קיבוץ גשר הזיו יפצה צעירה שנפגעה כתוצאה מבור במדרכה שבשטח הקיבוץ

צעירה אשר הלכה ברחובות קיבוץ גשר הזיו טוענת כי נחבלה ברגלה לאחר שדרכה בתוך בור שנוצר עקב אבן חסרה במדרכה שבקיבוץ. הצדדים הסכימו שביהמ"ש יכריע בעניין גובה הפיצויים על דרך של פשרה בהתאם לסעיף 79(א)(א) לחוק בתי המשפט.

הרקע
צעירה בת 25 טוענת כי במהלך הליכה בקיבוץ גשר הזיו דרכה לפתע בתוך בור שנוצר עקב אבן חסרה במדרכה. כתוצאה מכך. נפלה ונחבלה בצורה שהצריכה אותה לפנות לקבלת טיפול רפואי בבית החולים לגליל מערבי, שם אובחנה כסובלת משבר בקרסול. רגלה של הצעירה גובסה והיא אושפזה להשגחה למשך יום אחד. למזלה, התאונה לא הותירה בה נכות. הצעירה טוענת כי עקב התאונה נגרם לה נזק רב – כאב וסבל, צורך בטיפול תרופתי, קושי בביצוע פעולות יומיומיות והזדקקות לעזרת המשפחה. כמו כן, הצעירה טוענת כי נגרם לה נזק כלכלי שכן במועד התאונה התפרנסה מעסק לבניית ציפורניים וקוסמטיקה שהיה בבעלותה, ועקב היעדרות ממושכת והמגבלה בקרסול, נאלצה לסגור את עסקה ולהשתלב כשכירה במקום עבודה אחר.

בעקבות התאונה הגישה הצעירה תביעה לביהמ"ש כנגד הקיבוץ בה טענה להתרשלות מצד הקיבוץ. לטענתה, תפקידו של הקיבוץ הינו לדאוג לתחזוקת המדרכה ולאיתור מפגעים שבתחום שיפוטו, ולא כך עשה. הצעירה העמידה את סך הפיצויים אותם היא דורשת על סכום כולל של 60,300 ₪ בראשי נזק של הפסד שכר לשעבר, כאב וסבל, עזרת צד ג' והוצאות.

הקיבוץ מצידו לא חלק על קיומו של המפגע הנטען, אלא מיקד טענותיו בדבר היעדר הוכחה של נסיבות התאונה. לטענת הקיבוץ יש לדחות את התביעה שכן לתאונה לא היו עדים מלבד הצעירה שנפגעה וכן לאור העובדה כי התאונה אף לא הוזכרה במסמכי המיון. לחילופין, יש לטעון לאשם תורם משמעותי מצד הצעירה. באשר לטענותיה של הצעירה בדבר נזק כלכלי, הקיבוץ ציין כי התובעת השתכרה שכר של כ-1,000 ₪ לחודש מעבודתה כעצמאית ומטעם זה הפכה שכירה וסגרה את העסק. כמו כן, מהמסמכים שהוצגו עולה כי הצעירה החלה לעבוד כשכירה שלושה ימים לאחר התאונה, דבר המוכיח שאין קשר בין התאונה לבין סגירת העסק, אשר נסגר לאחר חודשיים. על כן, הקיבוץ הציע לצעירה פיצוי בסך של 17,000 אלף ₪.

הצדדים הסכימו שביהמ"ש יכריע בתביעה על דרך של הפשרה בהתאם לסמכותו לפי סעיף 79(א)(א) לחוק בתי המשפט.

דיון והכרעה

ביהמ"ש עיין במסמכים הרפואיים, במסמכים שצורפו לכתבי הטענות ובתמונות שצרפה הצעירה. בית המשפט ציין כי לא הוצגו קבלות בדבר ההוצאות הרפואיות וגם לא מסמכים בדבר הפסדי שכר להם טוענת הצעירה. בהתאם לממצאים אלו, קיבל את התביעה בחלקה וחייב את הקיבוץ לשלם לצעירה סך של 21,000 ₪.

סיכום

הקיבוץ ישלם לצעירה סך של 21,000 ₪, כן הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 3,686 וכמו כן ישיב לה את סכום האגרה ששילמה.

ניתן ביום ח' בתמוז, תשע"ט, 11 ביולי בהיעדר הצדדים.