מיכאל תובע 2 ורבע מיליון שקלים מקיבוץ גלעד בשל רשלנות בפיקוח על שביל מטיילים

בבית משפט השלום בנצרת, בפני כב' השופט הבכיר שכיב סרחאן, תא (נצ') 4028-02-09 מיכאל פאיירמן ואח' נ' קיבוץ גלעד ואח'.

מיכאל יצא לטיול אופניים משפחתי, ונפגע כאשר נתקל בחוט תיל אשר היה מתוח בין שני עמודי ברזל בדרך. מיכאל תובע נזקיו מהקיבוץ ורמ"י, בטענה שהם האחראים לתאונה ולנזקי הגוף שנגרמו לו בגינה. לעומת זאת, טוענים הנתבעים כי מיכאל הוא שאשם בתאונה.

הרקע

קיבוץ גלעד הינו חוכר לדורות ע"פ חוזה מול רשות מקרקעי ישראל, של מקרקעין בשטחו של הקיבוץ, אשר בו דרך מרעה מעפר, המשמשת גם לטיולי אופניים. מיכאל יצא לטיול אופניים משפחתי, ונפגע כאשר נתקל בחוט תיל אשר היה מתוח בין שני עמודי ברזל בדרך. בעקבות התאונה הובהל באמבולנס לביה"ח, ועל פי חוו"ד המומחים נכותו הרפואית המשוקללת והיציבה היא בשיעור 45% במעוגל.

מיכאל תובע נזקיו מהקיבוץ ורמ"י, בטענה שהם האחראים לתאונה ולנזקי הגוף שנגרמו לו בגינה. לטענתו לא ניתן היה לראות את חוט הטיל, כך שלא הבחין בו וכאשר רכב בירידה נתקל בו, וכתוצאה מכך עף למרחק רב ונפל בעוצמה רבה על השביל.

בתביעתו מתבסס מיכאל על שהקיבוץ, כחוכר לדורות, ורמ"י, כבעלי המקרקעין, התרשלו והפרו חובות חקוקות במעשיהם ומחדליהם: התירו כניסה למקרקעין מסוכנים לרבות חוט התיל, תיחזקו את המקרקעין באורח לקוי ומסוכן למשתמשים ללא התרעה, לא נקטו אמצעי בטיחות ואזהרה לשם שמירה על ביטחון המשתמשים במקרקעין ועוד כיו"ב.

לטענת הקיבוץ הוא איננו אחראי לתאונה ולנזק, אלא זהו מיכאל שגרם להם ברשלנותו, בכך שלא התאים רכיבתו על האופניים לתנאי הדרך, לא בחן אותה כראוי ולא הבחין במכשוליה, חבר במסלול טיולים מסוכן ולא נהג כאדם סביר בנסיבות המקרה. כן הוסיף שהנזקים הנתבעים מוגזמים, חסרי על יסוד ומוכחשים.

לטענת רמ"י הקיבוץ הוא החוכר לדורות לפי חוזה חכירה, כך שהשליטה, החזקה ותפיסת המקרקעין בידי הקיבוץ בלבד, ומעמדו זהה לבעלים. גם לטענתה התאונה לא קרתה כתוצאה מרשלנות או חוסר זהירות מטעמו וכך גם נזקיה, אלא האחריות כולה מוטלת על מיכאל. על כל פנים הוסיפה גם רמ"י, שהנזקים הנתבעים מוגזמים, חסרי כל יסוד ומוכחשים.

 

 דיון והכרעה

ביהמ"ש מצא שהעדויות והראיות מהימנות, תומכות, מאשרות, מחזקות ומסייעות את עדותו של מיכאל, בין היתר שהתיל היה חסר סימון ולא היה ניתן להבחין בו, כי זהו שביל בו מטיילים רבים ובטוח אלמלא מכשול זה ועוד נסיבותיה, סיבותיה ותוצאותיה של התאונה.

מחזיק או בעלים של מקרקעין נושא בחובת זהירות למבקרים בהם, עליו לנקוט בזהירות סבירה למען ביטחונם ושלומם על המשתמע מכך. חוסר אזהרה ופיקוח מתאימים, כשהם מתחייבים לפי נסיבות העניין, מהווה רשלנות מצד המחזיק או הבעלים של המקרקעין.

ביהמ"ש קבע שהקיבוץ הוא בעל השליטה והפיקוח על המקרקעין וחוט התיל הוא מפגע בטיחותי מסוכן מאוד למבקרים בהם. הקיבוץ לא הזהיר המבקרים ולא פיקח על המקרקעין בדרך המגינה על ביטחונם ושלומם של המבקרים בהם וביניהם מיכאל. מדובר בהתנהגות, במעשה ובמחדל, חמורה ומסוכנת מאוד. הקיבוץ התרשל כלפי מיכאל ובכך גרם באשמתו לתאונה והנזקים.

ביחס לטענת מיכאל כנגד רמ"י נקבע כי רמ"י לא נושאת באחריות לתאונה, אלא בעלותה מופשטת בלבד ואין לצפות ממנה פיקוח ושליטה על המקרקעין. אין אפשרות מצד רמ"י לפקח על כל הקרקעות. בכל מקרה קק"ל הינה הבעלים בפועל ומי שהתקשרה עם הקיבוץ בהסכם.

יש לראות את הקיבוץ כבעלים לעניין הוראות כל דין המטילות חובה על בעלי המקרקעין או אחריות כלשהי לכל מעשה או מחדל, לרבות, בין היתר, אחריות בנזיקין. הפיקוח והשליטה בידיו בלבד, וכך גם האחריות הנזיקית.

למען קביעת האחריות, יש לבדוק שהסיבה המכרעת לנזק היא התרשלותו של הקיבוץ, ולקבוע שהקיבוץ, כאדם סביר, צריך היה לצפות שהתרשלותו תביא לנזק. נקבע שהקיבוץ אכן היה צריך לצפות שההתרשלות תביא לנזק, כן שקיים הקשר הנדרש בין ההתרשלות לנזק.

ביהמ"ש קבע שבנסיבות המקרה יש לייחס למיכאל אשם תורם בגרימת התאונה. מיכאל סונוור ע"י השמש טרם היתקלותו בתיל, ונקבע שרוכב אופניים סביר, אשר מסתנוור במהלך טיול, היה נזהר יותר. המשך רכיבתו כאשר הוא מסונוור, תרמה לסיכון שגרם לתאונה, ולכן נקבע שיש לייחס למיכאל אשם תורם לגרימת התאונה בשיעור 20%.

סיכום

התביעה התקבלה. הקיבוץ חויב בתשלום למיכאל בסך של 492,439 ₪, הוצאות משפט בסך של 10,200 ₪ ושכ"ט עו"ד בשיעור 20% מהסכום הפסוק.

התביעה נגד רמ"י נדחתה, על מיכאל לשלם לרמ"י הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ₪.

ניתן ביום: כ"ט שבט תשע"ו, 08 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.

יצירת קשר

השאירו פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם: