האם מועצה אזורית חייבת למסור מידע כאשר עולה חשש שמבקש המידע יעשה בו שימוש לרעה?

עמותת שלום עכשיו הגישה עתירה לחיוב מועצה אזורית שתחום שיפוטה באיו"ש למסור לה מידע אודות תקציבה, ספקיה ונותני השירותים שלה, זאת על אף טענותיה של המועצה בדבר כוונותיה של העמותה לפגוע בה ובכל מי שעובד עבורה בכל אמצעי חוקי.

הרקע

עמותת שלום עכשיו (להלן: "העותרת"), הגישה עתירה מכוח חוק חופש המידע כנגד מועצה אזורית מטה בנימין, במסגרתה ביקשה לקבל מידע אודות המוצרים, השירותים והתמורה הניתנת בעדם, ובנוסף לקבל גם את פרטי הספקים ונותני השירות (להלן:"צדדים שלישיים") כמתחייב מעקרון השקיפות של גוף ציבורי הממומן מכספי הציבור.

העותרת טוענת כי לאור העובדה שחוק חופש המידע חל באיו"ש אשר מכוחו מוטלת חובה על הרשויות לחשוף מידע לציבור, אז היא זכאית לקבל לידיה את החומר הנדרש מהמועצה.

מאידך, המועצה סירבה להיעתר לבקשת העותרת ולחשוף זהות צדדים שלישיים, וזאת לדידה, מתוך חשש ממשי שהעותרת תסייע לפעולת חרם כנגד המועצה או כנגד צדדים שלישיים שעובדים עבורה. בנוסף היא טוענת כי המידע באשר לסכום ההעברות השנתי מהמשיבה לצדדים שלישיים וסוג השירות שניתנו שהעותרת מבקשת לקבל מהווים סוד מסחרי ובכך הוא פטור מחשיפה לציבור.

הנימוק שבגינו המועצה סירבה להעביר את המידע האמור, לא הוכחש על ידי העותרת שהדגישה כי היא איננה מתחייבת לא לעשות שימוש במידע שתקבל לשם קריאה לחרם על הצדדים שלישיים, אולם היא הדגישה כי מטרת קבלת המידע אינה קריאה לחרם.

מפה עולה השאלה המשפטית- האם חרף החובה המוטלת על הרשויות מכוח חוק חופש המידע למסור מידע לציבור, ניתן לתת פטור ממסירת המידע הנדרש?

החלטה

באשר למידע שלגביו נטען פטור בגין "סוד מסחרי", לפי הפסיקה, על מנת שהסוד המסחרי הנטען לעיל יקבל פטור לפי החוק, על ביהמ"ש לבדוק את מידת מרכזיותו, מידת הפגיעה בעסקיו ואת מידת ההשקעה שהושקעה בהשגתו. לעניין זה, המידע המבוקש גולמי במהותו, בנוסף הוא בלתי מסוים ואינו מקים חשש לפגיעה כלכלית אלא בנסיבות חריגות, על כן  הוא אינו עונה על ההגדרה המחמירה שנקבעה בחוק ובפסיקה לגבי "סוד מסחרי". לא בנקל ביהמ"ש יקבע כי יש במידע בדבר סכום ההעברה משום "סוג מסחרי" לפי סעיפי החוק האמור.

באשר לחשיפת זהות צדדים שלישיים, ביהמ"ש קבע כי מידע הנמסר לרשות במסגרת התקשרות עסקית עמה נמסר גם לשם חשיפתו לציבור ואינו מוגן על ידי חוק הגנת הפרטיות, דהיינו, הבוחר לעבוד בתמורה לכספי הציבור מקבל על עצמו גם את החשיפה לציבור.

עם זאת, נוכח עמדת העותרת וסירובה להתחייב שלא להשתמש במידע לצורכי חרם, ביהמ"ש קיבל את הטענה שלפיה יש חשש ממשי לכך שהעותרת תשתמש במידע שייחשף לשם קידום חרם על הספקים כפי שנקטה בעבר.

בית המשפט החליט לבדוק כל מקרה של כל אחד מהצדדים השלישיים לגופו ולפרטיו, ולאחר מכן הוא יחליט במקרה הייחודי של כל אחד מהם אם לחשוף את פרטיהם או לא.

החלטה

הוחלט שחלק מהצדדים השלישיים יאלצו למסור את כל הפרטים המבוקשים, ולעניין חלק אחר נקבע שיימסרו פרטי ההתקשרויות ללא פרטים מזהים.

משנמסר מרבית המידע בהסכמה או בהחלטות ביניים במהלך ההליך בבית המשפט יש לראות את העתירה כעתירה שהתקבלה חלקית. בנסיבות העניין, כאשר מרבית המידע נמסר בהסכמה ועיקר עניינן של העותרת והמשיבה היה בהתנגדותם של צדדים שלישיים, לא מצא בית המשפט לנכון לעשות צו להוצאות.

ניתן ביום, 8.9.2019.