מהם התנאים בהם המעסיק רשאי לקבל גישה לתכתובות דוא"ל ולטלפונים סלולריים של עובדיו?

בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בפני כב' השופטת רוית צדיק. סע"ש 40910-04-17 – גלעד יעוץ יחסי ממשל ולובינג בע"מ נ' הרשקוביץ

בקשה של חברת יעוץ ולובינג לעיון בתכתובות דוא"ל וחומרים המצויים בטלפונים סלולריים של עובדיה לשעבר, אשר הוגשה במסגרת תביעתה של החברה כנגד אותם עובדים אשר התפטרו מהחברה והקימו עסק מתחרה.

הרקע

חברת ייעוץ ולובינג הגישה תביעה כנגד עובדיה לשעבר בטענה כי הם התפטרו מהחברה והקימו עסק מתחרה, תוך שימוש בסודות מסחריים ובידע שניתן להם ע"י החברה בתקופה בה עבדו בה.

במסגרת התביעה הגישה החברה בקשה לקבלת גישה לתכתובות דוא"ל, למחשבים אישיים ולטלפונים הסלולריים של העובדים לשעבר אשר ניתנו להם ע"י החברה בתקופה בה עבדו בה. לטענת החברה בתכתובות ובטלפונים מצויות ראיות באשר להקמת העסק המתחרה ע"י העובדים עוד בתקופה בה עבדו בחברה.

מנגד, טענו העובדים, כי גילוי כזה יפגע בפרטיותם באופן לא מידתי, ובניגוד להלכה בעניין גילוי מסמכים האומרת כי על ביה"ד לאזן בין הרלוונטיות של הגילוי להליך המשפטי, לבין הזכות של הצדדים לפרטיות. במקרה דנן, גרסו העובדים כי זכותם לפרטיות גוברת, וכי הטענות בדבר חשיפתם לסודות מסחריים נטענה ע"י החברה בעלמא ועל כן אין לאשר את בקשתם.

דיון והכרעה

ביה"ד פתח דבריו בציטוט פסקי הדין המנחים בעניין גילוי מסמכים, הקובעים כי יש לערוך איזון בין הזכות לפרטיות לבין הצורך בגילוי המסמכים, גם אם החומר המבוקש עומד במבחן הרלוונטיות, קרי - נמצא שהוא אכן רלוונטי להליך המשפטי.

ביה"ד סקר את הלכת איסקוב, של ביה"ד הארצי לעבודה בה נקבעו כללים בנוגע לחשיפת תיבות דוא"ל של עובדים ע"י המעסיק. בפסה"ד בעניין איסקוב הבדיל ביה"ד הארצי בין תיבת דוא"ל "מקצועית", לבין תיבת דוא"ל מעורבת או אישית.

תיבת דוא"ל "מקצועית", היא כזו אשר ההתכתבויות בה הוגבלו ע"י המעסיק לצרכי עבודה בלבד, כשהמעסיק יידע את העובדים בצורה ברורה מראש שהשימוש בה ייעשה לצרכי עבודה בלבד. בתיבה זו, המעסיק רשאי לבצע ניטור מעקב וגיבוי של התכתובות, ובלבד שמסר לעובדים הודעה הן על האיסור להשתמש בתיבה לצרכים פרטיים והן על העובדה כי התכתובות מנוטרות ע"י המעסיק.

לעומת זאת, כאשר המדובר בתיבת דוא"ל "אישית" ואף בתיבת דוא"ל "מעורבת", המעסיק אינו רשאי לבצע ניטור ומעקב אחר ההתכתבויות בתיבה למעט בנסיבות חריגות המצדיקות זאת מכוח עיקרון הלגיטימיות, ורק לאחר שהמעסיק נקט באמצעים חודרניים פחות המעידים על שימוש בלתי ראוי של העובד בטכנולוגיות שהועמדו לרשותו לצרכי עבודה. גם במצב זה, על המעסיק לקבל את הסכמת העובד מרצון למדיניות הכללית בדבר החדירה לתיבה האישית או המעורבת.

בהתאם לאמור בחן ביה"ד את טענות הצדדים במקרה דנן וקבע, כי דין בקשתה של החברה להידחות. ביה"ד נימק את החלטתו בכך שהבקשה אינה תואמת את הכללים שנקבעו בהלכת איסקוב כאמור. החברה ביקשה לקבל גישה לכל תכתובות הדוא"ל מבלי לציין האם מדובר בתיבות מקצועיות, מעורבות או אישיות. כמו כן, גם אם נניח שמדובר בתיבות דוא"ל מקצועיות, הרי שהחברה לא הוכיחה כי פרסמה מדיניות ברורה בנוגע לשימוש בתיבה ע"י העובדים, וכן לא הראתה כי הודיעה לעובדים על כך שהיא מנטרת ועוקבת אחרי התכתובות.

למרות שהחברה לא העלתה טענה כזאת בעצמה, ביה"ד המשיך ובחן את האפשרות לסטות מהלכת איסקוב בשל כך שמדובר בטענה לגניבת סודות מסחריים, וכן בשל כך שמדובר בעובדים לשעבר בחברה, אך ביה"ד מצא כי אין מקום לכך. אליבא דביה"ד, החברה לא הקימה תשתית ראייתית מספקת שיש בה כדי להצביע על כך שהעובדים גנבו סודות מסחריים והקימו עסק מתחרה בעודם עובדים בחברה, ואף לא פירטה כלל מהם הסודות המסחריים אותם לכאורה גנבו העובדים, כך שלא ברור מה בדיוק החברה טוענת שנלקח ממנה.

בנוסף קבע ביה"ד, כי בידי החברה אפשרות חלופית למיצוי זכויותיה, ע"י שימוש במסמכים ובהתכתבויות אשר הוגשו ע"י העובדים כנספחים לכתב ההגנה שלהם. גם לגבי הטלפונים הניידים קבע ביה"ד, כי מדובר בטלפונים שניתנו לעובדים ע"י החברה והפכו להיות רכושם הפרטי כך שאין כל הצדקה למסירתם לידי החברה כעת ולפגיעה בפרטיות העובדים.

סיכום

לאור האמור, דחה ביה"ד את בקשת החברה, וקבע כי אין מקום לפגוע בזכות העובדים לפרטיות ועל כן אין החברה רשאית לקבל גישה לתיבות הדוא"ל או למחשבים ולטלפונים הניידים של העובדים לשעבר.

ביה"ד קבע כי ההוצאות בגין הבקשה ילקחו בחשבון במתן פסה"ד בתביעה העיקרית.

ניתן ביום: י"א אייר תשע"ח, 26 באפריל 2018, בהיעדר הצדדים.

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: