תביעתו של יהודה פלצ'י להשבת כספים ששילם לממ"י ממושב בית אליעזר

תיק בוררות 892/659/02 בית אלעזרי מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע''מ נ' יהודה פלצ'י

 

ה ח ל ט ה

 

1.         רקע

 

המשיב הגיש כנגד האגודה תביעה להחזרת כספים אשר שילם לממ"י.לטענתו, קיים הפרש כספי ניכר בין הסכום אותו נדרש לשלם למינהל עבור היוון המגרש, לבין הסכום אותו שילמו שאר חברי האגודה בגין ההיוון של המגרשים שלהם.

מנסיבות שונות, נמשכה הבוררות זמן רב. הבוררת שמעה הוכחות והוגשו ראיות ע"י הצדדים.

 

2.         פסק הבוררת:

 

            פסק בוררות ארוך ומנומק ניתן בתאריך 12.9.04.

            לאחר דיון ממצא פסקה הבוררת כי העובדה שתוכנית ההרחבה כללה מספר מגרשים פחות ממספר הזכאים למגרש, אינה מזכה את התובע  בפיצוי כספי.

            יחד עם זאת קבעה הבוררת כי התובע  הופלה בהפליה פסולה, אשר על כן הבוררת חייבה את האגודה להשיב לתובע את ההפרש בין הסכום ששילמו מרבית החברים לממ"י לבין הסכום ששילם התובע לממ"י, במועד מאוחר יותר.

 

            הבוררת קבעה כי נוצרה הפליה כאשר מבצעים השוואה בין המשיב לבין חבר אחר באגודה, מר שטרום,  אשר האגודה החזירה לו את ההפרש בתשלום לממ"י.

 

3.         על פסק הבוררת הגישה האגודה ערעור.

 

4.         עיקר טענות האגודה בערעור:

 

 א.        המשיב לא שילם בזמן את דמי הפיתוח ובכך נגרם לאגודה נזק.

           

 ב.        לנושא ההפליה טענה האגודה כי הפליה יכול שתהיה רק בין שווים ואילו המשיב – מצבו לא היה שווה לחברים אחרים. כמו כן טענה האגודה כי  אין להשוות את המשיב  לחבר שטורם,  משום שהאחרון  נפגע לאור העובדה שהאגודה החליפה לו את המגרש וזאת הסיבה שהאגודה  השיבה לשטורם את ההפרש בכסף בתשלום לממ"י.

 

ג.          עוד טענה האגודה כי טעתה הבוררת כשלא קיבלה את טענת המניעות של האגודה. היינו: המשיב מנוע מלטעון נגד החלטות אותן קיבלה האגודה כאשר המשיב עצמו היה חבר בועד שקיבל את ההחלטות. דוגמא להחלטה כזו:

            תנאי מקדמי להפניה למינהל הוא תשלום דמי הפיתוח במועד. אין חולק כי המשיב שילם דמי פיתוח רק כחמש שנים לאחר המועד שנקבע בהחלטת האגודה. אשר על כן טוענת האגודה, אין להשיב למשיב את אשר שילם ביתר למינהל מקרקעי ישראל בעבור דמי היוון למגרש, מאחר והאיחור היה באשמת המשיב.

 

5.         המשיב מבקש לאשר את פסק הבוררת.

 

6.         דיון והחלטה:

 

עיינתי היטב ב-2 הערעורים אשר נשמעו בפני בנדון וכן עיינתי בתיק הבוררות ובכל המסמכים אשר הוגשו בנדון.

 

7.         בעיקרי הטיעון שלה, טוענת המשיבה, כי המשיב חייב היה לשלם עבור פיתוח המגרש במועד, ובכך שלא עשה זאת גרם נזק לאגודה.

הבוררת בפסק הבוררות קבעה כי נזק כאמור לא הוכח ע"י האגודה.

מתיק הבוררות עולה כי כל העובדות היו בפני הבוררת.

בפרק 3.2.4 לפסק הבוררות, דנה הבוררת בכך שהתובע הופלה בהפליה פסולה. וזה אכן עיקר ערעורה של המערערת.

            עיון בפרק זה בפסק מלמד כי למרות שמדובר במשפחה אחת, משפחת שטורם, קובע סעיף  3.2.4.7 כי:

 

            "העיקרון המנחה בדיני אגודות שיתופיות הוא כי האגודה השיתופית חייבת לנהוג בהגינות וללא משוא פנים כלפי כל חבריה".

 

            הבוררת גם לא התעלמה מבג"צ 528/88 אליעזר אביטן נ. ממ"י פד"י מ"ג(3) 297 הקובע כי הפליה קיימת רק כאשר "נסיבות זהות גררו אחריהן יחס שונה".

8.         אין אני מוצאת מקום להתערב בהחלטת הבוררת הקובעת כי התובע זכאי להחזר עבור ההפרש בתשלום דמי ההיוון למינהל בסך של -.62,669 ₪.

            ואולם, לאור השוני בהתנהגות של המשיב, בהשוואה לשאר חברי האגודה, בעיקר בשאלת תשלום דמי פיתוח  לאחר חמש שנים, אין אני מחייבת את האגודה בתשלום הפרשי הצמדה וריבית מיולי 2003 ואילך.

 

9.         האגודה תשלם למשיב את ההפרש הכספי בסך -.62,669 ₪ בחלוקה לשלושה תשלומים החל מתאריך 1.8.06.

 

10.       האגודה הגישה תביעה להחזר ההפרש בדמי ההיוון ממינהל מקרקעי ישראל. במקביל, ובהתאם לניירת אשר הועברה אלי ע"י באי כח הצדדים, חתם המשיב על כל מסמכי "התביעה החדשה" נגד ממ"י אשר האגודה ארגנה לגבי מספר חברים.

במידה והאגודה תיזכה, ישולם הכסף אשר יתקבל ממינהל מקרקעי ישראל לאגודה, וזאת על פי כתב המחאת זכויות של המשיב.

 

11.       בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

 

12.       החלטה זו תישלח בדואר רשום לבאי כוח הצדדים.

 

 

ירושלים: ה' באב התשס"ו                                                            לאה רוזנטל, עו"ד

                30  ביולי  2006                                    עוזר רשם האגודות השיתופיות

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: