תאגיד מים וביוב רשאי לגבות היטלי ביוב בגין תשתית אשר לא הוא נשא בעלויות הקמתה

בית המשפט השלום בחדרה, בפני כבוד השופט אמיר סלאמה. ה"פ 37019-05-14 זוהיר לאחמם ו66 אח' נ' מי עירון בע"מ.
הרקע

בתובענה שלפנינו נדרש ביהמ"ש להכריע בשאלה האם תאגיד מים שהוקם ע"פ חוק מוסמך להפנות דרישת תשלום בעניין היטלי מים וביוב, ביחס לתשתית מים וביוב שהוקמה לפני שקיבל את האחריות לניהול משק המים והביוב ביישוב.

המבקשים הינם תושבי באקה אל- ג'רבייה, העותרים לקבל סעד הצהרתי לפיו דרישות התשלום ששלח תאגיד המים "מי עירון"  בטלות ואינן חוקיות מאחר והתאגיד לא ביצע שום עבודה או שירות המזכה אותו בתשלום כלשהו מהמבקשים. בנוסף, התבקש ביהמ"ש להורות לתאגיד לבטל או להקפיא כל הליך גביה שנעשה כנגדם ביחס לדרישות התשלום נשוא התובענה.

לטענת המבקשים, תשתית הביוב בגינה הוטלו דרישות התשלום, הונחה והושלמה לפני שהתאגיד קיבל לידיו את האחריות לניהול משק המים והביוב ביישוב, ומאחר ולטענתם חייבת להיות זיקה בין דרישת התשלום לבין נשיאה בעלויות ההקמה של התשתית בגינה נדרש תשלום ההיטלים, התאגיד זכאי לגבות היטלים רק עבוד עבודות אותן הוא ביצע. בנוסף, טענו המבקשים, כי במקרה זה הרשות המקומית קיבלה מימון מהמדינה לשם הקמת התשתית ולא נשאה בעלויות הקמתה, ומשכך אף לא דרשה תשלום היטל ביוב מהתושבים בחלוף השנים מעת הקמתה, ולכן אין לדרוש תשלום זה כעת.

בתשובתו טוען התאגיד, כי בהסכם שנכרת בינו לבין הרשות המקומית הועברה אליו האחריות לניהול משק המים והביוב ביישוב, וביום זה הפכה כל מערכת המים והביוב להיות רכושו הבלעדי של התאגיד, וכל זכות לגביית תשלום ביחס למערכת זו הפכה להיות שלו בלבד, גם ביחס לשירותים שניתנו לפני העברת האחריות לידיו. עוד הוסיף התאגיד, כי חלק מדרישות התשלום נשוא התובענה הן בגין שירותים ועבודות שבוצעו בתשתית לאחר שהאחריות הועברה לידיו.  

דיון והכרעה

ביהמ"ש בוחן את התשתית הנורמטיבית להקמת תאגידי המים, וקובע כי מטרת הקמת התאגידים מכוח החוק הייתה להפוך את משק המים והביוב למשק סגור, שיופרד באופן מוחלט מסמכויותיה של הרשות המקומית, והאחריות בגינו תועבר לידי תאגידי המים באופן בלעדי.

ביהמ"ש מגיע למסקנה כי לפי החוק, הרשות אינה מוסמכת עוד לעסוק בגבייה של תשלומי חובה ביחס למערכת המים והביוב, ללא קשר לשאלה מתי זו הוקמה ומי נשא בהוצאות הקמתה. בנוסף, פרשנות לפיה הרשות רשאית להמשיך ולגבות תשלומי חובה ביחס למערכת המים והביוב פוגעת בתכלית מאחורי הקמת תאגידי המים ע"פ החוק ומרוקנת אותו מכל תוכן, שכן מצב זה יביא להעברת הכספים המיועדים למימון עלויות עתידיות ביחס למערכת המים והביוב לקופת הרשות המקומית, שאינה מוסמכת עוד לטפל במערכת המים והביוב.

 

על כן, עם העברת האחריות לניהול משק המים והביוב לידי התאגיד, זכאי האחרון להפנות דרישות תשלום בעניין היטלי מים וביוב, גם אם הם מתייחסים לתשתית שהוקמה לפני כניסתו של התאגיד לתמונה ואשר התאגיד לא השתתף בהוצאות הקמתה.

 

באשר לטענת התושבים להכרחיות קיומה של זיקה ישירה בין עלויות הקשורות לתשתית לבין הזכויות לדרוש תשלומים בגינה, קבע ביהמ"ש כי אין צורך בקיום זיקה ישירה בין תשלומי החובה שהופנו לתושבים, לבין עלויות בפועל שהוצאו ביחס לתשתית, היות ודי בכך שהדרישות כוללות בתוכן רכיב צופה פני עתיד, המיועד לכסות עלויות עתידיות של טיפול בתשתית המים והביוב, בכדי להקנות לתאגיד זכות להפנות לתושבים דרישת תשלום כאמור.

 

כמו- כן קבע ביהמ"ש, כי התושבים לא התיימרו להציג ולו בדל ראיה להוכחת הטענה לפיה הרשות המקומית לא נשאה בעלות כלשהי ביחס לתשתית נשוא דרישות התשלום, ועל כן אין ביד טענה זו להועיל להם.

סיכום

לאור קביעתו של ביהמ"ש כי התאגיד היה זכאי ומוסמך להפנות לתושבים את דרישות התשלום, דין התובענה להידחות.

ניתן ביום ט"ז באייר תשע"ה, ה5 במאי 2015, בהעדר הצדדים.

 
 

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: