תביעות הדדיות לעניין מכירת תוספת למבנה מגורים בקיבוץ החותרים

תביעה לאכיפת הסכם מכר לתוספת מבנה מגורים בקיבוץ החותרים, ותביעה נגדית על סך 33,010 ₪ לפיצויים בגין ליקויים בממכר והוצאות.

הרקע

התובעים, בני הזוג לוי, הינם חברי קיבוץ החותרים אשר היו בעלי זכויות המגורים בדירה בשטח הקיבוץ ואשר בנו לה תוספת של כ-28 מ"ר. לאחר שהחליטו בני הזוג להעתיק את מקום מגוריהם לבית אחר בקיבוץ, זכו הנתבעים, אב וביתו, במכרז לקבלת זכות המגורים בדירה. בעקבות כך, ביקשו הנתבעים לרכוש גם את תוספת הבניה.

לצורך קביעת המחיר לתוספת הבנייה, הזמינו הצדדים סוקר שיעריך את שווי תוספת הבניה ותכולתה, ואלה הוערכו על ידו בסך כולל של 78,000 ₪. בין הצדדים נחתם הסכם לפיו כשבועיים לאחר החתימה, יעבירו הנתבעים לתובעים סך של 50,000 ₪ על חשבון תוספת הבניה ותכולתה, כאשר בנוגע לשארית הסכום, הוסיפו הצדדים תיקון בכתב יד, לפיו נכתב כי "שאר הסכום עד יתרת 28,000 ₪ יועבר לבני הזוג לוי בתוך שלושה חודשים". בהמשך, העבירו הנתבעים לתובעים סכום נוסף של כ-10,000₪.

המחלוקת נסובה סביב משמעות הנכתב בכתב יד. התובעים טוענים, כי משמעות השינוי היא שמיתרת התמורה בסך 28,000 ₪, תופחת עלות הפריטים מתוך תכולת תוספת הבניה בהם הנתבעים לא יהיו מעוניינים, ומאחר ושווים של פריטים אלה עומד על 2,500 ₪, יש להפחית מיתרת התשלום את הסכום הזה בלבד, ולכן העמידו תביעתם על כ-15,000 ₪.

מנגד, הנתבעים טוענים, כי השינוי נעשה לאחר שסוכם בע"פ על כך שלאחר שהתוספת תועבר לרשותם, באם הם ידרשו לבצע בה תיקונים בגין ליקויים בבנייה, הסכום יופחת מיתרת התשלום אותו הם צריכים לשלם. לכן, הגישו הנתבעים תביעה שכנגד בה תבעו את עלויות התיקונים שנדרשו להם, ובה טענו בנוסף כי התובעים הטעו אותם בכך שאמרו להם שלתוספת ניתן היתר בנייה כדין, כאשר בפועל היתר כזה לא היה בנמצא.

דיון והכרעה

בעקבות אי הסדירות שנמצאה בעדותו של הנתבע, קבע ביהמ"ש, כי אין זה סביר שהתיקון לחוזה נעשה בכדי לתת לנתבעים הזכות להוריד מיתרת התשלום סכומים כה רבים, וכי באם כך היה רצון הצדדים, הם היו דואגים לעגן זאת בחוזה באופן מפורש. מה גם, שעדותו של האב סותרת את טענתו להטעיה בקשר להיתר הבנייה, שכן בעדותו הודה הנתבע שידע לפני החתימה על החוזה שלתוספת אין היתר וטען שעלויות הוצאת ההיתר גולמו בשינוי שנעשה בחוזה.

כמו כן קבע ביהמ"ש, כי מעדויות הנתבעים עולה כי ביקרו בתוספת לפני החתימה על החוזה, ומשכך היו מודעים למצבה הקיים ולליקויים אשר לכאורה היו בה. מה עוד, שהסוקר, אשר הגיע מטעמם, העריך את שוויה של התוספת לפי המצב הקיים ולכן כבר בסכום שאותו העריך היו מגולמים כל הליקויים להם הם טוענים ולא סביר שהשינוי בחוזה נועד להפחית את סכומם מיתרת התמורה כפי שנטען על ידם.

סיכום

נוכח האמור, ביהמ"ש קיבל תביעת התובעים, ודחה את התביעה שכנגד.

הנתבעים חויבו בתשלום הוצאות ושכר טרחת עו"ד התובעים בסך כולל של  8,700₪.

ניתן ביום: ו בניסן תשע"ז, 02 באפריל 2017, בהיעדר הצדדים.