תביעת מושב גן שורק להכרה כחבר מן המניין בתנובה

תיק מס' 983/308/04 גן שורק – מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע''מ נ' תנובה - מרכז שיתופי לשווק תוצרת חקלאית בישראל בע''מ

 

בפני רשם האגודות השיתופיות                                               תיק מס' 983/308/04

 

 

 

בעניין:               גן שורק   –מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע''מ

 

ע"י ב"כ עוה"ד ח. נועם ו/או ע. נועם ו/או א. ללצ'וק

ו/או י. בנדר ו/או י. ג'רסי ו/או י. ליכטנשטיין ו/או

ד. פיאלה ו/או ע. סאסי ו/או ע. שאקי

                                    מרח' ז'בוטינסקי 7, מגדל משה אביב

                                    רמת גן 52520

טל. 03-7518401-3; פקס. 03-7517117;

 

                                                                                               

המשיג

 

 

ובעניין : 1. תנובה - מרכז שיתופי לשווק תוצרת חקלאית בישראל בע''מ

 

        2. תעשיות מזון תנובה - אגודה שיתופית                                                              חקלאית בישראל בע"מ

                       

שתיהן ע"י ב"כ עוה"ד עוזי מור ואח'

                        מרח' איתמר בן אב"י 4

תל-אביב   64736

טל' 04-6070600; פקס 04-6070666;

 

                                               

                                                המשיבה

 

 

 

ה  ח  ל  ט  ה:

רקע עובדתי:

 

בעניינה של המשיגה, גן שורק – מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (להלן – "האגודה"), עלתה השאלה האם היא חברה מן המניין במשיבה 1 (להלן - גם "תנובה"), לאור הודעה שנמסרה מטעמה של זו האחרונה, כי האגודה אינה חברה בה או במשיבה 2 (להלן - גם "תעמ"ת").

 

בנסיבות אלה פנתה האגודה, אל רשם האגודות השיתופיות (להלן – "הרשם"), בבקשה כי יתוקן פנקס החברים של תנובה, לפי תקנה 6 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), התשל"ג-197 (להלן – "תקנות החברות").

 

ביום  25.11.01 מונה חוקר, עו"ד דורון דינאי (להלן – "החוקר"), לחקור בשאלת החברות, לפי סעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות (להלן – "הפקודה").

 

ביום 25.07.02 הגיש החוקר את ממצאי חקירתו על פיהם המליץ בפני הרשם, שלא להכיר באגודה כחברה מן המניין בתנובה.

 

ביום 09.09.02, בהתאם לתקנה 6(ב) לתקנות החברות, ניתנה לאגודה זכות טיעון (בכתב) על דוח החוקר.

 

ביום 18.07.04 התקבלה השגתה של האגודה על דוח החוקר ומסקנותיו.

השגה זו היא נשוא הליך זה שבפני.

 

דוח החוקר:

 

מדוח החוקר עולה כי לטענת האגודה המשיגה, שווקה תוצרתה באמצעות תנובה משך שנים. התקשרות זו חייבה את חברות האגודה במשיבה 1. כמו כן, האגודה מעולם לא הודיעה על הפסקת חברותה, ומעולם לא הוצאה מחברות במשיבה 1.

על פי דוח החוקר, ביסוס טענה זו של האגודה מסתמכת על חלקים מדוחותיה הכספיים בהם מופיעים סכומי כסף המהווים השתתפות הן ב"קרן תנובה אכספורט" והן ב"מרכז תנובה בע"מ". סכומים אלה, לטענתה, מהווים ראיה לכך כי האגודה החזיקה במניות תנובה ולפיכך – היא חברה בה. טענת האגודה לגבי שווק תוצרת חקלאית באמצעות תנובה, וכן כי מחזיקה היא במניות תנובה, לא נסמכה בכל מסמך או תצהיר שהוא מנציג כלשהו זולת האמור לעיל. יתרה מזאת, נמסר על ידה כי איננה מחזיקה במסמכים נוספים, זולת המסמכים שנמסרו.

תנובה טוענת מנגד, כעולה מדוח החוקר, כי אין בידה כל מסמכים הקשורים לקבלת האגודה לחברות, וכי האגודה אינה רשומה בפנקס החברים שלה. כמו כן, אין כל טענה מצד תנובה לגבי היות האגודה חברה בעבר.

מסקנת החוקר הייתה כי האגודה לא עמדה בנטל להוכחת חברותה בתנובה שכן הן לגבי שווק תוצרת חקלאית והן לגבי החזקה במניות תנובה – אין כל ראייה; לעניין סכומי הכסף המהווים השתתפות ב"קרן תנובה אכספורט" וכן ב"מרכז תנובה בע"מ" – אין רלוונטיות לשאלת החברות שכן לגבי "קרן תנובה אכספורט" – המדובר הוא באישיות משפטית נפרדת מתנובה, ולגבי "מרכז תנובה בע"מ" – לא הובהר פשרם של סכומים אלה על ידי האגודה, ולא צוין כי סכומים אלה הם בגין מניות דווקא. כמו כן, לא נמצאה על ידי החוקר כל ראיה לשווק תוצרת חקלאית של האגודה באמצעות תנובה.

החוקר ציין כי בתקנונה של תנובה, קיימת פרוצדורה מסודרת לקבלת חברים לאגודה. לא נטען, וכן לא הוכח, על ידי האגודה כי מילאה אחר פרוצדורה זו. כמו כן, אין בתקנון תנובה בתקופה הרלוונטית כל הוראה לפיה משווקי תוצרת חקלאית באמצעותה - הופכים לחברים בה. שווק תוצרת חקלאית הינו תנאי לחברות, אך אין בו די על מנת להפוך לחבר. אמת, כי באותה התקופה לא הערימה תנובה כל קושי על משווק המעוניין בחברות באגודה, עם זאת היו גופים ששווקו תוצרתם דרכה, מבלי להצטרף כחברים. המסקנה העולה היא, אפוא, כי אין קשר מחייב בין שווק תוצרת חקלאית ובין חברות בתנובה.

לעניין המשיבה 2 (תעמ"ת) הוסיף החוקר כי אין בידו הסמכות לחקור שכן כתב המינוי היה ספציפי לעניין תנובה בלבד. תעמ"ת הינה אישיות משפטית נפרדת מתנובה.

 

לאור האמור לעיל, המלצת החוקר הייתה דחיית דרישת האגודה לתקן את פנקס החברים של תנובה ולהכלילה בו כחברה מן המניין.

 

טענות האגודה:

 

לטענת האגודה, שווק תוצרתה באמצעות תנובה חייבה אותה להיות חברה בה. בנוסף לזאת, שילמה האגודה לתנובה סכומי כסף, חלקם הוגדרו כדמי חבר, וחלקם על חשבון מניות בתנובה.

טוענת האגודה כי בעצם המצאת מאזניה המבוקרים, בין השנים 1977-1985, ברור ונהיר כי בפני ברית הפיקוח הוצגו בשעתו המסמכים המעידים כי הוקצו לה מניות במשיבות.

עוד טוענת האגודה כי למיטב ידיעתה לא נדרשו המשיבות להציג את מסמכי הנהלת החשבונות שלהן לזמנים הרלוונטיים, מהם ניתן ללמוד על היקף שיווק המשיגה באמצעותן, ואולי אף על ניכוי בגין מניותיהן אצל האגודה.

אי התכחשותן של המשיבות לשווק תוצרת האגודה דרכן, אי ההתכחשות למאזניה המבוקרים של האגודה, כמו גם לאפשרות כי נרשמו במסמכיהן ניכוי מתמורות האגודה בגין מניותיהן – מדברות בעד עצמן, לדעת האגודה.

לטענת האגודה, החוקר התעלם מכל האמור, ולא רק שלא העביר את נטל ההוכחה על כתפי המשיבות – הטיל את כל כובד משקלו על כתפי האגודה.

 

לאור כל האמור, אין מנוס מאי קבלת מסקנותיו של החוקר. לפיכך, מתבקש הרשם להורות על תיקון פנקס החברים של המשיבות באופן שהאגודה תרשם כחברה בהן.

 

טענות המשיבות:

 

טוענות המשיבות, כי האגודה מעולם לא הייתה חברה מן המניין בתנובה, לא ביקשה להתקבל ככזו, וכן לא ביצעה את הפרוצדורה המתאימה לשם כך. לפיכך, מעולם לא הופיעה בפנקס החברים של תנובה.

טוענות המשיבות, כי אין לראות באגודה חברה מכוח התנהגות לאור העובדה כי תנאי תקנה 2א לתקנות החברות אינן מתקיימים בעניינה.

לטענת המשיבות, נכון הדבר כי חברי תנובה מחויבים לשווק תוצרתם באמצעותה, אך חיוב זה הוא חד כיווני, שכן תנובה נהגה לשווק תוצרתם של גופים אשר בחרו, משיקוליהם הם – שלא להיות חברים בתנובה. לפיכך, אין בעובדה כי גוף מסוים, לרבות האגודה, שווק תוצרתו באמצעות תנובה ולא כלום לעניין החברות.

טוענות המשיבות כי הצדק עם החוקר, בהפרידו את תנובה מ"קרן תנובה אכספורט" שכן הן אינן אחד.

בהמשך לאמור מוסיפות המשיבות כי מאזניה של האגודה שהוצגו אינם מספקים לשם ביסוסה של טענת החברות, הן לאור העובדה כי לא הוברר מקורם של הסכומים המופיעים בהם, והן לאור העובדה כי אין כל ראיה לכך שמדובר בהשקעה במניות דווקא.

 

לאור זאת, מסקנותיו של החוקר מוצדקות הן, יש לקבלן כלשונן ובהתאמה – אין לתקן את פנקס החברים של תנובה באופן שיכלול את האגודה כחברה בה.

 

לאחר הדיון שהתקיים בפני ולאחר שקראתי בעיון את החומר שבפני הנני קובע כדלקמן:

 

ראשית, אציין כי מקובלת עלי טענתן של המשיבות בעניין הדחייה על הסף;

אכן, ביום 09.09.02, בהתאם לתקנה 6(ב) לתקנות החברות, ניתנה לאגודה זכות טיעון (בכתב) על דוח החוקר. זאת, בהתאם למכתב מטעמו של מר אילן רונן, מנהל מחלקת הפיקוח ועוזר הרשם, אשר זו לשונו (בסעיף 3):

 

"...שמורה לכם הזכות להשמיע טענותיכם בכתב בפני הרשם, בכל הנוגע להמלצת החוקר כאמור, עד לא יאוחר מ- 21 יום מהיום."

 

ניתן לראות, אפוא, כי הגשת ההשגה מטעם האגודה חורגת מתחום זה אשר ניתן לה על ידי מר רונן (תחום של 21 יום), חריגה בלתי סבירה לחלוטין בת כמעט כשנתיים. כמו כן, הצדק עם המשיבות כי חריגה זו לא נומקה על ידי האגודה.

לאור זאת, נראה כי יש הצדקה מלאה לדחייתה של ההשגה על הסף.

 

אף על פי כן, ניתנה לאגודה, לפנים משורת הדין, האפשרות לטעון טענותיה. על כן אוסיף, כי לגופו של עניין, אני מקבל את מסקנותיו של החוקר - ואפרט טעמי:

 

לא הוכח בפני החוקר, ואף לא בפני, כי האגודה הייתה בעבר חברה במשיבה 1; האגודה לא טענה כי התקבלה לחברות המשיבה 1 לפי הפרוצדורה הקיימת (שהייתה קיימת מאז ומעולם) לחברות על פי התקנון. טענתה היחידה היא כי עצם שווק תוצרתה באמצעות תנובה מקנה לה את החברות לה טוענת בפני. כמצוין בדוח החוקר, שווק תוצרת חקלאית באמצעות תנובה הוא אכן תנאי הכרחי לחברות בה, אך, כאמור, איננו תנאי מספיק ואין בו, כשלעצמו, כדי להפוך לפי התקנון, את המשווק באמצעות תנובה, לחבר בה, באופן אוטומטי.

לעניין זה אף הובאו עדויות בפני החוקר (המפורטות בדוח החוקר בסעיף 19) לכך כי תנובה נהגה לשווק תוצרת חקלאית לא רק עבור חבריה אלא גם עבור גורמים חקלאים שאינם חברים בה. נכון הוא כי באותה תקופה לא הערימה היא קשיים על המבקשים להצטרף כחברים בה, אלא שלמרות זאת, עדיין שווקה היא עבור גופים חקלאיים אשר העדיפו, מסיבותיהם הם, שלא להיות חברים בה, וסטאטוס זה אינו בחזקת 'יוצא דופן'. המסקנה העולה מן האמור, כי בניגוד לטענותיה של האגודה, השווק באמצעות תנובה אינו מקנה חברות בה.

יתרה מזאת, האגודה לא הוכיחה את עניין השווק עצמו - באמצעות תנובה; לא הוצגו על ידה נתונים כגון: הכמויות ששוקו, מועד השווק, מהם הסכומים שנוכו, לטענתה, על חשבון מניות ואלו סכומים נוכו כעמלות. האגודה הציגה מכתב מטעם מר יצחק משה ז"ל, אשר לא היה בפני החוקר, ואשר מצהיר כי בין השנים 1958 ו- 1959 שווקו על ידו, כמו גם ידי אחרים, ביצי מאכל – באמצעות האגודה ובאמצעות תנובה. גם במכתב זה אין כדי להפריך את הטענה, שהוכחה על ידי תנובה, כי אין דבר בין שווק באמצעות תנובה ובין שאלת החברות בה.

בנוסף לאמור, לא נמצאה כל ראיה על שווק תוצרת חקלאית של האגודה באמצעות תנובה הן בשל העדרה של הכרטסת מהתאריכים הרלוונטיים והן בשל העובדה כי בדוחות פדיון תוצרת חקלאית שבידי תנובה לשנים הרלוונטיות אין כל אזכור לאגודה. עצם השווק אינו מוכחש, אלא שאף לא הוכח.

ראיה נוספת, כי טענת היות האגודה חברה בתנובה לא הוכחה, היא בדיקותיו של החוקר את ההזמנות לאסיפות החברים, אי הופעתה של האגודה בין המוזמנים לאסיפות אלה ואי קבילתה על כך.

אני מקבל מסקנותיו של החוקר גם בעניין אופן ההתייחסות לאותם חלקי דוחות כספיים של האגודה, המציגים השתתפות ב"קרן תנובה אכספורט" וב"מרכז תנובה בע"מ". כמוהו, סבור גם אני, כי המדובר בישויות משפטיות נפרדות מתנובה, ולאור זאת - לא הוכח שהוו תשלום על חשבון מניות או עמלות בתנובה. אינני מסכים עם הטענה כי "נהיר לכל כי בהצגת המאזנים המבוקרים יש כדי להצביע באופן חד משמעי כי בפני עורכם, ברית הפיקוח, הוצגו בשעתו, מסמכים שונים לפיהם הוקצו למבקשת מניות במשיבות", כטענת ב"כ האגודה. זאת מהטעם כי מדובר במאזן האגודה, שאין למשיבות כל יד בעריכתו. גם אם נכון הדבר, הרי שאין בו כדי להצביע על חברות, ואם נגבו כספים, הרי אין בהם כדי להיות מניות חבר במשיבות.

לאור האמור, אינני רואה טעם לדון בשאלה האם פקעה חברות האגודה בתנובה.

לעניין תעמ"ת יש לציין כי החוקר לא בדק זכויותיה של האגודה בה. אולם, מדובר כיום באגודות בהן מתקיימת זהות בין בעלי מניותיהן, על פי החלטת האסיפה הכללית משנת 1999. בעבר, היו חברות בתעמ"ת רק חלק מאגודותיה של המשיבה 1. לא היה כל מצב בו חברים במשיבה 2 אינם חברים במשיבה 1. על כן בדיקתה הספציפית אינה נדרשת.

 

 

מסקנתי היא, אפוא, כמסקנתו של החוקר: אכן האגודה, גן שורק - מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, לא הרימה את נטל ההוכחה המוטל עליה בבואה לטעון לחברות, שהרי 'המוציא מחברו – עליו הראיה'.

כמו כן, תנובה הוכיחה כי בטענותיה המועלות אין ממש. לפיכך, אין נטל ההוכחה צריך להתהפך, כפי שמנסה ב"כ האגודה לטעון.

 

אני קובע כי האגודה אינה חברה בתנובה. בהתאמה – אין להכליל את האגודה בפנקס החברים של תנובה.

 

לעניין חלוקת משא הוצאות החקירה, כאמור בסעיף 45 לפקודה, על המשיג לפרט טענותיו בנושא תוך 21 ימים מיום קבלת החלטתי.

 

 

 

ירושלים היום  24.01.2005                                                 אורי זליגמן, עו"ד

בהעדר, המזכירות תעביר                                               רשם האגודות השיתופיות

החלטתי לצדדים ולחוקר.

 

 

 

 

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: