בוררות חובה: בית המשפט קבע כי סכסוך בעניין שיוך דירות ביו הקיבוץ ליורשי חבר, ראוי לבירור בהליך בוררות, ובפרט כאשר קיים מנגנון ליישוב סכסוכים בתקנון הקיבוץ
בית משפט השלום בנוף הגליל-נצרת, לפני כבוד השופטת הבכירה שאדן נאשף-אבו אחמד
ת"א 31768-09-24 קבוצת גבע אגודה שיתופית נ' פרנס ואח'
תמצית:
בית משפט השלום בנצרת דן בבקשה לעיכוב הליכים והעברתם להליך בוררות, במסגרת תביעה לפינוי וסילוק ידם של יורשיו של חבר קיבוץ גבע, שהתגורר בדירת מגורים בקיבוץ עד לפטירתו. בליבת הדיון עמדה השאלה האם סכסוך בין היורשים לבין הקיבוץ בעניין זכויותיהם בשיוך דירת המנוח מהווה מחלוקת פרטנית-יישומית הראויה לבוררות, או מחלוקת בעלת אופי חוקתי וחשיבות ציבורית שמקומה בבית המשפט.
רקע:
קיבוץ גבע אגודה שיתופית (להלן: "קיבוץ גבע") הגיש תביעה לפינוי וסילוק ידם של יורשיו של חבר קיבוץ (להלן: "הנתבעים"), שהתגורר בדירת מגורים בקיבוץ החל משנת 2018, ועד לפטירתו בשנת 2022. לטענת קיבוץ גבע, הבעלות והקניין בדירה עודם בבעלותו, ועם פקיעת זכות השימוש של המנוח בדירה במועד פטירתו, אין בידי הנתבעים כל זכות בדירה, לרבות זכות שימוש או חזקה.
הדיון בפסק הדין סב על בקשת אחד הנתבעים, חבר קיבוץ גבע (להלן: "המבקש"), לעיכוב הליכים והעברתם להליך בוררות, בהתאם לקבוע בתקנון הקיבוץ.
טענות הצדדים:
לטענת המבקש, יש לעכב את ההליכים כנגדו ולהעביר את המחלוקת להליך בוררות, בהתאם להוראת סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הבוררות"). זאת, לטענתו, משום שסעיף 113 לתקנון קיבוץ גבע, לצד סעיף 10 לחוברת שינוי אורחות החיים בקיבוץ, קובעים כי במקרה של מחלוקת בין הקיבוץ לבין חבר קיבוץ, קיימת חובה לפנות תחילה להליך גישור או פישור, וככל שזה לא צלח – יש לברר את המחלוקת במסגרת בוררות. המבקש עוד טוען כי הבהיר, הן בעל-פה והן בכתב, את נכונותו לנהל את המחלוקת בפני בורר.
קיבוץ גבע מתנגד לעיכוב ההליכים ולהעברה לבוררות מכמה טעמים:
- הסכסוך אינו קשור לחברותו של המבקש בקיבוץ, שכן בנוגע לירושת המנוח כל הנתבעים שווי זכויות ומעמד כלפי הקיבוץ, ואין למבקש מעמד או זכות שונים מאחיו.
- בשל ריבוי הנתבעים (היורשים), לא ניתן לפצל את הדיון ולקיימו במקביל בשתי ערכאות שונות.
- המבקש לא עומד בתנאי סעיף 5(א) לחוק הבוררות, שכן לא עומד בתנאי המהותי לפיו "היה מוכן לעשות את כל הדרוש לקיום הבוררות... ועדיין מוכן לכך". זאת, משום שבמכתב תשובת הנתבעים לדרישת הפינוי, שנשלח לפני הגשת התביעה הנדונה, אין אזכור לרצון המבקש לברר את המחלוקת בבוררות.
- מדובר במחלוקת בעלת אופי חוקתי וחשיבות ציבורית, החותרת לשינוי מהיסוד של הליך השיוך ותיקון החלטות האסיפה הכללית בדיעבד. כזו אינה בסמכות בורר, שמוגבלת ליישום או פרשנות של החלטות הקיבוץ.
דיון והכרעה:
בית המשפט קיבל את הבקשה. נקודת המוצא בענייננו היא כי בית המשפט יטה לעכב את ההליכים שבין הצדדים להסכם בוררות, זולת אם נמצא כי קיים טעם מיוחד לכך שהסכסוך לא יידון בבוררות. וזאת במיוחד לאור אופיין המיוחד של אגודות שיתופיות, שכן ראוי כי סכסוכים בתוך האגודה יתבררו בפני גופים פנימיים שלה או לפני גופים אחרים הקרובים להגשמת רעיון השיתופיות. משכך, דחה בית המשפט בחריפות את ניסיון קיבוץ גבע להתנער מהמנגנון ליישוב סכסוכים שהוא עצמו קבע בתקנונו – תחילה בפני צוות יישוב מחלוקות, ובהיעדר פתרון בפני בורר.
בליבת הדיון בבקשה נדרש בית המשפט לבחון האם מדובר בסכסוך בעל אופי חוקתי שאינו ראוי להליך בוררות. בית המשפט קבע כי יש להבחין בין סכסוכים פרטניים-יישומיים הראויים לבוררות, לבין עניינים חוקתיים בעלי חשיבות ציבורית רחבה. במסגרת זאת, הוצגה גישתה המרחיבה של הפסיקה (ת"א (מרכז) 52267-12-21), המכירה בכך ששיוך דירות הוא עניין פרטני-יישומי, לצד מגמה ברורה להעברת סכסוכים בנושא זה לבוררות. במקרה דנן, קבע בית המשפט שמדובר במחלוקת פרטנית בין יורשי המנוח לקיבוץ ביחס לזכויותיהם בשיוך דירת המנוח, מבלי שהוכחו השלכות ציבוריות רוחביות המצדיקות בירור בבית המשפט.
כמו כן, נדחתה טענת הקיבוץ כי המבקש לא עמד בתנאי חוק הבוררות, שכן הקיבוץ עצמו לא העלה את האפשרות להפעלת מנגנון הבוררות ליישוב סכסוכים במכתביו ליורשים, ולכן לא ניתן לפרש את תגובתם כסירוב לקיום הבוררות. לבסוף, קבעה השופטת כי תניית הבוררות בתקנון קיבוץ גבע חלה על כל יורשיו של המנוח, ולא רק על המבקש מהיותו חבר קיבוץ.
סיכום:
בית המשפט נעתר לבקשה והורה על עיכוב ההליכים בתובענה מכוח סעיף 5 לחוק הבוררות והורה על העברת ההליך במלואו לבוררות. בנוסף, חויב קיבוץ גבע לשלם למבקש הוצאות משפט בסך של 5,000 ₪ בתוך 30 ימים, ללא קשר לתוצאות ההליך.
ניתנה היום, כ"א אדר תשפ"ה, 21 מרץ 2025, בהעדר הצדדים.
