בג"ץ דחה על הסף עתירה של חברי משפחה המאוגדים באגודה שיתופית הטוענת להיות מושב שיתופי

בבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, בפני כב' השופטים ע' פוגלמן, ד' ברק-ארז וע' ברון. בג"ץ 9090/16 – טאו נ' מנהל רשות המיסים

עתירתם של בני זוג החברים באגודה שיתופית כנגד עיקול חשבון הבנק שלהם, זאת לאחר שנשלחו אליהם התראות בנושא בדואר רגיל ולא בדואר רשום כפי שנדרש לטענתם בעניינים אלו.

הרקע

העותרים הם בני זוג החברים באגודה שיתופית "הר שמש מושב שיתופי בע"מ" ואשר מונה תשעה חברים אשר כולם בני משפחתם של העותרים. בדוחות המס של האגודה, טענו העותרים כי האגודה היא מושב שיתופי, ומשכך לפי החוק זכאית היא שיחול עליה משטר מיסוי הדומה לזה שחל בקיבוצים, ובכך בפועל להנחה בדמי המיסים.

מנגד, טענו מנהל המיסים, כי האגודה אינה מושב שיתופי ועל כן אינה זכאית להטבות המס. בעקבות כך, פתח מנהל המיסים תיק שומה לעותרים, תוך ששלח להם באופן מידי הודעה בדואר בדבר פתיחת התיק וכן דרישה להגשת דוחות על הכנסותיהם. כמו כן, נשלחו לעותרים פנקס מקדמות לתשלום, ומשאלה לא שולמו על ידם, פתח מנהל המיסים בהליכי גבייה שכללו את עיקול חשבון הבנק של העותרים.

העותרים טוענים, כי רק בעקבות הטלת העיקול נודע להם על פתיחת תיק השומה על ידי המנהל ועל דרישותיהם להצגת דוחות ותשלום המקדמות. הסיבה לכך לטענתם, היא שהמכתבים ששלח אליהם המנהל כלל לא הגיעו אליהם. בנוסף, טענו כי המכתבים נשלחו בדואר רגיל ולא בדואר רשום כפי שנדרש למסמכים אלו.

בהתאם לכך, עתרו העותרים לבג"ץ שיחייב את מנהל המיסים לנמק מדוע הם אינם מכבדים את החוקים בנוגע לאופן משלוח המסמכים. לטענת העותרים, בכך שמנהל המיסים לא כיבד את החוקים הנ"ל, הוא פגע בזכויות היסוד שלהם ועל כן עתרו לבג"ץ.

דיון והכרעה

ביהמ"ש העליון ציין בפתח דבריו, כי זמן מה לפני הגשת העתירה דנן הוגשה עתירה זהה על ידי אביה של העותרת שהינו עו"ד, בה התבקש סעד זהה לסעד אותו מבקשים העותרים בענייננו, אולם זו נדחתה בטענה כי מדובר בעתירה כללית המתפרשת על פני חוקים רבים, מבלי שלאב יש זיקה ישירה לסוגיות שהעלה בעתירה.

בהתאם לכך, מצא ביהמ"ש העליון כי יש לדחות גם את העתירה דנן על הסף, וזאת מכיוון ואין בה כל שינוי ביחס לעתירת האב שנדחתה.

כמו כן, קבע ביהמ"ש העליון, כי למרות שמנהל המיסים הודה בתגובתו לעתירה כי לעניין תשלום המקדמות היה עליו לשלוח הודעת דואר רשום ולא דואר רגיל כפי שעשה, עדיין דין העתירה להידחות. הסיבה לכך, היא שהעותרים רשומים במרשם האוכלוסין כמתגוררים במעלה אדומים, זאת למרות שבפועל הם לא מתגוררים שם מאז שנת 2013. אי לכך, גם באם היו נשלחים אליהם המכתבים בדואר רשום, הם לא היו מגיעים אליהם כי אם למען במעלה אדומים, כך, לא ניתן לומר כי נגרם לעותרים נזק בגין שליחת המכתבים בדואר רגיל, ועל כן דין העתירה להידחות.

סיכום

בהתאם לאמור לעיל, ביהמ"ש דחה את העתירה מבלי שהוציא צו להוצאות.

ניתן ביום: כ' בשבט תשע"ז, 16 בפברואר 2017, בהיעדר הצדדים.

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: