האם לעוזר רשם האגודות השיתופיות קיימת סמכות לשמוע ערעור על עצם ההחלטה לפרק אגודה שיתופית?

בעניין: ציון דנוך

            מרח' גיל 7 הרצליה

            כ"י ב"כ עו"ד עמירם אלון

            מרח' התדהר 17 ת.ד. 1279 רעננה 43450

           טל' 052-2544490, פקס: 09-7714399

המבקש;

ובעניין: נוה עמל-אגודה שיתופית לשיכון בהרצליה בע"מ (בפירוק)

                                                                                                                           המשיב;

ובעניין: עו"ד איתי הס-מפרק האגודה

              רח' יגאל אלון 98 תל אביב

              טל' 03-6078607, פקס 03-6078666

משיב פורמאלי;

ספרות:

חיים נועם   אגודות שיתופיות הלכות ופסיקה

חקיקה שאוזכרה:

פקודת האגודות השיתופיות: סע'  43, 45, 46, 46(1), 46(2), 46(3), 48(2), 48א, 49, 51

חוק בתי משפט לענינים מינהליים, תש"ס-2000: סע'  בתוספת הראשונה, התוספת השנייה, 5

חוק-יסוד: השפיטה: סע'  15(ג), (ד)

החלטה

א.    פתח דבר:

1.      ביום 5.8.2020 נסרקו שתי בקשות מטעם מר דנוך ציון, המבקש, שאחת הוכתרה כ- "ערעור ובקשה לביטול מינויו של המשיב הפורמאלי כמפרק האגודה" והבקשה האחרת נשאה את הכותרת: "בקשה לצו מניעה להקפאת פעולותיו של המשיב הפורמאלי עד להכרעה בערעור המבקש לפי סעיף 48(א) לפקודת האגודות השיתופיות". לגבי שתי הבקשות נתתי החלטה ביום 9.8.2020 בה נדרשה תגובת המפרק בתוך 10 ימים מקבלת ההחלטה. תגובת המפרק הוגשה ביום 13.8.2020 ובעקבותיה התרתי למבקש להגיב על תגובת המפרק בתוך 7 ימים מקבלת ההחלטה. באותה החלטה קבעתי כי לא אקיים דיון פרונטלי והמשמעות הנה שאתן החלטה על סמך החומר שבפניי.

ב.     עיקר נימוקי הבקשות:

2.      עוזר הרשם מינה את המשיב הפורמאלי, מפרק אגודה, והמבקש שימש עובר לפירוק כגזבר האגודה. עד אז הוא לא ידע על הליך הפירוק ולא היו ידועות לו הנסיבות של מינוי מפרק. עשרה ימים לאחר מכן הוחלט להחליפו במשיב הפורמאלי. המבקש הוסיף כי נודע לו לראשונה על מינוי מפרק לאגודה רק כחודש ימים לפני הגשת הבקשות עת התקבלה אצלו הודעה בדבר החלפת מפרק, הנושאת תאריך 23.6.2020.

3.      המבקש טוען כי המינוי נעשה ללא סמכות, והוא מתנגד למינוי כי המינוי סותר לחלוטין את הוראות הסעיפים 45 ו-46 לפקודת האגודות השיתופיות, להלן: גם הפקודה. לא ניתנה למבקש או לכל בעל תפקיד אחר הזדמנות להשמיע ולטעון את טענותיהם נגד פירוק האגודה ומינויו של "מפרק לה".

4.      לא היה מקום לפירוק האגודה שכן המבקש, כגזבר האגודה, הגשים את כל מטרות האגודה. המבקש ניהל לאורך השנים מאז מינויו מורשה חתימה בשנת 1998, באופן יעיל ומסור את ענייניה של האגודה, ועל בסיס וולונטרי לטובת תושבי השכונה. כמו כן אחת לשלוש-ארבע שנים הוא חילק מלגות לסטודנטים תושבי השכונה מעוטי היכולת שפנו אליו לבקש את עצתו, (סעיף 10 "לערעור"). את זאת הוא עשה ביחד עם יו"ר האגודה (סעיף 11 "לערעור"). המבקש מביא דוגמאות למענקים כאלה: למשל, חלוקת 63,000 ₪ בשנת 2016. השכונה החלה דרכה כשכונת מצוקה (סעיף 15 לבקשה) והוא ראה בעיקר את רווחת תושביה ולכן פעל בהתנדבות הן בהיותו גזבר והן בהיותו מזכיר האגודה.

5.      מינוי המשיב הפורמלי מפרק האגודה נעשה ללא סמכות ושלא כדין, והוא בא לעולם ללא הפעלת כל שיקול דעת סביר, והמינוי של המפרק רק יעשיר את הכיס שלו תחת אשר תבוצע המלאכה בהתנדבות (סעיף 16 "לערעור").

6.      כתוצאה מכך מבקש מר דנוך "..לבטל את מינויו של המשיב הפורמאלי כמפרק האגודה".

7.      בבקשה להקפאת פעולותיו של המשיב הפורמאלי ביקש המבקש שלא יעשה המפרק כל פעולה בכל הנוגע לתפקידו כמפרק עד להכרעה בערעור.

ג.       עיקר תגובת המפרק- המשיב הפורמאלי:

8.      המפרק מסביר תחילה כי אין הוא מתייחס לנימוקים שהביאו מלכתחילה להוצאת צו הפירוק פעולה שקדמה להחלפת המפרק ומינויו הוא, והוא לא מצא כל נימוק בבקשת המבקש השוללת את הסמכות של הרשם לעשות כך (להורות על הפירוק או להחליף את המפרק. ר.ח.).

9.      יחד עם זאת ציין המפרק כי צו הפירוק פורסם ביום 12.2.2020 כך שהמועד להגשת ערעור בהתאם לסעיף 46(2) לפקודת האגודות השיתופיות חלף זה מכבר.

10.  צו הפירוק הוצא לאחר שנערכה חקירה כדין לפי סעיף 43 לפקודה ומר דנוך עצמו נחקר בפני החוקר. יתר חברי הוועד זומנו לחקירה בפני החוקר אך לא התייצבו ולכן הטענה שהוא לא ידע על הליך הפירוק (סעיף 5 "לערעור") אינה יכולה להתקבל. כמו כן אין לקבל את טענות המבקש בסעיף 7 לבקשה כי לא ידע על הנסיבות שהביאו לפירוק ולא ניתנה לו הזדמנות להביע את דעתו עובר להוצאת צו הפירוק. אדרבא עיון בדו"ח החוקר (בעמ' 2 לפרוטוקול החקירה ועמ' 8 לדו"ח), מלמד כי מר דנוך אף הביע רצון לפרק את האגודה ומנגד לא המציא את המסמכים שהתבקש להמציא על ידי החוקר.

11.  המפרק פנה מייד עם מינויו למבקש טלפונית, עדכן אותו במינוי שלו וביקש להיפגש עמו ואז זה הפנה אותו לעו"ד קדרון, היועץ המשפטי של האגודה. המפרק לא הצליח להיפגש עם מי משניהם וישיבות שנקבעו בוטלו על ידי מי מהם (סעיף 7 לתגובת המפרק). לאור האמור פנה המפרק לעו"ד קדרון במייל מיום 15.7.2020 שיימנע מכל פעולה בשם האגודה.

12.  עוד מציין המפרק כי בפניות למר דנוך ועו"ד קדרון ביקש פרטים אודות האגודה והם ציינו כי אין בידיהם פנקס חברים, והם אינם יודעים כמה חברים יש באגודה (סעיף 9 לתגובה). יחד עם זאת ציין מר דנוך בפני המפרק כי הוא פועל בהתנדבות למען הקהילה בשכונה. מנגד טען עו"ד קדרון כי פעילותו התמצתה בהעברת הזכויות במקרקעי האגודה לחוכרי המשנה. לדעת המפרק הדבר עולה בקנה אחד עם מסקנות החוקר מטעם הרשם לפיהן אין תכלית להמשך קיום האגודה.

13. זאת ועוד טוען המפרק, כי לאור דברי המערער ומאחר ולא הוצגו כל הפרוטוקולים של ישיבות הוועד או אף אסיפות החברים, ומאחר ולא הוצגו כל אינדיקציות לקיום בחירות למוסדות האגודה, אין להבין, על סמך מה טוען המבקש, כי הוא פועל כגזבר או מזכיר האגודה. אם נוסיף לכך את אשר אמר לחוקר מטעם הרשם כי "מאחר ואין קשר בין החברים או שהחברים התפזרו, לא מתקיימות ישיבות וועד/או אסיפות כלליות" הרי בדין הוצא הצו בשל היעדר פעילות.
14. פעילות התנדבותית כשלעצה נוכח כל המחדלים בניהול האגודה ואי קיום פעילות מוסדותיה, בחירתם או דיווחם על כך לרשם, אינה מצדיקה את ביטול צו הפירוק. למעשה לא צוין נימוק כלשהו המצדיק את ביטול צו הפירוק.
15. אשר לצו המניעה – השאיר המפרק את העניין לשיקול דעת הרשם, אך מנגד ציין כי אם כך יהיה, יהיה זה צודק עוד יותר למנוע שינוי המצב על ידי מר דנוך או עו"ד קדרון או מישהו אחר באגודה המתיימר לפעול בשם האגודה.
16. המפרק בדעה כי ספק אם חלוקת הכספים או המלגות לתושבי האגודה נעשו בסמכות, האם למר דנוך עצמו יש סמכות לחלק מלגות כאמור והאם מטרות האגודה כמופיע בתקנון מכילות פעילות כזאת? (סעיף 14 לתגובת המפרק).

ד.      תשובת המבקש לתגובת המפרק:

17.  הפונה מציין כעת בתגובה כי מינוי המשיב הפורמאלי כמפרק אינו צודק. {בבקשה הראשונה ("הערעור") הוא  ציין כי הדבר אינו חוקי ובכך יש משום שינוי חזית}. מפני שכל פעולות המבקש הן התנדבותיות, אין צורך בחיוב האגודה בתשלום למפרק שרק הוא יתעשר מכך ואין להכביד על תושבי השכונה בכך שלא יימצאו מוסדות למתן השירות בתוך האגודה עצמה.

18.  אשר לחלוף המועד מציין המבקש כי הפרסום היה באמצע תקופת הקורונה מה עוד שלא היה לו בדל של ידיעה אודות צו הפירוק ועל הפרסום ברשומות.

19.  המבקש חולק על מסקנות המפרק או החוקר כי מר דנוך הסכים לפירוק שכן הדבר סותר את התחייבותו כלפי החוקר שימציא מסמכים נוספים, לרבות תנועות הבנק ופרוטוקולים של וועד ההנהלה. 

20.  המבקש חולק על מסקנת המפרק בדבר ההיסק מהאמור בדו"ח החוקר בעמ' 3 לפרוטוקול כי "מבקשים לפרק לאלתר את האגודה". דברים אלה אינם מתייחסים  למבקש וזו היא מסקנת החוקר עצמו.

21.  אשר לתכלית הקואופרטיבית של האגודה עדיין היא קיימת ונחוצה, שכן יש עוד צורך בהעברת החכירה הראשית משם האגודה לשם 300 החברים ויש צורך בהסכמת האגודה לביצוע העברות אלו. זוהי גם דרישת רמ"י בעצם.

22.  המבקש דורש את ביטול הפירוק כדי שייבחר למוסדות האגודה על ידי האסיפה הכללית, וכדי להמציא את כל המסמכים החסרים, לרבות דו"חות כספיים וכו'. כמו כן טען כי הפעילות של האגודה תואמות את סעיפי המטרות בתקנון המצוינים בסעיפים 2(ד) וסעיפים 3(ד) ו- 3(י) לתקנון.

ה.     דיון והכרעה - המסגרת הנורמטיבית:

23.  בטרם אתייחס לטענות המבקש יש להבהיר את המסגרת הדיונית בה אנו מצויים ואסביר מדוע אני נכנס לסוגיה חרף העובדה שלכאורה מדובר "בערעור".

24.  בבקשת המבקש מיום 5.8.2020 שהיא המסמך המחולל של כל ההליך צויין כי הוא מערער על ההחלטה למנות מפרק לנווה עמל (סעיף 1 לבקשה), אך בסעיף 3 הפנה הוא מפורשות להחלטתי מיום 23.6.2020 בה מונה המשיב הפורמאלי, עו"ד הס, למפרק האגודה. בהחלטה זו החלפתי את המפרק במשיב הפורמאלי, אך לא הוריתי על פירוק האגודה בהחלטה האמורה. ואם יש ספק או אמביוולנטיות או חוסר וודאות שמא בכל זאת הכוונה היא לערער על עצם הפירוק הרי מציין המבקש בסעיף הסעד המבוקש על ידו כי הוא מבקש "לקבל את ערעור המערער ולהורות על ביטול מינויו של המשיב הפורמאלי כמפרק לאגודה". ראה סעיף 19 "לערעור". בנקודה זו עליי לתקן נתון עובדתי שעלה בבקשות המבקש. טען הוא בסעיף 5 ל"ערעור" כי מונה תחילה מפרק ובחלוף 10 ימים הוחלף במשיב הפורמאלי. על טענה זו חזר המבקש גם בסעיף 6 לבקשה לצו מניעה. המפרק הראשון, מר עבד אל סלאם זועבי, מרכז פיקוח במשרד הרשם, מונה מפרק ביום 18.2.2020 בעוד שהמחליף, עו"ד הס, מונה מפרק במקום מר זועבי ביום 23.6.2020, ולא בחלוף 10 ימים.

25.  והשאלה המתחייבת היא, מדוע יש צורך להפנות לדקויות האבחנה דלעיל? התשובה הנה כדלהלן: לרשם האגודות השיתופיות הסמכות להורות על פירוק אגודה לאחר קיום חקירה על פי סעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות. ראה נא את סעיף 46(1) לפקודה. ומה יכול לעשות חבר שירצה לתקוף את ההחלטה בדבר הפירוק? התשובה מצויה בסעיף 46(2) לפקודה, דהיינו להגיש ערעור בתוך 60 יום מיום פרסום צו הפירוק בהתאם לסעיף 51 לפקודת האגודות השיתופיות. סעיף 51 מאבחן בין שתי סיטואציות, האחת היא שמדובר בצו פירוק על פי סעיף 48א ו- 49 ואז תקופת הערעור היא 60 יום מיום מתן הצו, בעוד שאם הפירוק הוא לפי סעיף 46 לפקודה הערעור יוגש לשר העבודה בתוך 60 יום מיום פרסום צו הפירוק.

26.  והיה ולא הוגש ערעור כאמור בפרק הזמן האמור מה תהא התוצאה? התשובה אף היא מצויה בסעיף 46(3) לפקודה: "לא הוגש ערעור בתוך שני חודשים מיום פרסום צו לפרק אגודה שיתופית, יקבל הצו תוקף בתום התקופה הנ"ל". אין ספק כי התקופה של 60 יום מיום פרסום הצו חלפה ולכן קיבל הצו תוקף לכל דבר ועניין. צו הפירוק פורסם ביום 17.2.2020[1] וברור כי מיום זה ועד ליום הגשת הבקשה, קרי 5.8.2020 חלפו הרבה יותר מהתקופה האמורה.

27.  על כל פנים ככל שהבקשה מיועדת לערער על עצם ההחלטה לפרק את האגודה הרי אין לעוזר הרשם סמכות לשמוע ערעור כזה וגם לרשם עצמו אין סמכות, והסמכות היא של שר העבודה ורווחה כאמור בסעיף 51 לפקודת האגודות השיתופיות. אם כך הרי דין הערעור להידחות או לכל הפחות להימחק בהיעדר סמכות לרשם לשמוע את הערעור. ככל "שהערעור" מתייחס למינוי המפרק, המשיב הפורמאלי במקומו של המפרק הקודם, הרי זו החלטה במסגרת ניהול תיק פירוק והסמכות לתקוף אותה אינה בפני השר אלא לבג"ץ זאת עם כל ההכבדה על כב' בית המשפט העליון ועל פי המצב המשפטי הפוזיטיבי נכון להיום. סעיף 5 לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים תש"ס-2000 קובע את סמכותו של בית משפט כאמור לדון בערעור, המנוי בתוספת הראשונה, וכן על החלטות רשם האגודות השיתופיות לפי התוספת השנייה, למעט החלטות בענייני פירוק אגודות שיתופיות, בוררות בסכסוכים ועיקול זמני על נכסים. באין ערכאה משפטית שמוסמכת לדון בערעורים בענייני פירוק, בוררות ועיקולים זמניים הרי שהסמכות השיורית היא של בג"ץ מכוח סעיף  15(ג) ו- (ד) לחוק-יסוד: השפיטה.

28.  המסקנה מהאמור הנה כי ככל שהערעור מתייחס לעצם הוצאת צו הפירוק אין סמכות לרשם או לעוזריו לדון בערעור ולכן דינו של הערעור להידחות או להימחק (וזאת לפנים משורת הדין). ככל שהערעור מתייחס למינוי המפרק עו"ד הס והחלפת המפרק לשעבר הרי התקיפה של החלטה כאמור מקומה וזאת עם כל ההכבדה על כב' בית המשפט העליון הנה בסמכות בג"ץ. בשני המקרים אין לשמוע את הערעור או התקיפה בפני הרשם, בוודאי לא בפניי כמי שהוציא את צו הפירוק.

ו.       מה בכל זאת ניתן לבחון בפני עוזר הרשם?

29.  שלא לצורך אני יכול לבחון את הבקשה כאילו מדובר בבקשה לעיון חוזר בהחלטה להחלפת המפרק לשעבר במשיב הפורמאלי בלבד. השאלה היא אם יש הצדקה לכך? כאמור אינני דן בפן הראוי להיבחן בפריזמה ערעורית מפני שאין סמכות לרשם לשמוע את הערעור על הוצאת צו הפירוק מחד, ומנגד אין הרשם רשאי לשבת כערכאת ערעור על החלטותיו הוא, בין אם מדובר בצו הפירוק ובין אם מדובר בהחלפת המפרק. יחד עם זאת יש לא מעט נקודות שניתן לשקלל לפני כל החלטה להיענות לבקשת המבקש ואפרט:

29.1. טוען המבקש כי הוא לא ידע על הפירוק, לא קרא את הפרסום וכי ההחלטה לפרק את האגודה הנה בלתי חוקית ונעשתה ללא סמכות. כך ציין במסמך הראשון שנשלח לרשם ביום 5.8.2020. ראה למשל סעיף 6 "לערעור" וגם סעיף 16 "לערעור" בו כותב המבקש כי "מינויו של המשיב הפורמאלי למפרק האגודה- מעבר להיותו חסר כל סמכות ומעבר לכך שהוא מנוגד להוראות הדין ולרוח הפקודה-הוא בא לעולם ללא כל שיקול דעת סביר..".  והנה בתגובה שהגיש המבקש בתשובה לתגובת המפרק הוא מציין כי "מינויו של המשיב הפורמאלי למפרק האגודה- אינו צודק". מעבר לכך שזהו שינוי חזית, הרי המבקש לא ציין ולו סיבה אחת מדוע המינוי של המפרק או החלפתו במפרק הנוכחי אינה כדין? מדוע נעשה הדבר שלא בסמכות? אין ספק כי הסמכות לפיקוח על אגודות שיתופיות הנה של רשם האגודות השיתופיות. פירוק אגודות שיתופיות נעשה בפיקוחו היחיד של הרשם, ראה סעיף 48(2) לפקודת האגודות השיתופיות. ראה ח. נועם, אגודות שיתופיות הלכות ופסיקה, מהד' 2010, בעמ' 679. ראה גם האמור בהלכת זיברט, ע"א 136/50, עיזבון המנוח זיברט נ' אגודה הדדית "בית ונחלה" בע"מ (בפירוק), פ"ד ח', 958 וגם את דברי כב' השופטת עדנה ארבל בבג"ץ 1537/13, יפתח חדד נ' רשם האגודות השיתופיות (פורסם בנבו), בסעיף 9. אם כך הטענה כי ההחלטות לפרק את האגודה או להחליף את המפרק נעשו כביכול ללא סמכות ובניגוד לדין, הנה חסרת בסיס. בולטת בחוסר הגיונה הטענה, כי המינוי של המשיב הפורמלי או אף המפרק הראשון סותר את הסעיפים 45 ו- 46 לפקודת האגודות השיתופיות. מחד לא צויין באופן ממוקד מדוע המינוי סותר את סעיף 46 לפקודה, באשר כל התנאים שבו התקיימו. מאידך, עוד יותר חסרת היגיון הטענה כי יש במינוי או בהחלפת המפרק סתירה לסעיף 45 לפקודה. סעיף 45 לפקודה מתייחס לחלוקת משא ההוצאות של החקירה ואין לא כל נגיעה לאי החוקיות הנטענת במינוי המפרק!!

29.2. טוען המבקש עוד, כי לא קיבל את יומו לפני שניתן צו הפירוק שכן אף אחד לא שלח לו הודעה על מינויו של עו"ד הס, מפרק האגודה (או אפילו המפרק הקודם) "ולא ידועים לי כלל מהן הנסיבות אשר הביאו את רשם האגודות השיתופיות למנות מפרק לאגודה לפני כחודש ימים בעת שנקבלה אצלו הודעה בדבר החלפת המפרק, הנושאת תאריך 23.6.2020". ראה סעיף 5 "לערעור". טענה זו נטענה גם בסעיף 7 לערעור לפיה "לא ניתנה לו/או לכל ממלא תפקיד אחר באגודה כל אפשרות להשמיע את טענותיהם כנגד פירוק האגודה ומינויו של מפרק לה". הטענות מיתממות בליבל המינימלי של בחינתן, שכן הוא, המבקש, זומן על ידי החוקר, נחקר ומסר פרטים הידועים רק לו, שהינם בחינת "נתונים מוכמנים" כמו שהוא עובד בהתנדבות, שהוא מחלק מלגות לתושבים ביחד עם יו"ר הוועד, ההפניה לעו"ד קדרון היועץ המשפטי של האגודה ועוד. כן התחייב המבקש למסור פרטים, מסמכים, פרוטוקולים של ישיבות הוועד או האסיפה הכללית לחוקר. המבקש נחקר בפני חוקר מטעם הרשם וללא כל ספק ידע מהי מטרת החקירה. במהלך החקירה התגלו גם למבקש נתונים שלבטח ידועים היו לו גם מקודם, כמי שנבחר כמורשה חתימה של האגודה עוד בשנת 1998 (סעיף 10 "לערעור"): הוועד האחרון שנבחר היה ביוני 2011, כי אין קשר בין החברים ואי אפשר לאתר את כולם ולכן לא התקיימו אסיפות כלליות וכי הדו"ח הכספי האחרון שהוגש היה תקף נכון ליום 31.12.2009. מעבר לכך הרשם מחוייב לפרסם החלטה לפרק אגודה שיתופית מכוח האמור בסעיף 46(1) בסיפא. אין הרשם חייב להודיע אישית לכל חבר על צו הפירוק. המבקש אינו ככל האדם הגר בתחום האגודה, הוא היה שנים רבות גזבר ומזכיר, הוא "מונה בשנת 1998 כמורשה חתימה של האגודה- באופן יעיל ומסודר (לנהל?) את כל ענייניה של האגודה על בסיס וולונטרי..." (סעיף 10 "לערעור"). אי לכך אין לומר כי הוא לא ידע מהן הנסיבות שהביאו למהלך של פירוק האגודה. בעלי תפקיד אחרים זומנו על ידי החוקר וסרבו להתייצב בפני החוקר, כולל עו"ד קדרון. אי לכך אין לקבל את הטענה כי לא ניתנה למבקש או לנציגי האגודה האחרים האפשרות להשמיע טענותיהם.

30.  30. אין לקבל את הטענה כי לא ניתנה למבקש זכות הוגנת לאמר את דברו. בחקירה נחשף לנתונים הדרושים לחוקר כדי שיוכל לתת המלצה מושכלת אם להמליץ על הפירוק אם לאו. רק אז העביר חלק מהדו"חות הכספיים ואת היתר הוא מצרף בתשובה לתגובת המפרק כעת. הוא בעצמו מציין כי לא היו ישיבות מסודרות, כי אין קשר בין החברים וכי אין לדעת מהו מספר חבריה. הוא גם התחייב להמציא החלטות וועד או אסיפה כללית. אלא שגם אחרי תום מקצה השיפורים לא המציא הוא כל פרוטוקול של מוסדות האגודה. ראשית, ההתחייבות לספק את הנתונים או המסמכים החסרים מלמדת שמר דנוך היה בחקירה בפני החוקר וידע היטב על מה הוא נחקר. שנית, אם התחייב להמציא מסמכים כגון פרוטוקול בחירת וועד ומוסדות אחרים הרי המסקנה מכך היא כי אלה לא היו בפני הרשם או החוקר. זה כשלעצמו מחדל ניהולי מתמשך המצדיק את הפירוק. שלישית, גם כעת אין המבקש מצרף את הפרוטוקולים של בחירת ועד או מוסדות האגודה, שלא לדבר על אי דיווח לרשם על בחירות או מינויים כאלה בזמן אמת!!. 

31.  30. הסיבה לבדיקת מצב האגודה מקורה בפניית המפקח על האגודה במשרד הרשם, מר יונה בר נתן, אל מנהל מחלקת החקירות מר זרח יהב מיום 19.2.2017. לפי הפניה הוועד האחרון שהיה בתוקף סיים את תפקידו ביום 20.6.2012 ולפני כן היה ועד רשום לשנים 1990-1991. ארגון שמחויב בהליכי בחירה, דיווח לרגולטור, חייב לבצע פעילות קולקטיבית בד' אמות סמכויותיו שאינו מקיימם, אין לו תוחלת חיים. על אף זאת הנימוק אינו מובא כנימוק להצדקת הפירוק אלא לאי היענות לבקשת המבקש לביטול ההחלטה להחלפת המפרק.

32.  30. טוען המבקש בתשובה לתגובת המפרק כי יש כ- 300 יחידות רישומיות במעמד חכירת משנה, הרשומות תחת החכירה הראשית של אגודת נווה עמל ונדרשת הסכמת האגודה לפעולה רישומית של חוכר המשנה על מנת להביאו לדרגת חוכר ראשי" (סעיף 4 לתגובה). נתונים אלה סותרים לחלוטין את אשר מסר עו"ד קדרון למפרק כמופיע בסעיף 9 לתגובת המפרק: "עו"ד קדרון מסר כי פעילותו כב"כ האגודה התמצתה בהסדרת העברת הזכויות במקרקעי האגודה לחוכרי המשנה". המובן מדברי עו"ד קדרון הוא שסיים את העברת החכירה הראשית לשמות חברי האגודה. וגם אם לא כך, הרי המבקש עצמו העיד בפני החוקר בסעיף 1.10.10 כי החכירה הראשית הועברה למחצית החברים. אי לכך הנתון של 300 חוכרי משנה אינו מדויק. מעבר לכל אלה, הרי זהו בדיוק תפקידו של המפרק לחתום על מסמכים והסכמה להעברת החכירה הראשית מהאגודה לשמות חבריה הרשומים כחוכרי משנה.

33.  המבקש מציין כי הוא רוצה בביטול צו הפירוק כדי שהוא ייבחר למוסדות האגודה ואז ינהל אותם לפי דרישות הדין, ואף יגיש כל מסמך שהוא יידרש להגישו. ראה סעיף 5 בתשובתו לתגובת המפרק. יוער, ראשית, כי אין כל ערובה שהוא אכן ייבחר למוסדות האגודה. שנית, אין לבטל את הפירוק רק כדי שתתקיימנה בחירות אם במשך שנים לא התקיימו ועל מנת לספק רצונו של מבקש אחד. שלישית, לגבי המטרות, שטען המבקש כי הוא מקיימן (סעיף 9 "לערעור" וסעיף 9 לתשובת המבקש לתגובת המפרק), הרי סעיף 2(ד) לתקנון מציין סמכות להספקת מים ואין להבין מה זה קשור ספציפית להמשך קיום האוגדה?. סעיף 3(ד) לתקנון אומנם מתייחס לתמיכה במוסדות ציבור, אך לא צוינה תמיכה ביחידים כמטרה מבין המטרות של האגודה. גם אם אני טועה ואאמץ פרשנות מרחיבה, הרי יש עדיין צורך בהחלטת מוסדות האגודה החוקיים, קרי האסיפה הכללית או הוועד ולא צורפה כל החלטה כאמור. גם סעיף 3(י) מצריך החלטה או אישור של האסיפה הכללית והוא לא הוצג.

34.  כתבתי כי ערעור על ההחלטה לפרק את האוגדה נשמע בפני כב' השר במהלך חודשיים מיום הצו. המבקש מצטדק בעניין המועדים בתקופת הקורונה. חקיקת משנה מיוחדת נחקקה[2] כדי לתת מענה למצב החירום "הקורוני". תחילת תוקף החקיקה היה ביום 16.3.2020 וסופה ביום 10.5.2020. יוצא שגם כך חלפה התקופה שהיה צריך לתקוף את ההחלטה לפרק את האגודה. חלף כחודש לפני תחילת מצב החירום ועוד כשלושה חודשים מתום התקופה עד להגשת הבקשה לביטול מינוי המפרק או "להגשת הערעור". על כל פנים מי שחושב לפעול בדרך המלך נגד ההחלטה לפרק את האגודה או להחליף את המפרק, יהא עליו לספק נימוק טוב מדוע לא תפורק האגודה ומהי הסיבה האמתית לכך שערעורו יוגש בחלוף המועד.

35.  המפרק העלה התמיהה אם בכלל יש למבקש סמכות לתרום לסטודנטים את אשר הוא תרם להם? אני גם מצטרף לדעת המפרק כי פעולות המבקש הנן פעולות פילנטרופיות שאין כמותן, השאלה היא מי סמך? מהו המוסד החוקי מטעם האגודה שהסמיך אותו לתרום כספי האגודה? האם יש החלטה של האסיפה הכללית? האם יש החלטה של הוועד? בהיעדר כל הצגה של החלטה כאמור אין אלא להסיק כי אין החלטה כאמור. מי שטוען ליישום עקרונות הקואופרציה, טענה העולה כחוט השני במסכמים שהגיש המבקש (ראה למשל סעיפים 8 ו- 9 "לערעור" וסעיפים 9 ו- 10 לבקשה לצו מניעה), חייב להראות כי הוא אכן פועל על פי הדין ביישום עקרונות אלה. וכי אגודה שאינה בוחרת את האורגנים שלה משך שנים רבות ואינה מדווחת על אסיפות חבריה, אגודה הפועלת באמצעות גזבר או מזכיר בלבד, עדיין יש לה כשירות לפעול? או להסמיך את המבקש כמתנדב לפעול בשמה? היכן המחויבות של התאגדות כגוף שיתופי הפועל מכוח תקנון? היכן המוסדות לפי התקנון? היכן ההסמכה לפעול ולתרום על פי החלטות המוסדות שצוינו בתקנון? כל אלה שיקולים שיהיה מקום לבחון ככל שיישמע ערעור על עצם הוצאת צו הפירוק. הבאתי אותם רק כשכנוע עצמי ומול ערכאות ערעור מדוע אין לעכב את צו הפירוק ומדוע אין להיעתר לבקשה לעיון חוזר במינוי של המפרק, המשיב הפורמלי, וכן מדוע אין להגביל את סמכויותיו של המפרק.

36.  5129371סוף דבר, אין לי אלא למחוק את הערעור ולדחות את הבקשה לעיכוב הליכי הפירוק ואת הבקשה למתן צו מניעה .

54678313לפנים משורת הדין ולא בלי היסוס אינני מחייב את המבקש בהוצאות.

5129371ניתנה היום, ‏‏‏‏‏‏‏ד' אלול, תש"פ                                      רמזי חוראני, עו"ד 24 אוגוסט, 2020  

512937154678313‏‏בירושלים, בהיעדר הצדדים                                                    עוזר רשם האגודות השיתופיות