האם הקיבוץ יפצה חברה בו עקב נזקי גוף שנגרמו לה במהלך טיפול רפלקסולוגי בקיבוץ?

בבית משפט השלום בטבריה, לפני כב' השופטת ברכה לכמן, ת"א 1875-12-17, פלונית נ' לביא קבוצת הפועל המזרחי להתיישבות בע"מ

עסקינן בתביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לחברת קיבוץ כתוצאה מנפילה במהלך טיפול רפלקסולוגי בקיבוץ בו היא מתגוררת.

רקע

חברת קיבוץ הגיעה למרפאה השייכת לחברה בקיבוץ לשם קבלת טיפול רפלקסולוגיה. בעת שעלתה למיטת הטיפולים, התקפלה המיטה וחברת הקיבוץ נפלה על צד ימין. לאחר פינויה לבית החולים אובחן כי יש לה שבר בצוואר הירך של רגל ימין.

בעקבות כך, הגישה חברת הקיבוץ כנגד הקיבוץ וחברת הביטוח שלו תביעה זו, תוך צירוף חוות דעת רפואית לפיה נגרמה לה נכות של 10% בירך הימנית, ו-20% נכות צמיתה בשל הגבלות תנועה בכתף ימין.

בנוסף, חברת הקיבוץ טוענת כי, משום שלקיבוץ קיימת עילת תביעה כנגד המבטחת שלו לקבלת פיצויים בגין נזקיה והשבת הכספים שהקיבוץ שילם כתוצאה מהתאונה, אז היא זכאית להיכנס לנעלי הקיבוץ ולתבוע ישירות את המבטחת על סכומים שהיא חייבת לקיבוץ כתוצאה מהתאונה.

מאידך, לטענת הקיבוץ נסיבות התאונה אינן מקימות אחריות ברשלנות. לדידו, חברת הקיבוץ לא הרימה את נטל ההוכחה שהיה פגם במיטה, הפוך הוא, הוכח כי המיטה הייתה תקינה וכי לא היה ליקוי או שבר בה וזאת בהסתמך על עדות המטפלת שהייתה עדה מטעם הקיבוץ אשר ממשיכה לעשות שימוש במיטה עד היום ללא בעיה.

דיון והכרעה

ביהמ"ש קבע, שבמקרה דנן, יש להחיל על התאונה את הכלל של "הדבר מעיד על עצמו" הקבוע בסעיף 14 לפקודת הנזיקין, שבמסגרתו יש להראות התקיימות שלושה רכיבים: הראשון הוא שלתובע לא הייתה ידיעה או לא יכל לדעת מה הנסיבות שהביאו לקרות הנזק, השני הוא שהנזק נגרם ע"י נכס שנמצא תחת שליטתו המלאה של הנתבע, והשלישי הוא כי נראה שלבית המשפט שאירוע המקרה מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר שהוא נקט.

במקרה דנן ביהמ"ש קבע כי שלושת התנאים מתקיימים. באשר לתנאי הראשון, אין חולק שלחברת הקיבוץ אין כל ידיעה מה גרם למיטה להתקפל, שנית, המיטה נמצאת בשליטה ובחזקה מלאה של הקיבוץ, ושלישית, במקרה עסקינן נסיבות התאונה מתיישבות יותר עם המסקנה שהקיבוץ לא נהג בזהירות סבירה.

מכאן שהמסקנה היא כי הקיבוץ לא נהג בזהירות סבירה.

טענת חברת הקיבוץ באשר לזכאותה לקבל פיצויים מהמבטחת במקום הקיבוץ נדחתה, וזאת לאור העובדה כי נזקיה של חברת הקיבוץ הוטבו ע"י הקיבוץ, ובכן נקבע ע"י ביהמ"ש שלא עומדת לה זכות תביעה לפיצויים בגין הנזקים שהוטבו כלפיה ע"י הקיבוץ, וכי זכות זו עומדת לקיבוץ מכוח הדין.

סיכום

ביהמ"ש קיבל את טענת חברת הקיבוץ במלואה בקביעת סכום הפיצויים בשל כאב וסבל בלבד וחייב את הקיבוץ בסך של – 80,000 ₪. בתוספת שכ"ט עו"ד בסך של - 15,000 ₪ והוצאות משפט בסך של - 9,000 ₪.

ניתן ביום ל' ניסן תעש"יט, 05 במאי 2019, בהעדר הצדדים.

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: