תושבי שכונת ההרחבה במושב עדנים ישלמו היטל ביוב למועצה על אף ששילמו בעבר דמי פיתוח עבור תשתית הביוב

בבית משפט השלום בנתניה בפני כב' השופטת יעל קלוגמן. ו"ע 285-08 שלמה נצר נ' מועצה אזורית - דרום השרון
הרקע

26 תושבי שכונת ההרחבה במושב עדנים, הנמצא בתחום המועצה האזורית דרום השרון, נדרשו לשלם בשנת 2008 היטל ביוב למועצה, וזאת על פי חוק העזר של המועצה. יש לציין, כי בעוד שאגרת ביוב מהווה תשלום שוטף עבור הולכת השפכים משכונתם והטיפול בהם במט"ש, היטל ביוב משולם כתשלום הוני עבור מרכיבי מערכת הביוב: ביב מאסף ומט"ש.

התושבים סבורים, כי היטל זה נגבה מהם שלא כדין, שהרי הם שילמו עבור תשתית הביוב במהלך שנות ה-90 של המאה הקודמת. לטענתם, במשך עשר שנים הציגה בפניהם המועצה מצג שווא, לפיו מערכת הביוב המשרתת אותם הינה הפתרון המלא והסופי לתשתית הביוב, ואם כך, הרי שחיובם זה הינו כפול, ולכן יש לבטלו. יש לציין, כי התושבים מחזקים את טענתם בעזרת כתב התחייבות שקיבלו לביתם, לפיו מאושר לחברת החשמל לחבר את הבית לרשת החשמל ולכן מקובל לראותו כאישור לאכלוס הבית. בהתאם לאישור זה, סבורים התושבים, כי קיימת מערכת ביוב ציבורית כוללת במקום, עבורה הם שילמו, ואין הם צריכים לשלם בשנית.

מנגד, טוענת המועצה, כי תשתית הביוב, שהוקמה בשכונת ההרחבה, נועדה להיות חלק מתשתית ביוב כוללת, אשר תוקם בעתיד במושב כולו. בהתאם לכך, לא הותקנו בשכונת ההרחבה החדשה בורות ספיגה, אלא הותקן, מלכתחילה, ביוב ציבורי בתוך השכונה, בעוד שהתקנת קווי ביוב ציבורי ביתר חלקי היישוב בוצעה רק למעלה מעשר שנים לאחר מכן.

המועצה מדגישה, כי היא חיברה את שכונת ההרחבה לקו הולכה על מנת שלא לעכב את אכלוסה של שכונת ההרחבה, ובהעדר תשתית ביוב ביתר חלקי היישוב, היה צורך לחבר את הביוב הציבורי של שכונת ההרחבה אל קו הולכה ואל מתקן טיהור שפכים (מט"ש) קיימים.

המועצה מחזקת את טענותיה בכך שהוציאה כתב התחייבות על פיו משמע, כי התושבים יודעים כי מערכת הביוב שהוקמה בשכונתם הינה  חלק מתשתית כוללת שתוקם בכל המושב.

לפיכך, סבורה המועצה, כי התושבים מעולם לא חויבו, ולא שילמו היטל ביוב על פי חוק העזר, ועל כן חיובם בדרישות התשלום מושא הערר אינו חיוב בכפל.

דיון והכרעה

ראשית, מציין ביהמ"ש, כי הרשות המקומית היא האחראית להתקנת והפעלת מערכת הביוב הציבורי בתחומה, והיא הרשאית לגבות את היטל הביוב.

ביהמ"ש קובע, כי לפי חומר הראיות שהוצג בפניו, עולה בבירור כי הביוב הציבורי הותקן ביתר חלקי היישוב רק בשנת 2008, כלומר עשר שנים לאחר החתימה על כתב ההתחייבות, ורק לאחר התקנה זו ניתן היה לחבר את המושב אל מט"ש קבוע בניר אליהו.

ביהמ"ש מדגיש, כי מחומר הראיות אכן עולה כי המועצה הקימה מערכת ביוב בשכונת ההרחבה רק בכדי לא לעכב את אכלוסה של השכונה, וכי מערכת זו נועדה להיות חלק מתשתית הביוב הציבורי של כל היישוב בעת שהמועצה תקים אותה.

בהמשך, פוסק ביהמ"ש, כי היטל ביוב איננו מושתת על זיקה לנכס מסוים, אלא לצורך מימונה של מערכת הביוב הציבורי הכוללת, הן של קווי הביוב הציבורי שביישוב כולו והן קווי הביוב המאסף והמט"ש שאליהם תחובר מערכת הביוב של המושב. לפיכך, קובע ביהמ"ש, כי נדחית טענת התושבים לפיה בתשלומם עבור מערכת הביוב בשכונת ההרחבה הם יצאו ידי חובתם, ומדגיש, כי תשלומים אלו היו רק עבור הביוב הציבורי שבתוך שכונת ההרחבה, אך אין בכך כדי לפטור אותם מתשלום היטל הביוב שהם חבים בו ע"פ דין.

ביום 13.11.2013 נדחה ערעור בנושא הנ"ל ע"י ביהמ"ש המחוזי.

 
סיכום

בית המשפט דוחה את הערעור, ופוסק, כי היטל הביוב שנדרש מהתושבים בשנת 2008 נגבה כדין ואין להשיבו.

בנוסף, ביהמ"ש פוסק, כי התושבים ישלמו למועצה הוצאות משפט בסך 15,000 ₪.

ניתן ב- ט' אדר תשע"ג, 19 פברואר 2013

לאתר מועצה אזורית דרום השרון

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: