תביעה לתשלום הוצאות חקירה אשר התנהלה נגד קיבוץ סער

החלטה

עיקרי העובדות שלעניין:

עיקרה של החלטה זו, הינה בדבר השתת הוצאות החקירה אשר התנהלה כנגד קיבוץ סער (להלן: "המשיב"), נוכח תלונתם של המערערים.

ביום 10.07.2007 נתמנה עו"ד מאיר אלוני (להלן: "החוקר") לבצע חקירה בנושאים שבאו לידי ביטוי בתלונותיהם של מספר חברים ובראשם אלי כהן. הסמכות למינוי החוקר מעוגנת בסעיף 143 לפקודת האגודות השיתופיות.

הנושאים שהוטלו על החוקר לבדקם היו:

בחינת ניהול הקיבוץ על יסוד החלטות האסיפה שלגעת המתלוננים מנוגדות לתקנון האגודה, לתקנות האגודות השיתופיות ולפקודה.

בחינת החלטה על מודל התפרנסות 2002

החלטה והתקנון לשיוך הדירות.

ההחלטה על שיוך נכסים יצרניים בקיבוץ.

ניהול בלתי תקין של ועד ההנהלה ואסיפת החברים.

התנהגות מנהלי האגודה הפועלים תוך ניגוד עניינים.

מממצאי החקירה הונחו ביום 18.11.2007 על שולחנו של מר אילן רונן – מנהל מח' פיקוח ועוזר רשם האגודות השיתופיות, ובו העלה החוקר את מסקנותיו על התלונות שהובאו בפניו.

כאמור עניינה של ההחלטה הנוכחית הינה לעניין הטלת הוצאות החקירה בלבד, ללא התייחסות לנושאים שנחקרו לגופו של עניין. לעניין הטלת הוצאות החקירה המליץ החוקר בפני מר אילן רונן בעמ' 17 לדו"ח החקירה סעי' 5 כך:

"לאור הממצאים כאמור, הייתי ממליץ ששכר הטרחה כפי שיקבע ישולם שווה בשווה 50% למתלוננים 50% יחוייב הקיבוץ".

לאחר שעיין מר אילן רונן בהמלצותיו השונות של החוקר בתוצאות החקירה, קבע ביום 3.3.2008 כי אופן הטלת מימון הוצאות החקירה יועבר להחלטה של הרשם על פי סמכותו לפי סעיף 45 לפקודת האגודות השיתופיות. מכאן הדיון.

טיעוני הצדדים:

המערערים טוענים לפגמים יסודיים בדו"ח החקירה ובהחלטתו של מר אילן רונן אשר קיבלת את המלצות החוקר. לטענתם יש לבטל את דו"ח החקירה על ידי מינוי של חוקר חדש.

במידה ולא תתקבל טענתם לביטול המלצתו של החוקר מבקשים המערערים להטיל את הוצאות החקירה במלואן על הקיבוץ. לדעתם, יש להתייחס להוראות התקנה ליישוב סכסוכים, וכאשר נמצא שהקיבוץ הפר את תקנונו – עליו לצאת בהוצאות החקירה.

מנגד משיב הקיבוץ כי לאחר שהחוקר ערך חקירה ממצה וליווה אותה בדו"ח מפורט ומנומק נמצא כי כל טענותיהם של מר כהן וחבריו (המערערים) היו מופרכות.

לדעת הקיבוץ בנסיבות אלו, הטלת ההוצאות בדיעבד על הקיבוץ כמוה כמתן פרס למוציאי דיבה ומחרחרי ריב, ויש בכך בשביל לעודד הגשת תלונות סרק נוספות על חשבונם של חברי הקיבוץ האחרים.

לאור זאת דורש המשיב להטיל את הוצאות החקירה במלואן של המערערים מבקשי החקירה.

דיון והחלטה:

סעיף 45 לפקודת האגודות השיתופיות, מעניק לרשם את סמכותו בדבר שיקול הדעת בדבר חלוקת משא ההוצאות של החקירה:

"אם נערכת חקירה עפ"י סעיף 43 או אם נערכת בדיקה עפ"י סעיף 44, רשאי הרשם, לאחר שיתן את האפשרות לצדדים להשמיע את טענותיהם, לחלק את משא כל ההוצאות, או אותו חלק מן ההוצאות אשר ימצא לנכון, בין האגודה, החברים או הנושה הדורשים את החקירה או הבדיקה, בין הפקידים או מי שהיו פקידים, ובין החברים או מי שהיו חברים של האגודה".

בהחלטה 1408/16/08 בעניין עופר בן חמו נ' מושב מחסיה קבעתי את הפרמטרים הבאים לידי ביטוי בהחלטה על מי להטיל את הוצאות החקירה. נקבע שם כי השיקולים שישקלו הינם בין היתר, תוצאות החקירה, קרי, האם התלונה הייתה מוצדקת והעלתה פגמים בגוף הנחקר, וכן התנהלות הצדדים במהלך החקירה, כך שיש לתת משקל לא מבוטל לדרך בה נהגו מבקשי החקירה כמו גם הנחקרים, בפני החוקר.

אומר מיד כי לעניין התנהלות החקירה, מצא לנכון החוקר בדו"ח שהגיש, להדגיש כי החקירה התקיימה בדרך עניינית ומועילה ואף פירט על כך בסיכום הדו"ח:

"אני רוצה להודות לחברים המלינים (המערערים – א.ז.) שסיפקו לי כל מסמך וכל חומר לבקשתי ועמדו לרשותי להסברים לכוונותיהם, כן הייתי רוצה להודות למר יאיר בוימל מנהל הקהילה (של קיבוץ סער – א.ז.) שהטה אוזן קשבת וסיפק כל הסבר ומסמך כתשובה לשאלותיי ובקשותיי".

זוהי לשונו של החוקר והתרשמותו האישית מהדרך בה נהגו הצדדים במהלך החקירה. כך שניתן לומר בנקל, כי החוקר הינו שבע רצון מהאופן שבו פעלו הצדדים שניהם כאחד, להביא לידי סיום החקירה באופן מהיר וממצה.

לעניין ממצאי החקירה עולה כי החקירה בכללותה לא מצאה ממצאים חריגים במיוחד, הגם שלא מצאה כי הבקשה לחקירה הייתה משוללת כל יסוד, כך שבסופו של דו"ח העיר החוקר נקודות שלטעמו עדיף ויותקנו.

לאור האמור לעיל, הנני משאיר את המלצת החוקר על כנה ומשית את הוצאות החקירה באופן שווה כלפי המערערים והקיבוץ. כל צד יישא במחצית העלויות.

אין צו להוצאות.