קיבוץ יטבתה לא יוכל להרים מסך ולתבוע באופן אישי את בעלי המניות של חברה אשר חייבת לו מאות אלפי שקלים

קיבוץ יטבתה סיכם עם חברת "תפוח מעון דבוש 1999" (להלן: "החברה החייבת") כי הקיבוץ יספק בצל לחברה. עם הזמן, התגלעו מחלוקות כספיות בין הצדדים, ולכן פנו הצדדים, בתביעות הדדיות, לבוררות. בשנת 2008 אישר ביהמ"ש את החלטת הבורר המחייב את החברה בתשלום כספים לקיבוץ, ובעקבות פסיקה זו החל הקיבוץ בהליכי גביית החוב.

כעת, פונה הקיבוץ לביהמ"ש בתביעה כלפי בני משפחת דבוש, המשמשים כמנהלים ובעלי מניות בחברה החייבת, וטוען, כי בכל פעם שעסקיהם של דבוש לא עולים יפה, וחברה שבבעלותם צוברת חובות ונושים, הם ממהרים לרוקן מתוכן את אותה חברה ולהקים תחתיה חברה חדשה, מתוך מטרה להתחמק מהנושים ומתשלום החובות שנצברו לחובת החברה הקודמת. על כן, עותר הקיבוץ להרמת מסך התאגדות מעל החברה ולייחס לבני משפחת דבוש, באופן אישי, את יתרת החוב בתיק ההוצל"פ, שעמד ביום הגשת התביעה על סך של 242,949 ₪.

מנגד, טוענים בני משפחת דבוש, כי אין עילה להרמת מסך ההתאגדות המפריד בינם ובין החברה החייבת, שהרי החברה החייבת הינה אישיות משפטית נפרדת, ולא ניתן לחייב אותם באופן אישי בפרעון חובותיה של החברה החייבת. לטענתם, החברה היא שחויבה בפסק הבוררות, ולא הם, ולכן אין לדרוש מהם את הכסף.

דיון והכרעה

ראשית, מבהיר ביהמ"ש, כי עיון בתדפיס של רשם החברות מלמד כי שניים הם בעלי המניות בחברה החייבת - חברת "תפוח דבש 1996 בע"מ" וגיא דבוש. לפיכך, פוסק ביהמ"ש, כי יש לבדוק האם ניתן להרים מסך נגד בעלי מניות אלו, בעוד ששאר בני המשפחה לא רלוונטיים לדיון זה והתביעה נגדם נדחית.

לצורך הרמת מסך מוטלת על החברה האחריות להוכיח כי נעשה שימוש באישיות המשפטית הנפרדת של החברה "באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה" או "באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה".

בעניין חברת "תפוח דבש 1996" קובע ביהמ"ש, כי הואיל והאחרונה הוקמה 3.5 שנים טרם הקמתה של החברה החייבת, וכן עיסוקה - קירור מיון שיווק של תפוחי אדמה הובלה בקרור, שונה לחלוטין מעיסוקה של החברה החייבת – טיפול קילוף של תפו"א, מוכח כי "תפוח דבש 1996" לא היתה קיימת לצורך העברת פעילות החברה החייבת אליה, אלא זמן רב טרם הקמתה של החברה החייבת. לפיכך, דוחה ביהמ"ש את בקשת הקיבוץ להרמת המסך כלפי חברת תפוח בדבש 1996 בע"מ.

בהמשך, דן ביהמ"ש האם צודק להרים מסך נגד גיא דבוש, ופוסק, כי מהעדויות אשר הוצגו בפניו נלמד כי אמנם גיא הינו בעל מניות בחברה החייבת אך אינו פעיל בניהולה. לא רק זו, מדגיש ביהמ"ש, אלא שהוצג בפני ביהמ"ש תצהיר חתום ע"י גיא ולפיו הוא עבד בשלוש השנים האחרונות כשכיר בחברת טבע, דבר אשר מוציא מכלל ספק את שאלת עיסוקו בחברה החייבת. משכך, פוסק ביהמ"ש, לא הוכיח הקיבוץ כי התנהלותו של גיא בחברה החייבת מצדיקה את הרמת המסך נגדו.

לבסוף מבהיר ביהמ"ש, כי החברה החייבת הוקמה במסגרת שיתוף פעולה עם יישובי חבל מעון כדי לנהל באמצעותה את הפעילות המשותפת. החברה החייבת ואגודת חבל מעון הסכימו כי מועצת המנהלים של החברה תהיה מורכבת מ-6 מנהלים, כאשר 3 מנהלים ימונו ע"י אגודת חבל מעון ו-3 מנהלים ימונו ע"י משפחת דבוש. לפיכך, מדגיש ביהמ"ש, לא ניתן לטעון כי בני המשפחה הקימה חברה כדי להעביר אליה את החברה החייבת שהרי הניהול היה בידי גורם זר בנוסף לבני המשפחה. אולם, מי שנגמרה הפעילות עם הגורם הזר, קובע ביהמ"ש, כי ניתן להבין את ההחלטה להעביר את החברה החייבת לחברה אחרת אשר תנוהל ע"י בני המשפחה בלבד.

ביהמ"ש דוחה את התביעה וקובע כי לא ניתן להרים מסך כנגד בני משפחת דבוש ולתבוע אותם באופן אישי בגין חובות החברה.

ניתן ב- י"ח כסלו תשע"ד, 21 נובמבר 2013

לאתר קיבוץ יטבתה