תביעת מושב אחיטוב להכרה כחבר מן המניין בתנובה

תיק בוררות 74/208/02 ''אחיטוב'' מושב עובדים חקלאית שיתופית בע''מ נ' ''תנובה'' מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע''מ

 

בפני     רשם האגודות השיתופיות                                     תיק בוררות 74/208/02

 

 

בעניין:                          ''אחיטוב'' מושב עובדים   חקלאית שיתופית בע''מ

                                                ע"י ב"כ עוה"ד ע. נועם ו/או י. ליכטנשטיין

                                                מרח' ז'בוטינסקי 5, רמת גן 52520

                                                טל: 7518401-03, פקס: 7517117-03                       

                                                                                                            -המבקשת-

                                                                                                (להלן:"אחיטוב")

                                                נגד

 

 

 

1. ''תנובה'' מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע''מ

   2. תעשיות מזון תנובה אגודה שיתופית 

                                                שתיהן ע"י עו"ד עוזי מור ואח'

                              מרח' איתמר בן אב"י 4, תל- אביב                                                                                                                                                          -המשיבות-

                                                                                                           

 

                                                            החלטה

החלטה על פי סעיף 6 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), התשל"ג-1973                       

            ****************************************************************

הרקע

ביום 08.03.01 מונה ד"ר עו"ד דורון דינאי כחוקר לבדיקת סוגיית חברותה של המערערת אצל המשיבות.

בתאריך 01.01.02 המליץ עו"ד דינאי לקבוע כי המערערת אינה חברה אצל המשיבות.

על המלצה זו מערערת האגודה.

 

 

עיקר נימוקי המבקשת:

המבקשת ו/או מי מטעמה לא זומנו לשטוח את טענותיהם בפני החוקר. המבקשת לא היתה נגישה למסמכים רבים שהיו בחזקת המשיבות ובשל כך לא יכלה למצות את טענותיה.

בחקירות אחרות שנעשו בענין חברות בתנובה ניתנה לאגודות שחברותן הוטלה בספק, זכות הטיעון בפני החוקר.

על פי סעיף 5ב' לתקנון תנובה הפסקת חברות מחייבת הודעה. המשיבות לא המציאו כל החלטה של ועד ההנהלה או רשות אחרת של המשיבה בה היא מודיעה למבקשת כי חברותה הופסקה.

למבקשת יתרת זכות בקרן תנובה להשקעות שעובר לשנת 1980 אף גדלה ב-19,680 ל"י. השקעה בקרן תנובה להשקעות יכולה להיעשות רק על ידי חברה.

לחילופין עצם העברת כסף לקרן תנובה להשקעות יכולה ללמד על קבלה לחברות בדרך של התנהגות.

אין קשר ישיר בין החברות באגודה להחזקת מניות.

 

עיקר נימוקי המשיבה:

המושב פנה לתנובה מיוזמתו הודיע כי המושב הפסיק לשווק באמצעות תנובה תוצרת חקלאית וביקש לפדות את מניותיו. שמו של המושב נמחק מפנקס החברים של תנובה ומאז הפסקת החברות לא השתתף המושב בועידות תנובה.

מאז הפסקת החברות, נהגה תנובה לגבות תשלומים מחבריה בשנות ה-60, ה-70 וה-80. המבקשת לא נתבקשה ולא שילמה אף לא אחד מתשלומים אלו.

מאז הפסקת החברות לא הגיש המושב כל בקשה להתקבל מחדש לחברות בתנובה.

החוקר קבע קביעות עובדתיות שכולם מביאות למסקנה כי המבקשת אינה חברה אצל המשיבה.

ההליך שבפני החוקר הינו הליך חקירתי ולא שיפוטי. מכך נובע כי בהליך זה לא קיימת זכות הטיעון.

טענת המבקשת לגבי הרישום במאזנה של יתרה בקרן תנובה להשקעות אינה נתמכת במאזני תנובה. יתרה מכך, הפקדה בקרן תנובה להשקעות כמוה כהלוואה ואין בה משום סממן של חברות.

הפסקת השיווק לשלוש שנים ובקשת המבקשת מהמשיבה לצאת מהאגודה עונים על הנסיבות המתוארות בסעיף 5(א) בחלק ב לתקנון תנובה והן על הנסיבות המתוארות בסעיף 5(ב) והן מהוות הפסקת חברות ה"פוסקת מאליה". במקרה שכזה אין צורך בהודעה.

לגבי טענת החברות מכוח התנהגות הרי שהמבקשת לא הצביעה על נסיבות כלשהן המעידות על כך שנהג ונהגו בו כלפיה כחברה.

לגבי טענת החברות המנותקת מהחזקה במניות הרי שלא תיתכן באגודה שיתופית חברות ערטילאית. פדיון המניות שנעשה בהתאם לסעיף 3(ב)(3) בחלק ג' של תקנון תנובה קשור בצורה ישירה ליציאה מחברות באגודה.

טענות אחרות של המבקשת כגון פדיון חלקי וטענת הכפייה והעושק נדחו לגופן על ידי החוקר.

 

לאחר שעברתי על כל החומר הנני קובע כדלקמן:

לאחר בדיקה מקפת קבע החוקר כי המבקשת פדתה את מניות המשיבות שהיו בבעלותה. מכתבם של המבקשים מיום 19.03.68 מוכיח זאת מעל לכל ספק.

הליך החקירה אינו הליך שיפוטי ואין כל חובה בכל חקירה לאפשר זכות טיעון. רק במקום בו אחד מהצדדים יכול להצביע על מסמכים חדשים או להציע הסברים חדשים לגבי הנסיבות. זכות הטיעון לא נועדה בכדי לאפשר למי מהצדדים להציע פרשנות משפטית חדשה לעובדות ידועות. לא התרשמתי כי נגרם למבקשת עוול כלשהו בהעדר מתן זכות הטיעון וזאת מכיוון שהשגתה מסתכמת בהיעדר נגישות למסמכים שנמצאים בחזקתה של המשיבות ושהוצגו בפני החוקר.

המבקשת טוענת כי לא ניתנה הודעה לועד האגודה על הפסקת חברותם. בשל הזמן הרב שעבר לא ניתן לצפות כי המשיבות תמצאנה את כל המסמכים שנכתבו או שלא נכתבו לפני כשלושים שנים. לעניין זה ניתן לראות את תשלום ערך המניות שקיבלה המבקשת מהמשיבות כהודעה על הפסקת חברותה או כהוכחה מספקת להעברת נטל ההוכחה על כתפי המבקשת.

המבקשת טוענת כי לחלופין יש להכיר בה כחברה בשל הרישום במאזניה של הסכומים שהופקדו בקרן תנובה להשקעות. הזמן הרב שעבר מאז והעובדה כי אין רישום תואם במאזני תנובה, די בהם בכדי לפסול טענה זו. ברם גם אם אקבל את הרישום כעובדה קיימת אין בתשלום סכום שנרשם כהלוואה בכדי להצביע על התנהגותה של המבקשת כחברה או כי נהגו במבקשת כחברה. במקרה בו עומדת אגודה מול האדם הבודד הרי שממנה נדרשת הקפדה בהתנהגות כלפי החבר. לעומת זאת במקום בו עומדת אגודה להתיישבות מול אגודה יצרנית כאשר ההתנהלות ביניהם עיסקית לחלוטין, סטנדרט ההתנהגות הנדרש משני הצדדים זהה. כאשר גורם עיסקי מלווה סכום כלשהו לגורם עיסקי אחר אך טבעי הוא כי ישמור על כל המסמכים הנוגעים בדבר ואף ידרוש את החזרת ההלוואה במועד הקבוע בהסכם. באם סבר המושב כי מתן הכסף איננו בגדר הלוואה אלא בגדר גיוס הון מהבעלים, הרי שעליו לוודא כי הוא אכן רשום כבעלים. 

החוקר לא מצא שום מסמך הקושר את המשיבות למבקשת, לאחר פדיון המניה ושיש בו משום מנהג של המשיבה במבקשת כחברה או משום התנהגותה של המבקשת כחברה.

 

לאור כל האמור לעיל הנני מחליט לאמץ את המלצות החוקר ולקבוע כי המבקשת איננה חברה אצל המשיבות.

 

ניתן היום 24.07.03                                              אורי זליגמן,עו"ד

בהעדר הצדדים                                                        רשם האגודות השיתופיות

המזכירות תעביר החלטתי לצדדים

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: