תביעה לסילוק-יד ולתשלום דמי שימוש מוסכמים או ראויים.

בית משפט השלום ירושלים 005815/05 קיבוץ נחשון נ' פרדי פחיס
 

רקע:

אורנה שרון, חברת קיבוץ נחשון, גרה בקיבוץ משנת 1997 יחד עם פרדי פחיס שאינו חבר קיבוץ.

בשנת 2003 הוסכם בין הקיבוץ לבין אורנה ופרדי כי פרדי ישלם בתמורה למגוריו בקיבוץ - 400 ₪ לחודש דמי-הרשאה, כמו כן הוסכם שבתום השנה ייבדק גובה התשלום בשנית.

בתחילת שנת 2004 החליט קיבוץ נחשון להעלות את דמי-ההרשאה עבור פרדי ל1,250₪ לחודש עבור מגוריו. כמו כן החליט קיבוץ נחשון שכל בן-זוג של חבר קיבוץ יחתום על הסכם הרשאה המסדיר את מגוריו בקיבוץ.

פרדי סירב לשלם לפי התעריף החדש והמשיך לשלם לקיבוץ 400 ₪ לחודש בלבד, כמו כן סירב פרדי לחתום על הסכם ההרשאה.

דרישותיו של קיבוץ נחשון:

לשלם 21,760.9 ₪ חובו אליהם מתחילת 2004 ועד ליום הגשת התביעה; לחילופין תשלום דמי שימוש ראויים עבור השימוש בדירה לפי חישוב של 2,500 ₪ לחודש; סילוק ידו של פרדי מהדירה.  

ביהמ"ש קבע:

לאורנה יש זכות אישית להשתמש בדירה.

אורנה אינה רשאית להעביר את זכויותיה לפרדי מבלי שקיבלה הסכמה מפורשת מראש של קיבוץ נחשון, וזהו כלל יסוד כי: "אין אדם יכול להעניק לזולתו יותר זכויות משיש לו עצמו"

כב' השופט ש' סחראן מבית המשפט השלום בנצרת נדרש למקרה הדומה לענייננו בת"א 8102/04 קיבוץ פרוד אגודה שיתופית בע"מ נ' צבי המבורגר ואח' (להלן: "פרשת פרוד") וכך קבע:

"על-פי התקנון, דירות המגורים, אשר נמסרו, בזמנו, על-ידי התובע להחזקתם ושימושם של חבריו, ממשיך התובע להיות בעליהן מבחינת זכות הקנין בהן, ולחברים נתונה רק זכות השימוש בהן, בהתאם למטרות אשר נקבעו על-ידי התובע. לחבר אין זכות העברה או העברת השימוש בדירות שנמסרו לשימושו שלא בהסכמת התובע. וכן, אין החברים רשאים להתיר להתגורר, למסור השימוש או לתת רשות שימוש בדירות אלה לאדם אחר שאינו חבר התובע, לרבות בן-זוג, ללא קבלת הסכמה מפורשת מהתובע. התובע יכול לבטל הסכמה שניתנה בכל עת. (סעיף 68 לתקנות המתוקן והרשום).

הנה-כי-כן, מסקנתי היא, כי התובע הוא בעל זכות קנין בדירות. הנתבעים וגם בני-זוגם, אינם בעלי זכות קנין בדירות האמורות. לנתבעים רשות גרידא להשתמש בדירות אלה, ביחד עם בני-זוגם. התובע זכאי לדמי שכירות או שימוש מוסכמים או לחלופין ראויים מהנתבעים בגין שימושם בדירות אלה ולמשך תקופת השימוש/השכירות. טענותיהם הנלבבות של הנתבעים, לענין זה, עם כל הכבוד והענווה מחוסרות כל יסוד עובדתי ו/או משפטי ודינן להידחות, וכך אני עושה." 

 

משאין לאורנה הרשות להתיר לפרדי לגור בדירה, הימצאותו שם, כל עוד לא קיבל רשות מקיבוץ נחשון, אינה כדין. קבלת רשות פירושה חתימה על הסכם המתיר לו להחזיק בדירה;

פרדי לא הוכיח כי יש לו זכויות כלשהן בדירה. פרדי כ"בעל רשות" כ"שוכר" או כ"בעל הרשאה" צריך לשלם עבור השהות בקיבוץ והצריכה שלו ממשאבי קיבוץ נחשון. קיבוץ נחשון לא פסל את מגוריו בדירה אלא ביקש תמורה עבור השימוש.

כפי שקבע כב' שופט ש' סחראן בפרשת פרוד, השימוש בדירות קיבוץ נחשון מבלי לשלם מהווה עשיית עושר ולא במשפט עובדה שלכשעצמה מקימה זכות לקיבוץ לתבוע השבה של הסכומים היחסים שהוציא עבור שהיית פרדי

משנקבע כי לפרדי אין ולא היו זכויות כלשהן בדירה, נותר להכריע בדרישת קיבוץ נחשון לקבל דמי הרשאה או דמי שימוש ראויים.

פרדי לא הסכים לחתום על הסכם ההרשאה לכן בנסיבות אלו זכאי קיבוץ נחשון לקבל דמי שכירות ראויים מפרדי בגין השימוש בדירה וסילוק יד בהעדר תשלום.

יעקב לזר, מזכיר קיבוץ נחשון, צרף לתצהירו מחירון תושבים מעודכן לחודש נובמבר 2003, אם פרדי היה חותם על הסכם הרשאה היה הסכום מופחת עוד ומגיע ל- 1,250 ₪ לחודש בלבד.

דמי ההרשאה בסך 1,250 ₪ לחודש כוללים בחובם פרט לשימוש בדירה גם תשלום עבור מים, גז, ביוב, ניקיון, שמירה, תאורה, נוי, שימוש במגרש הטניס ובבריכה, וארוחות מסובסדות בחדר האוכל (עד ספטמבר 2005) ושירותי מכבסה (שניתנו עד ינואר 2006).

סכום של 1,250 ₪ עבור סל השירותים הרחב שקיבל ומקבל פרדי הוא סביר.

נדחית התביעה החלופית של קיבוץ נחשון לתשלום דמי שכירות חודשיים ראויים בגובה 2,500 ₪ לחודש משום שתובע אינו רשאי בסופו של העימות המשפטי לתבוע סכום גבוה יותר ללא קבלת רשות מבית המשפט.

סוף דבר:

פרדי ישלם 21,760.9 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק, הוצאות משפט שישולמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומם בפועל ועוד 8,000 ש"ח שכ"ט עו"ד, שישולם בתוספת מע"מ הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

 פרדי  ישלם את הסכום האמור לעיל ויחתום על הסכם הרשאה עד ליום 1/5/08 ואם הסכום לא ישולם או לא ייחתם הסכם כאמור  יפנה פרדי את הדירה עד לאותו יום בשעה 14:00.

 

לסיקורים נוספים בנושא

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: