קיבוץ משמרות מבקש לחייב 2 חברות שהגישו נגדו תביעה שכנגד בסך 5,400,000 שקלים חדשים, להפקיד ערובה להבטחת הוצאות תביעתן

בבית משפט השלום בחדרה בפני כב' השופט חננאל שרעבי. ת"א 38236-01-11 קיבוץ משמרות – אגודה שיתופית נ' א.א. בטונית מוצרי תשתית (2001) בע"מ ואח'
הרקע
בינואר 2011, הגיש קיבוץ משמרות כתב תביעה כנגד שתי חברות בסכום של כ-378,000 שקלים חדשים, כשכתב התביעה בוסס על הסכמי שכירות. כנגד זאת, הגישו החברות כתב תביעה שכנגד בטענה כי נציגי הקיבוץ רימו אותן וגרמו להן להפסדים כלכליים בסכום של 5,400,000 שקלים חדשים.
הקיבוץ ביקש להורות לחברות להפקיד ערובה בסכום של לפחות 240,000 שקלים חדשים, להבטחת הוצאותיו במידה והתביעה שכנגד תדחה. את הבקשה תומך הקיבוץ בטענה, כי מצבן הכלכלי של החברות אינו שפיר וסיכויי הצלחת תביעתן קלושים, ועל כן יש הצדקה לחייבן ליתן ערובה מספקת להוצאות במידה ותביעתן תידחה.
מנגד, החברות מבקשות לדחות את בקשת הקיבוץ להפקיד ערובה להוצאות ממספר סיבות: חיוב בערובה להוצאות צריכה לנהוג רק בתביעה עיקרית ולא בתביעה שכנגד; סיכויי הצלחת התביעה שכנגד אינם קלושים; מצבן הכלכלי של החברות לא מצדיק הפקדת ערובה;
לחילופין, טוענות החברות, כי אף אם ביהמ"ש ימצא לנכון להטיל עליהן ערובה הסכום צריך להיות מידתי, ובכל מקרה אין לדרוש הפקדה בפועל, וניתן להסתפק בערבות אישית ע"י בעלי השליטה בחברות.
 
דיון והכרעה
הדיון בענייננו מצריך הכרעה ב-4 שאלות:
ראשית, האם באופן עקרוני יש להורות על הפקדת ערובה בתביעה שכנגד? בית המשפט הבהיר, כי בתנאים מסויימים ניתן להטיל ערובה להוצאות גם בתביעות שכנגד, כשגובה הערובה נתון לשיקול דעת של בית המשפט, בהתאם לזהות השאלות שבין התביעה העיקרית ולתביעה שכנגד. במקרה דנן, התביעה שכנגד מוסיפה על התביעה העיקרית עוולה נזיקית, היא בסכום גבוה לאין ערוך מהתביעה העיקרית, ועל כן יש מקום באופן עקרוני לפסוק ערובה להוצאות.
שנית, האם אכן חלה התיישנות על התביעה שכנגד? בית המשפט קבע כי כאשר התביעה שכנגד והתביעה העיקרית נובעות מאותן נסיבות, לא תשמע טענת התיישנות. ובמקרה דנן, מכיוון שהתביעות נובעות מאותן נסיבות, אין התיישנות על התביעה שכנגד, לפחות בשלב זה של בירור ההליך.
שלישית, האם נסיבות המקרה מצדיקות הפקדת ערובה להוצאות? בית המשפט קבע, כי הקיבוץ הוכיח שמצבן הכלכלי של החברות בעייתי, ושסיכויי הצלחת התביעה שכנגד אינן גבוהים, ועל כן יש להורות על הפקדת ערובה להוצאות. לאחר שקלול הדברים, העמיד בית המשפט את גובה הערובה על 100,000 שקלים חדשים.
רביעית, האם ערבותם של בעלי השליטה בחברות מספקת להבטחת תשלום ההוצאות? בית המשפט השתכנע שבעלי השליטה בחברות הם בעלי יכולת כלכלית המספיקה לתשלום הערובה, ועל כן יש להסתפק בערבות אישית שלהן, והחברות נדרשו לבחור בין הפקדת 100,000 שקלים חדשים בבית המשפט או במתן ערבות בנקאית בשיעור זה או כתב ערבות אישית של בעלי השליטה.
 
סיכום
בית המשפט קיבל את בקשת קיבוץ משמרות באופן חלקי, וחייב את החברות להפקיד 100,000 שקלים חדשים ערובה להבטחת ההוצאות במידה ותידחה תביעתן שכנגד. לא ניתן צו להוצאות. 
 
ניתן ב- ג' כסלו תשע"ב, 29 בנובמבר 2011, בהעדר הצדדים.
 
לאתר קיבוץ משמרות

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: