רשם האגודות שב וקבע כי אין מעמדו של "בן ממשיך" כמעמדו של אדם מן החוץ המבקש להתקבל לחברות באגודה שיתופית

בפני רשם האגודות השיתופיות עו"ד אורי זליגמן. תיק מס' 397/187/11 יעל כהן בונימוב נ' שדה אילן – מושב עובדים להתיישבות שיתופית חקלאית בע"מ

בפני רשם האגודות השיתופיות                                                  תיק מס'   397/187/11                                             

 

                                                                                     

 בעניין:                        יעל כהן בונימוב
                                    ע"י ב"כ עו"ד ח. נועם ואח'

                                    רח' ז'בוטינסקי 7 רמת גן

                                    טל': 03-751840; פקס': 03-7517117                       

                                                                                                      (להלן: "המערערת/המשיגה")

 
                                                 - נ   ג   ד -
 
    שדה אילן – מושב עובדים להתיישבות
    שיתופית חקלאית בע"מ
    ע"י ב"כ עו"ד שמעון בן-הרוש
    רח' הנשיא 45, ת.ד 1409 צפת 13113

    טל': 04-6822033; פקס': 04-6822034                                                                                                                                     (להלן: "המשיבה/המושב/האגודה")

 
מיני-רציו:

* רשם האגודות השיתופיות קיבל ערעור על המלצת חוקר לפיה המשיבה אינה חברה במשיבה בקובעו, כי התיקון משנת תשס"ד לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) מאפשר ב"רחל בתך הקטנה" למושבים בעלי חוזה דו-צדדי להחיל את מוסד ה"בן הממשיך" – וכך גם במקרה דנן.

* אגודות שיתופיות – בוררות – סדרי דין

* אגודות שיתופיות – חברות – בן ממשיך

* אגודות שיתופיות – חברות – העברתן מאב לבן

* אגודות שיתופיות – חברות – תנאי קבלה

* אגודות שיתופיות – תקנון האגודה – פירושו

.

ערעור על המלצת חוקר, כפי שהופיעה בדו"ח חקירה ולפיה המשיגה איננה חברה במשיבה.

.

רשם האגודות השיתופיות, עו"ד אורי זליגמן, קיבל את הערעור, בקובעו כדלקמן:

אין מעמדו של "בן ממשיך" כמעמדו של אדם מן החוץ המבקש להתקבל לחברות באגודה שיתופית. לא בכדי עשה המחוקק על מנת לייחד מעמד זה בתקנות – אלא על מנת להקל על מי שנכלל בהגדרה זו להתקבל לאגודה השיתופית, מתוך חשיבה כי הינו ממשיך דרכו של חבר אגודה אחר. לפיכך, יש לצמצם את החסמים המונחים כנגד בעלי מעמד "הבנים הממשיכים" לכדי מינימום ולמנוע מהם את החברות באגודה רק מטעמים מיוחדים וחריגים.

סעיף 1 לתקנות מגדיר "בן ממשיך" כבן אחד בלבד או בן מאומץ אחד או נכד אחד של בעל משק, לרבות בן זוגו, המחזיק בעצמו או מכוח התחייבות בלתי חוזרת בכתב של הוריו או מכוח ירושה, במשק חקלאי, כבעל, כחוכר, כחוכר משנה, או כבר-רשות לתקופה בלתי קצובה או לשנה לפחות של מוסד מיישב והאגודה או של האגודה כשאין מוסד מיישב.

בהתאם לסעיף זה, יש לבחון שני תנאים הקובעים את כשירותו של אדם להיות במעמד של בן ממשיך באגודה: אשר לתנאי הראשון – אין ספק כי מדובר בבת אחת בלבד. אשר לתנאי השני – הרי שהמשיגה מחזיקה בעצמה במשק חקלאי מכוח התחייבות בלתי חוזרת (תצהיר וייפוי כוח) בכתב אשר ניתנה לה על ידי אביה המנוח (ובשל כך, אין חולק כי התחייבות זו הינה התחייבות בלתי חוזרת), ולפיכך, עומדת המשיגה גם בתנאי זה.

בנוסף – כאן עולה השאלה שבמחלוקת בין הצדדים והיא היכולת למנות "בן ממשיך" באגודה בה אין מוסד מיישב אלא חוזה דו-צדדי. האגודה טענה לעניין זה כי מקום בו אין חוזה תלת צדדי ומוסד מיישב, הרי שלא ניתן למנות "בן ממשיך". גם עמדתו של החוקר בדו"ח החקירה צידדה בעמדה זו, ובין המלצותיו קבע החוקר כי המשיגה לא יכולה להתקבל לחברות באגודה בהתבסס על מעמדה כ"בן ממשיך" – שעה שלא ניתן יותר לעשות כן מרגע שהשתנה החוזה באגודה מתלת צדדי לדו-צדדי.

דא עקא – שגגה נפלה בהמלצת החוקר בעניין זה. סעיף 1 לתקנות תוקן בשנת תשס"ד בעניין "בן ממשיך". "התיקון שנעשה לאחרונה בהגדרת בן ממשיך, הגם שחל גם עתה רק על אגודות שהו מושבי עובדים, קובע כי כבן ממשיך יכול להתמנות גם בר רשות המחזיק במשק לתקופה בלתי קצובה, או לשנה לפחות. כמו כן, בעוד שבעבר יכול היה לשמש כבן-ממשיך רק חוכר, או בר-רשות מטעם המיישבת (הסוכנות היהודית), הרי שלפי התיקון, יכול הבן הממשיך להיות בר-רשות מטעם האגודה. תיקון זה מאפשר גם למושבים בעלי חוזה דו צדדי להחיל את מוסד הבן הממשיך

לפיכך, אין מנוס מן הקביעה כי יש לדחות את טענת האגודה בדבר האפשרות להכיר בחבר כ"בן ממשיך" אפילו באגודה בה ישנו חוזה דו-צדדי ללא מוסד מיישב, ובתוך כך, לדחות את המלצתו של החוקר בסוגיה זו.

 
 

                   ה    ח    ל    ט    ה

 

בפני ערעור על המלצת החוקר עו"ד דן שגב וימר (להלן: "החוקר"), כפי שהופיעה בדו"ח החקירה מיום 2.3.11 ולפיה המשיגה איננה חברה במשיבה. על המלצה זו של החוקר ערערה המשיגה ולשם קבלת הכרעה בסוגיה, זומנו הצדדים לדיון בפני שהתקיים ביום 17.8.11. הצדדים הופיעו, טענו טענותיהם, ולאחר שקראתי בעיון את המסמכים אשר הוגשו על ידם הגעתי לכלל החלטה בטענותיהם להלן.

 

רקע:   

1.      ביום 2.6.10 פנתה המשיגה לרשם האגודות השיתופיות (להלן: "הרשם") בבקשה לתיקון פנקס החברים של המשיבה וזאת בהתאם לתקנה 6 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), תשל"ג-1973 (להלן: "התקנות").

2.      ביום 1.12.10 מונה עו"ד דן שגב וימר כחוקר בעניין עדכון פנקס החברים של המושב וסוגיית חברותה של המשיגה בו, וזאת בהתאם להחלטת מנהל תחום הפיקוח ועוזר הרשם דאז, מר אילן רונן, ובתוקף הסמכות הקנויה לכך בסעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות (להלן: "הפקודה").

3.      ביום 2.3.11 הגיש החוקר את דו"ח החקירה על מסקנותיו והמלצותיו, כאשר התוצאה האופרטיבית של מסקנות הדו"ח הייתה שהמשיגה אינה חברה במושב וכי עליה לעבור את הליך הקבלה לחברות בהתאם לתקנון.

4.      על דו"ח החקירה והמלצותיו ערערה המשיגה במכתב שהתקבל ביום 11.5.11. לאור האמור לעיל, קבעתי דיון בפני בנוכחות הצדדים ליום 26.7.11. נוכח בקשת הצדדים לדחייה, שונה מועד הדיון ונקבע מחדש ליום 17.8.11. בדיון התקיים במועדו הקבוע, לאחר שהצדדים הגישו עיקרי טיעון.

5.      בהחלטה מאותו הדיון, הצעתי לצדדים הצעת פשרה ואלו נעתרו לדון בהצעתי. כמו כן קבעתי כי במידה ותדחה ההצעה, אתן את החלטתי על סמך החומר שבפני ללא כל דיון נוסף בנוכחות הצדדים.

6.      ביום 20.9.11 התקבלה פניית האגודה לפיה הובהר כי הצעת הפשרה אינה עומדת על הפרק. תגובת המשיגה התקבלה ביום 4.12.11 ותשובה לכך מטעם האגודה ביום 7.12.11. לפיכך, לאור האמור בהחלטתי מהדיון ביום 17.8.11, יש לקבל

החלטה ללא קיום דיון נוסף ועל סמך חומר הראיות שבתיק.

 
טענות המשיגה:

7.      לטענת המשיגה, שגה החוקר עת בחר שלא לערוך הפרדה בין רישום זכויות קנייניות חוזיות בנחלה 44 במושב אשר נדרשות להיעשות בדרך מסוימת לבין המנגנון הקבוע בתקנות לקבלת "בן ממשיך". כלומר, מסקנותיו השגויות של החוקר ככל שהן נוגעות למישור הקנייני – הינן בנושא אשר החוקר לא נדרש אליו כלל וכלל.

8.      המשיגה טענה כי שגיאתו של החוקר בנושא דנן נבעה מניתוחו המשפטי על פיו היה על המשיגה לרשום את זכויותיה כבת ממשיכה גם במינהל מקרקעי ישראל, על מנת שלאחר פטירת האב יועברו אליה הזכויות בנחלה, אולם לטענתה, אין לרישום זה כל קשר למנגנון הקבוע בתקנה 3א לתקנות.

9.      בנוסף, לגישת המשיגה, קביעתו של החוקר לפיה קבלה לחברות במנגנון "בן ממשיך" מתקיימת רק באגודות אשר יש בהן גורם מיישב – מתעלמת לחלוטין מן הסיפא של הגדרת "בן ממשיך" אשר קובעת כי האגודה רשאית להתיר ל"בן ממשיך" להתקבל כחבר לשורותיה גם באין גורם מיישב. כמו כן, קביעה מעין זו תאיין הלכה למעשה את הדרך הפרוצדוראלית לקבלת חברים במושב עובדים מכוח תקנה 3א לתקנות.

10.לטענת המשיגה, אין כל משמעות לטענה לפיה העדר הוראה מפורשת בתקנון האגודה למינוי "בן ממשיך" מונעת הליך זה – שעה שתקנון האגודה כפוף ממילא לתקנות האגודות השיתופיות ככלל ולתקנות החברות בפרט.

11.לטענת האגודה לפיה לאור הוראות ההסכם הדו-צדדי נדרשת הסכמת האגודה להעברת הזכויות בנחלה על שם ה"בן הממשיך" – עונה המשיגה - הרי שבטענה זה התעלמה האגודה מתקנה 3א(ז) לתקנות הקובעת כי אישור להעברת זכויות ב"בן ממשיך" הוא באמצעות הקבלה לחברות ולא בעצם אישור נוסף.

12.המשיגה טענה כי שגה החוקר עת לא קבע באופן עובדתי כי המשיגה הגישה בקשה להתקבל כחברה לאגודה בהתאם למנגנון הקבוע בתקנות וכי בקשתה זו תאמה את הנוסח הקבוע בתקנון.

13.לטענת המשיגה אין ולא יכולה להיות מחלוקת בין הצדדים כי המשיגה עונה הלכה למעשה על כל שלושת הקריטריונים הקבועים בתקנה 3א – בת אחת בלבד, המחזיקה בעצמה במשק חקלאי מכוח התחייבות בלתי חוזרת בכתב. כמו כן, אין ספק כי ביום 25.10.09 הגישה המשיגה בקשה בנוסח הקבוע בתקנון לחברות. בעניין זה עמדו בפני ועד האגודה שתי אפשרויות – בוררות תוך 45 יום או לחילופין לקבל את המשיגה כחברה. בנסיבות המקרה, היות ולא נפתחה בוררות, היה על האגודה לרשום את המשיגה כחברה.

14.בעניין העברת הזכויות בנחלה – האגודה טוענת טענות סותרות – מחד, כי הנחלה אינה חלק מן העיזבון. מאידך, היא מבקשת לשם הוכחת הבעלות על אותן הזכיות, צו ירושה אשר יוכיח כי הזכויות הועברו, כך טענת המשיגה.

15.לגוף העניין, לטענת המשיגה, האגודה מתעלמת כליל מהמסמכים שהומצאו לה על ידי המשיגה לפיהן הזכויות בנחלה הועברו לה בתצהיר העברה ללא תמורה ובייפוי כוח בלתי חוזר שניתן על ידי אביה, עוד בחייו. בנסיבות אלה, אין כל רלוונטיות לבקשה להציג צו ירושה.

16.המשיגה טענה כי לאלמנתו של האב אין כל חלק ברכושו, זאת בין היתר לאור הסכם הממון שהכרת ביניהם ואושר על ידי נוטריון. בנסיבות אלה, רשאי היה האב להעביר את זכויותיו בנחלה למי שיחפוץ.

17.  לטענת המשיגה, אין כל שחר בטענת האגודה לפיה חברותו של האב באגודה פקעה, ויתרה מזו, אף החוקר דחה טענה זו.

18.בעניין הכשירות להתקבל לחברות – טענה המשיגה כי אף בממצאי החקירה נקבע כי בקרב חברי האגודה ישנם חברים רבים אשר התקבלו לחברות באגודה חרף העובדה שאינם מקיימים אורח חיים דתי, ביניהם נבחרי וחברי ועד ההנהלה.

19.למעלה מן האמור, המשיגה טוענת כי היא מנהלת אורח חיים דתי ולפיכך, אין בו בכל מקרה בכדי לפגוע במרקם החברתי של היישוב.

20.לטענת המשיגה, שגה החוקר עת קבע כי המתלוננת לא הופלתה בעצם התנהלות האגודה. בעניין משק "קוזלובסקי" – דוגמא מובהקת למקום בו האגודה אישרה בניית בית מגורים וחתמה על בקשה להעברת זכויות, מקום בו עדין לא התקבלו רוכשי המשק כחברים בפועל. בעניין משק "ויזל" – דוגמא למחזיקים בפועל בנחלה אשר הזכויות בה טרם נרשמו על שמם.

 

טענות המשיבה:  

21.לטענת המשיבה, סירוב המשיגה לשתף פעולה עם האגודה ולגלות מסמכים רלוונטיים והכרחיים מצדיק כשלעצמו את דחיית הבקשה.

22.בעניין הסכם הממון – לטענת המשיבה הסכם הממון שצץ רק לאחרונה שותק לחלוטין בנושא הנחלה וסותר את צו הירושה שהוצג.

23.המשיבה טענה כי המשיגה אינה עונה כלל על תנאי הכשירות לחברות באגודה בהתאם להוראות חלק ב' – תנאי חברות ותקנה 1(ב)(1) לתקנון האגודה. לפיכך, המשיגה איננה עונה על התנאי המקדמי בתקנה 3(א)(ב) לתקנות היות ואינה כשירה להיות חברת אגודה.

24.לטענת המשיבה, ניסיונה של המשיגה להראות כאילו היא נוהגת בהתאם לדת ישראל – אין בו דבר. טענות המשיגה כוללות חצאי אמיתות בלבד באשר להתנהלותה הדתית. המשיבה חזרה והדגישה כי היישוב הינו דתי באופן מובהק ואין בקיומם של מספר חריגים בכדי לכפות כניסתו של אדם שאינו עומד בתנאי התקנון לאגודה.

25.אשר לבקשה להתקבל לחברות – סעיף 2 לתקנון האגודה מציין נוסח ספציפי של בקשה בכתב אותה יש להגיש על מנת להתקבל כחבר לאגודה. סעיף 3א לתקנות מציין מפורשות כי את הבקשה להתקבל כחבר יש להגיש על פי הנוסח שבתקנון האגודה. המשיגה מעולם לא הגישה את הבקשה כנדרש ולפיכך יש לדחות את טענותיה לקבלה מכוח תקנה 3א. המסמך אותה הציגה המשיגה הינו "כבוש" והוצג רק בעקבות תגובת האגודה מיום 20.6.10.

26.בנושא הליך הבוררות – המשיבה טענה כי על אף שהמשיגה לא עומדת בתנאי "בן ממשיך", כשירות לחברות והתנאים הפורמאליים הנדרשים, פנתה האגודה מטעמי זהירות והודיעה לרשם האגודות השיתופיות בחודש אפריל 2010 כי ככל שהמשיגה תפנה לרשם בבקשה לעניין חברות, יש לראות את האגודה כמי שמילאה אחר הוראת תקנה 3(ג) לתקנות ולנקוט בהליך בוררות.

27.הסכם המתנה – המשיבה טענה כי זכות השימוש במשק באגודה שיתופית הינה אישית ובהעדר הסכמה של המוסדות המיישבים למינוי ה"בן הממשיך", נשלל כוחם של ההורים להעביר זכויותיהם ל"בן הממשיך". בהתאם לתקנון האגודה, חבר אינו רשאי להעביר זכויותיו בנחלה לאחר אלא אם אושרה כניסת האחר כחבר בהתאם להוראות תקנות 1-3 לחלק ב'. הסכם המתנה הינו חוזה על תנאי אשר כניסתו לתוקף מותנית בקבלת הסכמת האגודה.

28.לגוף העניין – המשיבה טענה כי היות והמשיגה איננה "בן ממשיך", הרי שהיא נהגה במשיגה בהתאם לתקנון האגודה. וועד האגודה העביר את ההכרעה בעניין מועמדות המשיגה אל האסיפה הכללית. ההליך התנהל כשורה ובסופו של יום דחתה האסיפה הכללית את בקשת המשיגה להתקבל לחברות.

 

                                                     

                                דיון ו ה כ ר ע ה

בפני מחלוקת בין הצדדים הנטועה בשאלת חברותה של המשיגה באגודה. לשם קבלת הכרעה במחלוקת זו, יש להידרש למספר סוגיות אשר הועלו בין היתר, בטענות הצדדים.

יחד עם זאת, זה המקום לציין כי לא נעלמו מעיני כל יתר טענות הצדדים, אך על מנת שלא להלאות, לא מצאתי מקום להיכנס ולדון בטענות ופרטים שאינם רלוונטיים לסעדים המבוקשים ושאין להם השפעה על התוצאה האופרטיבית של תיק זה.

 

ההפרדה בין סוגית החברות באגודה לסוגית הזכויות הקנייניות:

29.בדו"ח החקירה אותו הגיש החוקר, נדונו סוגיות שונות כאשר לא ניתן להתעלם מהצורה האינטגרלית בה התייחס החוקר לסוגיית החברות באגודה וסוגיית העברת הזכויות במשק. אין לי אלא לדחות את הצורה בה מובאים הדברים כאילו קיימת זיקה בלתי ניתנת להפרדה בין הסוגיות. הפכה מסתברא – סוגיית החברות באגודה שיתופיות יכולה ותעמוד בפני עצמה ללא קשר לסוגיית העברת זכויות במשק ואין מקום לקשור אותן בצורה כזו שאינן ניתנות לעמוד ברשות עצמן. 

30.לעניין הגדרת המשמעות של הכרה כ"בן ממשיך" והשוני בינה לבין הכרה בזכויות בנחלה, ראה דברי המלומד חיים נועם בספרו "אגודות שיתופיות – הלכות ופסיקה":  

 

"קיימים שני מישורים בהם בא לידי ביטוי מעמד ה"בן ממשיך": מישור היחסים בין האגודה לבן הממשיך ומישור היחסים הנוגע לזכויות הירושה במשק עצמו בין הבן הממשיך כבר בנעלי הוריו לאחר פטירתם ובין המוסדות המיישבים. המחוקק, מטעמים השמורים עמו, לא התייחס בתקנות לזכויות הירושה במשק עצמו ודן רק במישור הראשון – זכויות החברות של הבן הממשיך." (עמ' 242)

 

"עינינו הרואות שאין תקנה 3א' הנ"ל דנה כלל בזכויות הבן הממשיך במשק אלא אך ורק בזכויותיו באגודה. בעוד שישנה התייחסות מפורשת לזכויות הבן הממשי באגודה, אין קביעה בחוק לגבי זכויות הקניין של הבן הממשיך במשק. במילים אחרות, עצם קבלת המעמד של בן ממשיך מקבעת, אמנם, את זכויותיו של הבן הממשיך באגודה. אולם, אין היא קובעת בהכרח את זכויותיו של הבן הממשיך במשק הוריו. זכויות אלו ייקבעו בהתאם לחוזה החל על המשק (ר' סעיף 3.4.1 לעיל)." (עמ' 245) (הדגשה שלי א.ז.)

 

וכן נקבע בפסק הדין בתמ"ש (ת"א) 23220/99 דנון מרגריטה נ' אשד בתיה ואח' [פורסם בנבו]:

 

"תקנה 3א' לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) עוסקת רק ביחסים שבין הבן הממשיך לאגודה, מסדירה את קבלת הבן הממשיך כחבר באגודה, אין היא מקנה זכויות במשק עצמו. היינו, עמידה בקריטריונים המנויים בתק' מקנה "מניה" באגודה, אך אינה מעניקה זכויות במשק. כדי להקנות זכויות במשק דרוש מקור נוסף חיצוני שיסדיר את הזכויות הקנייניות..." (הדגשה שלי א.ז.)

 

31.וכן ראה סעיף 6 לתקנות אשר הוא הבסיס להליך כולו מראשיתו, שהרי מדובר בבקשה לתיקון פנקס החברים. צא ולמד – סעיף 6ד' לתקנות, מציין כי אין בתיקון פנקס החברים והכללת אדם כחבר באגודה בכדי להעניק לו זכויות או חובות כאלה ואחרות:

 

"היה אדם לחבר באגודה מכוח תיקון פנקס החברים על פי הוראות תקנה זו, אין בתיקון הפנקס כשלעצמו בכדי להעניק לו זכויות או להטיל עליו חובות כחבר האגודה אלא על-פי תקנותיה וההחלטות שנתקבלו כדין על ידי רשויותיה המוסמכות". (הדגשה שלי א.ז.)

 

32.לפיכך, לאור העובדה כי התקנות עוסקות רק במישור החברות שבין ה"בן הממשיך" לבין האגודה, וכן לאור העובדה שטענות הצדדים והסעדים שהתבקשו נוגעות לסוגיית החברות באגודה – לא מצאתי לדון בשאלות ובטענות הצדדים, ככל שהן נוגעות למישור הקנייני ולזכויות הקנייניות במשק.

 

כשירותה של המשיגה לחברות באגודה על פי תקנון האגודה:

הטענה בדבר פקיעת חברותו של האב -

33.האגודה בעיקרי טיעוניה העלתה טענה לפיה חברותו של אבי המשיגה פקעה לאור עזיבתו את היישוב משך תקופה של שנה, טרם פטירתו, ולפיכך, אין המשיגה יכולה להתקבל ליישוב על תקן "בן ממשיך".

 
 
 
 
34.להלן סעיפי תקנון האגודה הרלוונטיים לעניין זה:
 
"1) חבר יהיה:
ב) כל חבר יהיה:-
2) תושב קבוע בארגון או במושב או איש החושב להתישב."
           
6) החברות של חבר נפסקת:
ג) בעקרו את מושבו מהמושב או כשאין במחשבתו להתישב בו;"
 

7) מותר להוציא חבר מהאגודה אם יצביעו בעד הוצאתו שני שלישים החברים הנוכחים באספה הכללית אשר בסדר יומה נכללת הצעה מפני אחת הסיבות הבאות...:"

 

לפיכך, אין לי אלא לדחות טענה זו של האגודה, כפי שעשה כן החוקר. עיון בחלק ב' סעיפים 1(ב)(2), 6(ג) ו- 7, מבהירים כי חברותו של אבי המשיגה לא פסקה. ראשית, אבי המשיגה לא נשאל אודות כוונתו לחזור ולהתיישב ביישוב, כפי הקבוע בסעיפים 2 ו-6(ג). בנוסף, לא התבצעה כל פרוצדורה לשם הוצאתו מחברות בהתאם להוראות סעיף 7 לתקנון האגודה. יתרה מזו, פרק הזמן בו לא התגורר אבי המשיגה לכאורה באגודה – כשנה, אינו נראה כפרק זמן המעיד באופן נחרץ על עזיבתו של האב המנוח דרך קבע את המושב, וכי במצב דברים זה, בו אין וודאות, קל וחומר שעל האגודה היה לפנות ולברר את כוונתו של אבי המשיגה. לאור זאת, אין כל מקום לקבל טענה זו של האגודה.

 
התנהגות על פי "דת ישראל":

35.אחד התנאים לכשירותו של אדם לחברות באגודה, כפי המופיע בסעיף 1(ב)(1) לחלק ב' בתקנון האגודה, הינו העובדה שהוא "יהודי המתנהג עפ"י דת ישראל". האגודה בעיקרי טיעוניה העלתה טענות בדבר אי עמידתה של המשיגה בתנאי זה, ומשכך, לאי כשירותה להתקבל לחברות באגודה.

36.כבר כעת אומר כי הנני מצטרף לקביעתו של החוקר בדו"ח החקירה, ודוחה טענה זו של האגודה על הסף. לאור מכלול הראיות כפי שהוצגו על ידי החוקר בדו"ח החקירה, עולה כי גם האגודה מודה בכך שישנן מספר משפחות (לכל הפחות) באגודה אשר מנהלות אורח חיים חילוני – כלומר, אין מדובר בשבירתו של סטאטוס שעד ליום זה לא נפרץ.

37.יתרה מזו, המשיגה טוענת כי הינה מתנהלת על פי דת ישראל (שומרת כשרות, לא נוסעת בשבת, בנה לומד בגן ממלכתי דתי ועוד). מנגד, האגודה לא סתרה את טענותיה של המשיגה, לא הוצגה כל ראייה שיש בה על מנת לסתור את דברי המשיגה. אם סברה האגודה כי התנהלותה של המשיגה הינה כזו הנוגדת את הסעיף הרלוונטי בתקנונה – הרי שהיה עליה להרים את נטל ההוכחה ולא לטעון טענות בעלמא. התנהלות המשיגה כפי שהיא לטענתה, אין בה כדי לפגוע במרקם החברתי הקיים במושב.

 

כשירות להתקבל לחברות באגודה כ"בן ממשיך":

 

38.לנושא העומד בלב העניין והוא שאלת הקבלה לחברות על בסיס היות המשיגה במעמד של "בן ממשיך" באגודה.

39.ראשית, יש לציין כי אין מעמדו של "בן ממשיך" כמעמדו של אדם מן החוץ המבקש להתקבל לחברות באגודה שיתופית. לא בכדי עשה המחוקק על מנת לייחד מעמד זה בתקנות – אלא על מנת להקל על מי שנכלל בהגדרה זו להתקבל לאגודה השיתופית, מתוך חשיבה כי הינו ממשיך דרכו של חבר אגודה אחר. לפיכך, יש לצמצם את החסמים המונחים כנגד בעלי מעמד "הבנים הממשיכים" לכדי מינימום ולמנוע מהם את החברות באגודה רק מטעמים מיוחדים וחריגים.

 

ראה דברי המלומד חיים נועם בספרו "אגודות שיתופיות – הלכות ופסיקה":

 

"מעיון בתקנות הקובעות את הליך הקבלה לחברות של בן ממשיך עולה, כי המחוקק לא הותיר בידי האגודה אפשרויות רבות לסיכול קבלתו של הבן הממשיך לחברות. מלשון התקנה ניתן להבין כי זכותו של הבן הממשיך להתקבל כחבר הינה הנורמה התקינה והמועדפת ורק במקרים חריגים כשיש לאגודה סיבה מיוחדת למנוע מן הבן הממשיך להתקבל כחבר, חובה עליה לפנות להליך בוררות על פי התקנון וזאת תוך 45 יום וחברותו תיקבע על פי פסק הבוררות. לא נקטה האגודה בהליך בוררות הופך ה"בן הממשיך" חבר בתוך 45 יום מיום שהגיש את בקשתו". (עמ' 38 – הדגשה שלי א.ז.)

 

40.סעיף 1 לתקנות מגדיר "בן ממשיך":

 

"בן אחד בלבד או בן מאומץ אחד או נכד אחד של בעל משק, לרבות בן זוגו, המחזיק בעצמו או מכוח התחייבות בלתי חוזרת בכתב של הוריו או מכוח ירושה, במשק חקלאי, כבעל, כחוכר, כחוכר משנה, או כבר-רשות לתקופה בלתי קצובה או לשנה לפחות של מוסד מיישב והאגודה או של האגודה כשאין מוסד מיישב;" (הדגשה שלי א.ז.)

 

בהתאם לסעיף זה, יש לבחון שני תנאים הקובעים את כשירותו של אדם להיות במעמד של בן ממשיך באגודה.

אשר לתנאי הראשון – אין ספק כי מדובר בבת אחת בלבד.

אשר לתנאי השני – הרי שהמשיגה מחזיקה בעצמה במשק חקלאי מכוח התחייבות בלתי חוזרת (תצהיר וייפוי כוח) בכתב אשר ניתנה לה על ידי אביה המנוח (ובשל כך, אין חולק כי התחייבות זו הינה התחייבות בלתי חוזרת), ולפיכך, עומדת המשיגה גם בתנאי זה.

בנוסף – כאן עולה השאלה שבמחלוקת בין הצדדים והיא היכולת למנות "בן ממשיך" באגודה בה אין מוסד מיישב אלא חוזה דו-צדדי. האגודה טענה לעניין זה כי מקום בו אין חוזה תלת צדדי ומוסד מיישב, הרי שלא ניתן למנות "בן ממשיך". גם עמדתו של החוקר בדו"ח החקירה צידדה בעמדה זו, ובין המלצותיו קבע החוקר כי המשיגה לא יכולה להתקבל לחברות באגודה בהתבסס על מעמדה כ"בן ממשיך" – שעה שלא ניתן יותר לעשות כן מרגע שהשתנה החוזה באגודה מתלת צדדי לדו-צדדי.

דא עקא – שגגה נפלה בהמלצת החוקר בעניין זה. סעיף 1 לתקנות תוקן בשנת תשס"ד בעניין "בן ממשיך" ובסוגיה זו ביאר המלומד חיים נועם:

 

"התיקון שנעשה לאחרונה בהגדרת בן ממשיך, הגם שחל גם עתה רק על אגודות שהו מושבי עובדים, קובע כי כבן ממשיך יכול להתמנות גם בר רשות המחזיק במשק לתקופה בלתי קצובה, או לשנה לפחות. כמו כן, בעוד שבעבר יכול היה לשמש כבן-ממשיך רק חוכר, או בר-רשות מטעם המיישבת (הסוכנות היהודית), הרי שלפי התיקון, יכול הבן הממשיך להיות בר-רשות מטעם האגודה. תיקון זה מאפשר גם למושבים בעלי חוזה דו צדדי להחיל את מוסד הבן הממשיך".

(אגודות שיתופיות – הלכות ופסיקה, עמ' 242) (הדגשה שלי א.ז.)
 

41.לפיכך, אין מנוס מן הקביעה כי יש לדחות את טענת האגודה בדבר האפשרות להכיר בחבר כ"בן ממשיך" אפילו באגודה בה ישנו חוזה דו-צדדי ללא מוסד מיישב, ובתוך כך, לדחות את המלצתו של החוקר בסוגיה זו. התיקון משנת תשס"ד מאפשר ב"רחל בתך הקטנה" למושבים בעלי חוזה דו-צדדי להחיל את מוסד ה"בן הממשיך" – וכך גם במקרה דנן.

42.לאחר שהובהר כי המשיגה עומדת בתנאי תקנון האגודה לחברות וכי ניתן לראות בה כבעלת מעמד של "בן ממשיך", יש להמשיך ולבדוק האם פעלה כנדרש על מנת להתקבל לחברות תחת מעמד זה.

 
 
 

תקנה 3א לתקנות קובעת:

 

"(ב) בן ממשיך הכשיר לחברות על פי תקנון האגודה יגיש לועד ההנהלה בקשה בכתב להתקבל כחבר לפי הנוסח שבתקנון האגודה, בצירוף מסמכים המוכיחים את היותו בן ממשיך.

(ג) התנגד ועד ההנהלה לקבלת בן ממשיך להיות חבר באגודה, יפתח הועד בהליכי בוררות נגד אותו בן ממשיך לפי תקנון האגודה, תוך 45 יום מיום שהגיש בקשה כאמור, וחברותו תיקבע על פי פסק הבוררות.

(ד) לא החל הועד בהליכי בוררות כאמור בתקנת משנה (ג), יהיה הבן ממשיך חבר באגודה בתום 45 יום מיום שהגיש את בקשתו כאמור.

(ה) הוראות תקנה זו אינן באות למנוע מבן אחר של חבר האגודה להיות חבר בה.

(ו) הוראות תקנה זו יחולו, בשינויים המחוייבים, על בני זוגם של בעל או בעלת משק חקלאי שלהם זכות במשק.

(ז) היתה העברת זכות במשק חקלאי טעונה אישור האגודה על-פי תקנותיה, יראו כאילו ניתן לבן ממשיך אישור כאמור אלא אם לא נתקבל הבן הממשיך כחבר באגודה על פי הבוררות כאמור בתקנת משנה (ג).

(ח) תקנה זו תחול על אגודה שסווגה על ידי הרשם כמושב עובדים זולת אם נקבעו בתקנון האגודה הוראות ותנאים אחרים בענין קבלתו של בן ממשיך כחבר אגודה".

 

43.סעיף קטן ב' קובע כי על "בן ממשיך" להיות כשיר לחברות על פי תקנון האגודה. סוגיה זו עלתה ונדונה בנקודות הרלוונטיות בהחלטה זו - ראה סעיפים 33-37.

 
הגשת בקשה לחברות בכתב:

44.הדרישה הנוספת בסעיף קטן זה הינה הגשת בקשה בכתב לועד ההנהלה להתקבל כחבר באגודה – וזאת על פי הנוסח שבתקנון האגודה ובצירוף מסמכים רלוונטיים.

חלק ב' סעיף 2(א) לתקנון האגודה קובע כדלקמן:
 

"כל המבקש להתקבל כחבר באגודה לרבות אלה שחתמו על בקשת רשום האגודה יגישו לאגודה התחייבות בכתב בנוסח הבא או בנוסח דומה לו כפי הצורך..."

           

מחד, טענת המשיגה היא שנעשתה על ידה פנייה לאגודה בהתאם להוראות הקבועות בדין כפי שפורטו להלן, כבר ביום 9.9.09 כאשר מצורף מסמך פנייה לאגודה בעניין זה מיום 25.10.09, המצוין גם בדו"ח החוקר. מאידך, טענת האגודה היא כי לא נעשתה פניה בנושא זה מעולם וכי טענתה של המשיגה הינה "כבושה" ונוצרה רק בדיעבד ובעקבות תגובת האגודה מיום 20.6.10 לפניית עוזר הרשם מר אילן רונן. 

45.בבואי להכריע בשאלה זו, הרי שהסוגיה הוכרעה כבר על ידי החוקר בחקירתו – ואין זה אפשרי בשלב זה, שעה שהנני דן בהשגה על קביעותיו העובדתיות, לערער על ממצאיו, ללא כל ראיה סותרת, וללא מתן סיבה למה לא הוצגו בפני החוקר.

החוקר, אשר נכנס לעובי הקורה בהליך דנא, והיה מעורה בכל פרטיו תוך נוכחות בשטח ופגישות עם הצדדים, קבע בסיכום המסקנות של דו"ח החקירה כדלהלן:

 

"2. המתלוננת פנתה לאגודה לקבלתה לחברות על דרך כמי שהנה במעמד "בן ממשיך" רק בשנת 2009..." (דו"ח החקירה, עמ' 18, ס' 2)

           

46.הנימוק עליו מתבסס החוקר במסקנותיו לדחיית חברותה של המשיגה הינו חוסר היכולת למנות "בן ממשיך" באגודה בה אין חוזה תלת צדדי, אלא דו-צדדי – וכאמור, טענה זו נדחתה על ידי. לפיכך, לאור המלצת החוקר, ולאור העובדה כי לא נחשפו בפני ראיות חדשות הסותרות את המלצה זו של החוקר, אין לי אלא לאמץ אותה.

 
הליך בוררות:

47.תקנה 3א(ג) לתקנות קובעת כי במידה והתנגד ועד ההנהלה לקבל לחברות את המועמד כ"בן ממשיך" – על הועד לפתוח בהליכי בוררות נגד אותו ה"בן הממשיך", בהתאם לתקנון האגודה וזאת תוך 45 יום ממועד הגשת הבקשה. הועד לא עשה כן במועד הקבוע בתקנות, ולפיכך יש לראות את ה"בן הממשיך" כמי שהתקבל לחברות באגודה. 

48.במקרה דנן כאמור, המשיגה טענה כי הגישה את בקשתה בהתאם לדין כבר ב -9.9.09 ומסמך פניה מצורף מתאריך 25.10.09. לפיכך, לטענתה, חלף המועד הקבוע בדין העומד לאגודה בכדי לפתוח בהליך בוררות כנגד המשיגה, ומכאן – שהמשיגה הינה חברה באגודה. מנגד, טענה האגודה כי למעלה מן העובדה שלא הוגשה כל בקשה לחברות כמתבקש על פי הדין, הרי שמכתב שנשלח לאגף לאיגוד שיתופי ביום 29.4.10 ואושר כנתקבל על ידי הגברת אבלין לרנר, ראש אגף פיקוח, מצין כי האגודה מבקשת לראות במכתבה זה כאילו היא מילאה אחר הוראות תקנה 3(ג) לתקנות ולנקוט בהליך בוררות כנגד המשיגה.

49.אקדים ואציין כי אין בשליחת המכתב מטעם האגודה בעניין זה – כהסדר הפוטר אותה מלפעול - שעה שקמה העילה לעשות כן. אין בעצם האישור לקבלת המכתב מטעם גב' אבלין לרנר, כהסכמה לביצוע "ההנחיות" אותן כתב ב"כ האגודה במכתבו אלא רק כהודאת קבלה של המכתב ותו לא, מה גם שחלפה תקופת ה-45 ימים להגשת הערעור. לפיכך, אין לה לאגודה להסתמך על כך שקבלת מכתבה אושר בכדי לטעון כי בכך פטרה עצמה מהצורך להניע את הליך הבוררות כנגד המשיגה, עת הגיע המועד לכך.

50.השאלה העומדת לפתח היא על מי חלה החובה לפתוח בהליך הבוררות – שאלה זה באה על פתרונה בלשון תקנה 3א(ג):

 

"התנגד ועד ההנהלה לקבלת בן ממשיך להיות חבר באגודה, יפתח הועד בהליכי בוררות נגד אותו בן ממשיך לפי תקנון האגודה, תוך 45 יום מיום שהגיש בקשה כאמור, וחברותו תיקבע על פי פסק הבוררות."

(הדגשה שלי א.ז.)
 

פשיטא – חובת הפעולה מונחת על כתפי המתנגד לקבלת ה"בן הממשיך" לחברות – כלומר על כתפי האגודה.  

תקנה 3א(ד) קובעת את הסנקציה מקום בו האגודה לא פעלה כקבוע בתקנות ובמועד הקבוע בהן:

 

"לא החל הועד בהליכי בוררות כאמור בתקנת משנה (ג), יהיה הבן ממשיך חבר באגודה בתום 45 יום מיום שהגיש את בקשתו כאמור."

(הדגשה שלי א.ז.)
 

לאור האמור לעיל, עולה כי האגודה לא פעלה כנדרש ממנה, ולא פתחה בהליך בוררות תוך 45 יום למן פניית המשיגה לקבלתה לחברות באגודה (ואין לראות במכתבה לאגף לאיגוד שיתופי ככזה הפוטר אותה מהנעת הליך הבוררות). 

 
 
סוף דבר:

51.זה המקום לציין כי משעה שנקבע כי המשיגה הינה במעמד של "בן ממשיך", הרי שאין כל חשיבות או משמעות להליך קבלתה כפי שבוצע על ידי האגודה – משמע באסיפה הכללית תוך קיום הצבעה – וזאת על אף שגם בהליך זה נפלו פגמים מהותיים כפי המצוין בדו"ח החקירה, אולם כאמור, אין לכך כל נפקות שעה שהדרך לקבלת המשיגה לחברות באגודה, הינה באמצעות מנגנון ייחודי לקבלת חברים תחת מעמד של "בן ממשיך".

52.לפיכך, ולאור כל האמור בהחלטה זו, הריני קובע כי המשיגה, הנמצאת במעמד של "בן ממשיך" הינה חברה באגודה וזאת לאור העובדה כי האגודה לא פתחה בהליך בוררות כנגד קבלתה לחברות תוך 45 יום ממועד פנייתה לאגודה.

53.אשר למשא הוצאות החקירה – על מנת לפתוח בהליך החקירה, שילמה המשיגה סך של 5,800 ₪. בהתאם לסעיף 45 לפקודה, רשאי הרשם לחלק את משא הוצאות החקירה שנערכה בהתאם לסעיף 43 וזאת לאחר שייתן לצדדים אפשרות להשמיע את טענותיהם. לפיכך, הריני מורה לאגודה להגיש את התייחסותה בנושא תוך 21 יום. על המשיגה יהיה להגיש את התייחסותה תוך 7 ימים ממועד הגשת התייחסות האגודה – ולאחר מכן אתן את החלטתי.

 
 

5129371

 
 

5129371

 
אורי זליגמן 54678313-/

5467831354678313

ניתן היום, 9/1/2012, י"ד בטבת התשע"ב, המזכירות תעביר החלטתי לצדדים.  

                        אורי זליגמן, עו"ד
                  רשם האגודות השיתופיות
נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה
 

בעניין עריכה ושינויים במסמכי פסיקה, חקיקה ועוד באתר נבו – הקש כאן

 

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: