קיבוץ ניר אליהו יצא בזול, בית המשפט קנס את הקיבוץ בסך 200,000 ₪ בלבד בגין כרייה ומכירת חול לצורך הפקת רווחים, ובניגוד לבקשת מדינת ישראל, לא דרש מהקיבוץ לשקם את הקרקע ולהשיב את המצב לקדמותו

בבית משפט השלום בכפר סבא פ' 1899/03 מדינת ישראל- הועדה המחוזית לתכנון ובניה (מחוז מרכז) נ' קיבוץ ניר אליהו

 

העובדות הרלוונטיות:

קיבוץ ניר אליהו הורשע בעבודה ושימוש במקרקעין ללא היתר. העבודה נשוא כתב האישום הינה חפירה, כריה והוצאת חול, שינועו ומכירתו לצורך הפקת רווחים, וזאת בקרקע חקלאית מוכרזת בשטח של עשרות דונמים, אשר בוצעה בחודש מרץ 2003, באמצעות חברת רולידר בע"מ, עמה התקשר הקיבוץ בהסכם. כתוצאה מביצוע העבירה, נפערו במקרקעין בורות גדולים ועמוקים. העבודות שבוצעו בחודש מרץ 2003 נעשו ללא היתר, ולאחר שקיבוץ ניר אליהו הותרה על כך ע"י הרשויות המוסמכות בינואר 2003, ונדרש שלא להמשיך בביצוע העבודות ואף נדרש להכין תוכנית לשיקום המקרקעין.

טענות מדינת ישראל- המאשימה:

קיבוץ ניר אליהו הותרה והוזהר בעוד מועד, כי כריית חול במקרקעין, שינועו ומכירתו אינם מותרים ללא היתר כחוק, וכדי להערים על הרשויות יצר הקיבוץ מצג כוזב לפיו כוונתו להכשיר את המקרקעין לביצוע עבודות חקלאיות כאשר בפועל כוונתו מלכתחילה הייתה רק למכור לחברה הקבלנית את החול הנכרה במקרקעין, לצורך הפקת רווח כספי.

מדינת ישראל מבקשת להשית על קיבוץ ניר אליהו קנס בסכום ההולם את חומרת העבירה ואת הנזק שנגרם למקרקעין, ואת הרווח הכספי שהופק על ידי הקיבוץ מביצוע העבירה.

כן, מדינת ישראל מבקשת להורות לקיבוץ ניר אליהו להשיב את המצב לקדמותו ולהפסיק כל עבודה ושימוש הנעשים במקרקעין.

מדינת ישראל טענת כי, מהמקרקעין נכרו והוצאו במהלך התקופה 300,000-400,000 מ"ק חול, ויש להתאים את הכמות במ"ק לטון ע"י הכפלה ב-1.2, כאשר המחיר לאגרגט טבעי הוא 22 ש"ח לטון, לפי מחירון דקל. לכן, ערכו הכספי של החול שנכרה הינו כ-8 מיליון ₪. העבירה בוצעה על ידי קיבוץ ניר אליהו ב-28 חודשים, מדצמבר 2000 ועד מרץ 2003. לפיכך, בחודש אחד התפוקה הכספית היא מעל 280,000 ₪. יש להשית על קיבוץ ניר אליהו קנס בגובה פי 4 מסכום זה, היינו כ-1.1. מיליון ₪.

לחילופין, יש להשית קנס על קיבוץ ניר אליהו בהתאם לחוק התכנון והבניה, בגין עבירות העבודה ללא היתר והשימוש ללא היתר בנפרד, בצירוף קנס יומי בגין עבירה נמשכת בסך כולל של 484,400 ₪.

טענות קיבוץ ניר אליהו:

מדינת ישראל לא הגישה, כפי שנתבקשה על ידי בית משפט זה, חוות דעת לגבי שיקום הכרייה לפיכך, לא ניתן לבקש צו להשבת המצב לקדמותו, משלא הוכח כי היה שוני ממשי במצב המקרקעין בין תחילת שנת 2003 לבין המצב כיום.

כן, מדינת ישראל לא הגישה חוות דעת לגבי הרווחים הכספיים שהפיק קיבוץ ניר אליהו ממכירת החול בתקופה נשוא כתב האישום, כפי שנתבקשה על ידי בית משפט זה, ועל כן היא מנועה מלבקש קנס שהינו נגזרת של הרווחים הנטענים.

בניגוד לטענת מדינת ישראל, לא בוצעה ע"י קיבוץ ניר אליהו כל כריה ומכירה בשנת 2003, ולא נמכר כל חול לגופים אחרים. וכן, הרווחים המשוערים שהציגה מדינת ישראל כרווחים שהפיק קיבוץ ניר אליהו ממכירת החול הינם ספקולטיביים ומנותקים מהמציאות.

כב' השופטת ניצה מימון-שעשוע פסקה:

אין אפשרות לקבוע כמה חול נכרה ושונע מהמקרקעין במרץ 2003, ועד כמה שינו העבודות את פני השטח, לאור העובדה שאין תיעוד חזותי או כמותי.

העבירות על חוק התכנון והבניה הפכו למכת מדינה הפוגעת במשאבי הציבור ובאיכות החיים של כלל אזרחי המדינה, ועל כן יש להשית על העבריינים ענישה מכבידה ומרתיעה, הן בדמות עונשי מאסר והן באמצעות קנסות כבדים שיהפכו את העבירות לבלתי כדאיות מבחינה כלכלית

עבירות שעניינן כריית חול שלא כחוק גורמות לטבע בארצנו נזק בלתי-הפיך, פוגעות הן פגיעה אנושית בסביבה, ואף מזיקות הן במאוד לקופת המדינה.

אף על פי, שקיבוץ ניר אליהו הורשע בעבירה של שימוש ללא היתר במקרקעין ולא בעבירה של כריה שלא כדין, העבירות זהות במהותן, והעובדה כי קיבוץ ניר אליהו היה המחזיק החוקי של המקרקעין אינה הופכת את ביזתו של המשאב הציבורי, שהועמד לרשות הקיבוץ לצורך שימוש חקלאי ולא לצורך כריה ומכירה למטרת רווח, לעבירה חמורה פחות מאשר כריה ומכירה פיראטית של קרקע השייכת לזולת או לציבור.

טענות קיבוץ ניר אליהו, לגבי פעולות הכרייה והשינוע של חול מהמקרקעין שבוצעו בידיעת הקיבוץ ובהרשאתו במרץ 2003- נדחות שכן, עומדות בסתירה לא רק להכרעת הדין, אלא גם להודאתו המלאה של הקיבוץ, לפיה "אינו חולק על העובדה... כי עבודות החפירה והמילוי במקרקעין ושינוע העפר אכן בוצעו".

הוכח כי, עיקר פעולות הכרייה במקרקעין בוצעו לפני המועד נשוא כתב האישום, במרץ 2003 ואשר נעשו באישור משרד החקלאות. אולם, לא ניתן להבחין ולהפריד בין הפעולות שבוצעו במרץ 2003 לבין הפעולות שבוצעו לפני מועד זה.

לסיכומו של עניין, השאלה היא אפוא, האם ניתן להטיל על קיבוץ ניר אליהו צו לשיקום הקרקע, כאשר מצב זה לא נגרם בעיקרו בשל העבירה בה הורשע הקיבוץ, אלא עקב פעולות שבוצעו בהסתמך על היתר של משרד החקלאות?

משלא ניתן להוכיח איזה היקף של כריה, ובאיזה מיקום במקרקעין, בוצע בתקופת כתב האישום, לא ניתן להורות על "החזרת המצב לקדמותו".

על קיבוץ ניר אליהו הושת קנס בסך 200,000 ₪, ובאפשרותו לערער על גזר הדין תוך 45 יום.

ניתן ביום 28/6/2009

לדף הבית של קיבוץ ניר אליהו

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: