גבולות והיקף הסמכות של בתי משפט מנהליים להתערב בהחלטת רשות מוניציפאלית להגיש תביעה אזרחית

עניינה של העתירה הינה תקיפת החלטת עיריית קריית מוצקין (להלן: "העירייה") להגיש תביעה אזרחית. העותרים מבקשים להצהיר על בטלות ההחלטה המנהלית שהתקבלה להגיש את התביעה ועל ידי כך למחוק את התביעה כנגדם.

רקע:

העותר, התמודד מול ראש עיריית מוצקין הנוכחי (להלן: "משיב 2" או "ראש העיר") בבחירות שהתקיימו בשנת 2018, בהן נבחר משיב 2 לכהן כראש העירייה ואילו רשימתו של העותר זכתה בחמישה מנדטים.

העותר, יחד עם תושבים נוספים הגישו תביעה כנגד העירייה, ראש העיר, רשות המתנ"סים קריית מוצקין ויו"ר הרשות למתנ"סים בגין מעשים פליליים שגרמו המנויים מעלה, אשר הובילו להפרת הזכות לפרטיות של התובעים (להלן:"תביעה 1"). לטענת התובעים, הנתבעים בשנת 2008 יצרו מאגר מידע בלתי חוקי אודות תושבי קריית מוצקין. בעזרת מאגר מידע זה, לטענת התובעים, יצר ראש העיר פילוחים באוכלוסיית מוצקין לזיהוי תומכיו ולטובת גיוס קולות, ללא הסכמת מי מתובי העיר לכך.

בתגובה, בחודש 6/2021 הגישה העירייה תביעה כנגד העותרים (להלן: "תביעה 2"). בתביעה 2 נטען כי יש לחייב את העותרים לשפות את העירייה ביחד ולחוד בסך של כ-3 מיליון ₪ וזאת משום שלטענת התובעים בתביעה 2, מי שעשה שימוש במידע המצוי במאגר המידע הם הנתבעים בתביעה 2 (העותרים בעתירה מנהלית דנן) אשר היו שותפים מלאים למעשה.

לעניין עתירה זו, העותרים טוענים כי העירייה מגישה תביעה מכספה כנגד מי שעתידים להעיד כנגד ראש העיר הן בהליכים פליליים והן בהליכים אזרחיים כאשר מי שקיבל את ההחלטה להגיש את התביעה היו הנאשמים שכנגדם עתידים העותרים להעיד ועל כן ראוי לבטל החלטה זו.

לטענתם, החלטת המשיבים להגיש את התביעה מונעת משיקולים זרים. נטען כי נוצר מצב אבסורדי בו חשודים בפלילים מבצעים שימוש חסר תום לב בכספי ציבור על מנת להפחיד את המעידים כנגדם. כמו כן, העותרים גורסים כי היה על ראש העיר להימנע מעיסוק סביב תביעה זו מחשש ליצירת ניגוד עניינים, התביעה שהוגשה הינה "תביעת השתקה" ומטרתה היא הטרדת עדים ושהגשת התביעה הוגשה אגב הפרת החובה לקבל ייעוץ משפטי.

מנגד, המשיבים ביקשו לדחות את העתירה וזאת משום שאין מקום לפתוח פתח להתדיינות באשר לשיקול הדעת של הרשות המנהלית ליזום הליך משפטי. המשיבים טענו כי העותרים לא הוכיחו את קיומו של ניגוד העניינים, היועץ המשפטי לעירייה נתן חוות דעת לגבי הגשת התביעה והעותרים הם אלו המנסים למנוע ולהשתיק את העירייה על ידי מחיקת התביעה טרם נעשו הבירורים הנדרשים.

כמו כן, נטען כי יש לדחות את העתירה על הסף משיקולי מדיניות משפטית שכן אין זה ראוי שכל תביעה המוגשת על ידי רשות שלטונית תצמיח התדיינות נוספת אשר תבחן את שיקול הדעת העומד בבסיס כל תביעה.

דיון והכרעה:

זכות הגישה לערכאות, הכוללת בין היתר את הזכות לפנות לביהמ"ש לשם קבלת סעד, פורשה על ידי הפסיקה באופן מרחיב אשר מאפשר גישה לערכאות השונות גם לנאשם בפלילים וגם לנתבע בהליך אזרחי. על כן, ראוי כי התערבות ביהמ"ש בנושא זה תהיה מצומצמת ככל הניתן, בדומה להתערבות בכל החלטה מקצועית שמקבלת הרשות. הכלל הקובע בפסיקתא כי שבית המשפט שבפניו מתבררת התביעה, הוא שיידרש לטענות מהסוג שהעלו העותרים. התערבות שיפוטית בנושאים בהחלטת רשות מנהלית לפתוח בהליך שיפוטי תעשה בנסיבות קיצוניות ויוצאות דופן ובמקום בו התברר כי ההחלטה להגיש תביעה התקבלה בחוסר סמכות של מקבל ההחלטה.

לכן, ביהמ"ש קבע כי הוא אינו הפורום הנאות להכריע אם התביעה היא תביעת השתקה, האם התביעה התקבלה משיקולם זרים, בחוסר תום לב וכי הגשת הביעה לוקה בניגוד עניינים. בחינת שאלות אלו תעשה בערכאה המבררת ומשכך מצא ביהמ"ש לדחות טענות אלו.

סיכום:

העתירה נדחית.

העותרים, ביחד ולחוד ישלמו למשיבים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 12,500 ₪.

ניתן ביום: ח' שבט תשפ"ב, 10 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.