תיק מס' 2894/498/00 עופרי גילה נ' ''מעלה עומרים'', אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית בע''מ

 

בפני רשם האגודות השיתופיות                                           תיק מס' 2894/498/00

***************************                                          ******************* 

בעניין:

 

עופרי גילה ת.ז. 052275831

טנא עומרים

ד.נ. הר חברון 90408

המערערת

  

-   נ   ג   ד  - 

 

''מעלה עומרים'', אגודה שיתופית חקלאית להתיישבות קהילתית בע''מ

ע"י ב"כ  עוה"ד  ד. רותם ו/או  י. דגני

ו/או ט. לורברבוים ו/או א. המר

מרח' קרן היסוד 27, ירושלים

(טל' י6248877 -02)

(פקס - 6248553)

המשיבה 

                                ה    ח    ל    ט    ה

 

ביום 18.11.00 הגישה המשיבה כתב תביעה כנגד המערערת מהות התביעה עפ"י כתב התביעה נכון ליום  התביעה, חוב של המערערת למשיבה בסך :  -. 607 , 2     ש" ח .

 

הנתבעת הינה חברה אצל התובעת ומחזיקה בנכס ו/או היתה מחזיקה בזמנים הרלבנטים להגשת תביעה זו.

 

המערערת נותרה חייבת לתובעת סך של 2,607 ש"ח נכון ליום התביעה, לפי הפירוט בכרטיס חובה.

 

         התובעת פנתה בדרישה לנתבעת לתשלום חובה, אך לא נענתה.

 

ביום 6.12.00  מונה עו"ד אלימלך אברהם  כבורר בסכסוך שבין הצדדים.

ביום 17.1.01 הוזמנו הצדדים להופיע בבוררות,  לבוררות הופיעו ב"כ המשיבה עו'"ד א.המר ומר עדיאל לוביץ מזכיר האגודה. והמערערת לא הופיעה. ביום הבוררות, שעה לפני השעה היעודה לשמיעת הבוררות, התקשרה המערערת לבורר, והודיעה לו כי רוצה לשלוח פקס. הבורר  הודיע לה  במקום  כי לא תתקבל בקשה לדחייה ו/או היעדרות, שעה לפני הישיבה. בכל זאת, המערערת ביקשה את מספר הפקס, והוסיפה כי הבורר יחליט מה שיחליט.

 

המערערת לא צירפה שום הוכחות לטענותיה וטענתה שמדובר ביתרת חוב של בעלה לשעבר על תשלום עבור חוגים של הילדים, מאחר ובאותה התקופה הרלוונטית לחוב, חיו שניהם כזוג נשוי וגידלו אה הילדים ביחד , והתחייבות זו  באה מצד בעלה , ולא מצידה.

 

תגובת המשיבה לפקס , אותן טענות נטענו בפני וועדת הביקורת האגודה ונדחו ע"י הועדה , התחייבות מצד הבעל כמוה כהתחייבות האישה. לגבי תוכן הפקס נטען שמדובר בטענות בעלמא המוכחשות ע"י המשיבה.

 

בו ביום ניתנה החלטת הבורר כדלקמן:

 

"לאור הדברים הנ"ל  , ובהתאם לאזהרת תקנות האגוה"ש (בוררות בסכסוכים כנ"ל            המופיעות בגוף ההזמנה לדיון, הקובעות כי לבורר סמכות לדון ולהחליט בנוכחות צד אחד,             באם לא יופיע הצד השני לבוררות, אני מחייב את הנתבעת בתשלום חובם של האגודה בסך             2,607 ש"ח, בתוספת רבית הנהוגה באגודה, מיום התהוות החוב ב 3.10.00 ועד לתשלומו           בפועל של כל החוב....."

 

ביום 22.2.01 הגישה המערערת כתב ערעור וטענה כדלקמן:

 

הערעור מתייחס לחיובים אשר עברו בכרטיס התושב שלי בשנת 1998.

 מדובר בחיובים שהועברו דרך המועצה האזורית.

 

"מדובר כנראה בחיוב עבור חוג כדורגל אשר השתתף בו בני. את הרישום

וההתחייבות לחוג ערך כנראה, האב . בעת רישום לחוגים, יש מסמך בו מתחייב מאן

דהוא לשאת בהוצאות. אני לא רשמתי את בני לחוג וכן לא חתמתי על מסמך המחייב אותי לשאת בהוצאות. על כן לא ברור לי מדוע מחויב חשבוני בחלק מההוצאות.

 

פניתי בע"פ למועצה האזורית כדי שימציאו לי מסמכים המחייבים אותי לשלם,

אולם הם לא הגיבו, פניתי בע"פ וגם במספר מכתבים למזכירות הישוב לטיפול

בנושא , אך לצערי , המזכירות לא טיפלה בנושא והמזכיר החליט כי חובות בעלי

לשעבר בגין חוגים, חלים עלי. למרות פניה חוזרת כי המזכירות ולא המזכיד יטפלו

בנושא, לא נעשה דבר.

 

היתרה אותה הגיש הועד כיתרת חוב בסך 2600 ש"ח הינה יתרה אקראית ליום

מסויים ואינה משקפת את החוב האמיתי העומד היום, שולמו כספים בשוטף,

ולאחר תשלום בגין חודש דצמבר, החוב להיום עומד ע"ס משוער של 1300 ש"ח

הנובע מהחיוב הנ"ל בתוספת חיובי ריבית מהתקופה האמורה."

  

ביום 24.4.01  הגישה המשיבה את תגובתה לערעור שניתן על פסק דינו של הבורר מיום 21.1.01. ובעיקרי דבריה טענה כדלהלן:

 

המשיבה טענה  כטענה מקדמית לטענות המערערת ביחס לחובותיה, כי יש לדחות על הסף את ערעורה של המערערת, מאחר ויש לראות את פנקסי האגודה וספרי חשבונותיה והרישומים הנעשים לפיהם במהלך הפעילות הרגילה של המשיבה כראיה לכאורה לנכונות האמור בהם, בנוסף, טענה משיבה, כי בתקנון המשיבה המהווה חוזה עם המערערת, ישנה הוראה מפורשת הקובעת, כי ספרי החשבונות של האגודה יהוו ראיה לכאורה, ועל כן יש לדחות טענות המערערת ביחס למצב חובותיה למשיבה, כפי שמשתקפים בכרטיס חובה אצל המשיבה.

 

 המשיבה טענה לגבי  החיובים שלגביהם המערערת טוענת, כי החיובים מחוייבים ע"י המועצה האזורית "הר חברון" בקשר שירותים שהמערערת קיבלה מהמועצה דנן וכי המשיבה משמשת אך ורק צינור לגביית אותם כספים.  המשיבה הוסיפה, כי הינה מחוייבת בגין אותם חיובים, והינה חוזרת וגובה את אותם חיובים מאת המערערת, עבור המועצה דנן.

 

המשיבה טענה, כי המערערת מנסה להיאחז בטענה, כי את הרישום והתחייבות עבור חוג כדורגל, ערך כנראה האב, שהינו גרושה של המערערת מיום 3.10.94. כי גם אם נכונה טענת המערערת שאת הרישום ערך הבעל לשעבר, הרי מדובר בחיובים משותפים עבור ילדיהם המשותפים, המחייבים את המערערת מכוח חברותה אצל המשיבה, והתקנון מהווה הסכם עימה, אשר מחייבה בסילוק אותם חיובים.

 

המשיבה טענה, כי המערערת מנסה לעשות  עושר ולא במשפט,  כי מצד

אחד המשיכה לשלוח את ילדיה לחוג לאחר גירושיה, דבר שברור למערערת כי הדבר כרוך בחיובים, אך הינה מנסה להתנער מאותם חיובים לאור טענתה, כי את החיובים ערך בעלה לשעבר, כאשר החיובים שנתבעו, התגבשו כולם כאשר ילדיה של המערערת היו באחזקתה הבלעדית.

 

המשיבה טענה, כי אינה הכתובת להלנות המערערת, באשר לפניותיה למועצה דנן, ואשר לא נענתה על פיהם .באשר לפניותיה דנן של המערערת אל המשיבה, הרי המערערת פנתה לועדת הביקורת של המשיבה, אשר בדקה לפנים משורת הדין את טענותיה ואף דחתה אותם לאחר שמצאה אותם כלא מוצדקות.

 

המשיבה הוסיפה וטענה לעניין גובה חובה של המערערת, כי למעשה הינה מודה בחוב של 1,300 ש"ח וכי יתרת הסכום הוא ששנוי במחלוקת.. בעניין זה, טענה המשיבה, כי דף החשבון שצירפה המערערת לערעורה, כדי לבסס טענותיה, הינו חלקי ואין הוא מתייחס כלל לתקופות הרלבנטיות לתביעה שבגינם הערעור דנן. 

 

המשיבה הוסיפה וטענה, כי טענותיה כי החוב הנתבע בסך 2,600 ש"ח הינה יתרה אקראית ליום מסוים, כי אין בכך להעלות או להוריד, כי אכן הסכום שנתבע הוא היה הסכום הנכון ליום התביעה, וכי מצב חובה של המערערת לסוף תקופת מרץ 2001 עמד על סך של 2,092 ש"ח.

  

11. ביום 17.6.01 בדיון שנערך בפני, בנוכחות הצדדים ,החלטתי כדלקמן:

 

"הנני לפנים משורת הדין מאפשר למערערת להשמיע טענותיה, הטענות יתחלקו ל2-, הטעון

לגבי החוג  והסעות ישמע עתה, לגבי החוב בסך 376.43 ש"ח ייבדק על ידי האגודה, והאגודה

תודיע עמדתה בנושא אלי ואל המערער, המערערת תוכל אם יהיה צורך שאקבל החלטה

בנושא להתייחס לטענות האגודה ולאחר מכן לאחר קבלת התייחסות המערערת אתן החלטה

ללא דיון נוסף, המשיבה תתייחס לטענה בנושא בסך 376.43 ש"ח תוך 10 ימים מיום שתקבל

התייחסות המשיבה, זכות תגובה תוך 7 ימים. לגבי הסכום הסעות לחוג והחוג יתקיים בפני

בעת הדיון…"

 

"…המחלוקת בין הצדדים הינו חוג כדור רגל משנת 1998 על סך 184 ש"ח וחיוב להסעות על

סך 192 ש"ח מדובר בחוג שאליו יצא בן המערערת, לטענתה לא רשמה אותו לחוג, ומי

שרשם אותו הוא כנראה בעלה לשעבר שחייב לשלם עבור החוג האגודה טענה כי הבעל

לשעבר אינו חבר באגודה , הרישום שתבצע אפילו לפעמים טלפונית, הבן נהנה, הלך לחוג

כדור רגל בשעה שהיה באחזקתה הבלעדית לפיכך היה עליה לדאוג לתשלום, ולא לטעון כי

מדובר בחיוב של בעלה לשעבר.

 

לאחר שעברתי על טענות הצדדים הנני קובע כדלקמן:

אין מחלוקת כי בין המערערת השתתף בחוג כדור רגל ונהנה  מהסעות, אין מחלוקת כי חלה

חובה לשלם עבור החוג וההסעות, המחלוקת היחידה היא מי צריך לשאת בתשלום זה, האם           הבעל לשעבר או האישה. בנסיבות הענין גירושין משנת 1994 וילדים באחזקתה של             המערערת איננו יכול בנסיבות אלו לקבל את טעוני המערערת היות והיה עליה לברר טרם         שליחת הילד לחוג מי נושא בעלות, נראה בברור כי המערערת מנסה להתחמק ולהתנער             מחיוב כספי כאשר הילדים באחזקתה הבלעדית. לפיכך הנני דוחה את טענות המערערת    בנושא, אין לי ספק כי אם טעוני המערערת מראים שהבעל לשעבר שלח הבן לחוג, יש          לאישה זכות לחזור אליו ולדרוש ממנו הכספים ששילמה. המערערת לא הופיעה בדיון בפני             הבורר גם טענותיה בפני הבורר "הבורר יחליט מה שיחליט" כשלא הופיעה, למעשה אין לא        אלא להלין על עצמה, המערערת לא הגישה את עיקרי טיעוניה. המערערת לא הכחישה את             העובדות רק טענה כי על בעלה לשלם, משאין בעלה חבר, והינה האחראית על הילדים   שבחזקתה, אין ספק כי עליה לשאת בהוצאות אלו, לנושא ההוצאות היה עלי להחמיר עם    המערערת ולהטיל עליה הוצאות בגין ערעור מיותר זה בשלב זה הנני נמנע מלהטיל עליה             הוצאות היות ויש לברר את הסכום הנוסף שבמחלוקת שיתברר בין הצדדים, רק לאחר מכן אשקול את נושא ההוצאות".

 

12. ביום 21.6.01 התקבלה תגובת המשיבה להחלטתי מיום 17.6.01, שבה   קבעתי שהמשיבה תמציא את תגובתה לאחר שתבדוק את מקורו של חיוב לא ברור על סך של 376.43 ש"ח,  בספריה:

 

 

"...יתרת הסך של 376.43 ש"ח כל כולו מקורו ביתרת חוב של המערערת בלבד למועצה, ואשר       אוחד בתאריך ה – 18.7.99 , עם כרטיס חובה אצל המשיבה"

 

 

13. ביום 4.7.01 הגישה המערערת את תגובתה לטענות המשיבה, ובעיקרי דבריה טענה,

     כדלקמן:

 

חוזרת אני וטוענת כי המשיבה חייבה את כרטיס המועצה שלי שלא בדין, בעת שקבלה חיובים מהמועצה ע"ש עופרי גדעון ורשמה אותם בכדטיס המסים של עופרי גילה.

 

 בפניה שלי למועצה ולמשיבה, לא נמצא מסמך רלוונטי כל שהוא , ע"ש עופרי גילה, לא ברור לי באיזה דרך יכולה נערכו חיובים בכרטיס המסים של המועצה כאשר היא אמורה להיות רק זרוע מבצעת, ללא שיחה, אישור, או  תיאום איתי.

 

במשך שלוש השנים, לא הציגה בפני המשיבה כל מסמך, החיוב נרשם באופן שרירותי בכרטיס המסים של המועצה, ולמרות פניותיי, לא ניתן לי הסבר כל שהוא או מסמכים כל שהם .

 

14. ביום 19.7.01 התקבלה בקשת המבקשת שינתן פסק - דין בתיק הנ"ל.

 

לאחר שעברתי על טענות המערערת ועל תגובת המשיבה ולאחר שעיינתי בכל החומר שהובא בפני הנני דוחה את טיעוני המערערת.

 

המערערת לא הביאה כל ראיות לטיעוניה, המשיבה העבירה למערערת כאמור בהחלטתי מיום 17.6.2001 הסבר למקורו של החיוב בסך 376.43 ש"ח תוך 10 ימים, אולם המערערת לא הגיבה תוך 10 ימים מיום קבלת תגובת המשיבה.

 

רק ביום 4.7.2001 התקבלה תגובתה של המערערת שבה היו שוב הטענות הכלליות, לגבי חיובים של המועצה, וכי החיוב היה שלא כדין.

 

תגובת המערערת הייתה התייחסות לנושא שהוכרע על ידי ביום 17.6.2001 כאשר דחיתי את טעוני המערערת כנושא חוג הכדור רגל מהסעות. לא היה כל מקום להעלות מחדש נושא שהוכרע על ידי. המערערת לא הביאה כל ראיות שיש בהם לסתור את ראיותיה של המשיבה, אלא טענה טענות כלליות ללא כל בסיס ראיתי, הראיות  שהוגשו בתשובת המשיבה מיום 4.7.2001 היו לגבי נושא שהוכרע סופית.

 

לפיכך הנני דוחה את טעוני המערערת ומאשר את פסק דינו של הבורר עו"ד אברהם אלימלך מיום 17.1.2001.

הנני קובע כי ערעור זה מוטב ולא היה מוגש כלל, מדובר בערעור שלא נסמך על כל ראיה, אלא ניסיון למשוך הליך, במצב דברים רגיל הייתי מטיל על מגישת  ערעור זה הוצאות גבוהות, אולם במקרה זה התרשמתי כי אכן מצבה הכלכלי של המערערת קשה והינה מתקשה לשלם אף את הסכומים שאינם במחלוקת, לפיכך הנני קובע שהמערערת תשא בהוצאות המשיבה בגין ערעור זה בסכום סמלי של 600 ש"ח בצרוף מ.ע.מ וריבית כחוק מיום החלטתי ועד תשלומו המלא למשיבה.

 

ניתן היום 8.8.2001 , בהעדר הצדדים                                    אורי זליגמן, עו"ד 

המזכירות תעביר לצדדים את החלטתי                         רשם האגודות השיתופיות