תביעת מושב צור משה להכרה כחבר מן המניין בתנובה

תיק בוררות 74/208/02 ''צור משה'' מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע''מ נ' ''תנובה'' מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע''מ

 

בפני     רשם האגודות השיתופיות                                     תיק בוררות 74/208/02

 

 

בעניין:                          ''צור משה'' מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע''מ

                                                ע"י ב"כ עוה"ד ע. נועם ו/או י. ליכטנשטיין

                                                מרח' ז'בוטינסקי 5, רמת גן 52520

                                                טל: 7518401-03, פקס: 7517117-03                       

                                                                                                            -המבקשת-

                                                                                                (להלן:"צור משה")

                                                נגד

 

 

 

1. ''תנובה'' מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע''מ

                                                2. תעשיות מזון תנובה אגודה                                                                                שיתופית 

                                                שתיהן ע"י עו"ד עוזי מור ואח'

                                                מרח' איתמר בן אב"י 4, תל- אביב                                                                                                                                                          -המשיבות-

                                                                                                           

 

                                                            החלטה

החלטה על פי סעיף 6 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), התשל"ג-1973                       

            ****************************************************************

הרקע

ביום 08.03.01 מונה ד"ר עו"ד דורון דינאי כחוקר לבדיקת סוגיית חברותה של המערערת אצל המשיבות.

בתאריך 01.01.02 המליץ עו"ד דינאי לקבוע כי המערערת אינה חברה אצל המשיבות.

על המלצה זו מערערת האגודה.

 

 

עיקר נימוקי המבקשת:

לא התמלאו הוראות התקנון לעניין הפסקת החברות של המבקשת אצל המשיבות. המשיבות לא הגיעו להסכם עם המבקשת בדבר יציאתה מחברות כנדרש על פי סעיף 5(1)ב' לתקנון המשיבות. 

פדיית המניות על פי סעיף 3 לתקנון המשיבות אינה גורמת להפסקת חברות שכן הפסקת החברות מוסדרת בסעיף 5 לתקנון.

המבקשת מעולם לא הודיעה על רצונה להפסיק חברותה ומעולם לא נתנה למשיבה הודעה על הפסקת חברותה.

המשיבה לא המציאה כל מסמך או ראיה המצביעה על בקשה להפסקת חברות ובנוסף לא הצביעה על החלטה של ועד ההנהלה או של כל גוף אחר לפיהן התמלאו התנאים לפקיעת החברות.

אין קשר ישיר בין החברות באגודה להחזקת מניות. על פי מטרותיה של תנובה די בשיווק תוצרת בכדי להיות חברה. התקנון החדש, בו נחסמה קבלה לחברות מכח התנהגות, מלמד כי בעבר די בהתנהגות כחברה בכדי להיחשב כחברה.

 

עיקר נימוקי המשיבה:

המושב פנה לתנובה מיוזמתו במכתב מיום 15.02.66 והודיע כי המושב הפסיק לשווק באמצעות תנובה תוצרת חקלאית וביקש "להחזיר לנו את המניות וניקויים אחרים אשר בזכותנו". שמו של המושב נמחק מפנקס החברים של תנובה ומאז הפסקת החברות לא השתתף המושב בועידות תנובה.

תנובה דרשה מהמבקשת להחזיר לה את כל תעודות המניה שהיו ברשותה. ביום 22.03.66 החזיר המושב את כל תעודות המניה שהוצאו לו ואף הודיע על כך במכתב. 

מאז הפסקת החברות, נהגה תנובה לגבות תשלומים מחבריה בשנות ה-60, ה-70 וה-80. המבקשת לא נתבקשה ולא שילמה אף לא אחד מתשלומים אלו.

מאז הפסקת החברות לא הגיש המושב כל בקשה להתקבל מחדש לחברות בתנובה.

החוקר קבע קביעות עובדתיות שכולם מביאות למסקנה כי המבקשת אינה חברה אצל המשיבה.

לגבי טענת המבקשת כי יש צורך בהסכם הרי שהפסקת השיווק לשלוש שנים ובקשת המבקשת מהמשיבה לצאת מהאגודה עונים על הנסיבות המתוארות בסעיף 5(א) בחלק ב לתקנון תנובה והן על הנסיבות המתוארות בסעיף 5(ב) והן מהוות הפסקת חברות ה"פוסקת מאליה". במקרה שכזה אין צורך בהודעה.

לגבי טענת החברות מכוח התנהגות הרי שהמבקשת לא הצביעה על נסיבות כלשהן המעידות על כך שנהג ונהגו בו כלפיה כחברה ויתרה מכך המבקשת הצהירה כי "לפני שנים הפסקנו לשווק דרככם".

לגבי טענת החברות המנותקת מהחזקה במניות הרי שלא תיתכן באגודה שיתופית חברות ערטילאית. פדיון המניות שנעשה בהתאם לסעיף 3(ב)(3) בחלק ג' של תקנון תנובה קשור בצורה ישירה ליציאה מחברות באגודה.

המבקשת לא הוכיחה כל סממן של התנהגות שתוביל להכרה בה כחברה מכח התנהגות. לגבי טענת השיווק דרך תנובה הרי שדין טענה זו להידחות מכיוון שתנובה שיווקה תוצרת של חברים ושל חקלאים שאינם חברים.

 

לאחר שעברתי על כל החומר הנני קובע כדלקמן:

לאחר בדיקה מקפת קבע החוקר כי המבקשת פדתה את מניות המשיבות שהיו בבעלותה. חלופת המכתבים בין המבקשת למשיבה מוכיחה זאת.

המבקשת טוענת כי לא ניתנה הודעה לועד האגודה על הפסקת חברותם. בשל הזמן הרב שעבר לא ניתן לצפות כי המשיבות תמצאנה את כל המסמכים שנכתבו או שלא נכתבו לפני כשלושים שנים. לעניין זה ניתן לראות את תשלום ערך המניות שקיבלה המבקשת מהמשיבות כהודעה על הפסקת חברותה או כהוכחה מספקת להעברת נטל ההוכחה על כתפי המבקשת.

לעניין זה מקובלת עלי תשובתו של ב"כ תנובה כי מכתביה של המבקשת מהוות ראיה לפקיעת חברות מאליה ובמקרה זה ההודעה אינה מהותית לעניין פקיעת החברות.

מחיקת המבקשת מספר החברים ואי הזמנתה במשך שנים ארוכות לועידות תנובה יכלו להוות אינדיקציה למבקשת כי היא הוצאה מחברות או כי חברותה פקעה. בכל אותם השנים לא מחתה החברה ולא פנתה למשיבה בבקשה להחזיר אותה לרשימת החברים.

החוקר לא מצא שום מסמך הקושר את המשיבות למבקשת, לאחר פדיון המניה ושיש בו משום מנהג של המשיבה במבקשת כחברה או משום התנהגותה של המבקשת כחברה.

 

לאור כל האמור לעיל הנני מחליט לאמץ את המלצות החוקר ולקבוע כי המבקשת איננה חברה אצל המשיבות.

 

ניתן היום 10.08.03                                                אורי זליגמן,עו"ד

בהעדר הצדדים                                                        רשם האגודות השיתופיות

המזכירות תעביר החלטתי לצדדים

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: