תביעה בגין נזקי רכוש שלטענת ע.נ.ב בקר לבשר נגרמו לה בגין שריפה שפרצה בשטחי מושב לכיש והתפשטה לעבר שטחי המרעה שלה

טענות ע.נ.ב בקר לבשר: (ב"כ של התובעת עו"ד חיים בן-אלון)

שריפה פרצה על פי טענת ע.נ.ב. בקר לבשר בשטחי מושב לכיש, השריפה התפשטה לשטחיה של ע.נ.ב. בקר לבשר והסבה נזקים קשים לשטחי המרעה.

מקור השריפה, לטענת ע.נ.ב. בקר לבשר הינה פעילות חבלנית.

מאמצי כיבוי השריפה ארכו כ 8 שעות, במהלכם ניסה מנהל ע.נ.ב. בקר לבשר בעזרת נהג שופל ליצור פסי הפרדה בין שטחי המרעה של ע.נ.ב. בקר לבשר לבין שטחי מושב לכיש.

מאמצי מנהל ע.נ.ב. בקר לבשר עלו בתוהו, ולא היה לאל ידו למנוע מן האש מלהתפשט לשטחי ע.נ.ב. בקר לבשר.

צוותי כיבוי האש נעזרו לבסוף במטוסי כיבוי וכך עלה בידם להתגבר על השריפה.

ע.נ.ב. בקר לבשר טוענים כי יש לראות את מושב לכיש כאחראים לנזקים שנגרמו, שכן, יצירת קווי הפרדה הייתה מונעת את התפשטות האש, וכמו כן, היה על מושב לכיש לצפות מצב דברים בו נזקים מסוג זה ייגרמו לשדה. בנוסף, חטא מושב לכיש בכך שלא שלח אנשים מטעמו לכיבוי השריפה כפי המתחייב.

טענות מושב לכיש:

מושב לכיש טוען להגנתו כי אין הוכחה כי מקור האש היא שטחי מושב לכיש, ואין הוכחות לגבי הגורמים להתלקחותה.

מושב לכיש טוען כי אינו אחראי לפרוץ האש ולנזקי ע.נ.ב. בקר לבשר.

מושב לכיש טוען כי מומחה לחקר שריפות מטעמו קבע כי לא עלה בידיו להגיע לכלל מסקנה באשר למקור האש ונסיבות פריצתה, עקב היקפה הנרחב.

עוד המומחה קבע כי הגיוני יותר שמקור האש הינו בשטח המרעה של ע.נ.ב. בקר לבשר ולא בשטחי מושב לכיש משום שבשטחי מושב לכיש נערך קציר והצמחייה שם הייתה נמוכה מאוד ולא אפשרה שריפה מהירה וחזקה, על כן סברתו היא כי השריפה החלה דווקה בשטחי ע.נ.ב. בקר לבשר.

בית המשפט קבע:

מנהל ע.נ.ב. בקר לבשר ונהג השופל העידו כי השריפה החלה בשטחי מושב לכיש בוודאות ויש להעדיף עדותם על פני מסקנותיו של המומחה שריפות מטעם מושב לכיש, שכן, מסקנת המומחה מבוססת על עדויות שמיעה וראיה שלאחר האירוע, העדויות שלמנהל ע.נ.ב. בקר לבשר ונהג השופל הינן עדויות ראיה.

אין לראות את מושב לכיש אחראי משום שלא נקט פעולות מניעה משום שאין לצפות מאדם סביר כי רכושו יוצת. בנוגע ליצירת קווי הפרדה- הן מעשית קווי ההפרדה לא סייעו בהפרדת האש שבין השטחים והן מומחה השריפות קבע כי קווי הפרדה שכאלו לא היו מסייעים ביצירת מחסום אפקטיבי בין השטחים.

כמו כן, הטלת מעמסה של הצבת שומרים שעה שאין מידע על חשש להצתה הינה נטל כבד שאינו סביר,

אולם, ע.נ.ב. בקר לבשר פעלו כפי הנדרש על ידם להקטנת הזנק, ועל מאמציהם להקטנת הנזק עליהם לקבל החזר מן מושב לכיש.

סוף דבר:

על מושב לכיש לשלם לע.נ.ב. בקר לבשר סך של 3,000 ₪ בגין הוצאות שהוציאו להקטנת הנזק.

ניתן ביום 06.11.2008.