קביעת ע. הרשם כי שכר הבורר צריך להיקבע בהתאם להיקף העבודה שנדרש לו לשם הדיון וההכרעה בתיק

בפני עוזרת רשם האגודות השיתופיות עו"ד דנה ביאלר. תיק מס' ---/208/11 פלוני נגד מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ

מדינת ישראל

רשם האגודות השיתופיות - החלטה לפי סעיף 52 לפקודת האגודות השיתופיות

 
 
בפני עו"ד דנה ביאלר                                           

עוזרת רשם האגודות השיתופיות ומנהלת מחלקת הבוררויות                                       

 
תיק מס' 208/11/----
           
בעניין:               פלוני
                               
                ממושב --------
טל': -------
                      התובע;
 
 

ובעניין:      ----------- מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ

 
----------
טל': ------- פקס': -------
הנתבע;
 
 
מיני-רציו:

* התקבלה בקשה הצדדים להפחתת שכרו של בורר שמונה על-ידי ע. רשם האגודות השיתופיות, באופן משמעותי. במסגרת הדיון, הובאו אמות מידה שישמשו את הבוררים, על מנת לעמוד בחבותם המוסרית, להביא בפני הצדדים הנדונים בפניהם, בפירוט את גובה שכר טרחתם על התניותיו ככל שקיימות. כן הודגש, בין היתר, כי חייב להתקיים יחס סביר והגיוני בין מספר שעות הדיון, בהן לוקחים הצדדים חלק, ובין מספר השעות הבלתי פרונטאליות המושקעות על ידי בורר, על מנת לשמור על אמון הצדדים בהליך הבוררות.

* אגודות שיתופיות – בוררות – שכר בורר
.

בקשה משותפת של הצדדים לקביעת שכרו של בורר אשר מונה על ידי מותב זה – ע. רשם האגודות השיתופיות, באופן שתפחית משמעותית את השכר שדרש הבורר, וזאת טרם קבלת פסק הבורר. זאת בהתאם לסמכות הכללית של הרשם, שבתקנה 14(א) לתקנות האגודות השיתופיות (בוררות בסכסוכים), התשל"ב-1972 (להלן – "תקנות הבוררות"), לאשר את שכר הבורר והוצאותיו – כפי שדרש הבורר מצדדים אשר נדונו בפניו וכמובן כחלק מסמכות ספציפית להפחתת שכרו של בורר, בהתאם לתקנה 15 לתקנות אלה. בפני הבורר התקיימו שתי ישיבות. בתום הישיבה השנייה, ולשאלת הצדדים, הובהר כי התשלום לבורר עומד על 400 ₪ לשעה לצד (סה"כ 800 ₪), בגין כל מניין השעות המושקעות ע"י הבורר. הצדדים העבירו תשלום ע"ס 6,000 ₪ (3,000 ₪ כל צד), כמקדמה. לאחר מכן, ביקש הבורר תשלום נוסף של 24,600 ₪ + מע"מ, כתנאי לקבלתו של פסק הבורר. לטענת הצדדים מדובר בסכום מוגזם. לטענת הבורר, הושקעו על ידו 51 שעות עבודה. וכי הבורר מיוזמתו, הפחית את התעריף ל-300 ₪ לשעה לצד בתוספת מע"מ.

.

ע. רשם האגודות השיתופיות, קיבלה את הבקשה, מהטעמים הבאים:

באופן עקרוני, לגישת ע. הרשם, אל לרשם או מי מטעמו לקבוע הנחיות קשיחות בעניין גובה שכרם של בוררים הממונים על ידו. עם זאת, חובה מוסרית לו לבורר, להביא בפני הצדדים הנדונים לפניו, בפירוט את גובה שכר טרחתו על התניותיו ככל שקיימות – וזאת טרם פתיחת הליך הבוררות עצמו לגופו של עניין – ובכתב. לגישת ע. הרשם, חובה זו נכונה ביתר שאת, עת עסקינן בבוררות חקוקה (סטטוטורית) שאין חוק הבוררות, חל עליה, אלא חלות עליה פקודת האגודות השיתופיות (להלן:"הפקודה") והתקנות שמכוחה (תקנות הבוררות, כהגדרתן לעיל). הנסיבות במקרה דנן – גובה שכה"ט נאמר רק בדיון השני ולא מיוזמת הבורר; הצדדים לא ציפו לחיוב בגין כ"כ הרבה שעות עבודה (שני דיונים פרונטאליים בני שעתיים כל אחד +46 שעות נוספות בלתי-פרונטאליות (יחס של פי יותר מ- 10)) – מדגימות היטב את חשיבות הסדרת נושא שכרו של בורר מראש ובכתב, ביוזמת הבורר.

שעות פרונטאליות ושעות בלתי פרונטאליות: אין מחלוקת כי בורר זכאי לשכר בגין שעות הדיון המתקיים במעמד הצדדים (שעות פרונטאליות) וכן בגין שעות עבודתו אשר אינן שעות דיון בהן לוקחים חלק הצדדים –שעות בלתי-פרונטאליות (הכנת התיק, קריאה של החומר המוגש, החלטות ביניים, כתבית פסק הבורר וכו'). עם זאת, חייב להתקיים יחס סביר והגיוני בין מספר שעות הדיון, בהן לוקחים הצדדים חלק, ובין מספר השעות הבלתי פרונטאליות המושקעות על ידי בורר, על מנת לשמור על אמון הצדדים בהליך הבוררות, לאור כמות החומר המונחת בפני הבורר.

במקרה דנן, בהתחשב בכמות המסמכים שהוגשה ובאופי התיק, פערים של פי 10 ויותר בין השעות שהוקדשו לדיונים פרונטאליים ובין שעות עבודה בלתי-פרונטאליות אינם סבירים. מצב דברים זה אינו ראוי ופוגע פגיעה אנושה בהליכי הבוררות, ובפרט כאשר מדובר בבוררות סטטוטורית. דרישת התשלום של כב' הבורר, אף לאחר הנחה בשיעור 25%, אינה מתיישבת עם אופיו של הליך הבוררות. מצב דברים זה מעיד על ניהול הליך באופן לא מיטבי, שכן בירור הפלוגתאות, כמו גם הראיות הבאות להוכיח או לאשר כל אחת מהטענות - רצוי שייעשו במעמד הצדדים, וזאת גם במחיר של ניהול מספר רב יותר של דיונים.

על בורר לעשות כל שלאל ידו על מנת להימנע מלהגיע למצב בו צדדים מקבלים בהפתעה דרישות תשלום גבוהות מבוררים בסופו של ההליך. ע. הרשם מביאה מספר דוגמאות לכלים מעשיים שיאפשרו להימנע מכך. כך לדוגמא הוצע, כי הבורר יראה עצמו מחויב להוציא אחת לפרק זמן סביר חשבון עסקה. התנהלות באופן זה תשיג שתיים: האחת – הפחתה משמעותית של אי הוודאות בקשר עם עלויות כספיות מצטברות של תיק בוררות. השנייה – מניעת מצב דברים בו בסוף ההליך מתקבלת דרישת תשלום בסכום גבוה המקשה על תשלומו, גבייתו וכדומה – דבר אשר בוודאי יפעל לטובת הצדדים כמו גם לטובתו של הבורר.

זאת ועוד, לגישת ע. הרשם, לא צריך בהכרח שכרו של בורר להיות מושפע מגובה התביעה המובאת בפניו. על שכרו של הבורר להיקבע בהתאם להיקף העבודה שנדרש לו לשם הדיון וההכרעה בתיק, בהתאם לכתבי התביעה וההגנה, בהתאם להיקף הפלוגתאות, לחומר המונח בפני בורר, לבקשות המוגשות ומספרן וכדומה. עם זאת, ככל שמדובר בתביעה אשר אינה סבוכה, אם בורר מוצא עצמו מקדיש מספר שעות בלתי סביר לכתיבת הפסק או להבנת הראיות – לא יותר לו להטיל הוצאות בלתי סבירות אלה על שכמם של הצדדים, שהרי במקרה כגון דא, נכנסת גם שאלת מומחיותו של בורר במלאכתו, ניסיונו והיכרותו עם המטריה שבפניו. (כאבן בוחן, מפנה ע. הרשם ולו רק לצורך המושג הכללי, להוראות לשכת עורכי הדין בעניין שכרם של בוררים הממונים על ידה).

במקרה דנן, בהתחשב בכך, שמדובר בבורר שהינו עו"ד ורו"ח כאשר הצדדים ביקשוהו מפורשות עשות שימוש בהשכלתו זו, כמו גם היותם של הצדדים לא מיוצגים והשפעת עובדה זו על ניהול ההליכים בפני הבורר ובהתחשב אופן ניהול ההליך כפי שהורחב לעיל, נקבע כי שכרו של הבורר בגין הליך הבוררות כולו יעמוד על 12,000 ₪. על סכום זה יתווספו 4,000 ₪ נוספים בגין דרישת הצדדים כי הבורר יכלול לצד הכרעותיו המהותיות שיפוטיות גם הכרעות חישוביות גרידא. לסכומים אלה יוסף מע"מ.

 

ה ח ל ט ה

 

בפני בקשת משותפת של הצדדים לקביעת שכרו של בורר אשר מונה על ידי, באופן שתפחית משמעותית את השכר שדרש הבורר, וזאת טרם קבלת פסק הבורר.

זאת בהתאם לסמכותי שבתקנה 14(א) לתקנות האגודות השיתופיות (בוררות בסכסוכים), התשל"ב-1972 (להלן – "תקנות הבוררות"), ובהתאם לתקנה 15 לתקנות אלה. לשם הנוחות:

 

תקנה 14(א) לתקנות הבוררות קובעת כי:

 

"הצדדים חייבים לשלם לבורר את שכרו והוצאותיו (להלן – השכר) במידה שאישר אותם הרשם, בסכומים או בחלקים ובמועדים שקבע הבורר, והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת מהבוררות"

 
תקנה 15 לתקנות הבוררות קובעת כי:
 

"הרשם רשאי, על פי בקשת צד, להפחית שכר או הוצאות שקבע הבורר, אם ראה שהשכר או ההוצאות מוגזמים, ורשאי הוא לפי זה לצוות על החזרת סכומים ששולמו לחשבון השכר או ההוצאות; החלטתו של הרשם בענין קביעת השכר וההוצאות תהיה סופית"

 

מעשית, מתבקשת אני לאשר לבורר במקרה זה, שכר אחר מזה אשר קבע הוא, נמוך ממנו, כחלק מסמכותי הכללית לאשר את שכר הבורר והוצאותיו – כפי שדרש הבורר מצדדים אשר נדונו בפניו (תקנה 14(א) האמורה), וכמובן כחלק מסמכות ספציפית להפחתת שכרו של בורר (תקנה 15 האמורה).

 
ואלה הפרטים הצריכים לעניין;
 

1.             הרקע

1.1        ביום 27/6/2011 התקבלה במזכירות רשם האגודות השיתופיות בקשת התובע למינוי בורר בקשר עם סכסוך שהתגלע, כך לטענתו, בינו ובין הנתבע (להלן גם – "האגודה"). המדובר ככל הנראה, במחלוקת כספית ששורשיה נטועים בפסק משקם משנת 1997.

1.2        מאחר שסעיף 1 לחלק ו' בתקנון האגודה נותן ביד תובע את הבחירה לפנות לרשם האגודות השיתופיות (להלן – "הרשם") במקרה של סכסוך לשם מינוי בורר, אכן מונה עו"ד (רו"ח) ------- (להלן – "הבורר") כבורר יחיד בסכסוך זה, עוד ביום 5/7/2011.

1.3        כב' הבורר, אף פנה ביום 1/1/2012 לשם הארכת מינויו כדין, וזה הוארך על ידי עד ליום 31/3/2012.

1.4        ביום 14/2/2012 נתקבלה במזכירות פניית הצדדים במשותף (להלן – "הבקשה"), בה מתבקש הרשם לעשות שימוש בסמכותו שבתקנה 15 לתקנות האגודות השיתופיות (בוררות בסכסוכים), התשל"ב-1972 (להלן – "תקנות הבוררות"), ולהפחית את שכרו של הבורר "היות והוא מוגזם" (כך בלשונם).

 

2.             טענת הצדדים

2.1        לטענת הצדדים, גובה התביעה עמד על כ- 115,000 ₪ (זאת בשונה מהאמור בפסק הבורר שם עמד סכום התביעה על 150,000 ₪). בפני כב' הבורר התקיימו שתי ישיבות בלבד, בנות שעתיים כל אחת, בגינן ובגין עבודת ההכנה שקדמה להן, שילם כל צד סך של 3,000 ₪. לאחר מכן, נתקבלה אצל הצדדים דרישה נוספת מאת כב' הבורר, לתשלום 24,600 ₪ נוספים להם יש להוסיף מע"מ, כתנאי לקבלתו של פסק הבורר.

2.2        סבורים הצדדים, כך מבקשתם, כי "הסכום הנ"ל נראה מוגזם ביותר" וכי "הליכי הבוררות מלכתחילה נועדו לקצר הליכים ולהוזיל את העלויות הכספיות, לפתור סכסוכים ולמנוע נזקים לשני הצדדים".

 

3.         הבקשה, כהגדרתה לעיל, הועברה לעיונו של כב' הבורר. כב' הבורר הסב תשומת ליבי לעניינים הבאים:

3.1        הושקעו על ידי כב' הבורר 51 שעות עבודה בסך הכל.

3.2        סכום התביעה הראשוני אשר נטען ונתבע על ידי התובע עמד על כ- 150,000 ₪ כאשר האגודה מכחישה כל חוב שלה כלפי התובע.

3.3        תעריף הבוררות הובא מראש לידיעת הצדדים, ועמד על 800 ₪ לשעה, משני הצדדים גם יחד, כאשר על סכום זה יש להוסיף מע"מ. זאת, תוך הדגשת כב' הבורר כי "שכ"ט מחושב בגין כל מניין השעות המושקעות ע"י הבורר" (סעיף 10.3 לפרוטוקול ישיבה מיום 21.12.11).

3.4        כב' הבורר, על אף האמור, הפחית משכרו סך של 25%, טרם הגשת חשבון סופי לצדדים – מיוזמתו, באופן אשר התעריף השעתי עמד על 300 ₪ לצד בתוספת מע"מ.

3.5        הצדדים בחרו שלא להיות מיוצגים – דבר שהקשה על חילוץ טענותיהם המשפטיות כמו גם על חילוץ הראיות הרלוונטיות מתוך כל המסמכים אשר ככל הנראה הוגשו לכב' הבורר.

3.6        ניתנו על ידי כב' הבורר שלוש החלטות ביניים, ונשלחו על ידו "אין ספור הודעות דוא"ל לצדדים".

3.7        בירור המחלוקות שבין הצדדים דרש התייחסות לעשר נקודות מחלוקת, אשר דרשו ניתוח מורכב, לשמו נזקק כב' הבורר להשכלתו החשבונאית. על מנת להוזיל עלויות לצדדים אף הוצע להם כי את החישובים הללו יערוך רוה"ח של האגודה – אך הצדדים סרבו ועמדו על כך כי כב' הבורר ישלים אף את הפן החישובי שבפסק הבורר.

4.         ביקשתי מכב' הבורר, ואף קיבלתי, הן את פסק הבורר והן את תיק הבורר המכיל את כל המסמכים אשר עמדו בפני כב' הבורר עת קיבל הכרעות ועת הוציא תחת ידו את פסק הבורר, אשר כזכור, טרם נחשף לעיני הצדדים.

5.         זאת, מתוך מטרה שמרב המידע יעמוד לנגד עיני בעת כתיבת החלטה זו, ומתוך רצון לקבל החלטה מאוזנת וסבירה ככל שאוכל.

 
דיון והכרעה

6.         אודה ולא אבוש כי קשתה עליי המלאכה להכריע בבקשה זו של הצדדים, בנסיבות המתוארות. זו לי הפעם הראשונה בה נדרשת אני, וככל שעלה בידי לברר, הפעם הראשונה בה בקשה להפחתת שכרו של בורר בסדר גודל המתואר לעיל נדונה אצל רשם האגודות השיתופיות או מי מטעמו.

7.         בשל כך, אשתדל לנמקה ככל שאוכל, וליתן בה אמות מידה מהן יוכלו כב' הבורר והצדדים כמו גם בוררים וצדדים נוספים להליכי בוררות להקיש מעתה.

8.         כל זאת, מבלי לקבוע הנחיות קשיחות לשכר בוררים, ותוך השארת שיקול הדעת ביד בורר, מתוך אמונה כי ייעשה בשיקול דעת זה שימוש ראוי, הולם וסביר, אשר מקיים את תכלית הליך הבוררות במטריה הספציפית של דיני האגודות השיתופיות.

הבאת שכר בורר לידיעת הצדדים מראש ובכתב

9.         בפתח הדברים אבקש להתייחס לחובה מוסרית, הגם שלא נכתבה מפורשות, אותה קוראת אני מתוך אופי תפקידו של בורר באשר הוא: לטעמי חובה מוסרית לו לבורר, כלפי צדדים הנדונים בפניו, והיא - להביא בפני צדדים בפירוט את גובה שכר טרחתו על התניותיו ככל שקיימות – וזאת טרם פתיחת הליך הבוררות עצמו לגופו של עניין – ובכתב.

10.     לדידי, נכונה חובה זו ביתר שאת, עת עסקינן בבוררות חקוקה (סטטוטורית) שאין חוק הבוררות, התשכ"ח-1968 חל עליה, אלא חלות עליה פקודת האגודות השיתופיות (להלן – "הפקודה") והתקנות שמכוחה (תקנות הבוררות, כהגדרתן לעיל).

11.     כב' הבורר במקרה דנן הפנה אותי להסכמת הצדדים לשכר טרחה שעתי בן 800 ₪, כאשר על סכום זה יש להוסיף מע"מ, וכאשר תעריף זה חל על "כל מנין השעות המושקעות ע"י הבורר".

12.     הסכמתם האמורה של הצדדים, נלמדת מפרוטוקול הדיון בפני כב' הבורר, מיום 21/12/2011.

13.     לאגודה, נסיון קודם בהתדיינות בהליכי בוררות בפני בוררים הממונים על ידי הרשם. לא זכורה לי פנייה דומה לזו אשר הונחה על שולחני בקשר עם הליך בוררות קודם, לו היתה האגודה צד. לפיכך, בהתחשב בכמות העצומה של השעות אשר הושקעו על ידי כב' הבורר במקרה דנן, ובצירוף העובדה כי האגודה אינה חסרת נסיון בהתנהלות בפני בוררים, עולה חשש סביר כי בהסכמתה לשכר הבורר ולתנאיו (כאמור בסעיף ‏11 לעיל) לא תיארה לעצמה כי דרישת התשלום תגיע לכדי למעלה מ- 30,000 ₪, המהווים כ- 20% מגובה התביעה (כשלצורך החישוב הבאתי בחשבון את גובה התביעה שהביא בפניי כב' הבורר – 150,000 ₪), וזאת לאחר הנחה בשעור 25%. לפיכך ההבנה שעמדה בצד ההסכמה האמורה – מוטלת בעיני בספק. לטעמי, אמירה זו נכונה ביתר שאת בכל הקשור לתובע, אשר אינו עתיר נסיון דומה לזה של האגודה בהליכים דומים.

14.     לכך יש להוסיף כי ראשית, שכר הבורר הובא בפני הצדדים בישיבה השניה והאחרונה אשר התקיימה בפני כב' הבורר. בישיבה הראשונה, פרוטוקול מיום 21/9/2011, רואה אני כי נושא שכר טרחתו של כב' הבורר כלל לא עלה, גם לא על ידי כב' הבורר. שנית, נושא זה כלל לא עלה ביוזמת כב' הבורר, כי אם כתשובה לשאלה שנשאל, בסוף הדיון על ידי הצדדים (סעיף 10 לפרוטוקול הוא הסעיף האחרון, החותם את הדיון).

15.     נראה, כי הנסיבות במקרה דנן מדגימות היטב את חשיבות הסדרת נושא שכרו של בורר מראש ובכתב, ביוזמת הבורר.

 

שעות פרונטאליות ושעות בלתי פרונטאליות

16.     אין מחלוקת כי בורר זכאי לשכר גם בגין שעות אשר אינן שעות דיון בהן לוקחים חלק הצדדים (שעות בלתי-פרונטאליות). כך, זכאי הוא לתשלום בגין לימוד התיק, קריאתו, הכנתו, החלטות ביניים ככל הנדרש, כתיבתו של פסק הבורר וכדומה.

17.     עם זאת, לא נערכה על ידי כב' הבורר כל הפרדה בין שכר שעתי בגין דיון המתקיים במעמד הצדדים (שעות פרונטאליות) ובין שכר בגין שעות בלתי-פרונטאליות (הכנת התיק, קריאה של החומר המוגש, החלטות ביניים, כתבית פסק הבורר וכו').

18.     לדידי, לא חייב בורר לערוך את ההפרדה האמורה, אך משמצא כב' הבורר מחד גיסא - לקיים אך שני דיונים פרונטאליים בני שעתיים כל אחד, ומאידך גיסא - לחייב הצדדים בגין 46 שעות נוספות בלתי-פרונטאליות (יחס של פי יותר מ- 10) בגינן אין לצדדים כל אבן בוחן לאמוד נכונות או סבירות, אזי מאחר שעל צדק גם להיראות – יש בכך טעם לפגם.

19.     יתרה, בדיונים הפרונטאליים המתקיימים בפני בורר, מצופה מן הבורר, במקרים כגון דא, לברור את התבן מן הבר; להכין רשימת פלוגתאות בהן נדרשת הכרעתו – והצדדים יכולים ואולי אף צריכים להשתתף בהכנתה של רשימה זו, לברר עם הצדדים אילו מבין הראיות שהוגשו נועדו להכחיש או לאשר איזו מבין הטענות, מיקוד הדיון, הבנת טענות הצדדים לעומק וכדומה.

20.     ציפיות אלה בעינן עומדות ביתר שאת עת הצדדים אינם מיוצגים. ככל שפועל בורר בדרך זו, וודאי שיהא זה בלתי סביר כי לאחר דיונים פרודוקטיביים, יזדקק להשקעה של מספר שעות העולה על פי 10 משעות הדיונים שהתקיימו בפניו, לצורך עבודתו הבלתי-פרונטאלית של כב' הבורר.

21.     לשון אחר: חייב לטעמי, להתקיים יחס סביר והגיוני בין מספר שעות הדיון, בהן לוקחים הצדדים חלק, ובין מספר השעות הבלתי פרונטאליות המושקעות על ידי בורר, על מנת לשמור על אמון הצדדים בהליך הבוררות, לאור כמות החומר המונחת בפני הבורר.

22.     הנזק הנגרם להליך הבוררות בו אין מתקיים היחס הסביר האמור, הוא נזק כבד מבחינת האינטרס הציבורי; הצדדים מאבדים אמונם בהליך הבוררות הספציפי ובכלל, בשל העובדה כי אינם יכולים לצפות את עלויות ההליך, אף לא תוך כדי התנהלותו. תחת זאת, מקבלים הם דרישה לתשלום בסוף ההליך, עליה אינם יכולים להשפיע, ואף אינם יכולים לקבל החלטה מושכלת תוך כדי ההליך להפסיקו או להגיע להסכמות נוכח העלויות המסתברות כגבוהות – של ניהול ההליך בפני הבורר.

23.     תוצאת הדבר, הגם כי בוודאי לא היתה כל כוונה למי מהצדדים, וודאי שלא לכב' הבורר להגיע לתוצאה זו, היא כי הצדדים מוצאים עצמם במצב בו נדרשים לתשלום סכום כסף אשר בעיניהם נראה בלתי סביר ו"מוגזם", בגין פסק בורר אשר טרם הוצג בפניהם (בשל זכות העיכוב המוצדקת שיש לכב' הבורר על פסק הבורר – וזאת עד לתשלום שכר טרחתו המלא על ידם).

24.     זהו בדיוק מצב הדברים בו צדק צריך להיראות, ולא רק להיעשות. על בורר לעשות כל שלאל ידו על מנת להימנע מלהגיע למצב דברים זה בהליך בוררות אותו הוא מנהל.

25.     ניתן לחשוב על דרכים שונות למנוע תוצאה זו. כך לדוגמא, יכול בורר לקבוע שכר מקסימאלי אשר ישולם לו על ידי הצדדים (כאמור – מבעוד מועד ובכתב), אשר יהווה מסגרת ממנה לא תהיה חריגה, תוך הגבלה מסוימת של מספר שעות. חריגה משעות אלה תביא לשינוי בשכר הטרחה, או כאשר נמנות על ידו שעות במספר שנקבע מראש – להודיע לצדדים. עוד יכול בורר, במקרה שהליך בוררות שהחל מתברר בפניו, מסתבך באופן חריג ביותר שלא ניתן היה לצפות מראש, או כאשר מוגשים לו מספר בלתי סביר של מסמכים, באופן לא מסודר, מבלי שנקשרים המסמכים לטענות הצדדים - טוב יעשה אם יעלה את סוגיית שכרו בפני הצדדים, ככל שסבור הוא שהשכר שנקבע לא יהווה שכר ראוי. בוודאי שהמלצה זו תהא נכונה ככל שהצדדים אינם מיוצגים. כלי נוסף הוא לדרוש הגשתם של כתבי בית-דין הפותחים את הליך הבוררות מראש, טרם קיום הדיון, באופן שיכול לספק לבורר מידע על ראשוני על אופי ההליך העתיד להתנהל בפניו. כך יוכל בורר לדעת האם צד מיוצג, לדוגמא – עובדה אשר עשויה להיות לה משקל כפי שנראה בהמשך. במקרים בהם מגיש צד כתב הגנה בן עשרות רשות של עמודים – אף עניין זה יןבא בפני הבורר מראש – וילקח על ידו בחשבון.

26.     על כל פנים, נראה לי כי במקרה זה, בהתחשב בכמות המסמכים שהוגשה ובאופי התיק, פערים של פי 10 ויותר בין השעות שהוקדשו לדיונים פרונטאליים ובין שעות עבודה בלתי-פרונטאליות אינם סבירים. מצב דברים זה אינו ראוי ופוגע פגיעה אנושה בהליכי הבוררות, ובפרט כאשר מדובר בבוררות סטטוטורית.

27.     מצב דברים זה מוביל לכך שכל יתרונותיו של הליך הבוררות נמוגים בעיני הצדדים המתדיינים, כך שהתדיינות בפני בתי המשפט הופכת אטרקטיבית מבחינתם, ובכך לא באים לידי ביטוי יתרונותיו הברורים של הליך הבוררות.

28.     אכן, ברי כי יתרונותיו של הליך בוררות משתנים ממתדיין למתדיין; כך, אין דומים שיקולים של מתדיין המעוניין בדיסקרטיות לזה המעוניין בהחלטה תקדימית. אלא שבמקרה זה, לאור אופיים של הצדדים, אופי התביעה והמטריה הרלוונטית, נראה שזהו בדיוק המקרה בו יתרונות הליך הבוררות צריכים לבלוט ביתר שאת על הליך חליפי בבית המשפט.

29.     דרישת התשלום של כב' הבורר, אף לאחר הנחה בשעור 25%, אינה מתיישבת עם אופיו של הליך הבוררות. מסקנה זו מתבקשת אף לאחר עיון מעמיק בחומר הראיות ובתיק הבורר וקריאה מעמיקה של פסק הבורר. ניהול אחר של תיק הבוררות הנדון היתה מביאה בהכרח לעלויות נמוכות יותר.

 

האם חייב להיות יחס כלשהו בין גובה התביעה ובין שכרו של הבורר?

 

30.     מהתייחסויות הצדדים נראה לי שעולה מבין השורות גם תהייה זו. על פניו אומר כי לטעמי, לא צריך בהכרח שכרו של בורר להיות מושפע מגובה התביעה המובאת בפניו. על שכרו של הבורר להיקבע בהתאם להיקף העבודה שנדרש לו לשם הדיון וההכרעה בתיק, בהתאם לכתבי התביעה וההגנה, בהתאם להיקף הפלוגתאות, לחומר המונח בפני בורר, לבקשות המוגשות ומספרן וכדומה.

31.     עם זאת, ככל שמדובר בתביעה אשר אינה סבוכה, אם בורר מוצא עצמו מקדיש מספר שעות בלתי סביר לכתיבת הפסק או להבנת הראיות - לא יותר לו להטיל הוצאות בלתי סבירות אלה על שכמם של הצדדים, שהרי במקרה כגון דא, נכנסת גם שאלת מומחיותו של בורר במלאכתו, ניסיונו והיכרותו עם המטריה שבפניו.

32.     ראיתי לנכון להפנות בעניין זה, ולו רק לצורך המושג הכללי, להוראות לשכת עורכי הדין בעניין שכרם של בוררים הממונים על ידה. ואלו הן המלצות הלשכה בעניין זה:

 

שכר טרחת בורר בהליך בוררות האורך עד 10 שעות בוררות 

סכום התובענה
שכר טרחת בורר שעתי**
אינו עולה על 100,000 ₪
300 ₪
100,001 ₪ - 250,000 ₪
500 ₪
250,001 ₪ - 500,000 ₪
600 ₪
500,001 ₪ - 1,000,000 ₪
800 ₪
 
 
 
 
 
 

במידה ומוגשת תביעה שכנגד בהליך, סכום התביעה והתביעה שכנגד יסוכמו לסכום אחד לצורך סכום התובענה.

 

** שכר טרחת בורר הנו לשני הצדדים יחד והנו מחיר מקסימאלי

** שכר טרחת הבורר אינו כולל מע"מ

 

שכר טרחת בורר בהליך בוררות האורך מעל 10 שעות בוררות

 
סכום התובענה

שכר טרחת בורר להליך הבוררות**

עד 250,000 ₪
7,500 ₪
250,000 ₪ - 500,000 ₪
10,000 ₪
500,000 ₪ - 1,000,000 ₪
20,000 ₪

במידה ומוגשת תביעה שכנגד בהליך, סכום התביעה והתביעה שכנגד יסוכמו לסכום אחד לצורך סכום התובענה.

 

** שכר טרחת בורר הנו לשני הצדדים יחד והנו מחיר מקסימאלי

** שכר טרחת הבורר כולל מע"מ

 

33.     ויודגש: המדובר בקביעת שכר מרבי(!). הגם שאיני סבורה כי על מחלקת הבוררויות ברשם האגודות השיתופיות לקבוע קביעות קשיחות לשכר בוררים הממונים על ידה, בדומה לקביעותיה של לשכת עורכי הדין בעניין זה, יכולות ואף צריכות קביעות אלה להוות אבן בוחן כלשהי, גם אם חלקית וודאי שלא היחידה, לשכר בורר, גם ככל שלא נראה בו שכר מרבי.

34.     בבואי לקבוע האם שכרו של כב' הבורר בעניין דנן הנו סביר, עלי להביא בחשבון כמה וכמה פרמטרים, כשאחד מהם יכול להיות גם קביעותיה האמורות של לשכת עורכי הדין, ולו לשם השוואה או לשם קבלת מושג, כללי ככל שיהיה. ראוי לטעמי, כי גם בוררים הממונים על ידי הרשם או מי מטעמו, יביאו קביעות אלה של לשכת עורכי הדין כחלק ממכלול שיקוליהם בבואם לקבוע את שכר טרחתם.

 

כישוריו המקצועיים של כב' הבורר והיות הצדדים בלתי מיוצגים בפניו

 

35.     משני עניינים אין להתעלם, ולדידי - אף אחטא לתפקידי אם אעשה כן: האחד – כי כב' הבורר שמונה לדון בתיק זה הנו בעל השכלה הן כעו"ד והן כרו"ח, בו בעת שהצדדים דרשו באופן אקטיבי ומפורש כי יעשה שימוש בהשכלתו זו. השני – כי הצדדים בחרו שלא להיות מיוצגים על ידי עורכי דין.

36.     בעניין היות כב' הבורר בעל השכלה הן של עו"ד והן של רו"ח, דומה כי גם אם בדרך הכלל, אין צריכה להיות לכך השפעה על גובה שכר טרחתו של בורר, אין מנוס מלקבוע כי במקרה דנן - אין אלה הם פני הדברים, וארחיב מיד;

37.     כב' הבורר, בהגינותו כי רבה, בהבינו את היקף ההכרעות שיידרש בהליך הבוררות שהובא בפניו, כמו גם את מהותן וסביכותן של ההכרעות להן יידרש, הציע לצדדים מבעוד מועד כי פסקו יתייחס לסכום הקרן בלבד, כפי שייקבע הוא בהתייחס להליך שנוהל בפניו, וכי רואה-החשבון של האגודה, אשר היה מעורב בהליך הבוררות, יהא מי אשר ייחשב את הריביות והפרשי ההצמדה. זאת, הואיל ומדובר בחישוב מורכב לו מספר חלופות משתנות על ציר הזמן, כפי שהביא לידיעתי כב' הבורר.

38.     הצדדים סרבו להצעתו זו של כב' הבורר, תוך שעומדים הם על כך כי כב' הבורר בפסק הבורר יכלול לצד הכרעתו העקרונית את החישובים הרלוונטיים - וזאת לשם מניעת פתחון פה של מי מהצדדים בעתיד.

39.     מובן כי עניין זה חייב להיכלל בחישוב שכר הטרחה לו יהא זכאי כב' הבורר.

40.     נוסף על האמור, יש, לטעמי, לייחס מילים מספר גם לעניין היות הצדדים לא מיוצגים במקרה דנן; הגם כי פרט זה אינו חייב להשפיע על גובה שכר הטרחה של בורר, לפי תיק הבורר אשר הועבר לעיוני והמסמכים שהוגשו בפני כב' הבורר בהליך הבוררות, יהא זה בלתי ראוי שלא להביא בחשבון גם אלה: יגעתי ולא מצאתי בתיק הבורר כתב תביעה ממנו ניתן ללמוד על טענותיו, אחת לאחת, של התובע. כך גם לגבי הנתבע. לא הוגשו מסמכים מסודרים מאת מי מהצדדים, המצביעים באופן ברור וסדור על טענותיהם. תחת זאת, הוגש בליל של מסמכים, כאשר מחלקם בלבד עולות טענות הצדדים, באופן חלקי בכל פעם, וכאמור - באופן לא מרוכז ומסודר.

41.     מצב דברים זה הקשה, מטבע הדברים, עד מאוד, על כב' הבורר בניהול הדיונים, ניסוח הפלוגתאות וניהול דיוני הוכחות. יתרה, על מנת להתגבר על משוכה זו, ולו באופן חלקי, מצא כב' הבורר לנכון להעביר לצדדים לאחר כל אחד מהדיונים, פרוטוקול דיון, כאשר זה הועבר להערות הצדדים טרם נחתם סופית, על מנת לייתר טענות בעניין זה בעתיד.

42.     בשל התנהלות זו של הצדדים נאלץ כב' הבורר להוציא תחת ידו מספר החלטות ביניים, אשר אף הן מעידות על עבודתו הרבה שלא בפני הצדדים או בנוכחותם.

43.     ברי, כי מהדברים האמורים אין להתעלם, וכפי שאני רואה זאת - חלה עליי החובה להביאם בחשבון עת נדרשת אני לפעול בסמכותי אשר בתקנות 14(א) ו- 15 לתקנות הבוררות.

44.     במאמר מוסגר אוסיף כי היותם של הצדדים לא מיוצגים הביאה למצב בו הסכימו הצדדים לשכר הטרחה כפי שהביאו כב' הבורר לידיעתם, בפרוטוקול מיום 21/12/2011 (ראו סעיף ‏3.3 לעיל). יש לצפות (או לכל הפחות לקוות) כי לו היו הצדדים מיוצגים, יודעים היו באי-כוחם להביא לידיעתם השלכות פוטנציאליות של הסכמתם זו. בהעדר הייצוג, כמו גם הבנת המשמעויות האמורות – אין לצדדים להלין אלא על עצמם.

 
סוף דבר

45.     בטרם אכריע סופית בבקשה שבפניי, אבקש לייחד מילים לשני עניינים נוספים:

45.1    הראשון - אמירה נוספת של הצדדים, אשר גורמת אי נוחות לקוראהּ, ולטעמי הנה בלתי ראויה בלשון המעטה; הצדדים בבקשתם טענו כי "בחירת הבררה הנ"ל מראה על הליך פסול של גזילת כספי הציבור וחברים". הערות מסוג זה אינן במקומן. בפני הצדדים הסעדים שמקנה להם הדין ככל שברצונם להשיג או לערער על החלטות של מאן דהוא, ובמקרה דנן – כב' הבורר. עם זאת, אין חוסר הסכמה כזה או אחר של צד עם קביעה כלשהי צריך להביא לאמירות מן הסוג האמור. חזקה על מקבל ההחלטה כי פעל בתום לב וכמי שסבר כי זו הדרך הטובה, היעילה והנכונה, ולהאשמות העשויות לעלות מהדברים – אין מקום, וטוב היה לו היו בוחרים הצדדים להימנע מהן.

45.2    השני - על מנת למנוע מצב בו צדדים מקבלים בהפתעה דרישות תשלום מבוררים, נראה כי הדרך הראויה למנוע חלקית ולפחות להפחית את אי הוודאות בעניין זה, היא כי בורר, אשר דן בסכסוך בין צדדים, יראה עצמו מחויב להוציא אחת לפרק זמן סביר - חשבון עסקה. התנהלות באופן זה תשיג שתיים: האחת – הפחתה משמעותית של אי הוודאות בקשר עם עלויות כספיות מצטברות של תיק בוררות. השניה – מניעת מצב דברים בו בסוף ההליך מתקבלת דרישת תשלום בסכום גבוה המקשה על תשלומו, גבייתו וכדומה – דבר אשר בוודאי יפעל לטובת הצדדים כמו גם לטובתו של הבורר.

משנאמרו הדברים – אפנה לגוף ההכרעה;

46.     לעניין שכרו השעתי של כב' הבורר, אשר הועמד על 800 ₪ כאשר על סכום זה יש להוסיף מע"מ – אומר מיד כי שכר זה הנו גבוה אם כי לא בלתי סביר בכל הקשור לסוג התביעה אשר הובאה בפני כב' הבורר ולסוג ההכרעות להן נדרש. זאת אומר ואוסיף כי עדיין מחזיקה אני בדעתי לפיה אל לרשם או מי מטעמו לקבוע הנחיות קשיחות בעניין גובה שכרם של בוררים הממונים על ידו.

47.     לקביעת שכר זו, יש לצרף את העובדה כי תעריף זה לא הובא בפני הצדדים מראש ובכתב.

48.     עוד יש להביא בחשבון את אופן ניהול ההליך: אין לקבל יחס בלתי סביר כפי שמביא בפנינו מקרה זה, כאשר מספר השעות הבלתי-פרונטאליות בהן לא לוקחים חלק הצדדים ובהן מחייב בורר את הצדדים, עולה על פי 10 ממספר השעות הפרונטאליות בהן לקחו הצדדים חלק. לדידי מצב דברים זה מעיד על ניהול הליך באופן לא מיטבי, שכן בירור הפלוגתאות, כמו גם הראיות הבאות להוכיח או לאשר כל אחת מהטענות - רצוי שייעשו במעמד הצדדים, וזאת גם במחיר של ניהול מספר רב יותר של דיונים.

49.     יפים דברים אלה גם לשני מצבים נוספים העולים מהליך הבוררות במקרה דנן: מצב בו צד שלישי להליך הבוררות, נמצא שוחק אף הוא מזמנו של כב' הבורר, הוא מצב שיש לפעול על מנת למנעו או להפחיתו ככל האפשר; מצב בו נמצא הבורר "מתכתב" עם צדדים בדוא"ל הנו מצב לא-מיטבי לניהול הליך בוררות. בורר הנו בעל תפקיד מעין שיפוטי וניהולו את הליך הבוררות ראוי שייעשה בכלים המשפטיים העומדים לרשותו.  

50.     ניהול ההליך באופן אחר מביא לאיבוד אמונם של צדדים בהליך הבוררות – דבר שיש לשאוף למנעו ככל הניתן. יתרה, חותר הוא תחת אחת מאושיות הליך הבוררות (מן הסוג דנן) אשר חלק מיתרונותיו הוא עלותו הנמוכה מניהול הליכים חלופיים בפני בית המשפט. ברור כי מקרה זה אינו מקיים תכלית זו - ואף פוגע באמון הצדדים.

51.     באופן כללי, ומבלי לקשור אמירה זו לתיק זה, אומר כי תחושה, סובייקטיבית ככל שתהיה, כי בורר משתמש באמון הצדדים על מנת להשיא את תועלתו האישית היא מצב דברים אשר כל בורר מצווה, בחובה מוסרית, לעשות כל שלאל ידו כדי למנוע. ככל שגדל הפער בין מספר השעות הפרונטאליות בהן לוקחים הצדדים חלק, ובין השעות הבלתי פרונטאליות, בגין כולן זכאי הבורר לתשלום – ועל כך אין חולק, כך השגתה של מטרה זו הופכת קשה יותר ויותר. כפי שכבר אמרתי לעיל, קיימות דרכים למנוע או להקטין תחושה זו, וראוי כי כל בורר ימצא את הדרך הנוחה לו לשם כך.

52.     כאמור, סבורה אני כי לא חייבת להיות קוהרנטיות בין גובה התביעה ובין שכרו של בורר. כך, יכול להיות מצב בו תביעה כספית נמוכה תהווה בעיני מי מהצדדים עניין עקרוני עד אשר זה האחרון יהא מוכן לשאת בעלויות כספיות ניכרות לצורך בירור אותה שאלה עקרונית. עם זאת, נראה לי שבמצב הדברים הקיים, מצב זה הוא בשוליים, כאשר רוב הליכי הבוררות צריכים להביא תועלת כלכלית ניכרת לצדדים, או לכל הפחות לזוכים, שאחרת נמצאים אנו שוב במצב בו תועלות הליך הבוררות מוחמצות, ואף את זאת יש לשאוף למנוע.

53.     בבואי לקבוע את שכרו הראוי של כב' הבורר בהליך זה הבאתי בחשבון היותו של כב' הבורר עו"ד ורו"ח כאשר הצדדים ביקשוהו מפורשות עשות שימוש בהשכלתו זו של כב' הבורר, כמו גם היותם של הצדדים לא מיוצגים והשפעת עובדה זו על ניהול ההליכים בפני בכ' הבורר. יש לזכור, שפעמים רבות בהליכי בוררות המתנהלים לפי דיני האגודות השיתופיות או בהליכי בוררות המתנהלים לפי חוק הבוררות, התשכ"ח-1968 העוסקים אף הם באגודות שיתופיות – אין זה מצב חריג בו הצדדים או חלקם אינם מיוצגים, ועל בורר להביא עובדה זו בחשבון, בהציע עצמו כבורר בפני הרשם או מי מטעמו. על שיקולים אלה הוספו אופן ניהול ההליך כפי שהרחבתי לעיל.

54.     בהתחשב בכל האמור, תוך איזון כל הפרמטרים המוזכרים לעיל הריני לקבוע כי שכרו של הבורר בגין הליך הבוררות כולו יעמוד על 12,000 ₪. על סכום זה יתווספו 4,000 ₪ נוספים בגין דרישת הצדדים כי כב' הבורר יכלול לצד הכרעותיו המהותיות שיפוטיות גם הכרעות חישוביות גרידא. לסכומים אלה יוסף מע"מ.

55.     מאחר שהצדדים כבר העבירו תשלום ע"ס 6,000 ₪ (3,000 ₪ כל צד), הרי שכל צד ישלם לכב' הבורר סכום נוסף העומד על 5,000 ₪ בצירוף מע"מ.

56.     בשולי הדברים אוסיף כי על אף הביקורת העשויה לעלות מהחלטתי זו, פסק הבורר (הנמצא בפני בעת כתיבת שורות אלה) בצירוף תיק הבוררות כפי שהובא בפניי, מעידים על עבודתו המקצועית של כב' הבורר, אשר עשה ככל יכולתו בהתחשב בנסיבות, לשם הכרעה במחלוקות שהביאו בפניו הצדדים, בצורה הבהירה ביותר, מלאכה לא קלה – לכל הדעות. על עבודתו זו של כב' הבורר אין לי אלא לומר יישר כח ולברך על המוגמר. יתרה, מהחומר בפניי התרשמתי כי מספר השעות הרב שהשקיע כב' הבורר בהליך הבוררות דנן נבע מרצון עז להביא לפתרון סביר, תוך ירידה כנה ואמיתית לחקר האמת, לעיתים אף במחיר גבוה מידי. גם על כוונה זו של כב' הבורר אברך.

 
5129371
54678313
המזכירות תעביר החלטתי זו לכב' הבורר ולצדדים בדואר רשום.
 
 
 
 
5129371
 
ניתן היום, ‏‏כ"ד אדר תשע"ב     דנה ביאלר, עו"ד ‏‏‏‏18 מרץ 2012                                                עוזרת רשם האגודות השיתופיות
בירושלים, בהעדר הצדדים.
 
דנה ביאלר 54678313-/

נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה

 
 

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: