מיום 08.08.05.

 

ביום 28.08.05 נתן מר אילן רונן מנהל תחום פיקוח ועוזר רשם האגודות השיתופיות החלטה כי הוא ממנה את מר שלומי אברהם כחוקר בקיבוץ כפר הנשיא על פי סעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות בנושא, בדיקת סוגיית חברותה בקיבוץ של הגב' עינב רונא.

 

ביום 30.10.2005 התקבל במשרדי מחלקת הפיקוח של רשם האגודות, דוח החקירה , ומסקנות החוקר כי לאור החקירה בנדון הוא ממליץ לקבל את הגב' עינב רונה לחברות באגודה.

ביום 24.11.05 התקבלה במשרדי מחלקת הפיקוח של רשם האגודות בקשה על ידי ב"כ הקיבוץ לערער על החלטת החוקר, עוד מבוקש בבקשה זו אשור ומתן ארכה למועד הגשת הערעור לרשם עד תאריך 15.12.05.  ביום 24.11.05 נתן מר אילן רונן מנהל מחלקת הפיקוח החלטה כמבוקש.

ביום 22.12.05 הוגש בפני הערעור שבנדון.

 

ביום 27.12.05 נתתי החלטה וקבעתי כי יתקיים דיון במעמד הצדדים ביום 19.02.06 שעה 11,וכן כי על הצדדים להגיש למזכירות את עיקרי טיעוניהם לפחות  שבעה ימים לפני המועד שנקבע לדיון.

 

ביום  02.04.06 הצעתי לצדדים דרך של פשרה, משלא עלתה  סוכם כי אחליט על פי החומר שבפני.

 

עיקרי הטיעונים של המערערת.

1.      המשיבה היא מועמדת לחברות בקיבוץ מאז שנת 1995.

 

2.      בשנים 1999 – 1997 – הייתה  המשיבה  בחופשה מיוחדת מן הקיבוץ ( ניתוק כלכלי) אך המשיכה להתגורר בקיבוץ.

 

3.      במהלך השנים שחלפו מאז 1999 ועד היום אמור היה ענינה של המשיבה לעלות בפני האסיפה הכללית לצורך  קבלה לחברות, אולם לאור העובדה שמוסדות הקיבוץ סירבו להמליץ על קבלתה- משכה היא את בקשותיה.

 

4.      לאחרונה, ביום 17.05.05 הובאה שאלת קלחתה של המשיבה להצבעה בקלפי, אחר שהמשיבה  ויתרה על המלצה פוזיטיבית של הנהלת הקיבוץ בעניינה.

 

5.      לאחר הצבעה זו קבלה המשיבה  רוב של  57%  תחת הרוב הנדרש של 2/3  מן המצביעים על פי סעיף 28 לתקנון הקיבוץ.

 

6.      דוח החוקר הנו קצר ביותר ואינו מתעמק בפרטי הבעיה שהוצגה לפניו, כמו כן הוא חסר שני פרטים עובדתיים מהותיים ביותר ומעבר לעובדה זו לוקה הדוח בכשל משפטי ביחס לניתוח תקנה 2א לתקנות החברות.

 

7.      המשיבה בעצמה מצביעה על הסיבה להתארכות תקופת המועמדות ומציינת כי מספר פעמים בקשה  מהנהלת הקיבוץ המלצה לקבלתה ולאחר שנענתה בשלילה, סירבה להעמיד את שאלת קבלתה לחברות להצבעת החברים.

 

8.      החוקר שבעצמו אמר למשיבה כי כל עוד לא תסכים המשיבה להביא ענינה בפני הקלפי , יוכל הקיבוץ לטעון כי התארכות תקופת המועמדות מוסכמת עליה, לא התייחס לנימוק מרכזי זה שהעלה הוא עצמו וקבע חד משמעית כי תקופת המועמדות הוארכה שלא כדין.

 

9.      אין ספק כי ההתארכות הוא מעשה ידה של המשיבה.

 

10. יציאתה של המשיבה לחופשה מיוחדת בשנת 1997 הפסיקה למעשה את תקופת המועמדות שלה והיא חזרה להיות מועמדת רק בשנת 1999 , על כן התארכות תקופת המועמדות מתייחסת לשנים 1999 עד 2005. בתקופה זו עמדו בתקפם שני הסעיפים הרלוונטיים בתקנון הקיבוץ: 28 ו- 34א.

 

11. על עמדת המזכירות והקיבוץ והתנהלותה של המשיבה בעניין זה מעיד מכתב למשיבה מיום 05.09.03 "אנו מבינות שאת מעדיפה שנעזוב אותך במנוחה בנושא החברות בקיבוץ אך לצערנו זה לא ניתן ולא בגלל שאין לנו רצון טוב מצידנו....". מכתב זה הוא תוצאה של ייעוץ משפטי שקבלה המזכירות המתרה במשיבה כי המשך מועמדותה לאורך זמן אינו בריא. ומכתב זה מדבר בעד עצמו. והמשיבה היא שמשכה את הליכים.

 

12. לא ניתן להחיל את תקנה 2א מהסיבה האחת כי קיבוץ כפר מסריק תיקן את תקנונו לכל המאוחר בשנת 1999, עת נקבעה בו הוראות סעיף 34א המבטלת את פועלה של תקנה 2א לתקנות החברות. הסיבה השניה  הנה כחי המשיבה הייתה מועמדת לחברות ולא ראתה עצמה מעולם כחברת  בקיבוץ.

 

13. הטענה כי יש להחיל  על ההצבעה מיום 17.05.05 את הכללים שחלו טרם תיקון סעיף 28 לתקנון הקיבוץ קרי רוב רגיל, מוטעית משני טעמים לפחות , האחת והפשוט כי תיקון סעיף 28 לתקנון בוצע בשנת 1997 ולא בשנת 1999. הטעם השני הוא כי טרם שנת 1997, והחל בשנת 1995, עמדה בתקפה החלטת האסיפה שקבעה בהתאם לסעיף 95 לתקנון, רוב של 75% מן המצביעים לצורך קבלה לחברות בקיבוץ.

 

14. בנוסף לנימוקים שהוצגו  לעיל, טוענת המערערת, שמן הראוי הוא לציין כי הצבעה בקלפי ביום 17.05.05 פסולה מעיקרה לאור העובדה שלא התקיימה כלל אסיפה שעל סדר יומה קבלת המשיבה לחברות.לחיזוק טענת המערערת מפנה אותי המערערת לסעיף 28 לתקנון הקיבוץ.

 

15. אשר על כן  טוענת המערערת יהא אשר יהא הרוב הנדרש לקבלה בעת ההצבעה – לא ניתן להסתמך על החלטת הקלפי מיום 17.05.05 הואיל וזו נתקבלה שלא כדין.

 

16. להנהלת הקיבוץ אין ולא הייתה התנגדות להעמיד להצבעה את שאלת קבלתה של המשיבה לחברות בפני האסיפה הכללית המתאימה.

 

17. המזכירות היא שיזמה את ההליך בו הצביעו 57% מן החברים בעד קבלתה של המשיבה.

 

18. הנהלת הקיבוץ אינה מוסמכת כלל להסכים או להחליט על קבלתה של המשיבה כחברה מבלי שנתקיימו הוראות התקנון.

 

19. אין כל מניעה להביא פעם נוספת את שאלת קבלתה של המשיבה כחברה להכרעת האסיפה והקלפי.

 

עיקרי טענות המשיבה.

 

20. המשיבה הגיע לקיבוץ בשנת 1989 בהיותה בת 14 שנים, במסגרת חברת נוער של עליית הנוער, התחנכה וחייה בקיבוץ מאז שנת 1989,בפברואר 1995 התקבלה למועמדות כחברה בקיבוץ.

 

21. מעמד זה של מועמדות היא נמצאת עד היום, בספטמבר 1998 התחתנה עם בן הקיבוץ שהנו במעמד של חבר בקיבוץ. .

22. בשנת 1999 ניגשה להתקבל לחברות, אך בקשתה לא הובאה בפני הוועדה החברתית להחלטה, ורק בשנת 2002 עלתה בקשתה של המשיבה לדיון, שם החליטה הועדה שלא להמליץ על המשיבה.

 

23.  המשיבה הגישה ערערו על החלטת הוועדה ובשנת 2002 שוב ניגשה המשיבה לוועדה, שהמליצה למשיבה לפנות לוועדה הכלכלית של הקיבוץ.

 

24. הקיבוץ הוא מרכז חיה של המשיבה מזה כ 20 שנה, ואין מדובר בעניין של מה בכך, וברור שהמשיבה רואה עצמה ומתנהגת כאת מחברי הקיבוץ לכל דבר ועניין.

 

25. במרץ 2005 התכנסה שוב הוועדה החברתית של הקיבוץ על מנת לדון בבקשת המשיבה, המשיבה  ולא זכתה בישיבה זו להמלצת הוועדה.

 

26. המשיבה פנתה להתייעצות עם אחראית במחלקת הפרט של הקיבוץ הארצי הגב' אביה בן עמי, ולהפתעתה מיד אחר כך הודיע לה מזכירת הקיבוץ, כי אין לדחות עוד את ההצבעה על דבר קבלתה כחברה בקיבוץ וכי היא מגישה את מועמדותה לקלפי, וכדברי המזכירה "עקב לחץ מהמערכת".

 

27. המשיבה טוענת כי הגשת מועמדותה, לאור עמדתם הנחרצת של חברי הוועדה החברתית, הייתה בניגוד  גמור לרצונה, ולהבנתה, אך בשל עמדתם הנחרצת של הנציגים אתם נפגשה, ועמדתה הנחרצת של המזכירות, נאלצה לאשר את ההודעה, בניגוד גמור לתחושותיה הפנימיות, ומתוך הרגשה של כפיה ולחץ.

 

28. ביום  17.05.05 התקיימה  הצבעה בקלפי שהועמדה בחדר האוכל של הקיבוץ.

 

29. חברים רבים לא היו ערים כלל לעובדה שמתקיימת הצבעה שכן ניתנה להם הודעה של פחות מיומיים .

 

30. תוצאות ההצבעה בקלפי היו 127 חברים בעד 96 נגד.

 

31. המכתב שהפיצה מזכירות הקיבוץ ובו המלצות הוועדה החברתית לקבלת מועמדים לחברות, יוצר מצג של הפלייה בלתי מובנת וחסרת כל ביסוס, הגיוני, הוגן , או ראוי, בין המועמדים  המומלצים לבחרות  ולבין המשיבה, שכן בשורה אחת, מומלצים מועמדים שהם כיום סטודנטים ויכולת ההכנסה  וההתפרנסות שלהם בעתיד אינה ידועה כלל, והנמצאים בקיבוץ זמן מועט ביותר.

 

32. לגבי המועמדים הנוספים כלל לא צוינה תרומתם החברתית, או מצבת חובותיהם בתקציב האישי, וחלק מהם זכו לשורה אחת בלבד או במשפט בודד בו מודיעים לחברים כי הועדה ממליצה על קבלתם, ואילו באשר למועמדות המשיבה לא חסכה המזכירות בתיאור ארוך ומבולבל, בטענה שהמשיבה אינה עומדת במסגרת התקציב, טענה שלטענת המשיבה כלל אינה נכונה.

 

33. כך גם הוצגה המשיבה כמי שאינה תורמת מבחינה חברתית, דבר שגם הוא כלל אינו נכון.

 

34. המשיבה טוענת כי יש לקבל את חברותה על בסיס של רוב רגיל לאור העובדה כי היא נמצאת בקיבוץ מאז גיל 14.

 

35. כך גם לא ניתנה לה כלל ההזדמנות להזים את מכתב המזכירות  בפני החברים לאור הבהילות של הוצאתו יומיים לפני ההצבעה בקלפי.

 

36. המגמה של המזכירות להגיש את מועמדות המשיבה להצבעה חוזרת והבהילות להוציא תזכורת יום או יומיים לפני ההצבעה החוזרת הנה חזרה על הדפוס הקודם, באופן מגמתי ומתוך הפליה.

 

37. בניגוד לטענת הקיבוץ, תקופת חופשתה המיוחדת של המשיבה מהקיבוץ בין השנים 1997 ו- 1999 הייתה חלק ממסלול  הצעירים של הקיבוץ, באופן שהיה חלק מתקופת מועמדותה לקראת קבלתה לחברות ( אף לאחר שחלף פרק הזמן המירבי למועמדות ,אשר החל ביום 18.02.1995 למשך שנה, ואשר לא הוארך כלל).

 

38. במכתבו של ב"כ הקיבוץ מיום 24.01.06 , חזר בו הקיבוץ מטענתו בדבר תיקון תקנון הקיבוץ בשנת 1997, והוא מאשר כי אומנם התיקון האמור לתקנון לא נרשם על ידי הרשם, ולפיכך אין לו כל תוקף.

 

39. המשיבה טוענת  כנגד החלטת החוקר כי התקנון  החדש אושר ביום 9.8.99, ותטען כי אישור זה ניתן שלא כדין, מכל אחד משני הטעמים החלופיים המצטברים הבאים:

א.      שרישום השינוי בתקנון בוצע לאחר תקופה מרבית של 180 יום הקבועה בתקנות מאז ההצבעה בקיבוץ.

ב.      חברי הקיבוץ לא הצביעו על ביצוע שינויים ספציפיים בתקנון, ולא הוצג בפניהם , במסגרת המידע הרלוונטי טרם ביצוע ההצבעה השינוי המוצע בסעיפים 28 ו- 34א בתקנון.

ג.       לא ניתנה הסכמה בכתב של התנועה וניר שיתופי לתיקונים המבוקשים, בהתאם למתחייב מהוראות סעיף 118 לתקנות הקיבוץ.

 

40. המשיבה טוענת כי תקנון הקיבוץ לא שונה כדין בשנת 99 , ולפיכך ככל שהדבר רלוונטי לענינה של המשיבה, הרי שבעת העמדת סוגיית חברותה להצבעה, הרוב הנכון הדרוש לשם קבלתה לחברות, היה רוב רגיל של המצביעים, כפי שעמד מכוח סעיף 28 לתקנון השריר וקיים.

 

41. אף אם נערך שינוי בתקנון בשנת 1999 שינוי זה אינו חל על המשיבה, ואפילו שונה התקנון כדין ונרשם ביום 09.08.1999 אין בכך להשפיע על זכויותיה של המשיבה, והרוב הדרוש לשם קבלתה לחברות הוא הרוב שהיה קיים בתקנון בעת תחילת מועמדותה, ולכל היותר בעת המועד בו הייתה מועמדותה אמורה להסתיים.

 

42. המשיבה טוענת כי היא מפנה את כב' הרשם לעלון הקיבוץ מיום 09.02,1990 שם נאמר כי בדיקה שביצע הקיבוץ עם המחלקה המשפטית בקבה"א "התברר שאין לקיבוץ סמכות לקבוע כללי הצבעה שנוגדים את תקנון הקיבוץ".

 

43. כך גם טוענת המשיבה כי בעקבות הבירור שנעשה במחלקה המשפטית של הקבה"א , פרסמה מזכירות הקיבוץ את החלטה באותו עלון כי:

 " המזכירות החליטה שיש לנהוג ע"פ שני כללים אילו בהצבעה הדורשת רוב           רגיל על פי התקנון שלה.

  החל משיחת הקיבוץ הקרובה נתחיל להצביע בכל פורום והחלטות ברוב רגיל        אלא אם כן נקבע אחרת מראש".

 

44. המשיבה טוענת כיוון שקבלת חברים היא החלטה הדורשת, על פי הוראות התקנון , רוב רגיל, הרי שעל פי החלטת המזכירות כפי שפרסמה לפחות מיום 09.02.1990 יש להצביע ברוב רגיל בקבלה לחברות.

 

45. המשיבה טוענת כי הטענה של הקיבוץ כי האסיפה הגדילה את הרוב הדרוש מכוח סעיף 95 בתקנון הקיבוץ חסר תוקף משפטי, כי לא ניתן לקבל מכוחו החלטה המחייבת את מי שאינם חברי קיבוץ.

 

46. באשר לטענת הקיבוץ כי ההצבעה במסגרתה התקבלה המשיבה לחברות פסולה ,מהטעם שלא קדמה לה אסיפת חברים, וזאת לכאורה בניגוד להוראות סעיף 28 בתקנון, טוענת המשיבה כי טענה זו של הקיבוץ היא חסרת תום לב באופן קיצוני,  שכן במסגרתה טוען הקיבוץ כנגד הנהלים והליכים שאותם הוא קבע בעצמו, ואשר נוהגים בו, מזה שנים.

 

47. הקיבוץ איננו יכול לטעון כי נפל פגם בקבלתה של המשיבה לחברות, ובה בעת להכיר בחברותם של חברים אחרים, אשר נתקבלו בהליך אשר נפלו בו אותם פגמים " לכאורה".

 

48. המשיבה טוענת כי יש להכיר בחברותה מכוח התנהגותו של הקיבוץ כלפיה והתנהגותה כלפי הקיבוץ מאז שנת 1995 ועד היום משך 11 שנים.

 

49. המשיבה חיה בקיבוץ מזה כ 20 שנים, גדלה והתחנכה עם ילדי הקיבוץ, בגרה ונישאה לחבר קיבוץ, ילדה ילד, התערתה בחיי הקהילה, והיא נוהגת כאחד מחברי הקיבוץ, ורוב מספיק של חברי הקיבוץ מצא לנכון לקבל את המשיבה כחברת הקיבוץ.

 

50. המשיבה טוענת כי שלילת חברותה של מי שהתקבלה כחברה, תהווה עוול חסר הצדקה למי שכל רצונה הוא לחיות את חייה בשלווה, כחברה שווה בין חברי הקיבוץ.

 

לאחר שעיינתי בחומר שלפני , הריני קובע כדלקמן:

 

51. בפני ערעור על מסקנות החוקר שמונה על ידי מנהל מחלקת הפיקוח של משרד רשם האגודות השיתופיות, שהמליץ לכלול את שם המשיבה כחברה בפנקס החברים של המערערת, לאחר שביום  17.05.05 התקיימה הצבעה בקלפי ותוצאות ההצבעה בקלפי היו 127 חברים בעד 96 נגד. בעקבות תוצאת הצבעה זו הודיע מזכירות הקיבוץ למשיבה כי לא התקבלה.

 

מהחומר שבפני עולה כי המשיבה הגיע לקיבוץ בשנת 1989 בהיותה בת 14 שנים, במסגרת חברת נוער של עליית הנוער, התחנכה וחייה בקיבוץ מאז שנת 1989, התגייסה, חזרה לקיבוץ ואף במהלך השנים עבדה בעבודות שונות בקיבוץ, השתלבה בפעילויות של בני הקיבוץ התחתנה עם חבר קיבוץ והקיבוץ נהג במשיבה כאילו היתה חברה – היא עמדה לרשות סידור העבודה ועבדה בקיבוץ כמו חברה, הכניסה את משכורתה לקיבוץ והחלה לקבל תקציבים ושירותים כמו החברים, הקיבוץ העמיד לרשות המשיבה דיור, כפי שעשה לכל בני הקיבוץ, כך גם מימן למשיבה לימודים במסגרת מסלול צעירים, ואף פתח לה יזמות של מספרת כלבים, כאשר כל הכנסותיה מועברות לקיבוץ כך שההתייחסות אל המשיבה היא כאל חברה, הן מבחינת התחייבויותיה כלפי הקיבוץ והן מבחינת ההתחייבויות של הקיבוץ כלפיה.

 

בפברואר 1995 התקבלה למועמדות כחברה בקיבוץ,  על פי תקנון האגודה משנת 70 תקופת המועמדות היא לשנה אחת, עם אופציה להאריך את המועמדות בשנה נוספת באישור האסיפה הכללית, כאשר בתום תקופת המועמדות חייבת המזכירות להביא את נושא קבלת החבר לאישור האסיפה הכללית או להצבעה בקלפי, וההחלטה תתקבל ברוב רגיל.

 

בתום שנת המועמדות לא פעלה המזכירות מיוזמתה לכנס את האסיפה הכללית לאשור קבלתה של המשיבה לחברות, ואף לא פעלה לאישור הארכת תקופת המועמדות בשנה.

 

מהחומר שבפני עולה כי במשך כל התקופה האמורה קיבלה המשיבה תקציב במסלול צעירים(בנים) כמו כל בני הקיבוץ.

 

בין השנים 1997 ו- 1999 כחלק ממסלול הצעירים של הקיבוץ אף קיבלה המשיבה תקופת חופשה מיוחדת מהקיבוץ.

 

 בשנת 1999 ניגשה המשיבה להתקבל לחברות, אך בקשתה לא הובאה בפני הוועדה החברתית להחלטה, ורק בשנת 2002 עלתה בקשתה של המשיבה לדיון, שם החליטה הועדה שלא להמליץ על המשיבה, המשיבה הגישה ערערו על החלטת הוועדה, בשנת 2002 שוב ניגשה המשיבה לוועדה, שהמליצה למשיבה לפנות לוועדה הכלכלית של הקיבוץ. במרץ 2005 התכנסה שוב הוועדה החברתית של הקיבוץ על מנת לדון בבקשת המשיבה, והמשיבה  לא זכתה בישיבה זו להמלצת הוועדה.

 

ביום 30.10.05 הגיש החוקר את הדו"ח, ובו המלצה לקבוע שהמשיבה הנה "חברה לכל דבר בקיבוץ". החוקר ציין כי אושר לאגודה תקנון חדש ביום 09.08.99 וכי תקנון זה אינו חל על המשיבה מאחר ותקופת מועמדותה החלה עוד בשנת 1995 היינו 4 שנים לפני אישור התקנון החדש  וכי  על פי התקנון הקודם היה על המזכירות להביא את עניין חברותה של המשיבה לאשור האסיפה ברוב רגיל עוד בשנת 96, וזאת שנה לאחר שאושרה מועמדותה באסיפה הכללית, על כן מאחר והמשיבה עברה ברוב של 57% בהצבעה שהתקיימה ביום 17.05.05 לקבלתה לחברות היה על הקיבוץ לקבל את המשיבה ברוב רגיל ולא היה צורך ברוב של 2/3 ובכל מקרה בקיבוץ נהגו בה כחברה במהלך כל השנים.

 

מהחומר שבפני עולה כי אינני נזקק דווקא לעניין ההצבעה ביום 17.05.05 לשם קבלת החלטה , האם יש לקבל את המשיבה כחברה ובין עם לאו, שכן הקיבוץ נהג במשיבה מאז הייתה בת 14 כבת קיבוץ ומאז היותה בת 18 כחברת קיבוץ. אוסיף ואציין כי על פי סעיף 2א לתקנות ניתן לראות אדם כחבר בקיבוץ אף אם לא נתקיימו הליכים פורמאליים בנושא, ובתנאי שנהגו בו כחבר קיבוץ במשך תקופה סבירה.

לשון תקנה 2א הנ"ל קובעת כי :

" נסיבות מיוחדות להכרה בחבר"

2א. "נהג אדם ונהגו בו כחבר האגודה במשך תקופה סבירה לפי נסיבות הענין, בין לפני תחילתה של תקנה זו ובין לאחריה, יראו אותו כחבר באגודה, אף אם לא נתקיימו בו הוראות תקנות משנה (א) ו-(ב) לתקנה 2, זולת אם נקבעה בתקנות האגודה הוראה מפורשת שאין לראות אדם כאמור כחבר באגודה.

 

           ולעיניין זה  ראה בית המשפט העליון בירושלים ב: בר"ם 9609/05 , השופטת דורית ביניש.

 "על רקע זה בחן בית המשפט קמא האם במהלך השנים הרבות בהן מתגוררת המשיבה בקיבוץ נהגו בה כחברת הקיבוץ, ומצא כי יש להשיב לשאלה זו בחיוב.... המשיבה החלה מעבירה לקיבוץ את כל הכנסותיה ואף עמדה לרשות סידור העבודה ועבדה בקיבוץ, ואילו הקיבוץ העניק למשיבה זכויות המוענקות לחברי קיבוץ, כגון דמי קופת חולים, שירותי בריאות, סיעוד ועוד.בית המשפט קמא הדגיש כי מדובר במערכת יחסים ארוכה ובהתנהגות מתמשכת מתקיימת במשך עשרות שנים".

 

           "אין ניתן לקבל גם את טענת המבקש בדבר הפרשנות אשר יש ליתן לתקנה 2א לתקנות. צדק בית המשפט קמא בקובעו כי המבחן הקובע הנו מבחן ההתנהגות – ולפיו ניתן לראות אדם כחבר בקיבוץ אף אם לא נתקיימו הליכים פורמאליים בנושא, ובתנאי שנהגו בו כחבר קיבוץ במשך תקופה סבירה. בית המשפט קמא מצא בעניין זה כי הקיבוץ נהג במשיבה כבחברת קיבוץ במשך תקופה ארוכה, ועל כן חל על יחסיהם סעיף 2א הנ"ל. גם טענת המבקש כי בשנת 1992 תוקן תקנון הקיבוץ באופן השולל את תחולת סעיף 2א, דינה להידחות. זאת, נוכח קביעת בית המשפט קמא כי הקיבוץ נהג במשיבה כבחברה שנים רבות קודם למועד התיקון. באשר לטענת המבקש כי מסמכים שונים שנערכו במזכירות הקיבוץ מוכיחים כי לא נהג במשיבה כבחברה, הרי שגם לעניין זה צדק בית המשפט קמא בקובעו כי אין במסמכים הללו כדי להטות את כף המאזניים לגרסת הקיבוץ. בית המשפט קמא בחן את המסמכים ומצא כי אף על פי שאינם מגדירים את מעמדה של המשיבה כ"חברת קיבוץ", הרי שהם מפרטים חובות וזכויות האופייניים לחברי קיבוץ ".

 

האגודה תיקנה את התקנון כך שסעיף 2א לא יחול , אך תיקון זה נעשה זמן רב לאחר שהמשיבה התחילה את הליך מועמדותה  ולפיכך  תיקון זה אינו רטרואקטיבי ולא יוכל לחול על המשיבה.

 

 

לפיכך ולאור הממצאים העובדתיים כפי שקבע החוקר ומהטעמים האמורים הייחודיים של המקרה הריני להחליט כי המשיבה הנה חברה בקיבוץ כפר מסריק.

 

5129371

54678313

 

5129371

54678313

 

   אין צו להוצאות

                

ניתן היום 30.04.06          

אורי זליגמן, עו"ד