האם תביעת לשון הרע בין עובדי הקיבוץ נכללת תחת המונח "עסקי האגודה" לעניין יישוב סכסוכים ועליה לעבור לבירור במוסדות הקיבוץ?

דיון בבקשת הנתבע בתביעת לשון הרע שהוגשה ע"י חברת קיבוץ לדחיית התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית, או לחילופין להורות על העברת הסכסוך לבירור במוסדות הקיבוץ, וזאת לאור הוראות סעיף יישוב הסכסוכים אשר מצוי בתקנון הקיבוץ.

הרקע

חברת קיבוץ הגישה כנגד חבר קיבוץ תביעת לשון הרע בעקבות מנשר אשר פורסם על ידו לתושבי הקיבוץ ובו האשים אותה בהתנהלות לא חוקית של קשירת קשר, הטיית מכרזים, חוסר יושרה, חשד לפלילים והאשמות שונות נוספות.

בעקבות התביעה ביקש הנתבע מביהמ"ש שיורה על דחיית התביעה בשל חוסר סמכות עניינית, או לחילופין העברת התביעה אל מזכירות הקיבוץ אשר תכריע כיצד עליו להתברר, כל זאת לאור סעיף יישוב הסכסוכים שבתקנון הקיבוץ, המורה על העברת כל סכסוך בין חברי הקיבוץ למזכירות הקיבוץ או לרשות אחרת אשר הוסמכה לכך ע"י האסיפה הכללית או ע"י המזכירות.

מנגד טוענת התובעת, כי הסכסוכים בהם הסעיף בתקנון חל, אלה רק סכסוכים הנוגעים ל"עסקי האגודה", כפי שמופיע בסעיף 52 לפקודת האגודות השיתופיות. לטענתה, במקרה דנן, הסכסוך עוסק במערכת היחסים האישית שבין הצדדים ואינו נוגע כלל לעסקי האגודה. כמו כן טענה התובעת, כי מכיוון והמנשר שפורסם ע"י המבקש הופץ גם לצדדים שלישיים מחוץ לקיבוץ, הרי שאופיו של הסכסוך הוא פומבי ועל כן הדרך לבררו הינה בביהמ"ש בדלתיים פתוחות ופומביות.

דיון והכרעה

ביהמ"ש נדרש לשאלה, האם אכן יש להעביר הסכסוך למזכירות הקיבוץ כפי האמור בתקנון הקיבוץ, כאשר לצורך כך הוא ניגש לבחון האם הסכסוך עונה על הגדרת "עסקי האגודה" המופיעה בפקודת האגודות השיתופיות.

לעניין זה ציין ביהמ"ש, כי המונח "עסקי האגודה", פורש בפסיקה ככולל בתוכו סכסוכים הנוגעים לניהול העניינים הפנימיים של האגודה, זאת להבדיל מסכסוכים הנוגעים לחוקיותם של מוסדות האגודה או לתוקף בחירתם שאלו סכסוכים שאינם נכללים במונח זה ומקומם להתברר בביהמ"ש.

לאור זאת, ולמרות שלכאורה מדובר בסכסוך פרטי בין שני חברי הקיבוץ, הנסיבות העומדות בבסיסו של הסכסוך, אשר במרכזו עומדת טענת לשון הרע אשר טוענת חברת קיבוץ המועמדת לתפקיד בקיבוץ, כנגד חבר קיבוץ המועסק במזכירות הקיבוץ, אשר לטענתה העלה טענות ואמירות שונות המתייחסות להתנהלות ציבורית קלוקלת מצידה, ובשל תפקידיהם הציבוריים של הצדדים, יש לקבוע כי מדובר בסכסוך הנכנס תחת הגדרת "עסקי האגודה" ועל כן יש להעבירו לפי סעיף יישוב הסכסוכים לבירור במוסדות הקיבוץ.

כמו כן קבע ביהמ"ש, כי בטענת המשיבה כי הסכסוך הפך פומבי בכך שהמנשר נשלח גם לאנשים שאינם חברי הקיבוץ, יש משום חוסר תום לב, שכן בתור חברת קיבוץ החתומה על תקנון הקיבוץ, עליה להישמע להוראות התקנון כלשונן, ועל כן אין זה משנה למי נשלח המנשר כל עוד מדובר בסכסוך שבין שני חברי קיבוץ שבו יש לפנות לקיום המתווה אשר נקבע ליישוב סכסוכים בין החברים.

סיכום

לאור האמור, ביהמ"ש קיבל את הבקשה והורה על דחיית התביעה מחמת חוסר סמכות עניינית, כאשר התובעת הופנתה להעביר את תלונתה למוסדות הקיבוץ, כפי שקובע תקנון הקיבוץ.

התובעת חויבה בתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד הנתבע בסך של 1,500 ₪.

ניתן ביום: י"ט בחשוון תשע"ח, 08 בנובמבר 2017.