"הקיבלת וגם דרשת?" – נדחתה בקשה לצו מניעה בהקצאת נחלות באניעם בשל חוסר זכאות מהותית

בית המשפט המחוזי בנצרת, בפני כבוד השופט הבכיר יונתן אברהם

ת"א 42305-05-24 פלד ואח' נ' אניעם מושב להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ואח'

תמצית:

בית המשפט דן בבקשה למתן צו מניעה כסעד זמני, שמטרתו למנוע את המשך הליכי הקצאת הנחלות בשלבי ההרחבה במושב אניעם. לצורך כך, הוא בחן האם הבקשה עומדת בדרישות הקבועות בתקנות למתן סעד זמני.

רקע:

במאי 2023 הגישו התובעים מועמדות להקצאת נחלה בהרחבה באניעם מושב להתיישבות חקלאית שיתופית (להלן: "אניעם"), ובקשתם נדחתה. בתגובה הגישו לבית המשפט בקשה למתן סעד זמני – צו מניעה להקצאת הנחלות באניעם (להלן: "הסעד"). ההליך למתן סעד זמני כפוף לשני מבחנים עיקריים, העולים מתקנות סדר הדין האזרחי (להלן: "התקנות"):

1.  האם ישנן ראיות מהימנות לכאורה להוכחת עילת התובענה.
2. מבחן מאזן הנוחות בין הצדדים, הכולל נזק צדדים שלישיים ועניין ציבורי – כשמבחן זה הוא העיקרי.

טענות הצדדים:

התובעים טענו כי קריטריוני הקבלה והקצאת הנחלות באניעם מפלים לרעה את מי שאינם מקורבי חברי האגודה, וכי יש להחיל על האגודה, כגוף דו-מהותי, את כללי המשפט המנהלי הציבורי האוסרים הפלייה ואי-שוויון. בנוסף טענו התובעים שהגשת התובענה לבקשת הסעד הייתה לאחר דחיית הבקשה למועמדות להקצאת הנחלה ללא עיכוב.

דיון והכרעה:

בפסק הדין לא הוצגו טענות הנתבעים, ובית המשפט בחן את טענות התובעים ואת התקיימותן של הדרישות בתקנות למתן הסעד המבוקש.

התובעים הגישו מועמדותם כבר במאי 2023 אך רק לאחר דחיית בקשתם הגישו תובענה וביקשו סעד זמני. לפיכך קבע בית המשפט כי היה שיהוי ארוך ולא מוסבר בהגשת הבקשה. עוד קבע כי מדובר ב"אחיזת החבל משני קצותיו" שאינה משקפת תום לב, שכן התובעים לא העלו טענות כנגד תנאי הקבלה במהלך ההליך אלא רק לאחר הדחייה. בנוסף, בית המשפט ציין כי במשפט המנהלי, מועמד שבחר להשתתף בהליכי הקצאה לא יוכל לטעון נגד התנאים לאחר שלא זכה בהם.

בבחינת מאזן הנוחות, עמדת בית המשפט הייתה כי המאזן נוטה נגד הנתבעים: במהלך תקופת השיהוי, מועמדים אחרים שזכו בהקצאות שילמו מאות אלפי שקלים לעבודות פיתוח והסתמכו על מצבם החדש. מתן הצו יעצור את עבודות הפיתוח ויפגע במועמדים שכבר השקיעו, בעוד שהנזק לתובעים הוא כספי וניתן לפיצוי - הם יכולים לרכוש נחלה קיימת ביישוב ולתבוע הפרש עלויות אם יזכו בתביעתם.

יתרה מזאת, רק בחקירה הנגדית בבית המשפט התברר לראשונה כי התובעים הם כבר בעלי מגרש צמוד קרקע באניעם, שהוקצה להם בפטור ממכרז. על פי החלטות מועצת מקרקעי ישראל ביחס ל"איוש נחלות פנויות במושבים בנגב ובגליל" (סעיף 8.3.56 ואילך) ולפי "נוהל ביצועB 37.03 " של רמ"י, נחלות פנויות יוקצו רק ליחידים שאינם בעלי זכות של מגרש מגורים צמוד קרקע שנרכשו בפטור ממכרז. משכך, הם אינם עומדים בתנאי הזכאות החוקיים להקצאת הנחלה (לא באניעם ולא בכל יישוב אחר). בהתאם, בית המשפט קבע שזהו מכשול יסודי שמונע מהתובעים לזכות בהקצאה, ללא קשר לטענותיהם האחרות בדבר הפלייה.

סיכום:

בית המשפט דחה את הבקשה לסעד זמני בכללותה וחייב את התובעים בתשלום הוצאות משפט למשיבים כדלקמן:

• למושב אניעם (האגודה) –5,000 ₪.
• למועצה האזורית גולן – 3,000 ₪.
• לחלק מהמשיבים האישיים (17, 21, 24) – 300 ₪ בנפרד.
• יתר המשיבים – ללא חיוב בהוצאות.

בית המשפט הורה כי המזכירות תעביר את סכומי ההוצאות למשיבים הזכאים מתוך הפיקדון שהופקד על ידי התובעים במסגרת הבקשה לסעד זמני.

ניתנה היום, כ"ח סיוון תשפ"ד, 4 יולי 2024, בהעדר הצדדים.